לכו לראות וקחו משקפי חמלה ואהבה . דפני תתגלה בפניכם במלוא יופייה.
.ישבנו שם בככר הבימה בתוך הקהל הרב שהגיע ,מרותקים צופים בדפני על קיר התאטרון הלאומי
מטרים ממקום ההתרחשות הכל כך מרגשת של 2011 .
הסרט מרגש ,עצוב נוגע ללב . דפני ליף כולה לב, אולי גם הלב של המחאה
ויש בחדרי הלב שלה מקום לכל כך הרבה אנשים, חמלה גדולה .
כמה חמלה יש בבחורה הזו ואיזה כוחות נפש עצומים שנחשפים לצד קושי ומורכבות כל כך גדולים .
נשמה גדולה, סוחפת, אמיתית,שחושפת ברגישות רבה כל כך הרבה מחשבון הנפש שהיא עושה עם עצמה,
באותה כנות צניעות ואומץ שהם חלק ממנה .
המחאה הענקית הזו נגמרה בחוסר אונים בלתי נסבל .
אנשים מחפשים סיכומים, למה נגמר? מי אשם ?, מה יהיה? כך הורגלנו לחפש אשמים .
הסרט הזה לא נכנס לשם ,
אין סיכומים ,יש לב פועם שמניע ומחבר לבבות פועמים בככרות ,
יש הנצחה של רגעים גדולים .
יש הנצחה של איש יקר ששרף עצמו למוות , דפני רוצה שאיש זה יזכר ,
הוא פותח את הסרט וגם סוגר אותו , דפני מבקשת שקולו ישמע .
הסרט מספר על מנהיגה צעירה מזן אחר ,בן אדם ,שהלוואי ויהיו כמוה עוד ועוד מנהיגים ,
כאילו שמחוברים לרצון עמוק להיטיב עם אחרים, כאילו שמעזים גם לא לדעת איך , כאילו שנאמנים ללב,.
זה יומן אישי של בחורה שמעזה לחלום ולא מוותרת ,
כל זה על רקע מהלך הסטורי שעצם קיומו הוא הצלחה ענקית.
אל תחפשו שורות תחתונות, הסכימו להיות לרגע גם בחוסר האונים שלה ,
תנו לעצמכם להרגיש טיפה מהתסכול שלה וראו כמה גדלות נפש יש בבחורה הזו .
כמה כוחות יש בה להתמיר תסכול וקושי למילים של לב .
זה הסיפור.
דפני ליף מצליחה לפעום בתנאים של שדה קרב , זו חוויה של חיבור ללב פועם ,
ואפילו שעולה בה בלבול הוא כל כך אנושי ואמיתי ,
ויש כל כך הרבה עוצמה בדפני הרגישה החשופה ,בכנות שלה , ביושר,
זה כמו מים חיים בלב מדבר. זהו אפשר לומר עוד ועוד, אני עוצר כאן , והולך להפנים .
תודה ליעל אבקסיס ,לטל שפי, לכל שתרמו ליצירה מיוחדת זו .
 |
| זה יומן אישי של בחורה שמעזה לחלום ולא מוותרת , |
 |
עדי פלד :" ראיתי אתמול את הסרט של Daphni Leef המדהימה והאמיצה, להיחשף בצורה כזו כמו שהיא נחשפת בסרטה, ניתן לספור על יד אחת את הא/נשים שמסוגלות לכך. אוהבת אותך דפני ❤ מעבר לכל מה שאכתוב, הדבר החשוב ביותר הוא להגיד לכן/ם לכו גם אתם/ן, וכמו שנינו כתב - קחו משקפי חמלה ואהבה." |
  יש הנצחה של איש יקר ששרף עצמו למוות , דפני רוצה שמשה סילמן יזכר , הוא פותח את הסרט וגם סוגר אותו , דפני מבקשת שקולו ישמע . Shirly Naveh: " אתמול בהקרנה הפתוחה של "לפני שהרגליים נוגעות בקרקע", סרטה של דפני ליף על הקיץ המדהים בתולדותינו. באיזשהו שלב בסרט, לקראת הסוף, כשהיא כבר עייפה , פיזית ונפשית, דפני אומרת לצלם שהיא מרגישה כמו עלה תאנה, שכנראה מכסה על מבושי קרבות האגו המתחוללים סביבה. אבל זה לא נכון. דפני ליף את לא עלה תאנה אלא כמובן עלה דפנה ראשון בזר של ניצחון נצחון התמימות על האטימות נצחון העֵרים החולמים על אלה שממשיכים לישון בלי שום חלום. ילדה טהורה אישה אדירה מעוררת אהבה" |
 |
| צילום: דן חיימוביץ דן חיימוביץ :" צמרמורת ... זה מה שעבר לי בגב אתמול . בכיכר הבימה החשוכה הוקרן אתמול בערב סרטה של דפני ליף. דפני , בצניעות האופינית לה ישבה מכונסת בפינה על המרפסת של היכל התרבות ולא האמינה שזה אכן קורה. כל כך הרבה רגעים שהזכירו את הקיץ הגדול של התקווה הישראלית. גם רגעים קשים כמו הרגע שבו משה סילמן שרף את עצמו למוות. נסיים במשפט שדפני אמרה בכיכר המדינה - ״ הקיץ הזה התעוררנו והפסקנו לצעוד בעיניים עצומות לעבר התהום, פתחנו את העיניים והן לא יסגרו עוד ״ זה תלוי רק בנו - תתעוררו ." Dan Haimovich " תודה על השיתוף." Nino Herman : "דן יקר זה צילום מיוחד ,כצילום בפני עצמו הוא נפלא וגם צילום של אשה יקרה לי מאד .מהתרחשות שחיכיתי לה . התלבטתי לפני וגם תוך כדי צפייה בסרט האם לקום ולצלם את ההתרחשות או להמשיך לצפות בסרט , והרצון לחבור לדפני לסרט עצמו גבר ואני שמח על כך . והנה התמונה שלך הנפלאה השלימה את שכתבתי וצילמתי ממקום מושבי , וגם האמונה העמוקה שבי שיחד הוא מפתח ענק יחד יש בו יותר מאחד ועוד אחד הם שניים התממשה וכל כך שמחתי שפרסמת את הזוית הרגע והמעמד @ Dan Haimovich תודה רבה לך . |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.