כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שבת, אוגוסט 31, 2013

חוקי התנהלות אנושיים של אחריות אחרת משהכרנו .

 צילום של בית העם , רוטשילד 69  2011

אנחנו חיים בעידן אחר משהכרנו.
הכל גלוי ברשת, אי אפשר להסתיר.
נכנסים חוקים חדשים ,לא רק חוקי זכויות יוצרים,
חוקי התנהלות אנושיים של אחריות אחרת משהכרנו .
לאחרונה  חוויתי עוד התרחשות קשה של אלימות.
נעשה עוול לאנשים ע"י המשטרה בבית הקפה אלבי בדרום העיר.
העוול צולם ע"י אנשים שהיו עדים.
הטכנולוגיה  של הסמטרפונים והאינטרנט משרתת את כולנו  האזרחים
מול המערכות השלטוניות , שופכת אור על מה שפעם לא ניתן לראות, לדעת,
זה כוח עצום שמאפשר לנו האזרחים לחוות שיש בידינו כוח להשפיע.

שיתפתי את המראות שצולמו ברשת מתוך רצון עמוק להעביר מידע לעוד אנשים.
מאוחר יותר גיליתי שלקחו צילומים שלי מקפה אלבי ועשו עיבוד תמונה חיברו בין צילום שצולם בזמן אחר ובסיטואציה אחרת, ועשו בהם הטיה שבה נראים שוטרים מתנפלים בהמונים על אלבי שבתוכו ישובים זוג  אוהבים תמימים .
השימוש בהטיה הזו נעשה בשם הרצון לעורר עוד ועוד אנשים לסולידריות.

לא מקובל עלי השימוש הזה שנעשה בצילומים מהרבה טעמים.
דוקא מול היכולת העצומה הזו להשפיע יש להמנע מכל הטיה שאין בה אמת.
אין לי רצון להיות שותף למניפולציות, זו לא דרכי  ויותר מזה אני מאמין שהרשת האינטרנטית
היא המרחב החדש שעוזר לנו להחזיר את כוח ההשפעה לעצמנו על ידי דיווח אמת.
אנחנו רואים  שמה שאנחנו שמים ברשת  משפיע,  זה עולם חדש שיש לנהוג בו באחריות  גדולה .

זו אחריותי לא לתת יד להפצת צילומים שנעשה בהם שימוש עפ"י כללי
משחק ישנים של מניפולציה שאותם אנחנו  מבקשים לשנות.
הצילומים שלי עולים לאוויר יום ביומו , אין לי שליטה לאן יילקחו,
גם אם אשים עליהם את שמי וחותמת זכויות יוצרים לא אגן עליהם מפני שימוש ועיוות.
אני מאמין בלשחרר ולתת להם להדהד את האנרגיה שהושמה בהם, אנרגיה של אמת ואהבה .
אנחנו מעצבים כרגע את המרחב החדש הזה של הרשת אנושית שמבקשת לשנות ולהיטיב .
לצד חוקי זכויות יוצרים שבאים לעזור ולהגן יש לעצב חוקי אחריות אחרים משהכרנו.
הדיבור הזה  עלה בי משהתבוננתי עמוק מה בעצם התרחש כאן ,
לקח קצת זמן בתוך סערת הרגשות לחבור לניסוח הזה המבהיר עד כמה יקר לי
הרצון לשנות ועד כמה אני לא מוכן להתפשר על הדרך .
אנחנו ערב ראש השנה זמן לעצור ולהתבונן מה היה לנו ,
 להשליך את מה שלא משרת  ולהתכוון לשנה הבאה
הנכנסת בשער ,מה שנקח על עצמנו  זה מה שיהיה .
שנה טובה .




Elinor Dori:
 נינו היקר מאד מאד! תודה ענקית על המלים האלו, תודה על השיתוף, תודה על העמידה החשובה הזו על העקרונות המוסריים, המצפוניים, האנושיים הכל-כך חשובים האלו. בבקשה אל תיתן לאף גורם לסמא את עיניך ולהוליך את רגישותך ולבך העצומים למקומות חשוכים. אני איתך ל-ג-מ-ר-י בסיפור המעצבן כל כך הזה. חיבוקים!

Maya Rimer :
באמת לא פשוט, העובדה שכל מה שאנחנו מעלים לרשת, משחררים לאוויר העולם בעצם פתוח לכל לשימוש, חוקי או לא, ברשותינו או לא...
לקוד הפתוח אליו אנחנו מבקשים להגיע יש בהחלט אלמנט שלילי- היכולת של אנשים לעוות, לסלף, לעשות בשלנו שימוש לצרכיהם, גם אם הם נוגדים את שלנו. אז מה עושים?
מקווים שאנשים יעשו טוב. מכבדים את העולם סביבנו, ומקווים כי יכבדו אותנו בחזרה. והכי חשוב- מאמינים אחד לשני.
כי מי שחושב שנינו יכול להעלות תמונות נבזיות כאלה פשוט לא מכיר אותו.

יהודית קונפורטי:
 נינו יקירי, תודה על השיתוף הזה, על המקום הזקוף שלך שרואה את מה שמאחורי הקלעים, ועל היכולת שלך לברוא יופי גם בתוך מציאות מורכבת ולא פשוטה.

רחלי גיל פרקול:
 שנה טובה לך לתחייה ולכל משפחתך אני לא במיטבי עברי 2 ניתוחים לאחרונה עברתי הרבה פרעויים אעבור גם את זה|



יום שלישי, אוגוסט 27, 2013

אלבי פורטרט של מקום

בשנה האחרונה אני מצלם הרבה באלבי.
בחרתי במקום המיוחד הזה מתוך שמצאתי בו בני אדם שפתוחים לקבל את הזר והאחר .
לאט לאט אני מכיר את יושבי המקום  המקסים  הזה .
קהילה של אנשים מצבעים שונים ששמים את ליבם בעשיה חברתית , זכויות אדם, ונתינה לאחר.
בעלי המקום אורלי ואלי שמים את ליבם שם יחד עם עובדים מסורים.
הפוסט הזה  מוקדש לאנשים יקרים אילו שנלחמים כרגע על חירותם .


 אלינור דורי :" זה בית-הקפה שהיושבות בו עוסקות יום וליל באקטיביזם פמיניסטי מזרחי הקורא לסולדיריות נשית ופעולה כנגד עוולות חברתיות להן אחראיות העירייה והממשלה.
זהו בית-הקפה שבחר למקם עצמו בלב ליבה של הקלחת הדרום-תל-אביבית האיומה, כי רק מתוך הרחובות המזוהמים תבוא הזעקה ותצמח העשייה."










בדרך הביתה , העליה קיץ 2013


יום שני, אוגוסט 26, 2013

מגזין האמנות המקוון 44DEGREES לקידום אמנים ישראלים.

 שמח להשתתף בגליון החדש  באוסף מיוחד ומרשים . 
 על  המגזין :" מגזין (ירחון) האמנות המקוון 44DEGREES מציג את הגיליון השמיני
הנושא הפעם: פורטרט, Portrait
המהדורה החדשה מציגה אוסף מרשים של אמנות עכשווית מרתקת.
אהבתם יצירה מסויימת? ניתן ליצור עם האמן\ית קשר ישיר דרך כתובת המייל שלו\ה.
המגזין שומר על מגמה 'ירוקה', קיים באינטרנט ואינו מודפס על נייר. מוכן לצפייה במחשב, באייפד ובסמרטפון.
המגזין נמצא וזמין גם בארכיון המידע של מוזיאון ישראל בירושלים,
הוקם לקידום אמנים ישראלים בלבד, משתתפים אמנים צעירים לצד ותיקים וידועים.
לינק אתר המגזין
את המגזין ייסדה האמנית תמר מייק לאופר והיא, מפתחת הקונספט\העורכת\המפיקה\המעצבת\ ארטדיירקטור ובונת ומנהלת האתר.
מוזמנים ללחוץ "לייק" ולהצטרף לעמוד הפייסבוק של המגזין" 
https://www.facebook.com/44DegreesMagazine



--------------
'Portrait’ - the new issue of the online
art magazine 44 DEGREES.
The online art magazine presents, an impressive body of work of contemporary art in various fields and dedicated to promoting Israeli artists. The Magazine is free with no subscription fees, and can be viewed on a computer, iPad and smartphone.
. You can also make direct contact with each artist that you like, by clicking on his e-mail address.
The magazine established in 2013 by the artist Tammy Mike Laufer
http://www.44degrees.net/
For more new you are welcome to press LIKE,in the magazine's Facebook page
https://www.facebook.com/44DegreesMagazine

==================================================
Who is behind the magazine?
The magazine established in 2013 by the artist Tammy Mike Laufer and she creates the concept \ editor \ designer \art director\ Curator \ producer \ construction and management the web site.

יום ראשון, אוגוסט 25, 2013

אלה דניאל The Betty Bears קאימאק פורטרט של מקום

....מעבר לפינה בלוינסקי בקאימאק אלה דניאל ולהקתה The Betty Bears הרכב סווינג ברוח של שנות העשרים בניו אורלינס נושפים  משמחים את הרחוב ובקהל ותיקים  מתחילים  נגנים זמרים  שותים צוחקים רוקדים שמחים חגיגה קטנה שמחה גדולה  .











 אלה :"...אתמול היה ממש כיף
תודה לדובים הנהדרים שלי!
תודה לקאימאק
תודה לאמא
סתם
תודה לנינו הרמן על התמונות
אני חוזרת לישון
 — ‏‏מרגיש/ה ‏אסירת תודה‏" 

אלה רוטשילד, מופע סולו רב תחומי .


ברחוב העליה  בגלרית החנות דרום העיר מוצ"ש  אלה רוטשילד בקסם של מופע ,תיאטרון מחול מוזיקלי " קברט פנטסטי ואפל על הרצון להתנתק לרגע מהעולם." מרתק מיוחד .
"... דמות המחפשת רגע של שלווה ומוצאת את עצמה בסבך של חוטים וחפצים. דרך הניסיון הנואש שלה ליצור בועה סטרילית שבה היא מנסה לצוף ללא מאמץ מתאפשר מבט חטוף אל תוך העולם המופלא, הקודר, ההומוריסטי, ומלא הסתירות של אינדיבידואל אחד בעיר הגדולה. מופע סולו רב תחומי המשלב מוסיקה, מחול, טקסט, וחפצים. "








        אלה רוטשילד :"...ממש ממש נהנתי  תודה לחברי החנות המקסימים רני, שחר ועודד
לזוהר שואף על התפאורה, חפצים והמעורבות, למתן דסקל על המוסיקה, לעומר שיזף על העיצוב תאורה, ליונתן שהפעיל את התאורה ובהופעה אחת גם את המוסיקה ולעמיחי ביקובסקי על הוידאו."

יום חמישי, אוגוסט 22, 2013

פרס: "..כמו אילה שלוחה ברחובות ניו יורק" .

אתמול שמעתי בחדשות את פרס מספר על בנו יוני שחלה בשיתוק ילדים.
מאד התרגשתי לגילוי הזה ששפך אור על  תחושת הכרת התודה העמוקה שלי לפרס האיש.
מ-1984 שפרס נתמנה ראש ממשלה, ליוויתי אותו כצלם במסעות רבים בעולם,
 סדר היום העמוס שלו , מלא התרחשויות,  איתגר אותי מאד
 והיו לא פעם התרחשויות שחרגו מהמתכונן, כמו הליכה ברגל מבנין האו"ם לאחר שנאם שם
 חזרה למלוננו בשדרת פארק,  מהלך  מהיר ומאתגר מאד  ברחובות ניו יורק.
מצאתי דרכים יצירתיות לעמוד במשימה, המגבלה שלי מעולם לא מנעה בעדי לממש את הרצון העמוק .
כשחזרנו לארץ מאותו ביקור בארה"ב הכנתי לפרס אלבום צילומים  כמסורת המחלקה שלנו לצילום בלשכת העיתונות הממשלתית. כמה שבועות אחרי, כשבאנו ללשכת רה"מ לתת את האלבום,
 תוך כדי דפדוף משותף בדפי האלבום, מנהל המחלקה שלי דאז יעקב סער
רצה לשמוע את חוות דעתו של פרס  על עבודתי  ופרס השיב את המשפט שמאד ריגש אותי
כבר אז: "חנניה עושה עבודה מעולה, הוא רץ אחרי כמו אילה שלוחה ברחובות ניו יורק "
הניסוח הזה  "רץ אחרי כמו אילה שלוחה" היה בו כבר אז פרגון גדול לתחושת המגבלה שלי,


יחסתי אותו לרצון של פרס לפרגן וליכולת הניסוח היצירתית שלו .

אתמול  חזר לי הדהוד המשפט הזה על רקע  חשיפת  פרס את סיפור בנו
וחיזק בי מאד את הכרת התודה הגדולה שחשתי כבר אז לפרס ולמילים מעצימות אילו.
מרגש איך עשרות שנים אחרי, הקשר חדש שנחשף מציף תחושה של הכרת תודה ואהבה לאיש.  

וגם העובדה שהכל קיים בתוכנו וההקשר שנוגע  פותח  מגירות לב .


 יוצאים מהמלון פרס מתאם עם ראש האבטחה האמריקאי על הליכה ברגל .
בבית הלבן  נסיעה ראשונה  עם שמיר ופרס 1984, זו התמונה היחידה שהונצחתי:  צילום הבית  הלבן 

 מימין  אורי פורת , חיים יבין, דב יודקובסקי , חנה זמר , פרס עם עיתונאים בכירים במטוס ח"א בדרך לארה"ב .





Tikva Mulai מרגש נינו יקר . תודה וחיים שמחים חיבוקים

Uri Savir חנניה יקר,היו ימים טובים,ויהיו !

Nino Herman אורי יקר , טוב לשמוע ... מאמין מאד ביכולת של כל אחד מאיתנו להשפיע על המציאות

Roni Porat נינו יקירי אתה יודע לכתוב ולגעת וכמובן להנציח רגעים בצורה כל כך אנושית ונוגעת. תענוג. ובכלל שכחתי שיש לך מגבלה. פתאום כל ה"חגיגות חיסונים" האלו הזכירו לי. עם העדשה שלך אתה יודע להגיע מהר יותר רחוק יותר, עמוק יותר ומדויק יותר מכל קלי הרגליים שאני מכיר. אתמול ביליתי שעה בדרום ת"א ופלורנטין כמובן. נהניתי מאד אבל עוד יותר אני נהנה מהמיקוד שלך בצמתים האנושיים ששם. נזכרתי בבדיחה הפולנית הידועה על ההיא שבקרה את חברתה הפולניה והתרשמה עמוקות ממראה ילדיה של המארחת. ואז ההיא אמרה לה, "זה כלום, חכי שתראי את התמונות שלהם"........ יישר כוח.

Dan Ben-Yehuda ומילה טובה לבנו של הנשיא - יוני
אשר ניצח את המחלה, והקים לפני שנים אחדות את בית החולים הוטרינארי בכפר הירוק (לאחר נסיון קודם בבית הח' הוטרינארי - בית דגן) האיש עושה ימים כלילות להצלת חייהם של אלפי בע"ח כמו גם לשיפור איכות חייהם. ישר כח על העבודה המבורכת שלך כמו גם של הנשיא ושל בנו.
סופ"ש נעים


Eran Skutelsky נינו , תודה מעומק הלב על השיתוף המרגש. אתה מהווה לי מקור השראה פעם אחר פעם

המרכז ללימודי טכניקת אלכסנדר נינו, שוכחים את המגבלה שלך פשוט כי אתה קל. מבחינה פיזית - התנועה שלך באמת קלה. כך שאפשר להגיד שאתה קל תנועה. אפילו פרס אמר



יום רביעי, אוגוסט 21, 2013

אהוד בנאי עם התכנית "זה המקום".

יש לנו כמה תחנות משותפות בדרך , זכיתי להכיר את משפחת בנאי  אבא יעקב אמא מרים
אלי אהוד נערים חברים שלי בביתם  בגבעתיים השכנה ,מאז אהוד מופיע בחיים שלי  בהמון מקומות
"יוצא אל האור " ומידי פעם אני מופיע בחיים שלו כמו אז .
ליוסי בנאי דודו האהוב היתה תוכנית ברדיו וכל יום שישי בצהריים ממש באותה שעה שבה משדר אהוד
 בגל"צ את תוכניתו "זה המקום"  היינו מקשיבים נהנים .
 פעם ביקשתי לצלם את יוסי והלכנו אלי  ואהוד אחיו לאולפן שבקריה לשידור.
זה היה יום חג התרגשות גדולה.ויוסי כמו יוסי כל כולו  היה בתוך הדיבור המשחק .
גם עבור אהוד זו היתה  הזדמנות לחגוג את אהבתו למוסיקה היה מביא עמו תקליטים מקוה שדליה גוטמן המפיקה תסכים להשמיע ובאמת הוא מספר בשמחה שמידי פעם הכניסה מוסיקה מהאוסף שלו את מה שקראו אז רוק מתקדם  .
חזרה לקיץ 2013 הפעם ביקשתי לצלם את אהוד בתוכניתו " זה המקום". להיות קצת יחד .
מתוך שאהוד מקליט מידי פעם את תוכניתו מראש יצא כך שגלשתי בצהרי יום שני
מחום ההרים לעיר הלוהטת , ניפגשנו בשער התחנה היפואית גל"צ
מטפסים יחד  בחדר מדרגות חשוך מעט לקומה השניה לאולפן ההקלטות ,
על הדרך פוגשים חיילות חיילים בתנועה נכנסים יוצאים רצים מקומה לקומה.
זו תחנה צעירה  בוויב שלה המלבוש דהוי דרום תל אביב יפואי.
 המפיקה  של אהוד אלמז מנגיסטו מכניסה אותנו לאולפן שהריהוט והציוד בו כמו הזמן עצר מלכת .
אבל שוב מראה פניה היפות כל כך והשמחה שלה לארח  מחברים אותנו ללב
 אהוד מכין עצמו להקלטה מתחבר נכנס להלך של יום שישי צהריים כמו בשעת השידור.
עובר עם אלמז על דפי התוכנית שהכין , בודק  שוב  את החיבורים  ומתפלל שהכל יעבוד פשוט.
 היכולת המופלאה  שלו להכנס להלך הקדושה של ערב שבת  מרשימה.
 זה הזמן לצלם .
אח"כ בזמן ההקלטה אני עוצם עיניים מקשיב לו נכנס גם להלך הרוח המיוחד הזה .
כיף לשמוע אותו יש בו אהבה גדולה לרדיו,  הוא מאד אוהב את התחנה  הזו על אנשיה.
.והדברים שהוא אומר  כמו בשירים שלו  נוגע ביום יום, מפליג לעולמות ,מעביר רסיסי מידע ,
יצירתיות שנובעת מהלב תענוג לאוזן.





















   חני: "תענוג לקרוא ולהביט בצילומים נותן תקווה כלשהי שיש אכן משהו אמיתי בעולם:"

תמי , אלבי פורטרט של מקום


יום שני, אוגוסט 19, 2013

האם תתכן אמירה אמנותית פשוטה על היופי הנשי .

כשהייתי ילד היו מתקיימים בסלון ביתנו בר"ג שעורי ציור ,חוזר מביה"ס נכנס לבית ובמרכז החדר יושבת מודליסטית עירומה , אימי היתה ממהרת לסגור את דלתות ההזהה של הסלון
כמו לרגע מגינה עלי, עליה , משהו שנתפש בעיני התמימות כלא בסדר.
לאחרונה עלה בי רצון לצלם עירום, לצד הרצון הפשוט התייצבו מנגנוני שיפוט גלויים וסמויים
שכמו שולחים אותי להתבונן מאיזה מקום נובע הרצון הזה בתוכי  והציפו גם את סיפור הילדות  הזה.
זה עוד תהליך שיש בו הזמנה לתשומת לב ואחריות,  מה עוד שכאן האחר חשוף לגמרי .
אז כן במרחב הזה עוד יותר מצילומי הרחוב והבית נדרשים אמון והסכמה מלאה של המצולמת
ושוב כמו בשאר המרחבים גם לאחר האישור המלא, שלכאורה נגמרים הספקות ,
יש עוד מקום שואל בתוכי האם תתכן אמירה אמנותית פשוטה על היופי הנשי .
מה שכן ברור לי זה הרצון העמוק שלי זה להחזיר את התמימות למרחב העירום .
משתף אתכם בשאלה, בצילום , בציור ואשמח להארותיכם .



Ruthie Strassmann-Janay

‏הכיצד אאבד את אמונתי בצדק החיים, כאשר אני יודע שחלומות הישנים על נוצות, אינם יפים יותר מחלומות הישנים על רצפה."
חליל ג'ובראן ועל עירום ותום באמנות, הניתן להשיב תום משברו ? למחוק מסרים של עידן פורנוגרפי ולהתחיל כאילו לא גבהו ופשטו בנו עקבי הזמן ? כשנבוא מאהבה אפשר לנו לתלות את מפתחות שער גן העדן ההוא ולנסוך מעטה מלמלה לבן על כל תום שהופר . כמה יפה אתה כותב. רב כשרונות .

Efrat Arzi מקסים!

Avi Kalvo גם אצלנו בבית היו מזמינים מודלסטית
גם אצל השכנים שלנו זה היה נהוג

אז כנראה אנשים היו קצת פחות שמרנים חח

Avi Kalvo נ.ב.
לדעתי עירום נשי
זה הדבר היפה והאומנותי ביותר עלי אדמות;
כשהערום הוא לא פורנוגרפי כמובן :))

אורה צימרמן ייתכן שהתם זקוק לסביבה תמימה כמוהו, אולי טבעית יותר כי העירום הוא לא חלק מהספה אילו שתי שפות שכבר יש ביניהן פערים ואם אתה מבקש את הרמוניה ואת אי-הצרימה ייתכן שיש ליצור מעברים הדרגתיים - כך נדמה לי ...?


Natti Miller Although, I am usually a street photographer, but I am also taking some nude photographs…My main intention is to try and translate the model personality to a compose visual image. You are correct in saying that there is a great responsibility in taking nude photographs as the model put her trust in you in the most intimate way, and the photographer has to do justice to the model and the image

יום ראשון, אוגוסט 18, 2013

כשהזמן הכפרי והדרך הביתה נפגשים ,נטף קיץ 2013

יצאתי להתאוורר קצת מיום של בית לרחובות נטף , רוחות הערב המנשבות כמו מזמינות יציאה אל החוץ טיול של ערב מהנה , וכך מתחברים להם הזמן הכפרי והדרך הביתה לפורטרט משפחתי.
אדר ובנותיו



אילה פורטרט תחילתו של תהליך .



צילום סוריאליסטי זו התערוכה שהלכנו לראות אתמול במכון שפילמן.
 יש ים של הגדרות לעולם הזה של צילום סוראילסיטי .
עבורי כרגע זו תחילתה של שפת הפשטה בצילום .
בערב מן הסתם בהשפעת הביקור, ציירתי עם המצלמה בתנועות פראיות
פורטרט של חברתי אילה שהתגלגלה מצחוק .
אולי שלב בדרך בין צילום ממשי לבין מניפולציה שמסיטה מהמסלול 
ויוצרת משהו אחר.
 זה מאד משמח לשתף בתהליך  
תודה .



©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com