הטבע מושקע כולו בלבלוב. אין כמעט אדמה גלויה בחלקתנו.
אביב משגע, בתוך השקט והיופי הזה מתקשה להנמיך את הרעש הפנימי של ימי הבחירות .
אנחנו חיים בטיול , גן עדן ארצי שיש בו הכל .
אביב משגע, בתוך השקט והיופי הזה מתקשה להנמיך את הרעש הפנימי של ימי הבחירות .
אנחנו חיים בטיול , גן עדן ארצי שיש בו הכל .
בחוץ סביבנו בני אדם נפלאים, לצד בני אדם ששכחו מה זה אומר להיות בן אדם .
בטבע חכמה קיומית, הפרחים לא עוסקים בנו ולא מחכים לנו הצופים בהם.
פשוט פורחים כך על פי טבעם. עלווה ירוקה ליד פריחה סגולה וצהובה, מסתדרים נהדר.
אין כאן אחד על חשבון האחר, מושגי תחרות ורייטינג שייכים לתודעה האנושית.
תודעה ששכחה שאני והאחר אותו סיפור.
פשוט פורחים כך על פי טבעם. עלווה ירוקה ליד פריחה סגולה וצהובה, מסתדרים נהדר.
אין כאן אחד על חשבון האחר, מושגי תחרות ורייטינג שייכים לתודעה האנושית.
תודעה ששכחה שאני והאחר אותו סיפור.
הטלפון הנייד החדש נשלף בקלות, והאצבע קלה על הצילום .זה מרגיע אותי.
אני נע מפוסט בחירות אחד למשנהו משתף את העוולות, התקשורת שומרת על עצמה
שם מושג האחריות כבר נשתכח, נהנים להדהד כל מה שמעלה את הרייטינג
הם צריכים למלא תוכניות ולמכור פרסומות, לרצות את אדוניהם.
אנחנו כאן במרחבי הפייסבוק זו התקשורת החדשה,
הדחיסות הזו שעוולות השלטון ודיכוי החירות מביאות גם לכאן ,
זורעות יום יום בנפשותינו זיהומים, רוח רעה נושבת .
הרצון להשפיע, כבר מזמן התחלף לצורך בלתי ניתן לריסון.
תחושת שליחות.
האם גם הצעירים מחוברים לצבע התקופה , מבינים את גודל האחריות
של כל אחד ואחת בימים אילו ,לעצור את הסחף של הפיצול שמתקיים .
88
עוד מעט יבוא חבר אחר לספר אותי , לעשות נפלאות בשער הפרוע המידלל
כל תספורת אני מגלה מחדש את החדש הנגלה ומתרגל.
אני נע מפוסט בחירות אחד למשנהו משתף את העוולות, התקשורת שומרת על עצמה
שם מושג האחריות כבר נשתכח, נהנים להדהד כל מה שמעלה את הרייטינג
הם צריכים למלא תוכניות ולמכור פרסומות, לרצות את אדוניהם.
אנחנו כאן במרחבי הפייסבוק זו התקשורת החדשה,
הדחיסות הזו שעוולות השלטון ודיכוי החירות מביאות גם לכאן ,
זורעות יום יום בנפשותינו זיהומים, רוח רעה נושבת .
הרצון להשפיע, כבר מזמן התחלף לצורך בלתי ניתן לריסון.
תחושת שליחות.
האם גם הצעירים מחוברים לצבע התקופה , מבינים את גודל האחריות
של כל אחד ואחת בימים אילו ,לעצור את הסחף של הפיצול שמתקיים .
88
עוד מעט יבוא חבר אחר לספר אותי , לעשות נפלאות בשער הפרוע המידלל
כל תספורת אני מגלה מחדש את החדש הנגלה ומתרגל.
אני נזכר בכותרת "יאללה תתרגלו כבר " ובצילום היפה במוסף גלריה של "הארץ "
בו כתבה גילי איזיקוביץ על צעירת הרקדניות בבת שבע חני סירקיס "שמושכת תשומת לב על הבמה לא רק בגלל תנועתה המהפנטת, אלא גם בגלל החלטתה לא להסיר שיער גוף.
כמי ששייכת לדור שנושא את בשורת הבודי- פוזיטיב ,
היא מתייחסת לכך כמעט באגביות :"זה אקט אישי לפני שזה אידיאולוגיה ".
ואני שמח לקרוא "שלפני ההטפה היא מונעת ממניעים אישיים ,
נוח לי לבחור כך זו בחירה שלי וזהו"
"למדתי לאהוב את איך שאני נראית בצורה הטבעית שלי ואיך אני רצה לנהוג עם הגוף שלי,אני לא מחזיקה דגל חוץ מהרצון שכל אחת תעשה מה שבא לה לגבי הגוף שלה או שלו .
הבנות למטה ירדו לקטוף ח'וביזות סירפדים חמציצים להכין מרק
מתחילות להכין את גינת האביב.
אני כאן במרפסת יושב עם חברתי הרקדנית אדווה שעושה מתיחות לקרסול שלה המודלק שלה .
מקוה שיתאפשר לה לרקוד בהופעות הקרובות
"עקב אכילס שלי נקרא "קרסול אדוה "והוא עושה לה מידי פעם הגבלות, המורים כבר מכירים . וקיבלתי שחרור , "לא פשוט לי" .
"עקב אכילס שלי נקרא "קרסול אדוה "והוא עושה לה מידי פעם הגבלות, המורים כבר מכירים . וקיבלתי שחרור , "לא פשוט לי" .
אדוה מהרהרת על פסח שבאופק שדורש ניקוי תשומת לב חדשה, אולי של שחרור אחיזות ואמביציה.
"נכון שקצת כואב אבל הנה נינו וטבע ורוני, ושקט פרחים, ירוק וספרים."
שבוע טוב .
שבוע טוב .