כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שלישי, דצמבר 25, 2012

Daniel Krief - התחלה חדשה .

 
 
"התחלה חדשה, לא ריקה לא לבנה,
קירות לא לבנים,
רק לבנות
לבנות הגשמות של חלומות
מנגינות חדשות
לילות מנוחה
לילות בלי שינה
מלאי אהבה
אהבה ליצירה
אהבה לאנשים
כמוך כמוני וכמו הרבה אחרים
אמן שיהיה לי טוב בחדר הזה
השנה הזו
מה אומר?"
דניאל






 מתוך הפייסבוק  של דניאל פרוייקט מרגש  שמבקש  שותפים :
"חברים אשמח שתתבוננו תקדישו דקה של הקשבה :) 
עוד טיפה אנחנו שם...פליז, זה חלום זה חשוב זה מדהים 
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=650

יום שני, דצמבר 24, 2012

"דייג מרקיד כחוט השני "





 נורית שני:"הילת האופק, חוט שני חורזת , נצנוצי אורות מחלונות של אנשים בעיר, שאני עוד לא הכרתי . האור האנושי הזה, זוחל לו על האדמה כאד עולה, כקצף גל-מנורות-רחוב המזהיבות לי עיר יומיום. מגשר חוף על ים זועף, חכה הרקידה חרוזים של אור , תקווה לדג שיבקר פה ויביא בשורות מאופק או ממעמקים.
איני יודעת אם סופו יהיה בבטן הדייג או יימלט והדייג רק ייהנה מרגע חסד בלילה משובץ יהלומי אורות. אבל רואה אני את הדייג, מרקיד כחוט שני, אורות ככוכבים כחולים, בקור, בגשר על המים. שני אורות המצטרפים למחרוזת זוהר של עירי הרחוקה."


יום שבת, דצמבר 22, 2012

לתפוס את המהות .

שישי צהריים בפתח עלמא, מסתתר מהגשם שעוד רגע יבוא
בשלולית מתגלה לרגע מראה ,עורב מתיישב על גג הבית ממול ,
רגע אחרי טיפטוף ,אין שלולית, נעלמה ההשתקפות ,
איפה הצל , מה ראיתי , מה נשאר , מה אמיתי .
אפשר לתפוס את המהות, או שהכל ממילא בהתהליך התפתחות.  
שבת שלום.




יום שישי, דצמבר 21, 2012

הנערה של אמא ואביגיל

ב"המגדלור" רחוב הרכבת 4



בימים אלה נמצא בחנויות "בת של רב", ספרה הראשון של אביגיל גרץ, שראה אור בהוצאת "אבן חושן". על שער הספר ציור של נערה צעירה. אביגיל היא רעיית בננו איתן, וזכינו לקבל את אחד העותקים הראשונים שלו, עם הקדשה מרגשת.
וכך כתבה אביגיל: "נינו ותחיה יקרים, שמחה מאד לתת לכם את הספר הראשון שלי שהכריכה  שלו יקרה לי מאד ומאחדת אותנו ואת הסיפורים שלנו עוד קצת  ובעוד רובד מיוחד, כמו שהקשר שלי עם איתן היה ברור וייחודי די מהתחלה, כך התמונה של לורה היתה ברורה ומדויקת בשביל הסיפור שלי ...".
לורה הרמן-פינטוס, אמי, היא הציירת שהנציחה לפני שנים רבות את הנערה, זו שדמותה התגלגלה עכשיו אל הספר החדש. "שחיפשתי עטיפה ממש לא היה לי מושג מה אני מחפשת" סיפרה אביגיל "פשוט חיפשתי עטיפה" ,באחד הימים סביב חיפוש עבודות לתערוכה ,נוצר מפגש קסום: מתוך מאות הציורים שהותירה אמי צצה ועלתה הנערה וגילתה עצמה לאביגיל, שבתה את עיניה ואת ליבה.

אני זוכר את הנערה שציירה אז אמא. אני עצמי הייתי אז בגיל זה. ועכשיו, כשהחזקתי את הספר החדש בידי, החזיר אותי הציור לימים ההם. לרגע יכולתי לראות בדמיוני את אביגיל כנערה מתבגרת. עדיין לא הספקתי לקרוא את הספר, אבל רק מראה הנערה על העטיפה הוא עבורי סיפור מרגש בפני עצמו.
אמא כבר איננה איתנו שנים רבות. אבל היא ממשיכה להשפיע על כולנו,  מעבר לגבולות הזמן והמרחב.
החיבור הזה, הנוגע ללב, בין הציור של אמא לספרה של אביגיל מחזק את האמונה שבי, את מה שאני חש כבר שנים: כל הדברים קשורים בשרשרת מדהימה, שנראית לנו לעתים כצירופי מקרים ארעיים. כי שום דבר איננו מנותק ממה שהיה וממה שיהיה.

יום חמישי, דצמבר 20, 2012

מה נפתח .

    אתמול חוויתי חיבור משמח בין אורחים בתערוכה ללומדים בעלמא , אילו לצד אילו דרו לרגע בכפיפה אחת והמושג תרבות שמתהווה נטען לרגע בהקשר נוסף . הבוקר שמחתי לפתוח בגליון חדש של timeout ,ראיון קצר מוזמנים לקרוא.

נחמה מול תצלומה "רגע לפני הלידה"





timeout גליון 19.12.2012 אמנות- מה נפתח.


יום שלישי, דצמבר 18, 2012

דפני ליף מזמינה אותנו ליחד ב"חברה לתועלת הציבור"


בפייסבוק עלתה הזמנה : .."ביום שני 17.12 נגיע לנס ציונה למפגש הכרות....
"
ישראל מחר:" היא תנועה חברתית לא מפלגתית שהוקמה כהמשך ישיר למחאה שפרצה בקיץ 2011 בישראל....אנחנו מאמינים בכן/ם. כל אחד יכול לעשות, לקחת חלק, לתרום, ליזום, יש מיליון דרכים. מעגלי עשייה ומעורבות רחבים הם מפתח לחברה אזרחית ערנית, פעלתנית שיודעת לעמוד על שלה, לנקוט יוזמה ולהביא לתוצאות.... המפגש יערך אצל אוסו באיו".
אז כן זה מה שהיא עושה עכשיו לצד הקמת ארגון "לתועלת הציבור" היא הולכת למפגשים ביתיים עם קהלים קטנים .
 "אני מתרגשת יותר כאן מול 25 מאשר 400.000"
באנו בשמחה לשמוע להצטרף אז כן במרחב הזמן התרחקנו מאותו קיץ מכונן של 2011 ואנחנו בימים אחרים.
 לצד זה פגשנו את דפני עם אותם כוחות כנים עוצמתיים-רכים, שמיגנטו כל כך הרבה אנשים במחאת 2011 ועדיין ממגנטים.
פגשנו את אותה דפני שלא עצרה מאז לרגע, כל כולה בתוך עשייה אמיצה אחרת, לומדת כל הזמן מתוך רצון לחלוק להנגיש מידע לאזרח עוד ועוד מידע שיוכל להתמצא ולבחור, שיוביל ולא יהיה מובל, מתוך אמונה עמוקה שלה שידע הוא כוח
.באו לפגוש אותה אנשים שמבקשים קודם כל להאמין ודפני מאפשרת לאנשים להתחבר לאמונה באדם.
 "זו שיחה לא מחייבת, אני מספרת לכם מה אני מציעה", היא מביאה מקום מאד נקי מחובר ללב לא חף מטעויות לצד רצון עמוק להניע, לחבר עוד ועוד אנשים למקורות הכוח והיכולות שלהם.
"אני מזמינה אתכם ליחד" - והיא מפרטת בסבלנות על מבנה התנועה ועל השקיפות, ועל הרצון, ועל היכולות המוגבלות מתוך שנדרשים עוד אנשים. מספרת מה נעשה, נותנת דוגמאות מתנועות שכאלה בעולם כמו ארגון באנגליה של חצי מליון אנשים שמשפיעים על חקיקה ועוד.
בתוך כל אלו חוזר המסר שלה לאורך כל הערב - זה לא אני זה אתם, כל אחד ואחד מכם שרוצה מוזמן ויכול, אני כמו מפיקה, מניעה, הרצון הוא להגיע לכל הקהלים בארץ.
אנשים אומרים לה "הולכים אחריך" - והיא בצניעות אומרת לא אחרי, איתי, איתנו. 
ההיגיון שמניע אותה הוא מחוץ לקופסא. יש בה בהירות פנימית שיוצאת החוצה ושופכת אור על הדבר הכי יקר היום במרחב האנושי, אמון, אמון וכבוד, להחזיר לעצמנו את היכולת לברוא מציאות אחרת מתוך אמון, שכל אחד יעשה מה שמתאים לו, מה שמרגש אותו.
זה מסע מאתגר, כי הרבה שאלות עולות במהלך הערב ויש לחלק מהאנשים אי נוחות מול "האין פתרונות", מול היעדרה של נוסחה מושלמת לפתרון שלל הבעיות השלובות זו בזו.  
מול ההבנה שהתהליך שאנו יוצאים אליו ידרוש זמן רב, והמון מעשים קטנים.
ובעיקר אולי כי דפני מביאה הזמנה עמוקה לכל אחד להצטרף ליחד תנועה של אזרחים שלוקחים אחריות על חייהם ולא מחכים שיעשו עבורם .











©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com