כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום ראשון, יוני 30, 2013

אבו גוש ,שולחנות עגולים "מתחברים" מדברים על קיום משותף .

                          הלכנו לכפר השכן  לפגוש ,לראות בני נוער מתחברים לדיבור  על קיום משותף .
                                                 שולחנות עגולים  אבו גוש קיץ 2013








"מחכה שהרוח הגדולה תבוא ותעבור דרכי" לטם עזנר

 הלכתי לפגוש אותה ביום הקלטות ראשון לאלבום שלה, 
היתה שם אהבה באולפן ,
לטם מוקפת חברים יוצרים שבאו לעזור  לרגעים מובלת לרגעים מובילה 
ברקע  נשמעת הקלטה טריה  של "להכניס להוציא "
משתף בשמחה כמה רגעים ומילים מתוך השירים 
 בהצלחה . 
                 
.."פתאום נזכרת איך כשהייתי ילדה קטנה כמה אור היה
אלוהים ואני היינו מדברים על הכל"..



..."כשאני מסתכלת פנימה אני רואה אותי אלף פעמים
ואח"כ חושך
אני ולא אחרת לא אדע מי אני"...


..."כי לפעמים אני מטען חורג של רגש
שמפחד להתפוצץ בלי התראה
אם החלל הוא הטירוף אני אחרי ההמראה
בוהה ישר לתוך העין במראה"....







יום שישי, יוני 28, 2013

שיח גלריה 29.6 "תל אביב ברלין במעבר ", שבת 11.30 מוזמנים בשמחה.

  • העמל 17, 66532 Tel Aviv-Jaffa, Israel
  • סיור בתערוכה עם האוצרת רונית צור ושיחה עם אמנים המשתתפים בתערוכה
  • תל-אביב וברלין, שתי ערים קוסמופוליטיות, משתייכות לקבוצת ערים מרכזיות בעולם אשר משמשות מוקדי משיכה למהגרים. בעידן הגלובליזם הנגישות והאמונה באפשרויות בלתי מוגבלות וברב-תרבותיות מאתגרת לעשות שינוי ולנסות לחיות בהן. ארבעה אמנים נוגעים בתערוכה זו במכלול משמעויות של היות מהגר לערים רב לאומיות, ציוריות ומחוספסות. התערוכה התאפיינה בתהליך אוצרות חווייתי שעברו כל משתתפיה יחדיו. קיימנו מפגשים תקופתיים על מנת לשתף אחד את השני בתהליכי העבודה ולהתעדכן בכיווני ההתפתחות של היצירות, כך ידע כל אחד את חלקו במכלול התערוכה, ונוצר שיתוף והדדיות לקראת תצוגה אחת מגובשת. במפגש ידובר על העבודות המוצגות בתערוכה ועל תהליך היצירה המשותפת.
    מיקומו של בית בנימיני, בלב התהוותה והתגבשותה של אוכלוסיית מהגרים מגוונת, חיזק את הבחירה בהעלאת התערוכה במרכז.
    לא אהבתי ·  ·  · יום ‏23 יוני‏ בשעה ‏10:09‏

יום שלישי, יוני 25, 2013

אמנות צילום הרחוב -שאלות .

 זו שאלה שעולה שוב ושוב מול הפיתויי לצלם חופשי ברחוב .
 חבר השאיל לי עדשת זום כזו המאפשרת לעמוד מצדה האחד של השדרה ולצלם אל מעבר.
 לא סתם לא רכשתי כזאת .
בחרתי לרכוש לצלם בעדשה רחבה כזו שנמצאת בתוך ההתרחשות 
לא מתבוננת מהחוץ ,לא סתם מתוך רצון עמוק  לקשר לדיאלוג עם המצלומים, 
דיאלוג של דיבור,של קשר עין ,
של הסכמה מדוברת ,של הסכמה בע"פ .
כן ועדיין יש יוצאים מן הכלל .
כמו הפגנות או התרחשויות שמסוקרות ואנשים שם אולי יותר ערים
למשמעות השתתפותם במרחב הציבורי החשוף למדיות .
אבל באמת בשנים האחרונות השאיפה שלי לצלם כך שאנשים יסכימו מראש מתממשת .
 הלמידה נמשכת כל הזמן ככה זה באמנות צילום הרחוב 
אין שיטה או דרך , יש התכוונות לכבד 
וגם כאן השאלות מורכבות ,
לצד זה לא מעט "צילומים"  נשארו לי בראש כתוצאה מבחירה ברצון הזה.
המציאות מאתגרת אותי שוב ושוב ויש  כמובן גם שיכחות  ופיתויי
וכמו שאמרתי אני מזכיר לעצמי  שוב ושוב את הבחירה היום יומית ללכת בנתיב ההסכמה.

חזרה לעדשת הזום והחבר, הלכתי ברחובות העיר להתנסות אחרת צילום שאין בו דיאלוג,
רק התבוננות ממרחק, אז איך שומרים על כבוד האדם  בהתבוננות שכזו
חיפשתי לצלם כך שלא יזהו את האנשים. 
וגם כאן אני מתלבט מה מותר ומה אסור.  
ואינני מדבר על החוק המתיר לצלם ברשות הרבים.
 שאלות אמיתיות  ....
אשמח  לשמוע לדעתכם/כן .






           
           
Miki Klein  :  אש להבה ונראה גם חוצה גבולות

Sigal Kolton : לא נכנסת לעניין כן או לא רשות הרבים וכיו"ב, רק מציינת שהיא לבשה שמלה מדממת...

Irith Gubi : גם תשומת הלב שלי הלכה לכיוון הפרח המדמם...

Chen Ophir: : אנחנו כבר לא אנשים פרטיים..צילום מהמם

Edna Yanai : בדיוק כמו שעשית מעולה

Inbal Zach : יופי של תמונה. אהבתי. הצלחת להעביר את התחושה ובכל זאת לשמור על הפרטיות של הזוג. מקסים

Gerry Abramovich: נינו יופי של תמונה

Hava Pinhas- Cohen : הקושיה הזאת במקומה, אני אוהבת לצלם אחרים.. לא אוהבת שחודרים לפרטיותי. מה עשים?

Ayala Zilberman : אני חושבת שזו זכות
בשביל כל אדם
שאתה מנציח רגע מתוך חייו
כולא שבריר שניה מחייו
בתוך נצח אסתטי
שכזה
אפשר רק להודות לך
אגב
תמונה נהדרת

Karsten Risseeuw: You might consider the intention of the photographer. This is a street scene, and thus it is in public. It is the photographer who creates and interpretation, whether it be intimate, obscene, provoking, meaningless or otherwise.

Karsten Risseeuw: Consider the famous kiss on the street by Robert Doisneau: http://lvxphotography.net/masterpieces-of-photography/robert-doisneau-le-baiser-de-lhotel-de-ville/


אבי גולרן :א. תמונה נהדרת ב. על פי מותר לך לצלם כל אדם ברשות הרבים ולפרסם גם

Eran Skutelsky : לא היית יכול לצלם תמונה כה יפה אם הם היו מתייחסים אליך. אני אומר שיש לזה מקום באפשרויות הגישה שלך לצילום





יום שני, יוני 24, 2013

ביצת קינדר במסגרת פרוייקט "הגדלה " גמר שנה א' HIT חולון .

 
הלכנו לראות אותם בפרוייקט הגשה שנה א' של המגמה לעיצוב תעשייתי ב-HIT, חולון.
היה מרתק לראות כיתה שלמה רגע לפני הבחינה מרימה תערוכה
ואנחנו מוזמנים להסתובב בין העבודות המרשימות.
הפרוייקט נקרא "הגדלה" וכשמו כן הוא.
דניאל בננו ודודי חברו לפרוייקט, בחרו להגדיל ביצת קינדר על כל חלקיה.
לראות ביצת קינדר כזו גדולה עשה לכולם חשק גדול לטעום מהשוקולד שבהכנתו הושמו הרבה ידע ואהבה. כך התחילה ההגשה- על מצע של טעימות כייפיות לכולם.
לפני שהציג את חוות דעתו, ביקש מנחה הפרויקט הארות על כל פרוייקט ופרוייקט וכך היינו שותפים להתנהלות מופלאה של הקשבה ודיבור מרתקים, בגרות, מקצועיות ופרגון, כאילו לרגע אותן תשומות לב שהושמו ביצור נכחו בדיבור.
חוויה מעוררת השראה,
שמחנו מאד להיות,
תודה.








בין הערביים , הגדוד העברי , דרום תל אביב , פורטרט של מקום .




יום שישי, יוני 21, 2013

היום יום הולדת



התברכתי  בך אישה גדולה
חוגגים לך 60  אהובתי
מאחל לך  בריאות , שמחה ואהבה ,
ולנו עוד הרבה שנים מופלאות של יחד
אוהב אותך מאד
נינו












 

 שמעתי שיר  נפלא זה השבוע לראשונה  ביצוע מקסים של אלברט סופר  ושירלי קונס
 ברשתוכם חברים יקרים אני מקדשי שיר זה לתחיה באהבה
לים ולחן/ Ewan Maccoll 
גרסא עברית: אלברט סופר

lyrics

כשראיתי את פנייך לראשונה 
חשבתי שהשמש עולה מתוך עינייך 
הירח והכוכבים, המתנות שנתת 
לרקיע האפל האינסופי 
אהובתי 

כשנישקתי את שפתייך לראשונה 
בין ידי הרגשתי איך נעה האדמה 
כמו ציפור שנשבתה ליבה נרעד 
והיא נענית לפקודתי 
אהובתי 

וכשידעתי אותך לראשונה 
הרגשתי את ליבך, אל ליבי קרוב כל כך 
אהבתנו תמלא בשמחה את העולם 
ותימשך עד קץ כל הימים 
אהובת

יום חמישי, יוני 20, 2013

"על פרס אז והיום. האיש והתקופה".

עוד כמה מילים על פרס האיש, השפעה וכבוד לאדם .
עבדתי איתו בשנות השמונים אז האמנתי שמנהיג יכול
לחולל שינוי וחוויתי באמת איש גדול עם יכולות מרשימות
לא הלך לו כמו שרצה , זה קל  להפיל עליו את כל האחריות ,זה מורכב הרבה יותר.
אולי גם אנחנו כעם לא היינו בשלים ועדיין מן הסתם לא בשלים  .
כל שינויי יש בו הליכה ללא מוכר שדורש ויתורים מרחיקי לכת שיש להם מחירים.
אם אין שלום זה לא  רק בגלל המנהיגים , זה מחזיר את האחריות אילנו
היום יותר מתמיד רואים את הכיוון  בעולם כולו השינויי יבוא מאנשים, מהככרות מהרחוב
 מכל אחד מאיתנו .
לצד זה כבוד לאנשים שהקימו ונתנו כל כך הרבה על האור והצל שלהם למען הכלל.
פרס שייך  לדור שמעט ממנו  נמצאים בקיום שלנו כמו מסמל את המעבר
החגיגה שלו  יש בה לצד  בנית תדמית גם  סיפור חיים מרשים ביותר
זה קל מאד לרדת על האיש  היקר  הזה.
בסופו של דבר לכולנו יש עוצמות וחולשות ומנהיג רק משקף לנו אותן בגדול. 
בחגיגות האילו של פרס בנו  לו דימויי שכמו מטשטש את מורכבות חייו= חיינו
גם אני  כמו עוד רבים עוסק בדימוי של עצמי גם כרגע . אבל לא רק , 
יש בי רצון עמוק להשפיע להחזיר את  כבוד האדם לחיינו .
פרס בעברו קיים גם חגיגות ימי הולדת  צנועות, הייתי שם ,
אבל האיש כמו התקופה משקף לנו איך אנחנו נראים.  
כצלם למדתי שתמונה מורכבת  מהקשרי המתבונן בה ,
כמו המציאות המורכבת הרבה יותר משחור או לבן . 



יום שלישי, יוני 18, 2013

מחשבות על אבא

אבי נפטר ב1983 זו היתה אבידה גדולה לכולנו . אבא אוהב, חכם, עוזר, פותר, אופטימסט.
 איש יקר שעורר בי השראה גדולה בדרך התבוננותו על החיים , אהבתי אותו מאד.
הפרידה ממנו הייתה קשה, בלתי נסבלת , באותם שנים עבדתי בלע"מ משרד רה"מ כצלם, בין היתר ליווינו את ראש הממשלה והנשיא במסעותיהם.
 ב1984 נכנס פרס לתפקידו כרה"מ , שמחתי מאד.
מיד עם כניסתו לתפקיד יצאנו לארה"ב לנסיעה ראשונה , ביקור אצל רייגן הנשיא. ביקור עבודה שכזה מאפשר ליהנות מכל מנעמי האירוח אך פחות מכופתר מביקור רשמי.
התקרבתי לפרס האדם , אהבתי את חוכמתו את הטריות במחשבה ובעשייה .
 החזון שהביא, עורר בי השראה , נקשרתי וצילמתי בשמחה ובהתמסרות גדולה, נוצר בנינו קשר שהתפתח עם השנים. בבחירות 1988 ליוויתי אותו כצלם אישי, במהלך סיור בצפון צילמתי אותו השכם בבוקר במלון גלי כנרת , שנים אחרי הצילום הזה של פרס קורא בבוקר על שפת הבריכה זרק אותי לתצלום של אבא שלי שהוא חלק של קולא'ז בחדר הארוח בביתנו .
 בצילום, אבי גבי, במרפסת ביתנו בר"ג מאזין לחדשות ברמקול שבנה בעצמו, על רגליו עיתון "מעריב" של אז בימיו הגדולים.
 עלה בי שהקשר הגדול שנבנה עם פרס היה בין היתר כמו פיצוי לאב ענק שאיננו עוד.
 חשבתי כמה כל ההתנהלות שלנו בחיים תלויית הקשרים ריגשיים , שחלקם מן הסתם לא מפוענחים .


 פרסום ראשון לצילום הזה .


יום שני, יוני 17, 2013

" מה נשמע בתל אביב".

בפינת הרחובות גאולה ואלנבי פגשתי אותם כמו בתצוגה  גליונות של "עולם הקולנוע",
זה זרק אותי במרחב הזמן לראשית דרכי כצלם ב71 כשעבדתי בשביל "עולם הקולנוע" שבועון ישראלי.
באותם ימים למדתי צילום שוליה של הצלם אפריים קדרון
 ובלילות  עצמאי עם מצלמה משוטטת מלווה את ג. עיטור עבור המדור "מה נשמע בתל אביב" .
 עיטור כתב רכילות ביים  את התצלומים ,היה מבקש מאמני תל אביב להצטלם בחיבורים מענינים לטעמו,
 מעולם לא כתב דבר ביקורת  על מושא  כתבותיו .
השילוב של לימוד וצילום למחיה במרחב של מפגשים מענינים היתה הרפקאה מרתקת עבורי כנער בוגר צופי רמת גן
נחשפתי למאחורי הקלעים של חיי אמנות הבמה והתרבות של תל אביב ולימוד  צילום אצל אחד הצלמים  המוכשרים שהיו.
זו לא היתה תל אביב של היום לצד זה בהחלט העיר הגדולה , סיפור שכמו מבקש הרחבה לפעם אחרת .
חזרה לכאן ועכשיו אני מבקש מפנחס משעני בעל החנות אוצר האוסף המופלא הזה להצטלם ,רגע אחרי מזמין אותי לתוך חנותו, נדרשת לוליונות כדי להכנס לתוך הכוך הספרותי העשיר הזה, פנחס לא מתרגש מהעומס , יש בו אהבה גדולה לספרים ביבליופיל אמיתי 
 עכשיו בבית חיפשתי צילומים מהתקופה הזו  משהו להעלות .... מצאתי דף דוגמאות ממרח' ריינס בפתח הסטודיו של קדרון .משהו מצבע התקופה . 






  

יום שבת, יוני 15, 2013

SUPERM - שני בירנבוים

  הלכתי בעקבות הלב ועם המפה של פסטיבל הפנזינים  המקום שנשאוני רגלי ומכוניתי גלריה תיאטרון החנות בעליה 31  בפנים  בחלל התצוגה מתקיים מופע ובחוץ בויטרינה מעין נברשת קריסטלים מסקרנת כמו מזמינה עוברים ושבים .
 רגע אחרי כבר שוחחתי עם שני שיצרה יצירה מופלאה זו .שני הסבירה לקהל  שנכח על המדרכה  ביקשתי ממנה שתרחיב  לפוסט זה.

 " התערוכה עוסקת בהשבחת גזע עכשווית - בעידן בו פיתוחים מדעיים ונגישות המידע באינטרנט יצרו כלכלה בינלאומית של סחר בזרעים, ביציות, ורחמים פונדקאים להשכרה, והחברה עומדת בפני תהליך של התערבות גנטית מלאכותית וסלקציה בילודה" אוצר רני לביא
 
שני :" העבודות מוצגות בתוך וויטרינות, בימנית - מעין נברשת קריסטלים, בשמאלית - הקרנות של רישומים בשקופיות.
העבודה נולדה מתוך שיטוט באתרים בינ"ל של תרומות זרע, לצורך מציאת תורם. באתרים אלו נחשפתי לעולם כלכלת הפריון הגלובלית, עולם מפחיד ומרתק עם קודים פנימיים, שנראה שמכוונים לחזון עתידי של השבחת גנים. כדי לעקוף את חוקי האנונימיות לגבי תורמי הזרע, חוקים שאינם מאפשרים להציג, ברוב המקרים, תמונות בגרות שלהם, נוקטים בכל דרך - בין היתר, הצגת תמונות ילדות, ופירוק המראה באופן מדוקדק לסך מאפיינים פיזיונומיים.
כשתכננתי את הנברשת, חיפשתי דרך שבה אוכל לעבוד עם מדגם מייצג של ילדים, ולייצר מהם "צאצאים מושבחים" על פי אידיאלים מערביים של יופי, ובסופו של דבר, לייצר את "התורם המושלם". בקומה העליונה ביותר של הנברשת מוצגים התורמים הנבחרים, ובקומות שמתחת, מוצגים הילדים שעברו "הכלאה". בקומה התחתונה ביותר, הילד "הנבחר". המבנה ההיררכי -פשיסטי של הנברשת, הרעיון של זיקוק תכונות מתוך חומר קריסטלי טהור, הקרבה האסוציאטיבית למבחנות, צנצנות שימור עוברים בפורמלין, התצוגה בויטרינה, המקבילה לתצוגה באתרי הזרע, החיבור של הנברשת לחנויות התאורה הנפוצות באיזור, החייזריות של הדמויות התלת מימדיות בקריסטלים, שפניהן מחזית אינם תואמים את הפרופיל שיצרו עבורן תוכנות תלת מימד, השתברויות קרני האור בקריסטלים, שיוצרות מראה עתידני, ובה בעת משרות נופך של זיכרון, ועוד ועוד - הכל התגבש באובייקט הזה.  תודה! "




יום שישי, יוני 14, 2013

פסטיבל הפנזינים ה4 מאפשר מרחב של אוטונומיה תרבותית .

 פסטיבל  הפנזינים הרביעי יצא לדרך, מפגיש יוצרים מכל התחומים ברחבי העיר
את מארגני הפסטיבל פגשתי יום קודם במקרה בפתח התערוכה שבה אני מציג בבית בנימיני  בדרום העיר, סיקרנו אותי .   התבהר שהיו בדרך להצטלם לכתבה בגלריה, פביאן, פלא,למפל, וברזילי , בין יתר המוטיבציות של חבורת יוצרים מופלאה זו  ליצור את הארוע המושקע הזה הוא לתת מקום לחומר מודפס מכל קשת הסצינה האלטרנטיבית ולסטטוסים עוצמתיים  שנכתבים בפיסבוק שאין להם משך ולא מוצאים אותם ,קיום וליוצריהם במה.
כך יצרו פלטפורמה שמאפשרת לכל מי שיש לו מה לומר להצטרף לגזור ולהדביק לצייר לפסל להפיק לעצמו חוברת , מניפסט,יצירה,מיצג, הופעה , אוטונומיה תרבותית .
הקמת דוכן כמו גם הכניסה לא עולה כסף, המארגנים ברוח המחאה מבקשים לצאת מהמרחב של של הון שלטון.
כצלם שמבקש לא לפספס צילום טוב הקדמתי וזכיתי לראות איך נוצר מרחב מאין ,אנשים מגיעים עם ארגזים שולחנות ויוצרים ברגע דוכנים לתצוגה מכירה, מישהו לוקח על עצמו לחלק  לדוכנים את  מפת הפסטיבל  המושקעת  יצירה בפני עצמה שמאפשרת  לבחור ולעבור  ממקום למקום  ברחבי העיר.
יומיים של חגיגה גדולה רבת פנים ומשתתפים. שנעשת בשקט ובשמחה בעיר ללא הפסקה ,תודה רבה  .











 שני בירנבוים   מול יצירתה superm   יצירה מופלאה שהציגה  בגלריה תיאטרון החנות בעליה 31




©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com