כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שבת, דצמבר 31, 2016

Nino Herman, Café Albi December 31st, 2016

עוד יבוא סיכום של שנת יצירה מופלאה זו בחיי כאמן 
שתערוכת ניו יורק במרכזה , והנה זכיתי ביום האחרון לפרסום
פורטפוליו על קפה אלבי שאני מאד אוהב במגזין הצילום המכובד הזה .
מוקדש באהבה ליושבי הקפה , ולאורלי ואלי ששמים שם את הלב שלהם .
בערבית אלבי =ליבי .




http://www.loeildelaphotographie.com/en/2016/12/31/article/159931145/nino-herman-cafe-albi/



יום חמישי, דצמבר 29, 2016

אב ובנו רגעים ראשונים יחד

חג שמח ביותר,משפחתנו הקטנה גדלה,נולד לנו נכד,בן בכור לדניאל וקטי האהובים .

תודה רבה לכל המברכים ומברכות.
שימחתם אותנו מאד בהשתתפותכם האוהבת .
אב ובנו רגעים ראשונים יחד.
שמחה גדולה בלב.
שבת שלום.
צילום : קטי הרמן

יום שבת, דצמבר 24, 2016

"אירוע תודה והוקרה לחברינו מאבו גוש"


"אירוע תודה והוקרה לחברינו מאבו גוש" נערך היום אצלנו ,
משלחת של תושבים בראשות ראש המועצה ג'אבר הגיעו עם עץ זית , אותו נטעו יחד עם תושבים מנטף בטיילת שנפגעה בשריפה משם ירדנו לטכס שהוכן ע"י ועד הישוב בהשתתפות תושבי נטף.
 ברחבת בית הכנסת הוקם אוהל אירוח שבו הוגשו מטעמים בישולים משובחים ממטבחם של חברות/חברים רבים, 
בתוך "בית התפילה" כמו שאמר ראש המועצה של אבו גוש ג'אבר בדברי התודה המרגשים שלו ,נערך טכס ברכות וחלוקת תעודות הוקרה, רמי מתן יו"ר הועד הודה בהתרגשות לתושבי אבו גוש לראש המועצה אבו גוש " שהיה ראשון להתקשר להציע עזרה" למ"מ ראש המועצה ויזל . סיפר בערבית סיפור מכונן מילדותו בחיפה על דו קיום שחווה בילדותו עת אביו שופט השלום הגן על אישה ערבייה שהייתה בביתם, שעה שבחוץ אווירת לינץ לאחר פיצוץ בתי הזיקוק .,
 ראש המועצה ג'אבר חזר בדבריו שוב ושוב שכל העזרה שניתנה לנו ניתנה מתוך חובה אנושית ממדרגה ראשונה שכולם צריכים ללמוד מזה ,שקודם כל אנחנו בני אדם . 
בסיום דבריו אמר שיש לנו רצון משותף לשמור על חלקת אלוהים הזו שהופקדנו עליה יחד בני אברהם כאן בהרי יהודה ובכלל . מקהלת נטף שרה בערבית לסיום אירוע שהרגיש נביעה גדולה מלב אוהב של אנשים רבים .
שבת שלום.

צילום:  אלה מאור














צילום :  אלה מאור 


שמחה שיש לי עבודות שנכנסות ללב אנשים,

"You don't want to be famous, you want to be seen"
כך אמרה לי חברתי הטובה בתערוכה בניו יורק ,משפט שנגע בי עמוק 
ואני חוזר אליו , נושם אותו מידי פעם שנופלת רוחי במסעי כאמן .
הבוקר סיפרה לי חברה יקרה על פתיחת תערוכה דיוקן של אמן שנפתחה אמש ביפו . 
"היה מתאים לך להיות שם עם התצלום של נחום גוטמן ", . שמחתי והתעצבתי .
שמחה שיש לי עבודות שנכנסות ללב אנשים, 
נעצבתי שכדי להראות נדרשת עבודה נוספת לא תמיד מפוענחת ולא תמיד פשוטה .
לצד זה שמח שאנחנו בתקופה של מהפכה ניתן להראות בכל כך הרבה פלטפורמות שמאפשרות.


יום שלישי, דצמבר 20, 2016

הזמן הכפרי / חורף 2016




Tamar Rothstein :" מדהים נראה כמו עץ רץ או נס על נפשו"

Shira Nir " ואני חשבתי שהוא רוקד..."

יום שני, דצמבר 19, 2016

תהליכי עומק שהולכים ובאים מקצוות הנפש

בסופ"ש ביקרתי את מאיה גלפמן ורועי בתערוכה של מאיה קצוות פרומים בבית האמנים בתל אביב.
 עבורי מפגש עם מאיה ורועי מרגש תמיד כי אצל מאיה הרגישה כל כך יש פעימת לב חשופה ונוכחת
 לא רק על הקירות בציוריה הגדולים והצבעוניים ,גם במילים ובהבעות .
 שנכנסתי ,בחלל הקטן של בית האמנים ישבו קבוצת חברים חברות האזינו לרות דולורס וייס 
שניגנה ושרה והיתה קדושה באוויר קדושה של רגע מחבר ביון אנשים יוצרים הקשבה ושקט לצד סערה מוסיקלית .
בסיום ההופעה של רות לאחר כמה רגעי שקט ביקשה מאיה לומר כמה מילים של תודה ,מילים של לב שמספרות הכל עליה וחבריה ,זו רוח הדברים : "אני רוצה להגיד לך רות שמעטים האנשים שחווים להסכים לבוא למציאות ככה חשוף עד הקצה להוציא לעולם הזה החוצה תהליכי עומק שהולכים ובאים מקצוות הנפש להביא זאת כאמנות נוגעת ושאני זוכה לחוות את זה ממישהי מחוצה לי אין לי מילים , וגם תודה שאת מסכימה להכניס אותי ואת כל האנשים כאן למקום הזה האינטימי כל כך מלא חסד , תודה רבה .
אז זו מאיה וחברתה רות דולרוס וייס והיה גם רועי שהקשיב באהבה ותמך, ועזר והושיב וכיוון והיה שם כולו בשביל מאיה והאנשים מארח שותף מלא לרגע לחיים . תודה רבה לכם.




מאיה גלפמן :" ביום שישי הקרוב בשעה 12:00 הולך להיות לי מרגש עד דמעות! וגם לכם, אם תבואו... רות דולורס וייס מגיעה להופעה קצרה בתערוכה. רות, (למי שמכיר אין צורך להכביר במילים), שהקלידים שלה מקישים על אותן התהומות שמהן התנפץ המפץ הגדול, שהקול שלה מהדהד את הכאוס הבורא ושהמילים שלה מנסחות בכתב את מעגל החיים-מוות-חיים האינסופי. ולא, אני לא מגזימה בכלל, בואו ותשמעו בעצמכם. "













יום ראשון, דצמבר 18, 2016

נדמה לי שיש לי את הזכות לומר שבזכותי נהיית צלם



בפייסבוק נכתב הגלריה באבו גוש מזמינה אתכם לשיח בגובה העיניים עם האמנים המציגים, 

זו גלריה חדשה בכפר ושמחתי שהוזמנתי להציגצהרי היום אנחנו בתוך הגלריה , 

נכנס זוג , הגבר מביט בי מבט נוקב משהו , וכמו מעלית הזכרון מעלה תמונה וואוו ,זה "בייבי , עופר הרשקוביץ 
שכני מבית הורי . ככה בהבזק של רגע נזרקתי אחורה 50 שנה .
עופר היה גדול ממני ב7 שנים אפילו מבוגר מאחותי הגדולה יהודית 
פניתי אילו בשמו , וחיוך של שמחה והפתעה על פניו , 
אתה זוכר אותי ? אתה דומה לאבא שלך בעיניים , שמח שהעזתי לקפוץ למים והנה זה נכון.
עבורי עיניים הם סוג של חיבור לנשמה אני מהרהר לעצמי ושומע את קולו המוכר של עופר :"באנו לראות אותך , במיוחד ".
ואז בא פאנץ' : " נדמה לי שיש לי את הזכות לומר שבזכותי נהיית צלם "
אומר בייבי בהיסוס משהו.
"זה כל כך נכון אני משיב לו" , ותודה רבה לך .
"שנים שכחתי את הפרק הזה בחיי" , 
ווואו תודה רבה לך אני משיב בשמחה גדולה ,
 כרגע למעשה השיב לי עופר פרק נשכח מחיי ,
ואני מוסיף בגילוי לב שתמיד שנשאלתי מתי ואיך התחלתי ,
 התחלתי משום מה בפרק ב' שהוא נכון ומדויק ,על חברים שהתגייסו אחרי מלחמת ששת הימים ההרואית של אז 
ומתוך שלא גויסתי והיה עבורי בלתי נסבל להישאר מחוץ, 
מצאתי שצילום יהיה כרטיס כניסה. עופר מחייך , האישור ממלא אותו שמחה .
וואוו תודה רבה לך שבאת שבאתם , וחיברתי אותי לתחילת דרכי כצלם . 

משם הפלגנו לזיכרונות בית הורי ברחוב הבאר 4 ברמת גן . 
מדהים לאן המסע לוקח ומה הוא מביא . 
ביקשתי מעופר לכתוב כמה מילים והנה סיפורו המקסים ומרגש 
תודה רבה עופר יקר ,יהיו המשכים למפגשנו המרגש.


"לנינו היקר 
כשהשתחררתי מהצבא היה המיתון הגדול בארץ ולא הייתה עבודה. ל
אור המצב חיפשתי ללמוד משהו שונה מלימודי בבית הספר שנקר לטכסטיל.
פניתי לימודי חוץ של הטכניון ושם התחלתי לימוד צילום.
לאחר שלמדתי את העקרונות הראשוניים רכשתי ציוד מעבדה לפיתוח תמונות שחור / לבן שהיו נפוצים בזמנו.
תוך זמן קצר רכשתי מיומנות בפתוח תמונות והצעתי את שרותי לחנויות "פוטו" ברמת גן.
פרצה מלחמת ששת הימים שלאחריה, עם הכיבוש, 
יצאו כולם לטיולים וכך נוצר ביקוש רב לפיתוח תמונות בחנויות הצילום.
אני לא זוכר איך גילית שאני מפתח תמונות , 
ובאחד הימים כשנכנסת לדירתנו, איני זוכר את הסיבה, ביקשת לראות את עבודות פיתוח התמונות במעבדה שבביתי.
התעניינת מאד בתהליך הפיתוח של התמונות, מכונת ההגדלה, קערות החומרים לפיתוח חדר החושך וכו....
כנראה שלאחר מספר פעמים "נדלקת " על הרעיון וכשרון הצילום שלך התפתח למה שהוא היום.
אני רוצה לציין שבעבר הרחוק יותר אני למדתי אצל אימא שלך ציור. היא הייתה מורה נעימה ומקסימה. 
כמובן שלא נשכח את השניצלים שהגבירו את קליטת החומר הנלמד.

למרות שנפגשנו רק היום לאחר כ-50 שנה,
 עקבתי אחריך בגוגל ובפייסבוק כבר זמן רב וגיליתי גם את כישרון הכתיבה שלך
עם התיאורים הציוריים מעבר לכישרון וטביעת העין שלך לצילומים היפים שצלמת.
אני מצפה ממך לממש את הבטחתך להגיע לכמה שניצלים יחד עם אשתך בהתרעה קצרה."

שבוע טוב חברים יקרים .

יום שבת, דצמבר 10, 2016

סיון ואדוה /קפה שפירא /רגעי חסד


תראו יש משהו בלחזור הביתה שתמיד מרגיע ,
 אז מאז השריפה אני ממש חש תודה גדולה שוב ושוב ליקום =אנשיו שהיו שם וכאן לצידנו ,
 כל חזרה הביתה מעבירה אותי חווית הודיה ,לא מכיר את ברכת הגומל ומברך כל הזמן .

חברתי תמי שביתה נשרף , לאורך כל השנים אומרת לי "אני לא דואגת ", הילדים יצאו לטיולים 
או התגייסו , ובכלל היא לא דואגת, והנה קרה מה שקרה , והיא בתוך החוויה ,
ושוב עלתה בי ההבנה שהדאגה הזו שאני מצוי בתוכה הרבה מוטרד ודואג היא בזבוז אנרגיה אדיר.
חשבתי ליישם מפתח שלמדתי מזמן , פשוט להחליף את האחיזה בדאגה ובמוטרדות
באחיזה בברכות , 
כל פעם שעולה דאגה או מוטרדות אברך עצמי ואחרים . 
חזרתי אמש מיום צילומים פורה  ומבורך בתל אביב ,קפה שפירא , קפה קאימאק, קפה אלבי 
סדרה על סגירות של בתי עסק ימי שישי ערב והיו מפגשים עם אנשים / חברות , שמחה ללב .
אז נתחיל השבת להניח כאן חומרים לשתף בשמחה הזו. 
 הנה מפגש חברות סיוון שלומדת ליצנות רפואית ואדוה רושמת פורטרטים ועובדת 
בקפה שפירא .שבת שלום .









" ‏קפה ראשון בשפירא הוקם במרץ 2015, מתוך חזון של מקום מפגש לקהילה וליזמות, אירועים ודיאלוג, ולא שכחנו גם ריקודים ומוזיקה.

רלב"ג 15, שכונת שפירא‏"



יום חמישי, דצמבר 08, 2016

©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com