בפייסבוק נכתב הגלריה באבו גוש מזמינה אתכם לשיח בגובה העיניים עם האמנים המציגים,
זו גלריה חדשה בכפר ושמחתי שהוזמנתי להציגצהרי היום אנחנו בתוך הגלריה ,
נכנס זוג , הגבר מביט בי מבט נוקב משהו , וכמו מעלית הזכרון מעלה תמונה וואוו ,זה "בייבי , עופר הרשקוביץ
שכני מבית הורי . ככה בהבזק של רגע נזרקתי אחורה 50 שנה .
עופר היה גדול ממני ב7 שנים אפילו מבוגר מאחותי הגדולה יהודית
פניתי אילו בשמו , וחיוך של שמחה והפתעה על פניו ,
אתה זוכר אותי ? אתה דומה לאבא שלך בעיניים , שמח שהעזתי לקפוץ למים והנה זה נכון.
עבורי עיניים הם סוג של חיבור לנשמה אני מהרהר לעצמי ושומע את קולו המוכר של עופר :"באנו לראות אותך , במיוחד ".
ואז בא פאנץ' : " נדמה לי שיש לי את הזכות לומר שבזכותי נהיית צלם "
אומר בייבי בהיסוס משהו.
"זה כל כך נכון אני משיב לו" , ותודה רבה לך .
"שנים שכחתי את הפרק הזה בחיי" ,
ווואו תודה רבה לך אני משיב בשמחה גדולה ,
כרגע למעשה השיב לי עופר פרק נשכח מחיי ,
ואני מוסיף בגילוי לב שתמיד שנשאלתי מתי ואיך התחלתי ,
התחלתי משום מה בפרק ב' שהוא נכון ומדויק ,על חברים שהתגייסו אחרי מלחמת ששת הימים ההרואית של אז
ומתוך שלא גויסתי והיה עבורי בלתי נסבל להישאר מחוץ,
מצאתי שצילום יהיה כרטיס כניסה. עופר מחייך , האישור ממלא אותו שמחה .
וואוו תודה רבה לך שבאת שבאתם , וחיברתי אותי לתחילת דרכי כצלם .
משם הפלגנו לזיכרונות בית הורי ברחוב הבאר 4 ברמת גן .
מדהים לאן המסע לוקח ומה הוא מביא .
ביקשתי מעופר לכתוב כמה מילים והנה סיפורו המקסים ומרגש
תודה רבה עופר יקר ,יהיו המשכים למפגשנו המרגש.
"לנינו היקר
כשהשתחררתי מהצבא היה המיתון הגדול בארץ ולא הייתה עבודה. ל
אור המצב חיפשתי ללמוד משהו שונה מלימודי בבית הספר שנקר לטכסטיל.
פניתי לימודי חוץ של הטכניון ושם התחלתי לימוד צילום.
לאחר שלמדתי את העקרונות הראשוניים רכשתי ציוד מעבדה לפיתוח תמונות שחור / לבן שהיו נפוצים בזמנו.
תוך זמן קצר רכשתי מיומנות בפתוח תמונות והצעתי את שרותי לחנויות "פוטו" ברמת גן.
פרצה מלחמת ששת הימים שלאחריה, עם הכיבוש,
יצאו כולם לטיולים וכך נוצר ביקוש רב לפיתוח תמונות בחנויות הצילום.
אני לא זוכר איך גילית שאני מפתח תמונות ,
ובאחד הימים כשנכנסת לדירתנו, איני זוכר את הסיבה, ביקשת לראות את עבודות פיתוח התמונות במעבדה שבביתי.
התעניינת מאד בתהליך הפיתוח של התמונות, מכונת ההגדלה, קערות החומרים לפיתוח חדר החושך וכו....
כנראה שלאחר מספר פעמים "נדלקת " על הרעיון וכשרון הצילום שלך התפתח למה שהוא היום.
אני רוצה לציין שבעבר הרחוק יותר אני למדתי אצל אימא שלך ציור. היא הייתה מורה נעימה ומקסימה.
כמובן שלא נשכח את השניצלים שהגבירו את קליטת החומר הנלמד.
למרות שנפגשנו רק היום לאחר כ-50 שנה,
עקבתי אחריך בגוגל ובפייסבוק כבר זמן רב וגיליתי גם את כישרון הכתיבה שלך
עם התיאורים הציוריים מעבר לכישרון וטביעת העין שלך לצילומים היפים שצלמת.
אני מצפה ממך לממש את הבטחתך להגיע לכמה שניצלים יחד עם אשתך בהתרעה קצרה."
שבוע טוב חברים יקרים .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.