תראו יש משהו בלחזור הביתה שתמיד מרגיע ,
אז מאז השריפה אני ממש חש תודה גדולה שוב ושוב ליקום =אנשיו שהיו שם וכאן לצידנו ,
כל חזרה הביתה מעבירה אותי חווית הודיה ,לא מכיר את ברכת הגומל ומברך כל הזמן .
חברתי תמי שביתה נשרף , לאורך כל השנים אומרת לי "אני לא דואגת ", הילדים יצאו לטיולים
או התגייסו , ובכלל היא לא דואגת, והנה קרה מה שקרה , והיא בתוך החוויה ,
ושוב עלתה בי ההבנה שהדאגה הזו שאני מצוי בתוכה הרבה מוטרד ודואג היא בזבוז אנרגיה אדיר.
חשבתי ליישם מפתח שלמדתי מזמן , פשוט להחליף את האחיזה בדאגה ובמוטרדות
באחיזה בברכות ,
כל פעם שעולה דאגה או מוטרדות אברך עצמי ואחרים .
חזרתי אמש מיום צילומים פורה ומבורך בתל אביב ,קפה שפירא , קפה קאימאק, קפה אלבי
סדרה על סגירות של בתי עסק ימי שישי ערב והיו מפגשים עם אנשים / חברות , שמחה ללב .
אז נתחיל השבת להניח כאן חומרים לשתף בשמחה הזו.
הנה מפגש חברות סיוון שלומדת ליצנות רפואית ואדוה רושמת פורטרטים ועובדת
בקפה שפירא .שבת שלום .
 |
| " קפה ראשון בשפירא הוקם במרץ 2015, מתוך חזון של מקום מפגש לקהילה וליזמות, אירועים ודיאלוג, ולא שכחנו גם ריקודים ומוזיקה. רלב"ג 15, שכונת שפירא" |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.