כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שני, אפריל 30, 2018

עובר למשכנו הקבוע במוזיאון נחום גוטמן לאמנות


מחר זוכה צילום זה של נחום גוטמן מצייר בביתו ,לעבור למשכנו הקבוע במוזיאון נחום גוטמן לאמנות . 
נהיה שם לחגוג פתיחת תערוכה חדשה רטרוספקטיבית מונגשת  באוצרותה המשובחת של Monica Lavi
ויש לי הכבוד הגדול גם להיות מוצג שם (כל העבודות של הצייר נחום גוטמן)
זוהי רק ההתחלה! במהלך השנה הקרובה מזמינים אותנו במוזיאון לבוא 
לחוות שלל אירועים לרגל ציון 120 שנים להולדתו של נחום גוטמן ו-20 שנים להקמת המוזיאון.

Limor Wexselblatt התצלום הוא ארוע 
Nino Herman תערוכה מרתקת , יפיפיה , היינו ושמחנו מאד
נהל

Monica Lavi תודה נינו, הצילום שלך את נחום גוטמן שמשתתף בתערוכה, מכניס אליה את נוכחות ודמות האמן, עם יצירתו וסביבתו הפרטית. צילום מבריק, עשיר במידע, עם קומפוזיציה מתוחכמת, שמהפנט את המבט. תודה רבה
נהל


אהבה
השב15 דקות
Nino Herman תודה רבה זכיתי לצלמו , זכיתי להכיר אותך , עכשיו הרבה אנשים גם משתתפים בזכיה הזו כבוד גדול עבורי ממש תודה
נהל

Monica Lavi אני חושבת עכשיו לראשונה - שאתה היכרת אותו, ואני לא:)

יום שישי, אפריל 27, 2018

"המים לא עוצרים בגדר ההפרדה "

" 10 בנות ובני נוער בנחל צפית
נער בדואי ונערה פלסטינית מבית לחם
שני ילדים קטנים במחנה אלפואר ליד חברון 
קורבנות גשמי היומיים האחרונים
עליהם שמעתי עד כה
יהי זכרם ברוך
המים לא עוצרים בגדר ההפרדה ומזג האוויר לא מתחשב בקו הירוק. 
ארץ אחת. גורל אחד משותף. 
לב אחד שנשבר"


יום חמישי, אפריל 26, 2018

גשמי אפריל 2018



במוצ"ש כשחזרנו ממסענו בארה"ב עברנו שם בטיילת נטף רגע לפני הבית כל כך שמחתי לראות את הפריחה המרהיבה. היום כשירד המבול נסעתי לראות בשלומם . משתף בשמחה רבה.

יום שני, אפריל 23, 2018

"הצלם הזה תופס בעדשתו את כל החספוס והחן שבחיי היום-יום בישראל"

הצילומים של נינו הרמן, ובהם הסצנה הזו ברחוב ביפו, מוצגים ב-PJCC בפוסטר סיטי (צילום: נינו הרמן)



הצלם הזה תופס בעדשתו את כל החספוס והחן שבחיי היום-יום בישראל


מאת רוברט נגלר מילר | 23 במרץ 2018

הצלם הישראלי הדגול נינו הרמן אומר שהוא חב את הקריירה שלו למחלת הפוליו, שבה נדבק בשנת 1954 בהיותו בן שנתיים בלבד.
על אף צליעתו, כילד לא חש שונה בהרבה מאחרים – וחשב שאחרים הרגישו כך כלפיו.
"לא הרגשתי כל קושי [בילדותי]," אמר הרמן בריאיון לקראת פתיחת תערוכת היחיד שלו "במקום" ב-Peninsula JCC. "יכולתי לרכוב על אופניים ולרוץ... הרוח חזקה יותר מהגוף."

שמעון פרס, שהיה נשיא המדינה וכיהן פעמיים בתפקיד ראש הממשלה, שוחה בכנרת (צילום: נינו הרמן)
אבל צה"ל חלק עליו. בשל מצבו קיבל הרמן פטור משירות החובה, וראה בכך מכה קשה, שכן רצה לשרת כמו כל חבריו.
"הייתי מוכרח למצוא דרך לחוות את מה שעשו חבריי בצבא", אמר.
לכן, בגיל 17, רקח הרמן תכנית: לעזוב את ביה"ס; להפוך לעוזרו של הצלם הנודע אפרים קדרון; ולצלם ולמכור די תמונות לעיתונים ישראלים בכדי לזכות בתעודת עיתונאי שתאפשר לו גישה לבסיסים צבאיים.

ילדים לומדים מאחורי בית בהתיישבות אלון מורה שבשומרון (צילםו: נינו הרמן)
"תוך שנה הייתה לי תעודת עיתונאי", מספר נינו, ו"התלוויתי לחיילים [במשימותיהם]."
מאז התלווה הרמן ליותר מאשר חיילים, ותיעד את חייהם של ישראלים רגילים ובלתי-רגילים כאחד. כצלם מטעם לשכת העיתונות הממשלתית ועיתון מעריב הוא תפס בעדשתו כמעט את כל פקידי הממשל הבכירים של ישראל, ובהם ראשי הממשלה לשעבר מנחם בגין, שמעון פרס ויצחק רבין, וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו ברגעים ציבוריים ורשמיים לצד רגעים שקטים ואינטימיים יותר. באחד מתצלומיו המפורסמים ביותר משנת 1981 נראה בגין יושב ליד ג'האן סאדאת האבלה, ימים ספורים לאחר ההתנקשות בבעלה, נשיא מצרים אנואר סאדאת.
"התמונה של בגין וג'האן ממחישה את האנושיות שבמנהיג, שבדרך-כלל סומכים עליו שיהיה דמות חשופה מאוד אך שותף גם לרגעים רבים שאינם נחשפים לביקורת הציבורית, ועל אף הנטל הרב שהוא נושא על כתפיו, הוא מביע חמלה," סיפר הרמן למעריב בשנת 2009, בתארו את נסיעתו לקהיר עם המשלחת הישראלית.

(צילום: נינו הרמן)

בתמונה אחרת ממקד הרמן את עדשתו בפרס, מי שהיה נשיא המדינה וכיהן פעמיים בתפקיד ראש הממשלה, הנהנה משחייה לבדו בכנרת.
יש משהו קסום ופואטי, אומר הרמן, בהצגת אנשים ב"רגעים הקטנים, הזעירים והאנושיים שביום... אני באמת מאמין שאין דבר גדול יותר מאשר חיי היום-יום המלאים באהבה לאחרים. יש באנשים כל כך הרבה טוב שאנו לא רואים [לעתים קרובות] בדרמה של היום-יום".
בעקבות שני עיכובים שנבעו מסיבות אישיות – תאונת דרכים בשנת 2000 שקיפחה את חייו של אחד משלושת בניו, יאיר בן ה-20 (שהחל לפתח בעצמו קריירה כצלם צבאי), ופציעות שמהן סבל בעקבות נפילות – התחזקה מחויבותו של הרמן כצלם לתפיסת היופי הטמון בשגרה.

(צילום: נינו הרמן)
באחד ממיזמיו האחרונים חקר הצלם את חיי היום-יום ברחובות פלורנטין – אחת השכונות המחוספסות בדרום תל-אביב – והפנה את מצלמתו לעבר רוכלים, יושבי בית הקפה הלהט"בי, הזוגות החולקים נשיקה גנובה, החברים המבלים ברחוב מעוטר הגרפיטי, ורגעים אקראיים וספונטניים נוספים.
בתמונות הללו, שרבות מהן נמנות על ארבעים ושמונה התצלומים המוצגים בתערוכה בפוסטר סיטי, יראו הצופים את ישראל על כל מורכבותה הרב-עדתית והרב-תרבותית: יהודים וערבים ונוצרים, אנשים ממוצא אירופי, אפריקני ואסייתי.
"כל אדם, יהא אורח חייו אשר יהא, מקבל מעמד שווה" בעבודתו של הרמן, מציינת אחראית האמנות והתרבות ב-PJCC, קימברלי גורדון. "כל אחד מהם מככב במופע משלו" בכל תמונה.

בנימין נתניהו בצעירותו לצד אביו, בנציון, בהלוויית אחיו של ביבי, יונתן, 1976 (צילום: נינו הרמן)

הצלם החל בניסוי נוסף: צילום תמונות בגשם מתוך מבנים או דרך שמשת המכונית. לתצלומים הללו יש נופך עשיר ואימפרסיוניסטי, ולדברי הרמן זה בדיוק העניין
"רציתי לראות איך לגרום לתצלום להתקרב לציור," אמר הרמן, 66, שגדל ברמת-גן לאם אמנית ניצולת שואה ולאב שייסד קיבוץ. עוד שהרמן הציג את עבודותיו פעמים רבות במולדתו, התערוכה ב-PJCC, שתימשך עד ה-23 במאי, היא רק השנייה שלו בארה"ב – והראשונה בחוף המערבי.

(צילום" נינו הרמן)


גורדון אמרה שניסתה לחשוב איך יחגוג ה-PJCC את יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל כשקיבלה אימייל מדנה בלכר, אחראית התרבות במשרד החוץ הישראלי באזור מפרץ סן-פרנסיסקו, ובו הציעה להציג את עבודותיו של הרמן ב-PJCC.
"הוא צלם נודע ומוכשר," אמרה גורדון, "אז קפצנו על המציאה."
הרמן, שיגיע מישראל לכבוד התערוכה, ידבר על עבודתו בקבלת פנים שתתקיים ללא תשלום בגלריה ביום שלישי, 27 במרץ. קבלת הפנים תחל בשעה 17:45, והצלם יישא את דברו בשעה 19:00.

(צילום: נינו הרמן)


תערוכת "במקום" נתמכת בחלקה על ידי Koret-Taube Initiative for Jewish Peoplehood, הקונסוליה הכללית של ישראל בסן פרנסיסקו, והקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק.

ניתן יהיה לרכוש העתקים לא ממוסגרים של עבודותיו של הרמן, שמחיריהם נעים בין 400 ל-450 דולר. חלק מן ההכנסות יוקדש לקידום תכנית האמנות והתרבות של ה-PJCC.
https://www.jweekly.com/2018/03/23/photographer-captures-grit-glamour-daily-life-israel/

https://www.jweekly.com/2018/03/23/photographer-captures-grit-glamour-daily-life-israel/

יום רביעי, אפריל 18, 2018

אילו ימים שלאן שלא נצוף הבית קורא לנו.

















רחוקים מהבית בימי השואה ,זכרון ועצמאות ,"לאן שנצוף שם בית "כותבת Maya Tevet Dayan , שם לספר שיריה שמאד אוהב , שם שגם מעורר בי הרבה מחשבות על הארץ והישראלים שגרים מחוץ לה ." אני פוחד מהישראליות על תנאי. אני ירא את עזיבת הארץ", אמר חיים גורי , באחד מהערבים הקסומים שחוויתי בנטף בתיאטרןן בחצר .
כרגע בניו יורק , בוקר של בין לבין תוגה לשמחה . הזדמנות לכתוב כמה מילים ,אנחנו גרים אצל חברים שפתחו לנו בנדיבותם את ביתם מאפשרים לנו להרגיש בית בארץ אחרת , יש את הבית שלנו בארץ מולדתנו מילים שניסוח שלהם כאן מקבל משמעות טריה , והקולות מארצנו הנאבקת נשמעים למרחוק .
אילו ימים שלאן שלא נצוף הבית קורא לנו.
אני מאמין שנולדנו לשבט הזה שנקרא יהודים /ישראלים מתוך בחירה עמוקה של נשמותינו , זו בחירת מסע , זה לא סתם מזל או ביש מזל , יש לכך תפקיד בחיינו ,בין היתר על מנת לחוות את הקיצון הזה המתקיים בארץ רבת הפנים , בין סובלנות לאי סובלנות , בין הערבות ההדדית חוצת הגבולות לבין הגזענות המכלה כמו אש. מה תפקיד כל המורכבות הזו בחיינו שאלה פתוחה , עבורי זה כמו קול קורא ,מעורר את הרצון , הרצון לעשות לא רק להגיב , לעשות שיהיה אחרת, כמו השאלה שעולה בי מול מצבי קיצון אנושיים איזה בן אדם אני רוצה להיות מול המציאות , אז בימים אילו איזו מדינה אני רוצה לברוא מול המציאות הכל כך מורכבת , זה לנו להשפיע בימים אילו עוד יותר מתמיד ,
חגיגות השבעים מפגישות אותי עם הרבה יופי והרבה קושי.
ויש בי אהבה גדולה לארץ לאנשים , לבני האדם.
לאן שנצוף שם בית מתקיים גם בי שאני בתודעת שורד .
ויש ימים כאילו בחיי ימי חשכה/שכחה .בא לי לברוח , בימי הערות שהולכים ומתרבים בבגרותי , יש בי חוסן שבניתי הבית קיים בתוכי , לאן שאני הולך אני מדבר אותו ,מספר אותו מחובר אליו ,במסע הזה דיברתי הרבה את אהבתי לבית לארץ לאנשים ליופי שמתגלה באנשים בארצנו שנאבקים על קיומה המוסרי האנושי , סיפורים שהם מעבר למסכי הטלויזיה. וגם חוויתי שתי קבלות שבת מרגשות בעיר הגדולה , מעגלים רוחניים תפילות מדיטטביות של שירה שהביאו טעם ומשמעות לקהילות שכאן וגם לנו שנהנים ממנעמי הארץ הגדולה הזו אך חסרים את הרוח של ארצנו , פעימות הלב של חברינו .
איזה יופי היה לראות ,שייכות כזו כאן שיונקת מהרוח החכמה שביהדות.
ינקתי משורשי הורי ההומניסטים הליברלים אוהבי האדם ,ואני זוכר מאין באו ומה רצו להקים לקיים באישי וברחב .
מאחל לילדי ולצעירים הגדלים בארץ , חיבור עמוק למורשות משפחותיהם למורשות עמנו, תמציות יופי וחכמה של יהדות במהותה העמוקה לפני שנלקחה למרחב של דת

יום שני, אפריל 16, 2018

Streets of New York / 2018


            ברחוב 72  נולד הצילום הנפלא הזה  יש בו משהו כמו משנות ה40 ,
 בכל באוירה בבגדים , שמח להוסיף אותו לאוסף הניו יורקי 
אנחנו כאן במסע זוגי והצילום  ממש לא במרכז תשומות הלב
יותר ויותר ברור לי שכדי ליצור אלבום ניו יורקי 
יש להתכוון לכך וליחד זמן לצילום - פשוט זמן  לצילום 
 ההתרחשות הזו  התקיימה  עת שהלכנו לקנות  Metrocard 
והיה רגע של רכוז  עמוק יש גם כאלה הוליד צילום שאני מאד אוהב 
זהו מתחילים  את סיכומי המסע אנחנו עוד כן עד סופ"ש מתחילים להרגיש את החזרה 
אמשיך להעלות תמונות רגעים ומילים גם בשובנו





יום ראשון, אפריל 08, 2018

מוצאי פסח ראשון מאז שנת 2000 שאנו רחוקים מהבית


התעוררנו בניו יורק, חצי המסע המופלא במערב הסתיים.
הנה מחלון הדירה בקומה ה-9 קמנו לבוקר חדש. מתארחים אצל חברים יקרים.
על העיר והמסע יהיו הרחבות בהמשך מאמין ויודע שיעלו מילים, תמונות.
סופ"ש הקרוב יוקדש למנוחה, ליאיר.
מוצאי פסח ראשון מאז שנת 2000 שאנו רחוקים מהבית 
מאיתן ודניאל בנינו האהובים משפחותיהם
 אחותי ומשפחתה חברינו היקרים מנטף, קהילתנו האהובה, חבריו של יאיר.
יאיר איתנו במסע בלב, בתמונות, הנה המילים שאיתן פתחנו את ההרצאה בתערוכה בסאן פרנסיסקו.
מאחלים לכולם שבת של שלום מנוחה והרבה אהבה.
באהבה 
נינו ותחיה



These days are different than the ones we knew.
Everything is changing before our eyes.
These days bring much complexity
Imbalances, brutal violence.
Lives are lost on city streets in many places,
It seems to me that we are moving towards the unknown.

We wondered how we should open the presentation here, in Foster city, so physically far from our home, and in light of all that is going on.
Before we reach the first stepping stone of my sources of inspiration as a person and photographer, with your permission, we will touch upon a life-changing event that has a lot to do with our choices these days as well.
And with your permission, I will also read out of my notes
In 2000 we lost our son, Yair Herman, a beloved person, and cherished loved son
Yair was an IDF photographer for the Education Corps, and was killed on his way home, on April 26th, 2000, on Motzei Pesach Sheni, just as the Jewish Festival of Passover ended
Yair's life and death were landmarks in our lives.
We were privileged enough to live alongside him for 20 years.
The incident took place along this route, which we take every day and night
Over the years I asked myself why my son's soul chose to leave this earth here, so close to home, and why my soul chose to lead me to take this very route every single day, and re-encounter his death
I believe that reality, and our lives, are complex, and this is my soul's default
I like to look at everything through a multi-layered prism
On this route I meet Yair again and again, whose name in Hebrew means "will shine", and he shines a light on our path
This route constantly presents me with the chooser in me
Where do I turn my attention? To the realization that there is a lacuna, something missing? Or to choosing to live
There is an opportunity here, like a resounding daily memory, to choose life, to choose love
Yair's death has prompted us, and still does, to visit places in our heart we never knew existed. That's why I called my blog "spaces in my heart".
At the crossroads of his passing, I had to make a decision in my journey, and I chose to bring the power of love and light into each and every day – the power of love to life and creation.
There is a strong calmness embedded (quiet rooted) in love.
We have built resilience practicing daily, making that same route home. And it's symbolic.
On his tombstone we chose to engrave a verse from the Book of Psalms:
"גם חושך לא יחשיך ממך לילה כיום יאיר כחשיכה כאורה" 
"Even the darkness is not too dark for you, the night will shine like the day; the darkness is as the light"
It took us some time to agree to see that we are not incomplete.
In 2009 I went back to photography after a ten-year break –
When I (walk the streets of Tel Aviv these days I have the same strong desire I had years ago to bring back the lover's language to art, to life through art
And tonight, we will do that with you
As we experience the big drama in all our lives, and as it tries to present itself as the most important thing, we will dedicate some time and room for small, everyday moments
We will remember together that there is nothing greater than our everyday lives
Nothing greater than a single day lived fully, while respecting other and loving them.
I wish to dedicate this evening to my parents, who never stopped telling me how much they love me, and listened to my heart's desires, allowing me the freedom to choose my own path.
To Yair, for whom dignity of man was such a central theme, and whose love for our home, for Nataf and nature, filled him and us too
To all of you, who came to leaf through (to take a closer look) with us.
To all those appearing in the photos, who agreed to take part in these works of heart
I feel that my art is a beating heart, and that we are here to remind one another that, as people, we are free to choose each moment where our lives will be headed, and how to make a difference.
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com