כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שישי, נובמבר 30, 2012

תרבות שמתהווה, חיבור בין עולמות

    


.." זו הייתה אנדרטה של נייר לעולם שנעלם, לאירופה של הימים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה."

בשנות השישים  הייתי בא להתארח אצל סבתא בירושלים. ילד רמת גני, שעולה לחופשת קיץ ארוכה לארץ אחרת, לאקלים אחר. רחביה היתה שכונה מקסימה של סבתות דוברות גרמנית, גנים מוריקים ובניני אבן מרשימים של המוסדות הלאומיים, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת וקרן היסוד.
במרתף ביתה,  ברחוב עזה 29,  שמרה סבתא את הארכיון של סבי הוגו הרמן. באפלולית המרתף היו מונחים ארגזים מלאים באוצרות: כתבי יד,  ציורים ,ספרים, תצלומים, תמלילי הרצאות של מרטין בובר, עיתונים  
שסבא ערך בצ'כיה ובגרמניה, ומסמכים מן הקונגרסים הציוניים, שבהם ניהל ישיבות ודיונים.
 זו הייתה אנדרטה של נייר לעולם שנעלם, לאירופה של הימים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה.
לא זכיתי להכיר את סבא בחייו. הוא נפטר בירושלים בשנת 1940. אבל בכל קיץ, כשהייתי בא לרחביה,  היה סבא מביט בי מן התמונה שניצבה על לוח שיש, מעל רדיאטור החימום, בחדר השינה של סבתא.
כשהתבוננתי כילד בתצלום החל מסע היכרותנו.
מסע מרתק, שבו ביקשתי כשבגרתי לחקור את סיפורו של איש רגיש  ורומנטי, שבחר בעשייה הציבורית ונטל על עצמו שליחות מורכבת.
ככל שחולפות השנים אני מבקש לשוב ולהפיח חיים  בדמות שבה התבוננתי כילד בביתה של סבתא.
בכל פעם הוא חוזר אלי, ושוב ונחשפים חלקים נוספים בפאזל של חייו.
אני נזכר בו שוב בימים אלה, ערב תערוכה צילומים חדשה, שתוצג בעלמא   בית לתרבות עברית.
זוהי אכסניה מרשימה, שבה מטפחים קהילות לימוד, המעמיקות  את התרבות העברית  המתחדשת ומעצבות אותה באמצעות חיבורים מרתקים בין ההווה לעבר.
 בתערוכה אציג תצלומים שבחרה חברתי האוצרת והמעצבת יעל קוטלר קלדרון.
"בצילומיו של נינו", ובמלאכת  האוצרות אומרת יעל:  "קו עדין עובר, נוגע ומחבר בין האדם היחיד והאמנות/תרבות לבין התרבות היהודית/עברית לבין האמונה בכינון חברה שוויונית וצודקת, ששיתוף, נאורות וסולידריות עומדים בסיס קיומה".
כשקראתי לראשונה את הדברים הללו לא יכולתי שלא להיזכר בסבא.
באזני הדהדו הדברים שכתבה ענת פיינברג  בשנה שעברה ב"הארץ" על ספרו "פלשתינה כפי שהיא באמת", שיצא לאור בגרמנית בשנת 1933, שנה לפני שסבא עלה ארצה:
ארץ ישראל שמציג הרמן בספרו היא ארץ מופלאה ובה אנשים נפלאים, יהודים כערבים. בתל-אביב, העיר שצמחה כ"פלא בגבעות החול", מבלים יהודים בבתי קפה בתום יום עבודה. לעת ערב מגיעים בכרכרות ובמכוניות מיפו האפנדים הצעירים, "נוער הזהב הערבי", כדי לבקר בקזינו, להאזין למוסיקה וללגום בירה. "מנורות החשמל דולקות ונער נושא עיתונים מכריז ללא לאות: "הארץ". "הארץ"? ואני שוכח לרגע שזה שמו של עיתון יומי ומבין: הארץ, הארץ! זוהי הארץ, הארץ המוזרה, הנפלאה, הקדושה, הישנה, הארץ השוקקת חיים, הארץ ההפכפכה הנושמת יצירתיות, ארץ התחייה שלעולם לא תוכל למצותה".
שנים רבות חלפו מאז תיאר כך סבא את הארץ, בספר הזה בגרמנית, גם היום הלב מתרחב למקרא התיאורים הללו.
אני יכול להרגיש שבתצלומים העכשוויים שלי שמושפעים מאד מהאהבה והאמנות שספגתי בבית הורי  היקרים לורה וגבי הרמן . אני כמו פוסע  גם בעקבותיו של סבא. מבקש לעסוק כמוהו בתיעוד שיש בו חיבור בין עולמות, בין אנשים.
לצאת לחיפוש מתמיד אחרי המפגש האנושי, החם והמלבב בין בני אדם,
שמבקשים להשפיע מטובם על כל מי שנמצאים סביבם.

                                                              


מתוך הקטלוג לתערוכה נינו הרמן לא שם פרטי שעיצבה ואצרה יעל קוטלר קלררון

הקונספט של התערוכה בעלמא והקטלוג המלווה אותה הבשיל לאט מתוך היכרות מתמשכת עם נינו הרמן ועם איכויות ומהות מלאכת הצילום העדינה שלו, ומתוך כבוד, הערכה ואהבה לרוח מקום ולעשייה בו, והיותי בוגרת פרויקט בית מדרש יוצרים שהתקיים בעלמא.
החדר היהודי/עברי והחדר הממשי, הספרייה, החלונות הגדולים ושולחן הלימוד המרכזי, אולי דווקא מפני שאינם מותירים כמעט קיר לתצוגה, הם שהיו לזירה – גם הקונספטואלית וגם הוויזואלית – של העשייה הזו. וברוח המדרשית אפשרתי לעצמי ריבוי נקודות מבט, וחיבורים אסוציאטיביים חופשיים.
יעל קוטלר קלדרון


  
                                                                               
                                                                             

          














יום חמישי, נובמבר 29, 2012

בדרך 2

... ארץ יבשה, , זו לא גזירה משמיים, כל כך הרבה תלויי בנו , במה נעשה בדרך ...

יום שני, נובמבר 26, 2012

תחילתו של מסע עם הפוסטר "נערה בחלון" .

 שבוע+  לפני הפתיחה  , 
אנחנו בתוך תהליך משמח, טלפון מיעל  קוטלר קלדרון הפוסטר מוכן …
תחנה ראשונה בדרום, קפה קאיימאק ,אסף מפרגן  לפוסטר הטרי , 
רגע אחרי  "בבר קיימא"  עוד מגרש בייתי נתלה הדימויי בשמחה על אטבים כחלק מהמחרוזת ,
 בתוך התנועה הזו של ההקמה לקראת  הפתיחה ,יש כל הזמן התחלות  של עוד התרחשיות
 כל יום מביא את הסיפורים שלו והדרך כייפית כמו המטרה.
 חוזר הביתה לנטף בגשם סוער ,שמח לתחילתו של מסע עם  פוסטר "נערה בחלון" .






יום שבת, נובמבר 17, 2012

אזעקה בתל אביב


....טל וובר שלשום בבר קיימא, בחוץ כבר נשמע בום ואנחנו בתוך המולת המקום כמו לא ממש שמענו ,
מישהו צעק ,היתה אזעקה ובום , ואז מדהים לרגע חדר הבום שהיה, להכרה .
פחד מציף, חוסר אונים, אוסף עצמי לרגע לאן ?...לצאת לראות... לצאת לחדר אחר מוגן , לצאת מחוסר האונים.. 
חוויה של רגע בתל אביב , ממחישה איזה מציאות מטורפת חווים בדרום, ובעזה . 
.מאחל שבת של שלום ושקט.


יום שני, נובמבר 12, 2012

בדרך

 בדרך, 
זה  השם שעלה ,
 כולנו בדרך , לאן
יעדים ,משימות רצון שעולה
הרצון עבורי  שתהיה שמחה בדרך ומהדרך ,
מברך את כולנו לימים של שמחה.

יום ראשון, נובמבר 11, 2012

חוץ/פנים 18 גילי כספי

 החורף מחזיר אותי פנימה לבתיהם של אנשים שפגשתי ברחובות פלורנטין
מחזיר אותי לפרוייקט חוץ/פנים . העתויי מדוייק לטבע ,לתנועה  שלי.
 בימים אילו אני לקראת פתיחת תערוכה בעלמא שנוגעת בנושא  אינטימיות, ד' האמות של האדם .
את גילי פגשתי לראשונה רוקדת טנגו בויטל  פלורנטין ,על קטע כביש נפרש שטיח
 וגילי הובלה,הובילה בריקוד סוער מול עוברים ושבים .
אתמול שנים אחרי הלכתי לבקר אותה בביתה בדרום העיר ,מצאתי אותה בתוך אינטנסיביות יצירתית.
 ביקשתי ממנה להמשיך את אשר תיכננה כאילו אני שקוף להתרחשויות זה ממש עבד נפלא .
גילי המשיכה להתאמן, ליצור,  בפתיחות  בנינוחות  באינטימיות גדולה.
 חוזרת שוב ושוב לפלייליסט מחליפה מטנגו צועני למוסיקה ערבית ,
הכל  בהקשבה לעצמה לרגע, לאימון שלקחה על עצמה.








יום חמישי, נובמבר 01, 2012

גבי הרמן 1916-1983

      זהו אבא שלי גבי הרמן מצולם בעין כרם ,
 כולו בתוך תרגום שירי מורגנשטרן מגרמנית לעברית.
 הבוקר שוב כתבתי גבי הרמן בגוגל כמו מבקש לרגע שיעלה סיפורו
אבל אין עליו בגוגל .
הוא נפטר  ב1 בנובמבר 83  עוד בטרם
איש חכם היה כמעט כל דבר שנשאל ,ידע להשיב

 בסבלנות, בתשומת לב , באהבה.

איש פשוט עם ידע עצום וחוכמת לב .
ואם חסר היה הלך למצוא מענה  
למדתי ממנו להרחיב הקשרים מעבר לנדרש.
עכשיו עולה בי געגוע לקולו של אבא
קול שקט מרגיע שכל כך התרחק מהזכרון החי
אני מנסה לדמיין וכמו לרגע מתחבר בפשוט לרוחו האוהבת
חווה את אותה אנרגיה מדהימה שספגתי ממנו
שקטה נוסכת רוגע בטחון שמתקיימת בי שנות דור אחרי.
אבא שלי פשוט אהב אותי.
איזה אבא יקר.





Ilyan Marshak :
תכתוב עליו ערך בויקיפדיה!

Alexandra Rabinovich :
הוא בטח קורא את זה ומתגאה ומבסוט איזה בן יקר יש לו וכמה הוא אוהב אותו בחזרה

Avi Kalvo
עכשיו מבינים מאיפה ירשת את כל האוצרות הרוחניים והיקרים שאתה משתף בהם את כולנו
זכית
ובזכותך ובזכות אביך
זוכים יום יום גם אנחנו
המשך יישר כח

Daniel Herman :
לצד המון רגעים אחרים .... זה אחד הרגעים שאני שמח שאני בן למשפחת הרמן ..והבן שלך !(;

Shmulik Kovalsky
וואו

Tami Berenstein
מרגש.ישר אל הלב.

Mossi Armon
איזה שיתוף מנחם

יהודית קונפורטי
איש יקר, כמה טוב שאתה כותב את ספר הזכרונות המשפחתי, עם התמונות. זכרון נפלא של אבא ושל הבית שלנו.

שוקי קוק :
יפה כתבת, רגיש, מרגש,

Ma'ayan Alexander:
תכתוב עליו - ואז יעלה בגוגל. כשחיפשתי מידע על הוגו הרמן, התוצאה הראשונה היתה הבלוג שלך.

Ronny Blumenfeld:
נינו ויהודית, בזיכרונות הילדות שלי יש המון תמונות יפות, משמעותיות ,בצבעים חמים עם גבי.

:David Eisenberg
האדם ועץ השדה, זקופים, מרוכזים וממלאים בהשראה. צילום נפלא ואמיתי. העיקר שהשאיר

David Eisenberg
אותך . שלא תדע עוד צער


Ossi Toussia-Cohen:
אני מרגישה באישיות שמשתקפת ממנו בן אדם שיכול להיות חבר שלי בצורה פשוטה ויפה,
בן אדם נורמלי שלא שמע על גוגול ואולי לכן איש שיחה מרתק.
כמה יופי יש ברגש שלך אליו
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com