החורף מחזיר אותי פנימה לבתיהם של אנשים שפגשתי ברחובות פלורנטין
מחזיר אותי לפרוייקט חוץ/פנים . העתויי מדוייק לטבע ,לתנועה שלי.
בימים אילו אני לקראת פתיחת תערוכה בעלמא שנוגעת בנושא אינטימיות, ד' האמות של האדם .
את גילי פגשתי לראשונה רוקדת טנגו בויטל פלורנטין ,על קטע כביש נפרש שטיח
וגילי הובלה,הובילה בריקוד סוער מול עוברים ושבים .
אתמול שנים אחרי הלכתי לבקר אותה בביתה בדרום העיר ,מצאתי אותה בתוך אינטנסיביות יצירתית.
ביקשתי ממנה להמשיך את אשר תיכננה כאילו אני שקוף להתרחשויות זה ממש עבד נפלא .
גילי המשיכה להתאמן, ליצור, בפתיחות בנינוחות באינטימיות גדולה.
חוזרת שוב ושוב לפלייליסט מחליפה מטנגו צועני למוסיקה ערבית ,
הכל בהקשבה לעצמה לרגע, לאימון שלקחה על עצמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.