כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שבת, אוקטובר 31, 2015

"ברגישות, אהבה וחמלה אחד כלפיי השני, יהיה פה קצת יותר נסבל"





תחילתו של סיפור בטלפון מיהל קרז׳בסקי - מפיקה במגזין עם אושרת קוטלר בחמישי 29/10

ביקשה רשות לעשות שמוש בתמונה למגזין שישודר הערב בזמן עצרת רבין

ביקשתי תמורה כספית לצילום ויעל הסכימה לבקשה אך ציינה  שאין בידה תקציבים לרכישה

התפתחה ביננו שיחה על מהות מעגל תמורה , זכויות יוצרים ,על היכולת שלנו להשפיע על המציאות ,
על המציאות בא אנחנו כבולים לחוקים שיש בהם אי צדק חברתי .
 חוויתי אותה קשובה , פתוחה , כנה,

נוצרה ידידות , חשתי רצון לכבד את אהבתה לתמונה  , יהל יקרה עכשיו ממקום טרי זה שאנו מדברים אשמח שתקחי את הצילום  עשי בו שימוש , את משמחת אותי  בגישתך במקום המכבד שלך. יעל שמחה מאד .

מאוחר יותר המשכנו בצ'אט פייסבוקי שבו הרחיבה וסיפרה :

" עברתי בימים האחרונים על אינספור תמונות של רבין הגנרל, ראש הממשלה, הבעל ואיש המשפחה,
אבל התמונה עם לאה בנתב"ג פשוט הרגישה לי שונה.
קשה לשים את האצבע, על אחת כמה וכמה כשאני אישית נוטה לציניות ודחיית הרומנטי
והבעות האהבה הפומביות, בעיקר, אבל יש משהו מאוד אמיתי ברגע שהשכלת לתפוס בעדשה.

" מכול התמונות של רבין זו שלך נגעה בי הכי, לא סתם ניסיתי להילחם עליה באמצעים המועטים והדלים שמעמידים לרשותי.וכן, יש כמה אלמנטים מבחינתי - המבטים הנבוכים של הנוכחים, הנטייה הקלה של יצחק לאחור - כול אלה יוצרים תחושה של אהבה אמיתית כמו בחיים, לא כזו של הוליווד ונצנוצים.

אבל הפונקטום שלי הוא דווקא שילוב הידיים שכמעט נחבא באחוריי הפריים, של יצחק ולאה.
יש בזה, יחד עם האלמנטים שציינתי, אווירה שאינה מתיימרת, שאין בה כלום נוצץ, אבל האמת שלה, השקטה, הנבוכה, הנחבאת - היא שמקיימת את הרגישות שלך, שלהם, ושל מי שצופה (אני מקווה).

בקיצור, כתבתי הרבה מדי רק כדי להגיד שוב שאני ממש ממש אוהבת את התמונה הזו, בלי קשר לכך שמאוד רציתי שתגיע לשידור, זה רק בונוס שלי לצופים במהדורה, שאני מקווה שיהיו שיתפסו אותו.

חייבת להוסיף שאני חושבת שזה פשוט מזכיר לי או יוצר בי כמיהה לפשטות שאין בה מאמץ פומפוזי, לאמיתות ולאמונה בטוב ובקיומם של מושגים שהפכו בימינו למופשטים או נעלמו מחיינו... וינטאג׳ אמיתי של עבר יפה יותר.

יש בתצלום מבחינתי געגוע גדול, וזה כנראה מה ששבה אותי."

חמישי 22:09

נינו :" וואאו תודה לך על המילים והשיתוף מרגש ומעצים תודה רבה יהל יקרה ,איזה כיף שצילום עבר שיש בו נגיעה מחבר אנשים בהווה -זה כמו מספר שאנשים שיפגשו בו בעתיד גם יננגעו וכך כוח האהבה יש לו כוח גרעיני מעבר לזמן."

יהל :" לחלוטין. וזה סימבולי שזה גם נושא התמונה משהו טהור במלוא מובן המילה"

נינו :" וגם הרווחנו ידידות"






הבוקר  שבת  31/10 העלתה יהל פוסט על הקיר בפיייסבוק שלה .


Yahel Krazvsky

למה לי פוליטיקה עכשיו?
הערב יגיע לשיאו השיח שהתנהל במהלך השבוע האחרון - כן רלוונטי/לא רלוונטי/ימין/שמאל/קונספירציה/רצח/שלום/טרור וכו׳.
לא מעוניינת לדבר פוליטיקה או להצהיר בפניכם בפאתוס רטורי מרשים על דעותיי הנחרצות יותר, או פחות, ואין לי עניין להתנצח בוויכוחי סרק שלא יובילו לשום מקום. מיצינו את זה.


 יהל :"מצאתי את התמונה בגוגל,  


אני כן רוצה לשתף בתמונה הזו, הפחות מוכרת מבין תמונות רבין הגנרל/ראש הממשלה/איש המשפחה שיצא לי לעבור על כולן במסגרת עבודתי.
התמונה הזו מבחינתי היא הסמל למה שהייתי רוצה שיחזור ויהיה - פשטות שאין בה רהבתנות, יהירות, מאמץ להרשים. פשטות אמיתית, של אהבה וגעגוע שיש בה אולי מעט מבוכה בשל הכנות החזקה שבה.
יחסים אישיים שלא ניזונים משיח תל אביבי חסר כבוד בינו לבינה, יחסים בין אנשים שלא ניזונים משיח לאומי של להתריס ולהתלונן רק כדי להתלונן, יחסים בין אדם לחברו, שגם אם הם בשחור לבן, יש בהם כול כך הרבה עומק, שהצבעים מתפרצים מהם, יחסים בין גבר לאישה שחיים את הרגע ואת מה שיש ביניהם כאן ועכשיו במקום לחפש את הריגוש הבא, יחסים בין בני אדם, בני אדם, בני אדם, שבלי קשר לכמה קשה ורע - משלבים ידיים ומנחמים זה את זו, במקום איש איש את עצמו.
והשלום לא יגיע, ויהיה פה יקר, ונמות, ונפזול לחו״ל, ונהנה לכתוב פוסטים זועמים על מנות יקרות במסעדות, ונשחיז חרבות ומילים ללא הרף - אבל כול עוד נעשה את כול זה ברגישות, אהבה וחמלה אחד כלפיי השני, יהיה פה קצת יותר נסבל.
(לאה מתנפלת בנשיקות על יצחק בנתב״ג, עם חזרתו משליחות בלונדון, צילום: Nino Herman
**אין לי זכויות על התמונה, רק על מה שהיא מעוררת בי**).
- מוזמנים להוציא את הקלשונים עכשיו. מחר אחזור לעצמי.



אני אוהבת את התמונה הזאת כי היא משכיחה את העצבות



שלום רב חנניה,

לפני כ – 30 שנה נהרג אחי בעז נהוראי בתאונת אימונים – טייס F 16

לאחר כ 8 שנים נפטר אבי בגיל 59 משברון לב.

לכן בתוך הלב מאוד מאוד כואב ועצוב. אחי ואבי הם הדמויות הכי נערצות ואהובות שלי.

לדבר עליהם קשה לי מאוד אני כמעט לא עושה זאת כי תמיד יש תסכול. המילים קטנות

ביחס למה שמתחולל בפנים, באמת (ביום יום אני דברנית לא קטנה)

ומכאן החיבור שלי לצילומים – הנצחת רגעים שמדברים בשקט ובאינטימיות לכל אחד מכל מקום....

אבי – מאיר נהוראי ז"ל , היה איש קשה יום והחיים העמיסו עליו הרבה עצבות. אך אף על פי כן

היה לו משהו גנטי שידע לייצר שמחה ואושר מהדברים הכי הכי קטנים רק בהם הוא נאחז.

ולכן יש לי חיבור לתמונה שמנציחה שנייה בה הוא צוחק ומאושר כאילו שחייו הם פסטיבל....

אני אוהבת את התמונה הזאת כי היא משכיחה את העצבות לשניות באופן טוטאלי.

יום אחד עלעלתי בעיתון וראיתי כתבה שמפרסמת תערוכה שלך ובה מוצגת תמונה של שני עובדים זרים

במדינה זרה שעזבו בית, אדמה , אהבה ואת השמש שלהם.... ואופס השתעשעות בטלפון נייד

גורמת לשמחה גדולה. ומיד הרגשתי את אבא שלי .

באותם ימים רכשתי מגרש כדי לבנות את ביתי ומיד ידעתי שאת הצילום שלך אני רוצה בפתח ביתי החדש.

וכך עשיתי.

שלך באהבה, גלי גולד



בתצלום אבא מאיר ונכדיו. מימין אביב בנו של בועז , ועומרי בני שלי עם המוצץ....


יום שבת, אוקטובר 24, 2015

פסי גירש סדנת צילום ייחודית בטכניקת קמרה אובסקורה



היא אוהבת את ההוראה, נתנה המון , ב4 שעות קיבלנו כאן היום שנה.
רגעים מתוך סדנת צילום ייחודית בטכניקת קמרה אובסקורה במצלמה דיגיטלית,
בהנחיית האמנית פסי גירש ב"מקום לאמנות "










יום שישי, אוקטובר 23, 2015

"לזהות את הערכים הנוספים שיכולים להתקיים באמנות."



היי נינו, ערב טוב
כתבתי משהו קצר מההתרשמות שלי בהרצאה שלך
מקווה שתוכל להבין, כי האמת, אין לי עדיין את המילים המדוייקות...
באהבה 
ג׳ניפר


"יש משהו מרענן בדיבור של נינו, אני רגילה לשמוע הרצאות אקדמיות בנושא אמנות וגם מאד נהנית, אבל מרגישה שלפעמים אנחנו צרים מדי ולא נותנים לגישות שונות ואחרות ולא פחות עמוקות להיכנס לעולם הסגור הזה, גם אני בעצמי חשדנית כלפי כיוונים מסויימים, יחד עם זה אני שואלת את עצמי האם זה נכון, וכמה עוול אנחנו עושים, מצד שני אם הכל אמנות אז שום דבר לא אמנות

לכן צריך לדעת גם בכיוונים האחרים לזהות את הערכים הנוספים שיכולים להתקיים באמנות.

אני מרגישה שאצל נינו יש משהו טוב וחזק, שונה מהתפיסה המקובלת היום. 
הכיוון שהוא מחפש הוא לא שונה ויזואלית מהכיוון המסורתי, ולא נכנס לקטגוריה של המושגי העכשווי, יש לי תחושה שהוא יצר קטגוריה משל עצמו, וצריך למצוא את השפה כדי להעביר אותה

ובכל זאת מי שרגיש ומי שרואה מעבר מבחין בעבודות שלו במשהו אחר, בשיחה איתו בהרצאה במקום לאמנות, נינו הצליח לעשות זאת, לדבר בשפה משלו .להעביר את המסר שלו.שמעוגן בצילום שלו,

הייתי אומרת כדברי בארט שגם לנינו יש פונקטום, ולא סטודיום בלבד, אבל צריך לחפש אותו במקום אחר, לא הצפוי, לא בנראות החיצונית של התצלום אלא במשהו ,שהוא נושא איתו ובתוכו, בהבעה שלו.

כפי שכבר אמרתי פעם, האמנות של נינו היא , הוליסטית, אינה מנתקת את החיים מהרגש את הרגש מהשכל, את האסתטיקה מהאקספרסיה, את האיפוק מהגודש והכל מעבר ליופי ומעבר לקומפוזיציה, ולמרות הקושי בלומר ״האנושי״ בימינו, זה לדעתי מה שנינו מייצג בעבודה שלו, במובן החיובי ביותר של המילה."  

צילום :ג'ניפר בלוך 


ג'ניפר יקרה 
כל כך ריגשת אותי , כתבת מאד יפה יורד לעומק ההתכוונות שלי 
באמת למקום ממנו נובע הכל , מאד מדוייק לי כל כך משמח , 
את חברה יקרה ושותפה עמוקה לרצון שלי להביא למרחב האמנות
את אמנות החיים שלי שכל כך מרובדת ולאט לאט נחשפת
ומתנסחת דרך מפגש עם אנשים ובעזרת אנשים.
את לקחת על עצמך להעצים אותי עם חכמת הלב שלך לצד הידע הרב 
הכשרון שלך ,האמנות שבך והרצון לגעת באמת 
יש בך רוח החופשייה פתוחה מזהה ואת פשוט קשובה לה .
אני מאד מאד מודה לך, חיבוק גדול 
הרבה אהבה
נינו



נינו 
בשבילי התודה הגדולה ביותר וההצלחה הגדולה ביותר 
זה שהצלחתי להבין באמת ושאתה מזהה את זה,מה יותר טוב מזה?
תעשה עם הטקסט מה שתרצה, חופשי, אני סומכת עליך.

יום שבת, אוקטובר 17, 2015

הרצאה ב"מקום לאמנות" / נינו הרמן שלישי 20/10 שעה 19.30



בשלישי הקרוב 20/10 ב19.30 נשמח להפגש איתכם 
 ב"מקום לאמנות" שביל המרץ 6 
הזדמנות למפגש חי ,היבטים שונים של עבודתי עבר הווה 
שביחד מהווים יצירה אחת.
 של מרחבי הלב 
להתראות בשמחה ובאהבה .







יום שלישי, אוקטובר 13, 2015

אהבת האדם באשר הוא אדם מבית הורי ליאורה וגבי הרמן








זה לא געגוע ונוסטלגיה -זה חיבור אחר חדש/ 2013
מתוך פוסט בבלוג של אמא  .



אחרי יום שלם של חיים בכאן ועכשיו מפגשים מרתקים .
הלכתי לעשות קמבק לכמה מציורי אמא ליאורה הרמן דרך חיבור לדיבור של סבא הוגו הרמן אבא של אבא שלי .
הם לא הכירו אחד את השני , אמא עלתה לארץ ב1946 לאחר המלחמה וסבא נפטר בירושלים ב1940
מאד מענין מה היה נפתח עם אמא היתה יודעת על נפשו הרומנטית של סבא , מהמעט ששמעתי ממנה
ומאבי עלתה דמות כל כך שונה ממה שגיליתי שנים אחרי בכתבים , בציטוטים , כמו משהו בי לא ויתר
על הרצון לחקור את דמותו של סבי .
עכשיו בליל קיץ זה 2013 עלה בי רצון לחבר בינהם דרך היצירות, מתוך כתבה מ"הארץ"
על סבא וספרו אביא ציטוטים אשים הכל בבלוג שהקמתי לאמא , היכולת המופלאה הזו להמשיך להוציא לאור את יצירות אמא ,סבא לחבר חיבורים רלוונטים לכאן ולעכשיו מרתקת , הטכנולוגיה הזו הזמינה כל כך , כמו מזמינה
ליצור זה לא געגוע ונוסטלגיה , זו אפשרות להתבונן רגע לתוך העבר ולקחת אותו להווה בחיבור אחר חדש .
מתוך מאמר ב"הארץ" "זכור את פלשתינה ואותנו לטובה" - ענת פינברג.


...."הוגו הרמן, שנולד ב-1887 בחבל מוראביה שבמזרח צ'כיה, היה אחד המנהיגים הבולטים של ציוני בוהמיה ועורכו הראשי של ביטאון ציוני פראג "Selbstwehr" (הגנה עצמית). באוניברסיטות של וינה ופראג למד רומאניסטיקה ופילולוגיה גרמנית והיה פעיל באגודת הסטודנטים היהודים "בר כוכבא". בשנים 1913-1914 ערך את ה"יודישה רונדשאו", ביטאונם הידוע של תומכי הציונות בגרמניה"...


..."ארץ ישראל שמציג הרמן בספרו היא ארץ מופלאה ובה אנשים נפלאים, יהודים כערבים. בתל-אביב, העיר שצמחה כ"פלא בגבעות החול", מבלים יהודים בבתי קפה בתום יום עבודה. לעת ערב מגיעים בכרכרות ובמכוניות מיפו האפנדים הצעירים, "נוער הזהב הערבי", כדי לבקר בקזינו, להאזין למוסיקה וללגום בירה. "מנורות החשמל דולקות ונער נושא עיתונים מכריז ללא לאות: ?הארץ'. ?הארץ'. ואני שוכח לרגע שזה שמו של עיתון יומי ומבין: הארץ, הארץ! זוהי הארץ, הארץ המוזרה, הנפלאה, הקדושה, הישנה, הארץ השוקקת חיים, הארץ ההפכפכה הנושמת יצירתיות, ארץ התחייה שלעולם לא תוכל למצותה".....

"....מפתיע לגלות את יחסו של הרמן לערביי פלשתינה. "עלינו להבין שהעם הזה אוהב את הארץ כמונו, באהבה לגיטימית. עתידנו תלוי במידה מרובה בפתרון הבעיה שאני מסרב לכנות השאלה הערבית - שכן מדובר כאן גם בשאלה היהודית - ומכנה שאלת השכנות. לא מדובר בפתרון רדיקלי, כי אם בפתרון של הבנה, ידידות ואנושיות."....



יום שישי, אוקטובר 02, 2015

דניאל וקטי -רקמו יחד ערב נפלא

זו היתה חתונה מקרבת ומפנקת.  
הזוג הצעיר בננו דניאל וכלתנו קטי יפים כמו בפרמיירה של סרט התהלכו מאושרים הקרינו שמחה גדולה.
במהלך חודש של הכנה הם רקמו יחד לפרטי פרטים במקצועיות.
 ערב נפלא שהיה מעוצב ע"י שניהם בנדיבות באהבה וברצון לפנק את האורחים .
 חברנו היקר אברום בורג יצר איתם יחד חופה אותה ניהל בחכמת לב מרגשת.
 טכס ששילב מסורת ע"פי בחירה מדוייקת של בני הזוג שביקשו לחבור לטכסטים שמדברים לליבם .
מזג האוויר גם שיתף פעולה ערב סתיו נעים שגם הסביר פניו לכולנו .
 אשרינו שזכינו והגענו לרגע הזה .
צילום  : עוז שכטר 

©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com