כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום חמישי, ספטמבר 28, 2017

עכשיו מתגלה לי סיפור כותונת הפסים ועוד.

Marlyn Vinig :"הפסים של מעבר החצייה ביחד עם הפסים שעל הגופייה, יוצרים באמת קומפוזיציה מעניינת ובעלת אמירה. מקסים!, לפעמים הכישרון והתכנון הם כבר בדי.אן. איי של הצלם!"
אני חוזר להתבונן בדימויים שלי תמיד ממקום חדש .
הנה עבר יום והתבוננתי שוב בצילום של דנה 
מתגלים לי פרטים שלא ראיתי בזמן הצילום או לא הם שמשכו את תשומות ליבי לצלם.
שוב אני חווה איך רשמים מההרצאה של שמחה שירמן , צלם דור שני לשואה 
שחלק מעבודותיו עסקו בצילומים מאושוויץ נספגו בי והיו כמו מצע לצילום של דנה 
עכשיו מתגלה לי סיפור כותונת הפסים וכל מעבר החציה שבצומת הזו 
דנה יושבת על ספסל בצומת רחובות, הרקע מלא פסים של מעבר חציה ,
הבגד שלה ,הספסל עצמו עליו היא יושבת .
מדהים לגלות איך פרטים שלא משכו אותי לצלם מתגלים לעיני כעת. .
כמה הייתי מושפע מחוויה שעברתי קודם שעה קלה בהרצאה שעוררה בי השראה בהרבה מובנים 
זה היופי שחלק גדול מהעבודה שלי מתחיל מול המחשב בבית הרחק .
זה דיאלוג אחר מזה שהיה בזמן הצילום, בכלל כצלם אפשר לחלק את החוויה לשני מרחבים 
יש את המסע בזמן הצילום שבהם חוויה אנושית, אם זה מפגש עם אדם , או חוויה או מקום או רעיון 
מושכות את תשומות ליבי , וכמובן שכל הרקע והאור מושפעים ממשהו שספוג בי שאני לא תמיד ער אליו בזמן הצילום. 
ויש אחר כך בנפרד במנותק לגמרי מהצילום במרחב אחר בזמן אחר מסע בתוך הדימויים וכל ההקשרים החדשים שנולדים . 
ואתם מוזמנים לספר מה עובר עליכם מול הדימויי ,מה עולה בכם שזה מרחב נוסף במסע שמסקרן אותי מאד.



Arnina Kashtan : "אני רוצה לברור את מילותי, כדי שתצאנה המלים הכי ספונטיות שאוכל להפיק...
אולי כי זה (הספונטניות המבררת) מהדהד את מי שאני רואה בך ובעבודותיך המופלאות. אמן ער עד להדהים, מרגיש הכל, יודע ניואנסים על עומקי-עומקיהם, וגם - הולך עם, כמעט נבלע בתוך, אבל ברבדים התת-קרקעיים - נוכֵח עד עצירת-נשימה.
אתה מן הא/נשים המעטים שזכיתי להכיר, נינו, שהיופי הצרוף שאתה מפיק פשוט נוגע לי בעומק הנשמה.
וכל הגילויים האלו, בדיעבד, הם חלק מן המארג המודע-לא-מודע שאת טווה, כל פעם מחדש, כמעט מבלי שתדע זאת, ולעתים בידיעה מלאה, שאינה גוזלת מן היפעה.
אני מודה לך על הזכות להיות עדה ליצירות שהן חוצות-זמנים, חודרות-לב ומעתירות חמלה עד בלי גבול."

Yael Tal : " גם השיער שלה פסים. וכל הישיבה שלה מסונכרנת עם הקווים של בספסל. ויש רכות וריכוז מהפנטים בהבעה שלה. והטלפון במרכז התמונה בקו ששובר את הכיוונים האחרים. כמו שאני חווה את הטלפון בחיים שלי. וגם האיש ברקע עם הטלפון - מדבר. כמו ממש את הפוטנציאל של הטלפון שמוחזק."

חנה כהן :" נדהמת מהקישור של הדמויים [גם השער] עיניך רואות יחד עם הנשמה ומכאן נובע היופי. ועיני אחרי התדהמה של הפסים. רואה שהמכונית מאחור אינה חונה חוקית.{ זה הצד הפרקטי}


Adit Ben Porat:" תודה נינו היקר, בהחלט פוסט מקסים שמדגיש שוב את החיבור הנהדר שלך בין הויז'ואל למילים, למחשבות, לרעיונות וללבבות. שנה טובה ומתוקה אף לך."

אסנת בן דב:"  צילום כמו שיר, צריך לדעת לכתוב, וצריך לדעת לקרוא. שנה טובה נינו."

Anat Aharonovich : "כל כך נכון... מדהים לגלות כל פעם מחדש איך התת מודע שלנו עובד. ואם נותנים לאינטואיציות להוביל בצילום , זוכים באפשרות להציץ אל הלא מודע הזה שפעל בנו. אני הרבה פעמים מתייחסת לפעולת הצילום כאל תרפיה עצמית."

Regev Contes  : :מאחר שכבר אמרו הכל, אוסיף רק שבתוך המציאות היומיומית של התמונה יש גביע שמפניה מבעבעת :) מאחורי ראשה של דנה" 


יום רביעי, ספטמבר 27, 2017

דנה / Notes from TLV



זה קורה לי שוב ושוב , כאילו יודעת נשמתי לאן לקחת אותי בזמן כזה או אחר , 
לומד להקשיב לקולות, אתמול הצטרכתי יותר מכל לפגוש , לחבור לאדם זר 
ליצור את החיבור הזה שיש בו משהו כל כך גרעיני בקיום האנושי, אמון .
הרחוב הוא הסטודיו שלי ואני נמצא בו מעט לאחרונה ,
אמש אחרי הרצאה מרתקת מעוררת השראה של הצלם אמן פילוסוף שמחה שירמן יצאתי לאוויר התל אביבי ,מלא תובנות, רעיונות הקשרים , וכנראה מה שהייתי זקוק זה ליצור , לגעת בלב אנשים , לשאוף את החוויה הזו כאוויר לנשימה 
דנה ישבה שם על הספסל , ומאד רציתי לצלם אותה , כבר "החשוב לי" הזה יכול להכשיל
כי תמיד יש סיכויי שאענה בשלילה , ואז הפרידה מהצפייה קשה . 
הפתיחות שלה מאור הפנים כל כך שימחו אותי שיקפו לי שאני נמצא במקום טוב ,
מחובר לגמרי לעוצמות שלי לעצמי , ומכאן התאפשרו כמה דקות של התבוננות בדמותה של דנה .








יום שישי, ספטמבר 22, 2017

בין אדם לחברו –זה מרחב הגדילה שלי .

א' דראש השנה ,יום ראשון בשנה חדשה ,
בחוץ הטבע כמו יום חול , בלב יש רצון להתחדשות כניסה בשער, 
מה שנבחר הוא שיהיה .
 בין אדם לחברו –זה מרחב הגדילה שלי .
בבוקר קראתי שירים של חיים גורי במוסף הספרות של "הארץ" 
:... "אני רוצה לשוב לכתוב ... משהו שימשך כנשאר. 
לא כמוני חולף ועובר . משהו שיפתיע אותי , 
שיודה לי שעשיתי אותו לפני לכתי אל המקום האחר בקצה היותי .
 משהו שיחיה אחרי כזוכר . "
אני קורא אותו מתמלא השראה מהיכולת המופלאה הזו שלו . 
גם אני רוצה לכתוב ספר, 
אעשה זאת השנה , כזה "שיפתיע אותי ", 
כבר כמה שנים הוא בהתהוות , ואתם כל כך חלק ביצירה הזו.
בין אדם לחברו , זה מרחב המחקר שלי ,בכתיבה, בצילום בחיים . 
שם אני זוכה לפסגות, שם אני נוחל אכזבות. 
מחר יפתח מרחב נוסף עשרת מי תשובה , אשאל את נשמתי ,שוב ושוב שאלות על שהיה ,
אתבונן מאין באתי , מה בשנה שהייתה שימח אותי ומה הפיל את התדר , 
אעשה התכוונות לשנה הזו ,בסופו של יום הרוב באחריותי , 
זו רק אשליה שיש שם בחוץ מעניש ומברך , 
לא סתם נבראנו בצלם כדי לברוא וליצור , אחריות גדולה .
 וכן יש אלוהים באמונתי.
בורא עולם השאיר לנו את מלאכת בין אדם לחברו ,
על כן את סליחתכם אני מבקש , מי מכם שפגעתי בו או בה אבקש את סליחתכם ,
 לא מתוך רצון להרע .
אפנה גם לתוכי ואראה איפה הפקעתי כוח מול האלוהים שבי ,
 איפה זנחתי את האהבה . 
חג שמח .

יום רביעי, ספטמבר 20, 2017

התמונה הזו ביקשה ממני לתת לה חיים להעביר אותה בשער

תמונה משנות השישים , רמת גן , רחוב הנגיד 9 , מוטי פפי הורי אימי , ארחו אותנו והיתה גם סבתא פאולה מירושלים , אחותי יהודית ואנוכי הקטן ישובים בתוך הסלון האירופאי הזה, צילמה אני לנדס צלמת קרובת משפחה של אבא ,שבאה במיוחד בהזמנת הסבתות והסבא לעשות תמונה . 
התמונה הזו ביקשה ממני לתת לה חיים להעביר אותה בשער לשנה החדשה , זכרון מעשה בראשית וגם להזכיר לנו שהמשפחה שלנו גדלה מעבר לאישי הגרעיני , משפחה של אנשים יקרים שאנו פוגשים על הדרך , ונכנסים ללב שגדל להכיל , הנה הבוקר עוד לפני הגשם הראשון נכנסו השכנות הדיירות שקד ומזמור עם ברכה מרגשת ,ניגנו שיר לאלון נכדנו הקטן ,והגישו לנו ברכה כתובה מרגשת ומשמחת , על גבי המעטפה כתוב , נינו ותחיה הרמן ,העוזרר 1 –פינת גן עדן , נטף , וברשותן ניתו למילים שלהן שיהדהו לעוד ועוד אנשים שנתברך בה כולנו , אמן כו יהי רצון .
" לנינו ותחיה היקרים שנה טובה !! 
שנה שהיא פשוט , כמו שהיא בדיוק.. 
שנה שאין בה טוב או רע אלא רק מדוייק . 
כי בדיוק איך שנחווה אותה כך היא תראה .
אז.. מאחלות לכם לחוות את השנה החדשה הכי קרוב לקצב פעימת ליבכם. 
מאחלות לכם להמשיך את המסע של החיים בפתיחות וסקרנות .. 
להאמין שמי שאתם זה הכי שלם שיכול להיות וגם הכי ייחודי ומיוחד , 
ולהפנים שגם אם לפעמים אנחנו קצת פחות מאמינים בעצמנו ובעולם ,
זה בסדר גמור מדויק ומושלם ,
 כי כולנו בדרך במסע והירידות נועדו בדיוק בשביל העליות שבאות אחריהן .
אוהבות ללא גבולות מזמור ושקד


 מיזמור:" הומאז  לשנות טובות  של פעם"

יום שני, ספטמבר 18, 2017

רק השמיים אותם שמיים אז ועכשיו ללא זמן.



שוב מסדר את חדרי המלא כל כך , והעבר מופיע בצורות רבות ,
 ואני מתבונן בו , מוצא עצמי לא נאחז , שמח למפגש וזורם הלאה.
לפעמים משתף כמו תצלום זה של ביתנו שהשתנה כמו הטבע שמחוץ והר שממול .
רק השמיים אותם שמיים אז ועכשיו ללא זמן.



יום ראשון, ספטמבר 17, 2017

בטח שאפשר לפרסם- יפיפייה @@ !! כל כך ענוג!!

אפשר גם שתולדות היופי מתחילות ברגליים .
כפות רגליים מדברות איתי כמו פנים, שמחת המפגש מתקיימת בהרבה צורות .
זה עוד רובד של זהות עבורי .כף רגל או יד מעוררת בי סקרנות גדולה כמו ממגנטת את מבטי .
מיכלאנג'לו האמין כי הפסל המושלם נמצא בתוך השיש וכל שעליו לעשות הוא לחצוב ולשחרר את הפסל הכלוא בשיש. 
בכף הרגל יש עבורי עוד קצה חוט לדמיון שרוקם סיפורים .

 יפיפייה @@!! כל כך ענוג!!


Tamar Rothstein : "המגע של האור בעור, הפשטות שבצילום זו העוצמה שלו, כף רגל מונחת על בד ארגמן, זה היופי של האור שנראה כמו מגיע מעששית או נר ומחבר את הצילום אל העבר, לקוח מעידן אחר , כמו לקוח מציור של טיציאן."

Eilat Geva Koren : "מזדהה אתך. כפות רגליים הן החיבור הפיזי שלנו עם העולם. נקודת המגע והחיכוך עם הקרקע, מתוך כך הם נקודת מפגש של גוף עם גוף אחר ונושאים עימן זיכרונות של פנים וחוץ כאחד".

Meir Zalevsky : " מקסים, למי שייכת הרגל?"

יום שישי, ספטמבר 15, 2017

מריה / פורטרט של אשה / שוק לוינסקי




ישבה שם על הקטנוע , לוינסקי לילה חם , לרגע נראתה בודדה , אח"כ עלה חיוך, והיו חברים, והיה כלב ששימח. והיה צלם שעבר ונצר רגע תל אביבי של שנה מופלאה .עוד ימים ספורים נפרד ממנה , נפתח שער לחדש, ונברך שוב ושוב נאחל שתבוא הברכה בשער ותרצה לחבור אילנו , ונחווה כי טוב. שבת שלום







רבקה זוהר לירון לב -כמו נועדו לחבור ליחד הזה.

זה היה מופע סיום העונה בתיאטרון , רבקה זוהר ולירון לב , הגעתי שלא כדרכי אחרי שהתחיל, הכסא השמור לי היה תפוס, כבר שחניתי התלבטתי עם לעלות עם המצלמה,החושך הקשה על ההליכה ופשוט באתי בלי . 
לקולה של רבקה זוהר זו של נעורי , לא זכרתי חסד. 
מתוך שאנחנו בחודש הסליחות יאמר לזכותי שלצד זכרון עבר שגררתי למופע , גם באתי פתוח לתת סיכויי לחדש 
 ואז זה קרה באחת , התמגנטתי לקשר שלהם על הבמה , לחבור בינהם 
אחר כך באו הקולות התנועות שהילכו עלי קסם , ממש מגנטו אותי , לרגע חשבתי לבקש ממישהו מחברי שיביא את המצלמה מהאוטו.
 לצד זה לא רציתי להפר את ההקשבה שהיתה בתיאטרון. היתה קדושה בהרבה רגעים כמו נכחנו בחיבור נשמות .
שירה מרטיטה נוגעת בלב. תנועות הריחוף של רבקה ,לצד העמידה היציבה של לירון כמו סיפרו סיפור משל עצמו.
 שלפתי את הסמרטפון והתחלתי לצלם, אותו רגש שמחה והתרגשות שעלה ,שלח אותי לשתף בשמחה שלי .
אבל הכלי הזה שאיני מאומן עליו בכלל ככלי צילום, ממש לא נענה לרצוני .
 אני מתנצל מראש שמעט התמונות שכאן לא משקפות את שחוויתי וראיתי .
חשוב לי לספר את החוויה ומתוך כך מעלה שניי דימויים שיעוררו את הסקרנות לקרוא ,כי זו היתה חוויה אחרת .
 הפרש גילים כה גדול בין רבקה ללירון, תדרים כה שונים , ויחד כה מסונכרן , מספר משהו של מעבר לרגע ולזמן ההופעה, כמו נועדו לחבור ליחד הזה. כבר אמרתי שאין לי כל כך צילומים שמעבירים את שהיה גם אין לי כל כך מילים לתאר את החיבור הקסום הזה – פשוט תלכו לראות אותם. שבת שלום.







יום שלישי, ספטמבר 12, 2017

Pulse of Asia / web magazine /Jagiellonian University's Institute of Middle and Far East

This is a web magazine - The Pulse of Asia. Created by students, employees and graduates of the Jagiellonian University's Institute of Middle and Far East.

‏‎Tamar Eisen‎‏ ‎‏‏: "התערוכה "קיבוץ גלויות, רשימות מתל אביב", 
שנפתחה במסגרת פסטיבל התרבות היהודית בקרקוב, 
ליוותה את נינו ואותי במהלך כל הקיץ (הרבה אחרי שחזרנו לחום של המזרח התיכון). 
זכינו להמון התייחסויות, התרגשויות, הארות, ד"שים חמים, פירגונים ובעיקר הצילומים של נינו נכנסו לאנשים ללב. 
היום עלה באתר Pulse of Asia ראיון שערך ג'ייקוב קטולסקי עם נינו ותחיה האשה המופלאה שאתו -
 "יש לי הזדמנות לגעת בלבבות".
 http://pulsazji.pl/…/okazje-dotykac-ludzkich-serc-wywiad-n…/
אם מזדמן לכם להגיע לקרקוב השווה, התערוכה מוצגת עד סוף החודש. מוזמנים.
24 JCC Krakow, Miodowa"

יום ראשון, ספטמבר 03, 2017

חי תורן - מה שיש לעץ .

















בשנת 2005 סיפר לי חברי חי תורן שהשירים שהוא מלחין נשארים בגבולות המגירה והחדר.
הצעתי לו לחבר אותו לברי סחרוף שאולי יגלה עניין. 
מהפגישה הזו יצא לאור ב 2008 האלבום 'אנשים משתמשים' בהפקה של שי סעדיה וברי סחרוף.
בשנתיים האחרונות התבשל אלבום נוסף. וחיי חזר אלי אם שמחת יצירה : "חשבתי שיכול להיות מעניין לעשות אתך משהו יחד. למשל שהעטיפה וחוברת האלבום יהיו עם תמונות שלך. 
עבורי זה גם סוג של תודה וסגירת מעגל לחיבור שיצרת ב 2005 (חיבור שמהדהד גם באלבום החדש) וגם פתיחת מרחב של שיתוף פעולה אתך ועם אמנות הצילום שלך."
ממש שמחתי ,וזה הזמן לספר שהאלבום 'מה שיש לעץ' יצא לאור ע"י נענע דיסק ,בעיצוב יפיפה של ליאת פרי 
 . והתוצאה ,יצירה משותפת מאירת עיניים ומרחיבת לב. 
באלבום עשרה שירים שהלחין חיי וחלקם גם כתב, מבוצעים ע"י המוזיקאים מוכשרים .
ברי סחרוף, שי צברי, דניאלה ספקטור, פיני חדד, מודי בר און, נתן דטנר, שרון עזריה, מורן כרמל מיכאל גריילסאמר וגלעד לוי. 
כל מבצע מגיש את השיר בפרשנות המיוחדת לו ומביא לידי ביטוי את החיבור שלו לשירים.
בהצלחה חי יקר .

"מעבירים שרביט מיד ליד עם המון כבוד והערכה זה לזה".

חברות וחברים ,בבוקר שאחרי ההרצאה קמים מלאי שמחה ,היה ערב מוצלח מרגש ,התכוונו והכנו אותו בתשומות לב , היתה זרימה שלנו עם הדימויים והיחד ביננו , תודה רבה לכל אותם רבים שבאו וגם לכל אותם חברים רחוקים קרובים שהמועד לא איפשר להם ושלחו מילות ברכה, האנרגיה הזו שנבנתה לקראת הערב בנו, וששמנו אותה בתיאטרון הקטן בו היינו עטופים בקהל אוהב,אין דברים כאלה ., "וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. " המילים האילו מתוך שירו של טאהא מוחמד עלי ,כל כך מיטיבות לתאר את שחווינו מכם מכל אותם נגיעות של רגעי חסד שהיו ,שחלקתם איתנו . אתם מוזמנים להעלות את אשר חוויתם גם כאן ,שתפו , מאד נשמח .
תודה גדולה לאיתן והדסה =תיאטרון בחצר שמארחים באהבה גדולה בחצר ביתם תודה ליהודית שקופ על תעוד בווידאו ולאורן שצילם , שבוע טוב ומבורך .














Rina Koresh :" מאד נהניתי.  הצילומים שלך נינו מרהיבים. אבל יותר מכך נלכדתי ביופי הקשרים של חייך.

עם תחייה- איזו זרימה יפה ביניכם, ישובים זה לצד זה ומעבירים שרביט מיד ליד עם המון כבוד והערכה זה לזה.

נהניתי מיחסייך המתוארים עם אמך-אתה מצלם והיא מציירת.

ואחר כך מקשרים מעניינים כלכך שאתה יוצר עם הקהילה. מאד נהניתי מאווירת החצר האחורית לביית.

ההצצה האגבית לחיים של אחרים. נהדר!  תודה !!

Nino Herman :" רינה יקרה , מילותייך מרגשות מאד, תודה רבה לך , זו באמת חוויה לשתף כך כל כל הרבה רגעי חיים משמעותיים , לחלוק סיפורים , תודה גדולה לך , כל כך משמחת .שבוע טוב והרבה אהבה ."

Adit Ben Porat :" נינו יקר, תודה על ערב משובח ומרגש. אתה משורר של מילים וגם של דימויים. ויחד עם תחיה זוגתך אתם צוות מנצח. יישר כוח ובתקוה לעוד ערבים כאלה. (ותודה גם לאיתן והדסה על האירוח והסיוע בהתגלגלות אל התיאטרון בחצר)


Nino Herma :" וואוו איזה כיף , איזה ניסוח מרגש תודה רבה לך עדית חברתי היקרה איזה כיף להתחיל כך את השבוע"

אהרון קריצר:" איזה כיף שהיה לכם ערב מוצלח. ברכות יקירים."

יהודית קונפורטי:" נינו ותחיה אהובים מאד, היה לנו ערב מרגש מאד. לפגוש שוב את יאיר ואת אמא ואבא. וגם -פתאם אני חושבת על הדימוי של הפולניה, קודם כל מזכירה מאד סרטים של פליני.
אבל עוד מישהי- אמא של רומין גארי מ"הבטחה עם שחר". ככה אני מדמיינת אותה. ממש שימחה אותי הסדרה הזאת ובכלל היה ערב מוצלח מאד. תודה "

Elinor Dori.:" משורר של דימויים, קוסם של רגעים,אמן של לב. תודה על ערב מלא נשמה 3>"
:" Nino Herman :" איזה כיף לי , ממש תודה גדולה מתמלא שמחה ואהבה "

יום שבת, ספטמבר 02, 2017

יאיר הרמן מוסא איברהים שנות השמונים / נטף






את ההרצאה במוצ"ש ה2/9/2017 בתיאטרון בחצר שבנטף 
פתחנו במילים מקדימות לסרט קצרצר שמספר על חברות מיוחדת בין יאיר הרמן מנטף למוסא איברהים מאבו גוש,
:" הערב הוא גם יום הולדתו של יאיר בננו . 17 שנה שאנחנו מציינים יום הולדת בלי יאיר . 
יאיר חוה כאן בנטף ילדות נפלאה ואני מצטט ממילים שכתב לחברו נדב יעקובוס 
"אף ילד שנולד בעיר לא יכול היה לזכות בזה, ואף ילד שייוולד היום בנטף לא יבין על מה אני מדבר." .
בערב הזה כמו בהרבה רגעים בחיים לצד סיפורי עבר והווה אנו יוצרים גם זיכרונות חדשים.
בחרנו לפתוח בקטע וידאו משנות השמונים מימי נטף הראשונים 
שצולם הרבה לפני המהפכה הדיגיטלית ,קפסולת חיים שמספרת על יאיר ומוסא איברהים שהלך לעולמו השנה. 
מוסא גידל את יאיר לאהבת האדמה , לעבודת האדמה, מוסא הפך את חלקתנו לגן ,"פינת יקר בחיק ההר" 
ורצינו עוד יותר בימים אילו לספר על חברות אמת מיוחדת ורבת שנים זו.
בדרך הביתה שמעתי ברדיו את אילנית משוחחת ושרה עשו לה כבוד לקראת יום ההולדת 70 שלה.
סיפרה שהיא סבתא ל4 נכדים , סבתא חנה זה שמה המקורי . 
בשנות השבעים בראשית דרכי כצלם מעריב נשלחתי לצלם אותה אז היתה מוכרת רק בשם הבמה "אִילָנִית",
 היתה אז אחת הזמרות הפופולריות ביותר בארץ כחלק מהצמד "אילן ואילנית


הוגו הרמן -כל פעם נפתחים הקשרים חדשים





לקראת ההרצאה הקרובה במוצ"ש הקרוב בתיאטרון בחצר התחברתי לפרק של מורשות, דע מאין אתה בא , כל פעם נפתחים עוד הקשרים חדשים . נכנסתי לקרוא שוב על סבא הוגו , אדם שלא הכרתי, שנגלה בפני כצילום ,פורטרט שלו ניצב על השידה בחדר השינה של סבתא פאולה בירושלים האמת שאני נזכר בה הרבה בסבתא פאולה, כל כך שונה מאמא באהבתה אלי, דרכה למדתי שפות רבות לה לאהבה ויצא כך שביליתי איתה מבחירה קיצים שלמים בביתה בשכונת רחביה בירושלים ,סבתא היתה הגשר לסבא , ובמידה מסוימת גם לחלקים מעברו של אבא שלי גבי שלא הרבה לדבר על עצמו , שלא שיתף מה עבר עליו , ואני הייתי במידה רבה שאינו יודע לשאול ככל שאני מתבגר , עוד יותר ברור לי הרצון לעשות אחרת בחיי, לפתוח את הלב לשתף לדבר לספר דרך היצירה .לאמר ליקרים לי את אהבתי אליהם לחלוק מחשבות ופחדים , לגדל לב לאהבה . חלק מההתבגרות שלי ללמוד שאיני בחסר, הנה לא ידעתי לשאול אך היו בי מיומנויות של סקרנות ודמיון ובאמת סבא שלא הכרתי התפענח ומתפענח בפני שוב ווהכי כיף ששוב יש בי שמחה לפגוש אותו כמו אז כילד ולהפיח חיים במה שנגלה לעיני מחדש מה מושך את ליבי .
אז מה חדש , עד כאן פחות או יותר כבר סיפרתי לכם בעברים ,אוקיי אז הבוקר בעודי קורא החלטתי להדפיס את שנכתב עליו ובמהלך הקריאה/ הדפסה , מול כל שורה ומשפט אני ממיין ומהרהר ביני לבין עצמי מה בתיאור המיוחד והמפורט שהוא מסמך יקר כל כך שלא הייתי ער לטיבו ממש , מה בפורטרט הזה שצייר בניסוחים של פעם ויקטור קלנר ,שייך גם לאבי שכה אהבתי, ומה מתקיים גם בי.
וזה באמת מרתק לראות עכשיו ממרחק הזמן והבגרות תכונות שהיו לאבא דומים לאביו אך בצבע לגמרי אחר .והשלב הבא שאעשה , אוציא את המשפטים שהתקיימו באבי על פי תפיסתי ואת אילו שמקיימים בי ואשלים בכך סוג של פאזל.
חשבתי איזה יופי שיצא לי ככה להתחבר לסבא שלא הכרתי , ללמוד עליו וממנו דרך עשייתו על אבא שדיבר כה מעט על עצמו ומשפחתו , ועלתה בי שמחה שיש בי הרצון והיכולת לספר את הסיפור המשפחתי הזה לדורותיו , לעשות חיבורים , סבא השאיר ספרים שכתב על משפחתו וחייו הכל בגרמנית ספרים עבי כרס , ספרים אילו שימשו מקור לחקר תולדות יהדות בוהמיה מורביה שבצ'כיה .יש עליו ועל עשייתו ערך ב- The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe 
עבורי המעט הזה שנכתב בעברית כאן עליו ואישיותו באותו פורטרט שצייר במילים יקרות כל כך ויקטור קלנר (אביה של שושנה גלעד בת דודה של אבי רעייתו של המשורר זרובבל גלעד מעין חרוד .), זה המעט שמביא כל כך הרבה שוב ושוב לחיי . זהו מסמך מתנה שאני מפיח בו חיים ומידי פעם מתגלה לי נוסח כזה או אחר שלוקח אותי לעולם ההקשרים הדמיון והנסתר שבורכתי בהם .
משתף אתכם בשמחה בטקסט עצמו 
על סבא שלי הוגו הרמן מאת ויקטור קלנר
"היה מהמצליחנים ביותר בעבודה הציונית שבמערב אירופה , עסקן רב מרץ, שוקד על מעשיו, עושה נפשות לרעיון הלאומי , קונה לבבות הרבה ומפליא לעשות למען חיזוק וביצור ישובים בארץ מיסוד עולי צ'כוסלובקיה .חיבר ספרים ומאמרים רבי השפעה שבהם אתה מוצא בקיאות גמורה עם חיבת ציון נאמנה.
כביר היה כוח עבודתו והתמדתו .לא רפו ידיו אף בשנותיו האחרונות שנות מחלה וייסורים. ולא הניח דבר שהתחיל בו עד שגמרו. לא הלך בדרכים הכבושות בתעמולה ובארגון , היה בעל המצאות , חיפש ומצא דרכים חדשות , דייקן היה מטבעו ואוהב סדר עד לקפדנות ,אלם לא הטריד ולא שיעמם.
התכונה הבולטת בו היתה מעשיותו .כל בטלנות הייתה ממנו והלאה. התמחה בכל דבר ששם את לאליו את ליבו וקנה בו ידיעה עמוקה , ידיעה מקצועית ממש. כן היה בקי במלאכת הדפוס לסוגיה, ידע פרק בהיסטוריה הישראלית והעולמית , בתולדות הספרות והאמנות , וביחוד ידיעת הארץ לה הקדיש רוב חיבוריו .
היה אומן ועולמו העולמי המעשי והרוחני מושתת היה כולו על אומנתו. מפוכח היה , אולם מה טוב ומה נעים היה פיכחון זה שהייתה עמו חמימות מסותרת ואהבה צנועה ,אהבת הבריות ואהבת החיים ואומן זה שכל פעולותיו עמדו על ידיעה מקצועית ועל כושר המלאכה , היה בו גם משום אמן. מחונן היה כשרון ספרותי וניסה כוחו גם בציור בהצלחה. אהב את היופי בכל דמויותיו , ואהבת היופי דבקה בו , דקות הרגשתו האמנותית העשירו את חיוו וגיוונו כל מעשיו.
בעל הומור היה ובעל אירוניה לעצמו , מחל על כבודו, ועל כן עשוי היה למחול לזולתו . לא היה בו שמץ של פתוס ,נאומיו הבהירים לא באו לפתות . כי אם להוכיח , ידע להסביר הסבר יפה את הדברים הקשים, ולא שקט עד שלא עמדו שומעיו על עצם כוונתו . מרחיב היה בדבריו ודורש בסבלנות והקשבה , כשם שהוא עצמו הקשיב בסבלנות לדברי איש שיחו .
אדם נאמן היה , מסור לבני ביתו ורעייתו , מוכן להגיש עזרה לכל הזקוק לה . לא דחה איש במילים יפות בעלמא , כל דבר שקיבל על עצמו עשהו עד תומו. ידע את הדרכים המביאות אל המטרה והלך בהן מבלי לחוס על עצמו ומבלי להילאות.. מעולם לא עשה דבר למראית עין . אפשר היה לסמוך עליו ואין דבר גדול מזה. 
והנה שוב עומד לפניך , האיש כבד הגוף , גבו כפוף קצת מרוב עמל וטרדות , מתנהל אליך בכבדות , ידו היפה לוחצת ידך מתוך אהבה וחיבה , הוא מצמץ בעיניו הפקחות, הבוחנות והחודרות, וצחוק אירוני קל מרחף מעל שפתיו , צחוק ספקני , מבין וסולח , חן מיוחד חן עלמים , יצוק על כל ישותו 
שאף המחלה האיומה לא יכלה לו . ושוב אתה מוקסם קסם שיחתו הקלה ולא קלה, מלאת העניין ו מושכת את הלב . וצר לך , צר על האיש , כי יודע אתה שלא יאריך ימים . והוא- אף הוא יודע .יודע ואינו אומר דבר .
ואתה מחבבו חיבה יתרה , על כי כבש את עצמו, כבש בחדרי ליבו את ביעותיי המוות . וכיבוש זה נתון לו לעשות מעשהו יום- יום שעה –שעה עד שבוא המוות ולקח אותו מאתנו ."
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com