להיות חלק מקהילה ירושלמית ניו יורקית הנקראת "בבלי ירושלמי" .

"גם כי אלך בגיא צל מוות לא אירא רע" אמר יעקב חברי בסבב הסיכום אמר והצביע עלינו היושבים במעגל סגירה גדול, מביט בנו אחד ואחת ואומר "כי אתה, ואתה, ואת, ואת, ואתה עימדי" - רגע ענק שלא אשכח.
יעקב, איש דתי שאהבת האדם בליבו ובפיו לקח את הפסוק הזה לחיים, ליום יום, לבין אדם לחברו, וכשאני נזכר ברגע הזה אני מתפלל שנזכה גם בחברה שלנו בימים אילו לחיבורי לב שכאלו.
היום אני משתף אתכם בשמחה ובגאוה שלנו להיות חלק מקהילה ירושלמית ניו יורקית הנקראת "בבלי ירושלמי" המורכבת מאנשים בעלי השקפות עולם ואורחות חיים שונים, מגילאים שונים. אנו נפגשים בלימוד בחברותות, בהקשבה אחרת למקומות חדשים, זו השנה ה-25, ולאורך השנים חוויתי איך ניתן למרות המציאות הפוליטית והרגשית לגשר, לוותר לאמונות לדעות לעקרונות למען האחר.
בבלי-ירושלמי קמה מתוך עניין לכונן ולחזק קשרים אישיים ולימודיים בין יהודי ישראל ויהודי תפוצת צפון אמריקה. הקבוצה הזו היא למעשה הרכבה של שתי קבוצות, אחת של יהודים מכל הזרמים, המינים והגילאים מניו-יורק ואחותה, קבוצה של 'מעורב ירושלמי'.
בכל שנה נבחרת ועדת לימודים כאן ושם ונבחר נושא לימוד שנתי בו מתעמקים משני עברי האוקיינוס. פעם בשנה נפגשים לריטריט כאן או שם בניו-יורק ללימוד, דיבור, שיחה, יצירה, תפילה, טיולים, ריקודים ודיבוק חברים וחברות. במרוצת הזמן הפכנו מקבוצה לומדת לקהילה שהיא כמו משפחה גדולה. אנחנו לומדים מי אנחנו כיהודים ולומדים אחד על השניה ועוד על עצמנו.
הקהילה היא וולונטרית לחלוטין. מתוך ערבות הדדית ורצון שכל החברים, בעלי אמצעים וכאלה שאין להם, יוכלו להיות חלק.
השנה יתקיים הריטריט כאן בארץ ולכבוד הריטריט ולרגל צאת הספר שלי "הר הרוח" לקחתי על עצמי יעד לתרגם את ספר האמן שלי לאנגלית לטובת חברי וחברותי אילו ועוד רבות ורבים אחרים מעבר לים ולאוקינוס.
אני מרגיש אסיר תודה על כך שאני חלק מקבוצה מופלאה זו.
בינתיים, ההדסטארט של הספר "הר הרוח" ממשיך - נותרו לנו עוד 23 ימים בהם ננסה להגיע לעוד קוראות וקוראים, להפיץ את הספר והלוואי שגם נגיע ליעד שיאפשר לי את תרגומו לאנגלית.
בימים אלו במיוחד, על רקע המאבק כאן וגם שם, כשכבוד האדם באשר הוא נרמס ברגל גסה, זה מרגש ומעצים לחוות ערבות הדדית שכזו שבבסיסה רוח חופשייה, רצון בקרבה, שמחת יחד ויצירתיות.
שבת שלום,
נינו.
* צילום מהריטריט בעין גדי ינואר 2012

..."כאב הלב העצום הוא על הניגון שבה החבורה המהוללה מובילה אותו...."

 בחרתי להניח פוסט זה מתוך הפייסבוק למען חוקרי ההסטוריה , למען נכדי.  מתחבר לכל מילה.

 תודה לשיבי פרומן  ולעמיר טירקל  על הצילום המופלא  והחכם הזה.

שיבי פרומן


בתורה האחרונה של החיים שלו, רבי נחמן מברסלב אומר שהעיקר בחיים זה לא המילים, אלא הניגון. העיקר זה האופן והאוירה שבה מובילים דברים ולא בהכרח התוכן שלהם. הצורה שבה עושים דברים היא חלק מהותי מאוד, אולי הכי מהותי לנכונות ולטוב או לרע שבהם. ניגון גרוע יכול להרוס מילים יפיפיות ולפעמים גם להיפך.
אני מתנגד למילים של הרפורמה הזאת, חושב שהיא מוגזמת מידי, מסוכנת ורואה בעיקר חסרונות צמחים ממנה.
אבל כאב הלב העצום הוא על הניגון שבה החבורה המהוללה מובילה אותו. גאוות המנצחים, הנקמנות, השמחה לאיד, ריצת האמוק הדורסנית, האגו טריפ. איזה הרס זה זורע, ה' יעזור.
הרפורמה אולי תעבור ככה ולא תהיה כזאת הרסנית בסוף, אולי יעשו בה שינויים כדי לרכך ואולי לא תעבור בסוף בכלל. מי יודע.
אבל הניגון שבה מובילים אותה, ישאר איתנו לשנים רבות, פוצע, מסריח ומפיל חללים רבים.
התחננתי הבוקר בתפילה, שמישהו מהם יתעורר כבר, שיהפוך את המנגינה ויסדר את המילים, עדיין אפשר למזער נזקים.







שיבי פרומן
1 ימים ·



נעצרתי 4 פעמים באוסלו, כאשר קראו לי פרופלור שמעכב את ההיסטוריה.
ראיתי בכפר מיימון את החיילים שלי צרים עלי, המפקד שלהם ממש לפני רגע.
בהתנתקות נזרקתי מהאוטובוס של הפינוי לרחוב באשקלון שהביט עלי בבוז, משהו שמפריע לשגרה, רציתי להקבר מבושה ואכזבה.
בפינוי חומש פגשתי אמנם את אשתי, אבל הרגשתי שהמדינה מתגרשת ממני.
והשיא היה חודשיים אחר כך בפינוי האלים של עמונה, שראיתי אחים שלי שרים מחובקים ומוכים באלות, כבר ממש חשבתי להחזיר את הדרגות, רתחתי מהרמיסה והניכור לרגשות שלי.
ואולי דווקא מתוך הטראומות שעברו עלי, אני מצפה ודורש מההנהגה הנוכחית להוביל אחרת מהפכה שמטריפה ציבור גדול כל כך, שנוגעת לו ביסוד של הקיום, ששומטת לו את הקרקע.
לעצור הכל, להיות קשוב, לא לרמוס, להתגבר על פוטנציאל ההצלחה המדומה, לכוון טוב טוב את המיתרים שמגדירים את הדרך, להתפשר, לנסות מוסכם ומשוכלל יותר.
הנר דולק ואפשר עוד לתקן
חודש טוב ושמח

                                                     שיבי פרומן  מתוך עמוד הפייסבוק שלו , 

תודה מעומק הלב על כל תמיכה שיתוף תגובה וחיזוק

חברים וחברות יקרים, אני מתרגש לשתף שקמפיין ההדסטארט של ספרי "הר הרוח" הגיע ליעד!
בזכות כל אחד ואחת מהתומכות והתומכים, הספר יראה אור בקרוב.
אני רוצה להודות מעומק לבי על כל תמיכה, שיתוף, תגובה וחיזוק.
זה בוקר לא פשוט עבורנו כחברה, כמדינה, אבל התעוררות הרצון המשותף מורגשת. חיי היצירה ממשיכים לפעום והרוח האנושית, האחווה והשיתוף מורגשים ואני מודה עליהם.
מה עכשיו?
לקמפיין נותרו עוד 26 ימים, מה שאומר שיש לי עוד 26 ימים להגיע לעוד קוראים וקוראות שישמחו בספר ויקבלו ממנו השראה. בקרוב נרענן את התשורות קצת, ונמשיך לשתף כדי להגיע לעוד קהל ולשתף עוד א.נשים בהוצאתו לאור של "הר הרוח".
אשמח אם תוכלו להמשיך להגיב, להמשיך לשתף, להמשיך לתמוך בספר ובי כדי שביחד נוכל לא רק לצאת לאור אלא גם להגיע לעוד ועוד עיניים טובות ולבבות פתוחים.
בינתיים, אני מעדכן שעבודת ההפקה של הספר מתקדמת מאוד ואנחנו בהגהות אחרונות לקראת הדפסה בקרוב.
תודה שוב לתומכות ולתומכים, לא יכולתי לעשות זאת בלעדיכם!
נינו.
אסיים בשיר מהספר שיתאים ליום זה:
*
אֵיךְ זֶה שֶׁנִּשְׁמָתִי לֹא בּוֹדֵדָה אַף פַּעַם?
אֲנִי שָׁר לָהּ שִׁיר אַהֲבָה
זֶה לֹא קָשֶׁה, הִיא מַקְשִׁיבָה
אֵין בָּהּ רוֹמְמוּת וְשֵׁפֶל
רַק שֶׁקֶט

הר הרוח, שולח אותי ואתכם למפגש עם הנשמה.

צריך להיאחז חזק במעקה כדי לא ליפול לתהומות השיח של ימים אלו.
אני מאמין שזה לא רק אצלנו רעידת האדמה הזו, וגם חברי מעבר לאוקיינוס חשים בטלטלה הזו אצלם.
אצלנו יש את הזמן הלינארי שממשיך להוביל אותנו על אדמה רועדת ויש את מרחב הנשמה שמתעורר אצל רבים לספר סיפור חדש בחיינו ובכלל סיפור חדש באנושות.
לא סתם, בימים בהם מתחולל מאבק כזה בין אלו שרוצים להחזיר אותנו שנות דור אחורה לבין הרוח החופשייה שפועמת בלב רבים כל כך, קורים שינויים טקטוניים. כולנו נדחפים ברוח עזה אל הלא נודע.
"ויש את אותו מקום ער בתוכנו שיודע מאין באנו ולאן הולכים".
במסע האישי שלי אני אוסף עצמי יום יום מהמרחב הרגשי ומתמקד עד כמה שמתאפשר במרחב היצירה. גם שלב זה של הוצאתו לאור של ספרי, "הר הרוח", קורא לי לחיבור ללב ליצירה, ודווקא ימים אלו קוראים להעמקה נוספת, לתרגול רוחני.
המציאות הרגשית כה ממגנטת לסערה ומרחיקה אותי מהנשמה.
הספר "הר הרוח" שולח אותי ואתכם למפגש עם הנשמה, מפני שזוהי יצירת לב שעוסקת בדיאלוג עם נשמתי, נשמת יאיר ועם נשימת העולם.
העיתוי של יציאתו לאור כנראה אינו מקרי. בתוך רעידת האדמה המתרחשת העיסוק בו שולח אותי למשמרות קטנות כגדולות כאלה של חיבור לשירים, מטלות של הפקת הספר עצמו ופניות בבקשות התמיכה.
תוך כדי השיתוף במסע הזה אתכם, חברותי וחברי היקרים, נבראים מפגשים וכל פעימת לב במרחב מגבירה את האור וזה כל כך מחזק ומפעים.
בתמונה: כבר מימי ילדותי יצירת קשר היתה מקור לשמחה

אמנים למען ספריית גן לוינסקי /תערוכת מכירה שנתית

 

  רווית הררי :"הנה מגיע הרגע הזה בשנה, ובקרוב שוב תתקיים תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי, גם השנה - באוצרותי. בכל שנה אני גאה מחדש להיות חלק מצוות יקר של אנשים, כולל עשרות רבות של אמנים מובילים, שמתגייסים בנדיבות רבה ועל אף ריבוי הפניות, שנה אחר שנה למען המשך קיום פעילותה של הספרייה. ההכנסות מתערוכות ההתרמה הן המקור העיקרי למימון פעולות הספרייה ומאפשרות לה להמשיך לפעול.



לאור הצלחת התערוכות המקוונות בשנים האחרונות, התערוכה תתקיים באופן מקוון בחודש פברואר 2023. אתר המכירה ייפתח לרכישה למשך ארבעה ימים בלבד.

   

הר הרוח יוצא בעזרת נשים רבות מוכשרות מקצועיות שכל אחת יוצרת מרחב משלה בספר הזה

"אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת בַּסָּלוֹן.
הָיִינוּ צְרִיכוֹת לְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם
לָצֵאת לְמַסַּע הַסְבָּרָה עַל הַחֶמְלָה
לְהַזְכִּיר לְכֻלָּם: פַּעַם הֱיִיתֶם תִּינוֹקוֹת. מִישֶׁהִי יָלְדָה אֶתְכֶם."
כך כותבת Hadas Gilad, משוררת, עורכת, חברה, בשיר "מעגל אמהות" מתוך ספרה "מעל אופק השכמות" .
אצל הדס אני לומד לחבור לכתיבה, זו חוויה מגדלת לב לאהבה, זה מסע אינסופי תובעני כי מול האהבה יש רק פחד, והפחד נוכח בימים אלו באויר שאנו נושמים.
לו רק היו מנהיגות אותנו נשים…
הדס ערכה את ספר האמן שלי "הר הרוח".
זה ספר שיוצא בעזרת נשים רבות מוכשרות, כל אחת יוצרת מרחב משלה בספר הזה.
ולצידי יש את תחיה הרמן, אהבתי, אם ילדי, שותפתי למסע, שזו עוד הזדמנות להודות לה על היותה מרחיבת לב, תומכת, נאמנה ומסורה בקמפיין החיים.
תחיה היא אישה שנוגעת ויוצרת בחומר, בעיקר בקרמיקה, ועכשיו לכבוד הקמפיין והספר העלינו בשמחה ובהתרגשות עבודות קרמיקה שלה כתשורה בקמפיין.
עבודות הקרמיקה של תחיה הן בעבודת יד וציור ידני, ללא שימוש באובניים.
מוזמנים לרכוש ולתמוך בהוצאת "הר הרוח" לאור העולם.

       

     כל   5  הצלחות  היפיפיות  יצירתה של תחיה "נחטפו" .

הרו הרוח יקח אותנו למסע של עצב ושמחה

חבר שכן שאל: "הרגשתם את רעידת האדמה בלילה?"
ואני עניתי: "אני ישן כמו העצים בחוץ לא נותן לטבע להפריע לי".
אני כל כך מודה על שאנחנו כאן בנטף בתוך הטבע כבר 40 שנה.
הקרבה הזו לקיום, ליקום מפעימה ופועמת בתוכי.
ויש את יאיר, בני, שגדל ונקבר כאן בהר ממול לחלון ביתנו, והוא קרוב ורחוק.
אני חי כאילו אינני, מביט על עצמי מעבר, מה יגידו, מה הבינו מה נשאר ומה ממשיך.
אפשר לנהל שיחה כזו גם עם הזכרון, עם הרישום של הרגע, מה נכנס ומה הושמט.
אני שמח כל כך שהצלחתי לכנס הכל לספר - את הדיאלוג שלי עם יאיר, עם הנשמה, עם הטבע.
זה לא ספר "מסכם" או "סוגר", אלא ספר שפותח, תוהה, שואל, כי ההתרחשות הזו שאירעה לפני 23 שנה ממשיכה לחיות בתוכי בכל כך הרבה מובנים, כמו הדרך הביתה שמעוררת את היוצר שבי - לספר, לדבר, לכתוב, לשתף.
הספר "הר הרוח" יקח אותנו למסע וההתרחשות המרגשת הזו של מפגשים נמשכת תוך כדי שהוא יוצא לאור ותימשך לאחר מכן כשהוא ינוע בעולם ואני איתו.
אנחנו ממשיכים בקמפיין - הספר, אני ואתם.
אני מזמין אתכם להשתתף בשמחה ובעצב - בשניהם יש פעימת חיים של יש.
אסיים בשיר מתוך הספר "הר הרוח"
הלינק לתמיכה בתגובה הראשונה.
*
הַבּוֹקֶר שָׁמַעְתִּי הֶמְיַית יוֹנִים
כְּמוֹ בַּבּוֹקֶר שֶׁאַחֲרֵי לֶכְתֵּך
הַטֶּבַע חָגַג עַל פִּי טִבְעוֹ
רִיבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם.

הר הרוח - ספר שירים וצילומים ראשון שלי עלה לקמפיין הדסטארט.

הרגע הגיע ואני מתרגש ממש!
הר הרוח - ספר שירים וצילומים ראשון שלי עלה לקמפיין הדסטארט.
זה הרגע שאני מזמין אתכן ואתכם להצטרף אלי להוצאתו לאור.
האמת היא שההתרגשות שלי כפולה כי בשבת אחגוג את יום הולדתי וזו חגיגה נפלאה עבורי השנה להגשים את הוצאת הספר לאור יחד אתכן ואתכם.
השירים והצילומים שבספר נולדו בשני העשורים האחרונים, לאחר מותו של בני, יאיר.
הדיאלוג ביני לבין יאיר עדיין לא תם, ודרך הכתיבה והצילום, התאפשר לי לגשת אל הכאב ולהתמיר אותו ליופי.
אני רוצה להודות לנשים אמניות נפלאות שהיו שותפות לדרך והיתה לי זכות כמו גם הנאה לעבוד איתן -
Hadas Gilad משוררת וסופרת שערכה איתי את הספר ברגישות רבה.
Yael Kotler Kalderonמאיירת ואמנית שעיצבה את הספר בכישרון רב.
תודה גם להוצאת כהל כהל הוצאה עברית, Cohel Publishing House
אני מזמין אתכן ואתכם להיכנס לעמוד ההדסטארט לצפות בסרטון, לקרוא על הספר ועלי, לבחור תשורה מרשימת התשורות ולתמוך בספר ובי.
יש מגוון רחב וטוב של תשורות אמנות, ויש כמובן את הספר במחיר מוזל ולפני כולם!
אשמח שתצטרפו אלי ותתמכו בספר
ואשמח לא פחות אם תוכלו לשתף את הפוסט הזה ואת הקמפיין הלאה כדי שנוכל להגיע לכמה שיותר תומכות ותומכים. מי שמשתף לא לשכוח - להעתיק את הלינק לתמיכה (בתגובה הראשונה) ולהדביק אותו גם בפוסט שמשתפים.
במהלך השבועות הקרובים אני כמובן אשתף עוד מהספר, עוד עלי ועל הדרך שלי, ואספר על תשורות מעניינות ועל התהוות הספר צילומו וכתיבתו.
תודה לכן ולכם מראש על כל תמיכה ושיתוף.
באהבה, נינו.

כל כך מודה לחברותי על תמיכה והשתתפות מלב אוהב .


Noga Eshed

את Nino Herman אני מכירה מהפייסבוק, מקהילת כותבים שהיינו בה יחד,
ואחכ מלקרוא אותו כאן
אף שאנחנו גרים הר מול הר, לא באמת נפגשנו אבל פגשתי אותו הרבה דרך כתביו
שיריו שהם בעת ובעונה שוברי לב ומרחיבים אותו
הקשר המיוחד שלו עם בנו יאיר, שכבר לא נמצא כאן בגופו הרבה שנים,
קשר שניבט מהשירים שלו, ומעורר השראה וגם עצב וגם תקווה.
מהקשר שלו להר הרוח, לנטף
מהמבט היפה שלו על העולם סביב, כפי שניבט מצילומיו שהם מלאים חמלה ויופי.
איש כזה שעושה חשק להכיר, שנותן תקווה על כך שהוא בעולם.
ורצון לקרוא עוד ועוד מהמילים שלו.
הוא מוציא עכשיו ספר של שיריו וצילומיו בשם "הר הרוח"
ספר שערכה Hadas Gilad
והשיק פרויקט הד סטארט להוצאת הספר.
אני מחכה עד מאוד שהספר הזה יצא לעולם.
בהצלחה נינו יקר! איזה כיף
קישור לפרויקט, בתגובות
הנה כאן צילום של נינו ושיר מתוך הספר

Elinor Dori

בערב קיצי אחד נטול דאגות, לפני למעלה מ-10 שנים, ישבתי עם חברות ב"אלבי" המיתולוגי, ועשינו מה שתמיד עשינו ב"אלבי":
הבטנו בחוץ שהביט בנו מביטות בעצמינו.
זו היתה תקופה מלאת התרגשויות - רכבות של הרים, ריקודים של הלב, שמשות וירחים. נפגשנו שם אחת לשבוע או שבועיים, צמאות ליצירה ופעולה ואהבה.
באחד הערבים נכנס למקום איש עם מצלמה. התבוננתי בו, נפעמת, ואפילו לא הבנתי למה. עיניי נתקלו בעיניו ובבת אחת הרגשתי איך הלב עולה על גדותיו.
ולא הבנתי.
מה לי ולאיש זר עם מצלמה, מבוגר ממני בכך וכך?
אבל משהו במבטו לא נתן לי מנוח. הסתקרנתי ועקבתי בשקיקה אחר תנועותיו.
הוא זיהה את אלו וניגש אליי בחיוכו המאיר ושאל לשלומי.
ככה מצאנו את עצמינו יושבים על הבר ומדברים ומדברים ומדברים. מדברים כאילו מאז ומתמיד הכרנו.
ככה ההכרתי את נינו וככה זכיתי בחבר אהוב,
שבכל פעם שיוצאת מפגישה איתו אני נזכרת בצד המואר של הירח.
משהו בו תמיד מחזיר אותי אל אלינור שתמיד כמעט נשמטת לי מבין האצבעות.
איזה מזל שיש לי נינו כזה בחיים.
*
אז דעו שבימים אלו ממש נינו יצא בקמפיין הדסטארט לקראת הוצאתו לאור של ספר האמן שלו.
חלום גדול שנינו חולם כבר שנים, והנה הנה קורם עור וגידים.
בספר - שילוב מרגש של תצלומיו המופלאים ושיריו.
ובא לי שלכל אחד.ת יהיה את הספר הזה של נינו בבית שלו.
בקומנט הראשון - לינק להדסטארט.

Tamar Eisen

בהסתכלות פנימה, במציאת הטוב, בראייה מפוכחת וחכמה, בעומק רגשות, בנפש פתוחה ובאהבת אדם, כך אוסף Nino Herman דימויים נוגעים ואנשים.
הפנים הסוער היה גם לשירה, ועכשיו לצד צילומי הר הרוח הליריים, התגבשו אלו לספר ראשון.
בהצלחה איש אהוב.
הלינק להדסטארט בתגובות. מוזמנים לתמוך



‏‎Tali Cohen Zion‎‏ נמצאת עם ‏‎Nino Herman‎‏.
25 דק' ·



הכרנו לפני שנים, כשערכתי את מדור הניו-אייג' של nrg מעריב. לנינו היה שם טור, ואני הייתי מקבלת ממנו מדי פעם תמונות של רגעים קטנים-גדולים מהחיים, ואת המילים הנהדרות שלו לצדן. כל תמונה היתה עולם שלם. כזאת שעוצרים רגע לידה. הטקסטים העידו על נפש עשירה, חוקרת, שלא מעוניינת לעבור ליד החיים אלא להיות בתוכם באמת. נפש אוהבת אדם.
ועכשיו הוא מוציא ספר אמן בשם "הר הרוח" ובו התמונות החד פעמיות שלו וגם שירים נפלאים, אז מי אמרה שלא קורים פה גם דברים טובים?
מוזמנות/ים לתמוך, כי יש דברים שהעולם באמת זקוק להם עכשיו
לינק בתגובה הראשונה