התלבטתי האם להעלות תמונות מילים זיכרונות אילו בימים אילו
שכל כולי מטולטל יחד עם כולם באלימות , בחוסר אונים אחד גדול
בכאב ובעצב , מה שהכריע בעד היה הרצון להפוגה ברעש הפנימי
בתוכי , ביקשתי לחבור למשהו שייקח אותי אל מחוץ למציאות הכול כך בלתי נסבלת .
אז התיישבתי לכתוב קצת כמה שהתאפשר לי .
אולי בזכות השדה הפתוח לעמק יזרעאל שהשתרע מחוץ לביתם של זרובבל וזוזי גלעד אני גר בנטף , הייתי ילד עירוני שהשקיף ממרפסת ביתי בקומה השלישית לנוף שיכונים רמת גני .
מה הביא אותי להיענות לקריאתה של חברתי דליה בשנות השמונים להקים את נטף ישוב בשיפולי הרי יהודה .
האם היו אילו טיולי ילדותנו ליערות ירושלים עם השטרנים , ביקורינו בקונצרטים בכנסיה אבו גוש.
השאלות האלו המחשבה הזו צברה לאט אך בעקביות כיוון אחד
החיבור לאדמה נולד בעמק יזרעאל בילדותי , משם נולדה הכמיהה לחבור הזה אדם אדמה .
עמק יזרעאל מעורר בי עד היום התרגשות גדולה , נסענו אז לחגוג מתן תורה ופסח ועוד חגים אצל זרובבל גלעד וזוזי רעייתו ,
הירידה מביתם לשדות העמק לחגוג לבושים בלבן ריגשה אותי מאד .
כמו שמרגשים אותי ימי הגשם להם אני מחכה לצאת לצלם לחגוג עם הטבע ליצור יחד .
לימים חברתי לשיריו של זרובבל גלעד שכמו העצימו בתיאורי הטבע את הקשר למילים, אותן מילים שתמיד חיפשתי כילד
מילים שפותחות לי נתיבים בתודעה.
נראה לי שזה פוסט קדימון לסיפור רחב יותר שאכתוב
קשה להתרכז בימים אילו לצלול ,זו טעימה שמבקשת לברך את כולנו לימים מיטיבים לחג שמח .
שכל כולי מטולטל יחד עם כולם באלימות , בחוסר אונים אחד גדול
בכאב ובעצב , מה שהכריע בעד היה הרצון להפוגה ברעש הפנימי
בתוכי , ביקשתי לחבור למשהו שייקח אותי אל מחוץ למציאות הכול כך בלתי נסבלת .
אז התיישבתי לכתוב קצת כמה שהתאפשר לי .
אולי בזכות השדה הפתוח לעמק יזרעאל שהשתרע מחוץ לביתם של זרובבל וזוזי גלעד אני גר בנטף , הייתי ילד עירוני שהשקיף ממרפסת ביתי בקומה השלישית לנוף שיכונים רמת גני .
מה הביא אותי להיענות לקריאתה של חברתי דליה בשנות השמונים להקים את נטף ישוב בשיפולי הרי יהודה .
האם היו אילו טיולי ילדותנו ליערות ירושלים עם השטרנים , ביקורינו בקונצרטים בכנסיה אבו גוש.
השאלות האלו המחשבה הזו צברה לאט אך בעקביות כיוון אחד
החיבור לאדמה נולד בעמק יזרעאל בילדותי , משם נולדה הכמיהה לחבור הזה אדם אדמה .
עמק יזרעאל מעורר בי עד היום התרגשות גדולה , נסענו אז לחגוג מתן תורה ופסח ועוד חגים אצל זרובבל גלעד וזוזי רעייתו ,
הירידה מביתם לשדות העמק לחגוג לבושים בלבן ריגשה אותי מאד .
כמו שמרגשים אותי ימי הגשם להם אני מחכה לצאת לצלם לחגוג עם הטבע ליצור יחד .
לימים חברתי לשיריו של זרובבל גלעד שכמו העצימו בתיאורי הטבע את הקשר למילים, אותן מילים שתמיד חיפשתי כילד
מילים שפותחות לי נתיבים בתודעה.
נראה לי שזה פוסט קדימון לסיפור רחב יותר שאכתוב
קשה להתרכז בימים אילו לצלול ,זו טעימה שמבקשת לברך את כולנו לימים מיטיבים לחג שמח .
ד"ש מאימי הציירת ליאורה הרמן פינטוס, ציור שנעשה בהשראת ביקורינו בעין חרוד.
