כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שישי, ספטמבר 30, 2016

"השיחה הזאת שבינינו לא תיפסק "


צפיתי בהלוויה של פרס בעצב ובהתרגשות רבה בביתנו בנטף יחד עם תחיה חברתי. 
הקשבנו לקולות, למראות, למילים. מתחברים לאנרגיות השונות שעלו ובאו מפי הדוברים המכובדים. 
כשעמוס עוז דיבר, בכיתי. מילותיו נגעו בעומק ליבי, הקלטתנו ותחיה בטובה תמללה. 
בימים האחרונים שואלים אותי רבים על פרס שלי, ובתוך עצב הפרידה וההקשבה לכל כך הרבה סיפורים מאנשים שהיו חלק מחייו, אני מנסה להקשיב לליבי ולנסח לעצמי מה היה שם שחיבר ביננו מעבר להיותי צלם קרוב אוהב ומסור לשמעון האדם והמנהיג.
 עמוס עוז עזר לי להבין בניסוחיו הכל כך מרגשים, דרך שמעון שלו, מה מחבר אותי לשמעון פרס . 
עלה בי שאני חולק עם פרס את האהבה לאנשים לארץ שלנו, את האמונה שמאחוריי כל קיר יש דלת בלתי נראית ויש למצוא אותה, לא לוותר לעצמי ולא לוותר לאחרים, את כנפי הדמיון והסקרנות שמניעים אותי, את התמימות המתלהבת, לא נאיבית, את האהבה לצעירים, את הגעגוע לעתיד, את האמונה שאפשר אחרת.

חברי למסע עם שמעון ברוך אסקרוב שזה עתה שב מהר הרצל כתב :
"נסתם הגולל. אך קומתו תמשיך ותצמח, תרומותיו יחזקונו עוד ועוד. לעשות לזכרו יהיה לעשות לעתידנו."

תודה עמוס עוז יקר שהבאת דיבור לב עצום שכזה ,
תודה שמעון היקר שזכיתי ללוות אותך כברת דרך בחיי בחייו בחיי המדינה, 
שבת שלום.

                                                  דברי עמוס עוז בהלוויה של שמעון פרס 30/9/16      

צילום שלי שהורדתי מאינטרנט 


"משפחת פרס האהובה אוהבי שמעון היקרים כאן בכל הארץ בכל העולם.
אתם יודעים ממתי שמעון חבר קרוב שלי , מאז שגיליתי פתאום את הסוד הכי כמוס הכי אינטימי שלו
לפני יותר מ40 שנה לפני הכל, עמדנו שמעון ואני בכניסה לחדר האוכל של קיבוץ חולדה ורבנו עד חצות על עתיד המדינה על עתיד השטחים, שמעון עדיין היה אז נץ מארץ הניצים, השיחה נמשכה ואט אט גיליתי את הסוד, סוד כמוס יותר מדימונה, שמור יותר מאשר הגישושים להסכמי אוסלו, גיליתי את תמימותו העמוקה, תמימות של בעל חלומות בלי נלאה, תמימות שאיננה היהפך מחכמה תמימות שאיננה היהפך מתחכום. תמימות שהיא האדמה הטובה שעליה ניצב התחכום. וממנה צומחים המעשים הגדולים.
לכאורה היו בו בשמעון שתי סגולות סותרות שאינן יכולות לחיות יחד. מצד אחד כבוד עמוק למציאות ולאילוציה, מצד שני דחף לוהט לשנות את המציאות וגם מה שנדיר יותר נכונות נפשי להשתנות. אבל רק מי שניחן בשתי התכונות הסותרות האלה, יכול להיעשות מפלס דרכים. ומפני ששמעון פילס דרכים היו שלעגו לו, כמעט כל מפלסי הדרכים כמעט כ ל האנשים הגדולים שהקדימו את זמנם נראו לרבים כבעלי חלומות תימהוניים עד שבא העתיד והוכיח את צדקתם, כך במדע, כך באמנות ובספרות, כך גם במדינאות. בגלל חלומותיו הגדולים היו שקראו לו בעל החלומות אולי מפני שהם שכחו כי בעל החלומות המקורי יוסף מספר בראשית לא היה סתם חולם הוא היה בעל חלומות שהגשים את רוב חלומותיו לקח לידיו ארץ גדולה שהייתה כמעט מפורקת בגלל משבר נורא והעמיד אותה על הרגליים.
 ממש כמו יוסף המשביר שבתנ"ך גם שמעון פרס הגשים את רוב חלומותיו. הציניות הלעג האיבה, נותרו הרחק מאחור. פוליטיקאים רבים רואים לפניהם תמיד את מהדורת הערב או את הפריימריז או לכל היותר את הבחירות הבאות. שמעון לא היה פוליטיקאי ממולח, בגלל תמימותן הנלהבת הצליחו יריביו לפעמים להפיל אותו בפח. אבל הוא היה מדינאי כלומר אדם שמבטו פונה אל העשורים הבאים אל הדורות הבאים, אדם שהיה מסוגל להשתנות, להשאיר מאחוריו את הניציות הפופולרית ולהיפתח אל חזור של שלום ושל מציאות חדשה. נכון לא פעם ניגפו רגליו של שמעון והוא מעד, אבל כאשר מעד זה קרה מפני שעיניו היו מופנות אל הכוכבים.
יש אומרים שהשלום בכלל אינו אפשרי אבל השלום הוא לא רק אפשרי אלא הכרחי ובלתי נמנע פשוט מפני שאנחנו לא הולכים לשום מקום, אין לנו לאן ללכת מכאן וגם הפלסטינים לא הולכים לשום מקום גם להם אין לאן ללכת מכאן. ומפני שהישראלים והפלסטינאים אינם יכולים להפוך פתאום למשפחה אחת מאושרת , אינם יכולים לקפוץ יחד למיטה זוגית לפצוח בירח דבש משותף, מפני כן אין מנוס מלחלק אתת הבית הזה לשתי דירות ולהפוך אותו לבית דו משפחתי . עמוק בלב כמעט כולם בכל הצדדים יודעים את האמת הזאת. אבל הם המנהיגים אמיצי הלב שיקומו ויגשימו אותה. היכן ממשיכיו של שמעון פרס,
בכל יום שישי זה 42 שנה קיץ וחורף היינו שמעון ואני מדברים בטלפון שיחה ארוכה, לא רק על פלא פניה ופלא דרכה של מדינת ישראל, לא רק ספרות ועל אמונות ודעות. אלא לפעמים גם על חיי הלב ועל חיי הנפש ועל חיי הדמיון השיחה הזאת שבינינו לא תיפסק היום יום שישי ערב שבת חמש אחרי הצהרים בעוד שעות אחדות אם מישהו חושב שבחמש לא תהיה שיחה ביני לבין שמעון הוא טועה כל עוד אני חי השיחה הזאת תימשך יתר על כן כל עוד מדינת ישראל חיה והיא תחיה לעד השיחה שלה עם שמעון פרס פתוחה ונמשכת. אני נפרד היום באהבה מחבר קרוב , חולם גדול , מדינאי גדול , אדם שאהבתי מאוד. "

עם יאיר  בפתח ביתנו  בברית של דניאל צילום: איתן הרמן

בלשכת שר החוץ באמצע ראיון  התקשרו אליו , העביר לי את הטלפון ואמר זו תחיה בשבילך ....צילום הררי יצחק


יום חמישי, ספטמבר 29, 2016

אין סוף צילומים של שגרת עבודה עם ראש ממשלה הכי לא שגרתי שהיה לנו




אילו היו השעות היפות בחייו ,
 כראש ממשלה ב1984 הוציא את צה"ל מלבנון ,מול מתנגדיו אמר :
 "לספח עוד 700.00 אלף ערבים ?" 
הסתער להוריד את האינפלציה שהשתוללה אינפלציה של 450 אחוזים
 והצליח להורידה לאחוזים בודדים.
יצאנו אז לסיור שבועי , ירידה לשטח ,לפגוש לדבר עם אנשים ,
עבורי זו היתה תקופה מרתקת ביותר אינטנסיבית.
חרשנו את הארץ לאורכה לרוחבה ברכב במסוקים .
תקופה מרתקת עם איש מיוחד כל כך .
אין סוף צילומים של שגרת עבודה של ראש ממשלה הכי לא שגרתי  שהיה לנו .




יום רביעי, ספטמבר 28, 2016

לחלום , לדמיין , לא לוותר על סיכויי לשנות , להתגעגע לעתיד אני כל כך חי ומאמין בכך .



הרבה צלמים צילמו את פרס לאורך שנות חייו , הוספתי עוד כמה עבודות לאלבום חייו לצד זה זכיתי ללוות אותו בתקופה של היותו ראש ממשלה מביא לידי ביטויי את כל כישרונותיו כשהוא מוקף ומחובק בחבורת צעירים מרגשת , ביילין ,סביר, נוביק , בורג, נוביק. בתחנות חיי זו תקופה מרגשת מעצימה ביותר שאפשרה לי להביא את אהבתי ותרומתי לשרות אדם ומדינה יקרים ללבי . 4 תמונות שהוצגו בניו יורק בתערוכה האחרונה שבחרה מאגאן האוצרת בJCC







יום שבת, ספטמבר 24, 2016

אולי נדברנו אי שם מעבר לזמן הזה, באיזה שבט אינדיאני להיפגש עוד פעם כאן באדמה הזו , לחלוק יחד כבוד ואהבה לטבע לאדם לאדמה







רוחות סתיו של עונת מעבר נשבו מתחת לחרוב , העץ הבודד הופך היום בטכס לגינת החרוב לכבוד מוסא איברהים , מוסא אבו גוש . מחווה מרגשת שנהגתה ע"י ועד נטף וחברים ,  הביאו אותו על כסא גלגלים :," אלוהים רצה שאני עוד אבוא לכאן" אמר והסתכל לי בעיניים ,יש לנו דיבור כזה על החכמה שמנהלת ,הרבה שנים של שיחות שגלגלנו במטבח באין ספור ארוחות בוקר על סלט עגבניות קצוץ עם בגדונס , דיברנו על אלוהים , על אמונה ,כל כך הרבה שנים שעות וימים של יחד, יותר מאשר עם הורי ויאיר .
אולי נדברנו אי שם מעבר לזמן הזה, באיזה שבט אינדיאני להיפגש עוד פעם כאן באדמה הזו , לחלוק יחד כבוד ואהבה לטבע לאדם לאדמה ומוסא הוא פרטנר גדול עבורי לחוויה הזו ,שנים של יחד בטרסות , הופכים כל אבן ,למדתי ממנו כל כך הרבה, הקשבתי לו מהלב ,והוא הביא את כל כולו לעבודה לחברות לקשר מיוחד , הרגישות וההקשבה שלו לא נופלות מיכולות הסיפור. בוקר בוקר שהיה מגיע מחכך בגרונו משתעל קלות כמו מבשר בעדינותו הנה הגעתי .
את יאיר אהב כמו בן ,לימד אותו לעבוד , על עצמו תמיד סיפר שהיה בבית ספר כמה ימים בלבד – אחרי שחזר נתן לו אביו מקוש ועשה לו בית ספר חקלאי ,את אשר לימד אותו אביו העביר לנו ליאיר יחד היו יורדים לחלקה בונים טרסות , עכשיו אנחנו יושבים בגינת החרוב,בדרך לגני הילדים שמוסא מכיר ואוהב ,ונראה שזהו ביקורו אחרון של מוסא בנטף , כך זה הרגיש , ובאו הרבה אנשים נשים וילדים וברכו ואמרו מילות תודה ושבח .חשתי שלא אמרתי לו מספיק כמה אני אוהב אותו, הנה אני שאומר לאנשים דברו את הלב , מוצא עצמי עילג וביקשתי להרגיע . התבוננתי בו , באיש החזק הזה שבאמת הזיז הרים , וחשבתי הנה אני מצלם אדם בסוף דרכו, כי אני רוצה לחלוק לספר על אדם שיודע לחבר אדם ואדמה , על איש שאוהב אנשים , ואנשים שאוהבים להחזיר לו ,במו ידיו הפך את האדמה שנולד עליה לבית עבורנו ועבור אנשים רבים.

תחיה שאלה לשלומו והוא ענה לה כמו בשיחות שלהם על קפה כל בוקר "אני עשיתי את כל מה שיכולתי ואני משאיר לכם שתמשיכו לשמור על האדמה"  עבורו האדמה חיה ונושמת  רגישה לאופן שמטפלים בה או מנצלים  אותה ,עבורו האדמה היא אם החיים ,והסלעים, לסלעים אנרגיה משלהם והוא הבין כל סלע ואבן וכיבד אותם  , 35 שנים יחד , בן בית אצלנו , אנחנו בני בית אצלו, נולד בנטף מתחת לחרוב שהיום בא להיפרד ממנו ,"צריך לתמוך בגזעים" אילו שגדלו במאוזן, בעודו מדבר, אחת הילדות מטפסת, תיזהרי הוא צועק לה מבלי משים לכך שבדיוק מספרים עליו כמה הוא מחובר לילדי נטף. סיפורי מוסא עוד יסופרו ,יש עליו גם פרק בסרט על יאיר  ,מוסא עבורי הוא כל כך הרבה, הוא חבר, הוא נטף, הוא יאיר, הוא בית , הוא נחלה, ארכיטקט גנים מהנדס של הטבע  ,מטפל בעשבי מרפא, הרבה חוכמת חיים  שספג מאביו שלמד בדרכו .הפרידה מאד עצובה , ותחיה אומרת שיש בה גם שמחה על כך שמוסא זכה לרגע הזה , ובלב אותה ידיעה שקיימת על מושג המוות, רגע אתה עם אדם כאן מדבר חולק ורגע אחרי הוא מעבר ,כמו יאיר וחברה  מציינת  שמוסא  בדרכו נותן לנו זמן להיפרד, האיש היקר זכה היום בכל כך הרבה אהבה וכבוד בזכות, הכל בזכות, עכשיו בשקיעה מול יאירו לך השמיים , יושב במרפסת מוחה דמעה, מתחתי חלקת גן העדן שבורכנו בה, מוסא נטוע בכל עץ ואבן הכל מעשה ידיו, וכמו יאיר והורי כולם כאן איתנו סביבנו .שבוע הבא אסע לבקר אותו אומר לו את אהבתי , שבת שלום .






















יום שישי, ספטמבר 23, 2016

איריס ארז / "לוקאלי" / בכורה של עבודת הסולו שלה



איריס ארז חזרה אמש להופיע בבכורה של עבודת הסולו שלה "לוקאלי",
 שעלתה במסגרת פסטיבל צוללן במרכז סוזן דלל.
אחרי שנים שלא עלתה לבד לבמה. היא חזרה במלוא עוצמתה.
 הייתי שם בבכורה כמו גם בחזרות שלה בנטף ,מלווה , צופה, מצלם, מתרגש, מתפעם מהתהוות יצירה מופלאה.
 "המופע קשור בטבורו לנטף והוא מנסה לבחון איך המרחב משפיע עלי ועלינו ברמות שונות ואיזה אפשרויות בחירה הוא מאפשר, אם בכלל.... " 
איריס מצליחה בכישרון רב להעביר אותנו איתה את אותה חוויה "של מי שעברה מן העיר אל הכפר, מן החוף אל ההר, מן הבועה אל קו התפר, מן הרווקות אל האימהות ."
פשוט ללכת לראות יוצרת ,כוראוגרפית, רקדנית אמיצה ומקורית ,ערב נוגע ואמיתי .



























יום חמישי, ספטמבר 22, 2016

ערה. סיפורי סטוצים ואהבות חד פעמיות



מתכון תל אביבי ללב כבוש/ נובה דובל

2 ­לבבות טריים
1 – ליטר אלכוהול
1 קילו – מלח גס

קחי את שני הלבבות הטריים השרי שעתיים באלכהול, לאחר שספגו את המיצים זה של זו והם רכים בשלי יחד בערך חודש עד שנהיה קשה, אפשר להשתמש בסיר לחץ כלשהו, דוגמאת סיר עבודה,או פשוט להעזר בשעון ביולוגי כדי לזרז את התהליך.
כבי את האש.
והניחי להתקרר.
חיתכי כל לב לחצי ושוב השרי באלכוהול כל אחד בנפרד.

לסגירה ושימור הטעם
דחסי לצנצנת קטנה, וודאי שאין מגע בין לב ללב
במידה ונגעו זה בזו
זרי מיד רבע כפית מלח גס מאוד לתוך החתכים.
כסי בנוזל האלכוהולי עד שיגמר האוויר.
ואיטמי.
הניחי במקום חשוך
לאחר שלושה חודשיים תקבלי לב כבוש.

בתאבון









 
HaMiffal

" אנחנו עדיין בשלב הזן - יושבים ומנסים לפצח את עתיד המפעל. זה נחמד רק עד שמגיע שלב העוויתות מצריכה מוגזמת של קפה, שזה בערך מה שקורה עכשיו. אם תגלו רגישות כלפינו, נספר בסוף מי האיש בתמונה.

מטרת הפוסט הינה לומר שימי רביעי היו ונשארו היתד השבועי שלנו, כשרביעי הזה לא שונה בשום צורה. הבניין נפתח לשיוטים ורביצה כבר מהשעה 14:00. בשעה 19:00 דוריין לוין מראה לכם איך שורפים במדורה קרמיקה עם קפה שחור, מלחים ומגוון מתכות. זה עושה יופי של צבעים ואפשר לקרוא על זה כאן>>> סדנת קרמיקה במפעל - סיבוב שני


בשעה 20:00 מתחיל ערה. | במפעל. ערב סיפורי אהבות חד פעמיות // 21/9. אירוע שמאפשר לכם לחוות אהבה דרך צרות של אנשים אחרים כי לחוות אהבה דרך הצרות של עצמך תמיד פחות נח. זה עולה 20 שקל, לא אגורה פחות.

בסוף היום המשקל יעבור לקפיטריה של המפעל. "קפיטריה" זה מונח שיכול לעורר קונוטציות בעיתייות אבל אנחנו נשבעים שלקחנו את הפורמט המנומנם למחוזות יפים."

יום שני, ספטמבר 19, 2016

קפה שפירא






"משהו אדיר ומופלא מתרחש בעולם",

פוסט מתוך הפייסבוק -פשוט לקרוא -מעורר שמחה - ואני גם מאמין -תודה לחברתי היקרה Nirit Sharon

Nirit Sharon :
"אני לא יודעת איך לומר את זה כך שתאמינו לי. אז אולי לא אומר... אבל אולי כן... תקראו לי משוגעת, אבל אני מרגישה בעצמות שלי שמשהו אדיר ומופלא מתרחש בעולם, מתחת לפני השטח וגם קצת מעליו...
כזו התעוררות - שלא הייתה כמוה. בכל מקום בעולם זה קורה, ואני פשוט קוראת, רואה, שומעת ומתרגשת.
למשל, מה שקורה בארה"ב, התעוררות ושיתוף בין כל השבטים הילידיים שדוכאו שנים רבות - במאמץ אולי אחרון להציל את האדמה, הנהרות, הטבע. וההצטרפות, ההבנה וההזדהות של שאר האנשים, בארה"ב ובעולם כולו.
וקבוצות רבות מספור של צעירים שמבינים שאי אפשר יותר לחכות, חייבים עכשיו לפעול - עם אהבה, עם מודעות, עם הלב - להביא שלום, לעצור את הקפיטליזם הדורסני, לשנות את שיטות הממשל, את הכלכלה, את כל המבנים הרקובים הישנים.
ושכל זה יכול לקרות אך ורק ע"י האנשים, מתוכנו, ואי אפשר לחכות שמישהו יעשה את זה במקומנו.
ומאות ילדים שנולדו עם כל החכמה שלנו עדיין אין, ומלמדים אותנו מחדש.
והמצאות מופלאות שמייתרות את הצורך בזיהום אוויר, בהרג בע"ח, במלחמות על שטחים/כוח וכו', ורשתות חברתיות חדשות- לא לשם רווח, אלא לשם שינוי...
והאנרגיה הנשית שמתעוררת לתפוס את מקומה בעולם, עם החמלה, הרכות והאהבה שכל כך חסרות פה.
אז מי שגם רוצה להתחבר לכל ההתרחשות הזו ולחזות בפלא, הנה אתם מחוברים."

יום שישי, ספטמבר 16, 2016

שירלי קונס , אביב בכר ,הדס קליינמן -תיאטרון בחצר בנטף




‏‏‎Shirly Kones‎‏ ו"מעט פשטות" עשו לנו טוב על הלב הלילה ב‏תיאטרון בחצר‏ בנטף. שירלי ארחה את חבריה הדס קליינמן ואביב בכר, שירה,מילים,נגינה של יוצרים מופלאים, חוויה מרגשת בערב ירח קסום.








יום רביעי, ספטמבר 14, 2016

הרחוב כסטודיו

בדרך הביתה מהרצאה מרתקת של יונתן הירשפלד בננוצ'קה.
לרגע הפכה אשה זו למודליסטית בעיני רוחי , ככה זה שהרחוב הוא הסטודיו 

יום רביעי, ספטמבר 07, 2016

דורון צברי אל תשארו אדישים, יש אפשרות לשדר מציאות -לאזרחים יש הרבה יותר כוח מאשר פעם .







הלכנו לראות לשמוע אותו את דורון צברי במאי דוקואקטיביסט בסלון חברתי בגן החשמל . במקביל להתרחשות המרתקת הזו התקיימו במוקדים שונים בעיר עוד 14 סלונים חברתיים שונים עם אורלי בר לב דפני ליף  ברק  כהן ועוד אנשים יקרים כולם בנושאים חברתיים , מן הסתם אנשים שצריכים לקבל פרס ישראל על אזרחות,

היה מפגש מרתק ,תמצית דבריו אל תשארו אדישים , תתחברו לעוול שמפעיל אתכם רגשית ידע זה כוח בכל מקום שבו המערכת דופקת אותך זה בגלל שהם יודעים מה שאת לא יודעת אין פה משחקים ידע זה כוח. לכן המערכות לא שקופות ולא מעוניינות לחלוק ידע. תלמדו תחקרו ולכו להשפיע להשפיע המילים המדוייקות שלו בתמלול הבא, מעלה כמה רגעים מתוך החלק של שאלות ותשובות

שעלו , אנשים רצו לדעת , לקבל מתכון ,מה לעשות, איך עושים , האם יש סיכויי ,

דורון צברי : אני אומר תקנו בלטה – אני אסביר, אני לא מצפה שמי שפה יקום מחר בבוקר וילך לתקן את העולם. אני אגיד לך מה אני כן מצפה שאני אומר להילחם, ואת שואלת נכון וואלה מאיפה להתחיל.. לפני להילחם צריך לקבל החלטה אחרת זה שאת לא אדישה והדבר הבא- אל תהי סגורה תני לזה כח אל תהי מנותקת, יש הרבה אנשים שאומרים עזוב אני לא רוצה לשמוע חדשות זה רק עושה לי רע ברגע שאתה בוחר עמדה עם הגב למציאות המציאות תנשך אותך במקומות כאלה ואחרים. ולכן אם אתה רואה את עצמך אזרח אז בוא קודם כל תחליט להיות מעורב, לקרוא לא משנה איפה בפיסבוק .. זה לוקח זמן זה קצת עבודה ג'ורג' אורוול אמר שנדרש מאבק מתמיד כדי לראות את מה שמתחולל מתחת לאפך. מה זה אומר מתחת לאפך זה להתרחק ולהתבונן ולא ישר לפעול ברמה יותר עמוקה את צריכה להבין מה קורה מתחת לאף שלך בכל מני רמות זו עבודה זה מאבק מתמיד. קודם כל לקרוא. אני קורא הארץ ,להבין איזה כוחות מופעלים על העיתונות החופשית בישראל כרגע כוחות עצומים של למנוע ביקורת למנוע את האפשרות שלך לדעת ולהבין מה קורה. איפה את רוצה לפעול אני לא יודע אני רק מבין שכל אחד צריך לפעול לתקן את הבלטה במה שאכפת לו אני לא מצפה (לתקן עולם).. גם לא להיות אדיש ולא להגיד זה בעיה שלהם. שלב ראשון לא להיות אדיש שלב שני לקרוא והשלב שיותר חשוב כדי להיות אזרח הוא להתפקד למפלגה אם אתה איש שמאל תתפקד לעבודה או למרץ ואם אתה איש ימין תתפקד לליכוד ולבית היהודי (ומה עם לפיד?) אין להם פרימריז זה לא מפלגה דמוקרטית. גם בש"ס אין פרימריז . איפה שיש מתפקדים שיכולים לבחור את המועמדים שלהם תתפקדי ותבחרי נכון גם בעירייה גם פה ארבע קדנציות לחולדאי זה כמו ביבי כל מי שככה בתפקיד חייב ללכת. ביבי מתחיל לא לקלוט את המציאות אז להתפקד. כשיש פרימריז תבחרי אנשים טובים. ותחליפי אנשים רעים. בכל תקופה בהיסטוריה אנשים כמונו חיו בתנאים הרבה יותר קשים."



שאלה בקשר לתעוד איך בצורה זולה אפקטיבית לאזרחים הפשוטים לא לעשות סרטים

דורון צברי : המציאות של היום בכל סמרטפון יש מצלמה המציאות של היום היא מטורפת יש אפשרות לשדר יש מציאות , אתה ראית לפני חודשיים שוטר הרג שחור והבת זוג שלו צילמה את זה באוטו ,ראית את זה בפייסבוק? זה הצית מהומה בכל ארה"ב האפשרות שלך לתעד חוסר צדק או עוולה בסמרטפון, מספיק שתביא 30 שניות טובות לא צריך לעשות סרט. אתה לא מבין עד כמה זה מופץ מהר, דווקא היום לאזרחים יש הרבה יותר כוח מאשר פעם גם ברשתות החברתיות גם באפשרויות להפיץ מידע ולחפש מידע. גוגל מה שאתה רוצה להבין שים 8 שעות בגוגל זה יקח אותך רחוק לעומת ללכת לספריה. כל מה שאתה רוצה להבין יש בגוגל . ידע זה כוח בכל מקום שבו המערכת דופקת אותך זה בגלל שהם יודעים מה שאת לא יודעת אין פה משחקים ידע זה כוח. לכן המערכות לא שקופות ולא מעוניינות לחלוק ידע.




יום שלישי, ספטמבר 06, 2016

כל צילום הוא סיפור שלוקח למקום אחר- סדרה מהחיים .

צילום רחוב- מרתק , ערב ,שוק לוינסקי , 
אשה יושבת לבדה על כסאות בר בחומוס גרגר הזהב
שובה עין , בעודי חונה , כבר התרחשות אחרת , יש בעל וילד . 
אחרי הכרות דיבור לב יש הסכמה , יערית והדר ובנם ,רגעים עם משפחה צעירה .
 בבית מול המחשב - אוצר את מה שהיה , מורכבות בבחירה 
כל פריים שצילמתי משדר משהו אחר , 
מה אני רוצה לומר כאן ? להראות ? 
החיים כל כך תלויי הקשר 
ואתם מוזמנים לומר מה שעולה בכם כל צילום הוא סיפור שלוקח  למקום אחר 


























©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com