החיים על פי דרכם נותנים הזדמנות להיזכר

אימי היקרה נפטרה בסוף ינואר ימים ספורים לפני יום הולדתי

החיים על פי דרכם נותנים הזדמנות להיזכר  .

אמא שלי היתה ציירת .ליאורה הרמן , אשה חמה וחכמה

 היתה מציירת , מלמדת ומציגה בסלון ביתנו ברמת גן

 עוד כילד היתה מזמינה אותי לראות פורטרטים של אנשים שציירה בכשרון רב

 מה אתה אומר –   הייתי מהוסס,  "יפה מאוד" , אתה דיפלומט  מיהרה לומר כאילו סתם.  

לימים הבנתי שבעצם ביקשה שאדבר את הלב שאסמוך עליו .

 ואז הביאה את ההקשר שלה  "אם הייתי מציירת באמת את מה שאני רואה אנשים לא היו נראים ככה".

המשפט הזה מהדהד בי עד היום ,זה היה משפט מכונן ,שנים הלכתי עם האמירה הזו  כמו מסר לחיים .

 אז לא היה לי ברור למה אימי התכוונה , ההקשר שעלה - שאולי רצתה  אימי ליפות את המציאות .

מאז עברו עשרות שנים, אמי  היקרה כבר איננה.  שני הורי האהובים הסתלקו מוקדם מידי .

ואני כמו נדרשתי לייצר אהבה במקום זאת שהסתלקה .

 בחיפושי את  האהבה  שבתוכי הלכתי למורשתם  ומצאתי שם נוסף לאור גם הרבה חשכה, שהם לא חשפו . 

 פחדו לגעת. ובעיקר הגנו עלינו מפניה.

אמא פחדה שאם תראה את החושך , הוא ינצח.

אבא  היה אופטימי הפך את החושך לאור.

צילום מיום חתונתה 1945 אמסטרדאם

הלכתי לשורשים שלהם  כדי למצוא מה קיבלו  הם מהוריהם .

למדתי הרבה על העדר אהבה אצל אבא , אצל אמא,

 ובעיקר ראיתי שהם ייצרו הרבה אהבה לבדם מתוכם

 שניהם ביחד היו מקור של חום אור והרבה אהבה . כמו הביאו יש מאין.

בורכתי בהורים אוהבים מקבלים תומכים סומכים ומשחררים .

אותן מילים מנחות ידע שבתוכן כמו העבירו לי משהו עמוק , נשארו איתי בלב,

 כמו סיפור הבא לעורר כל פעם מחדש  מקור.

ההתבגרות שלי החלה כשראיתי שאני רוצה לפרוץ את אותו מקום שאימי פחדה ממנו .

הלכתי לחבור לאותו כוח מקור שבי לסמוך על הלב שיכול להכיל גם את החושך וגם את האור ולאהוב.

פשוט לאהוב.

אמא פורטרט עצמי בשנות החמישים לחייה

עוד רגע אני בן שישים.

אומרים לי שזה 40 של העידן החדש.

אני מרגיש צעיר ברוח מלא אהבה ושמחת יצירה.

מתחבר לאהבות של אימי שמחת חיים , ידידות ,הנאה, חרות.

 מאחל לעצמי שברגעים שהחושך גובר על האור

אזכור ששכחתי מורשת הורי , אחבור לרצון העמוק שלי.  

                              פשוט לאהוב.                                  





 

מפגשי חורף בקאימאק

חונכים בית הרמת כוסית לחנוכת חמ"ל חדש סתיו שפיר וחבריה .

 הלכתי היום לחגוג עם קבוצה קטנה על גג ענק בתל אביב , האנשים האילו שהוציאו אותנו לרחובות שוב ושוב בקיץ האחרון מכינים את הסיבוב הבא תוך כדי תנועה הם לומדים כל הזמן , איזו חבורה  קטנה ומופלאה  שנושפת רוח עזה ברצף.   לקט צילומים של אנשים צעירים שרוצים בכל מאודם שתהיה לנו ארץ אחרת ולא מותרים על הארץ ולא מותרים  על ההזדמנות לעורר אותנו שוב ושוב לקחת אחריות על עצמינו וחיינו .
 סתיו שפיר " ... סוף סוף, בית משלנו, שאפשר ליצור בו את כל הרעיונות והקמפיינים והמאבקים והתחבולות והקסמים שיום אחד אולי יהפכו את המדינה הזו למקום שטוב לחיות בו.
תודה רבה לכל מי שבא לקרוא שיר, לנגן שיר, לשאת ברכה ולהרים כוסית. ואם במקרה גם אתם מחזיקים כוסית קטנה ביד עכשיו, אל תשכחו לה...שיק אותה באחרת, ולבקש יחד איתנו: לחיי המהפכה! שבת שלום לכולם (:

סתיו שפיר :,"הי, תודות! לכל השואלים והשואלות - אנחנו מקימים תנועה אזרחית, לא מפלגתית. כל מי שיש לו שאלות או שרוצה לעזור מוזמן לכתוב ל- stav@move.org.il ומי שמתחשק לו להגיע לבקר, אמרו לנו ונספר לכם מתי כדאי. שבת שלום!"

ברי סחרוף הרב פרומן ינואר 2012 צמא גדול להתעוררות

       הלכנו לראות את ברי והרב פרומן ב"המקום "–תרבות ורוח בברנר 5 .

המפגש עם ברי כמו מחבר אותי לשמחת הרגע של לפגוש חבר

ולרבדים עמוקים יותר של ידידות אמיצה, יאיר, נפלאות היקום והקיום. 

המפגש עם הרב פרומן מחבר אותי לעוצמות הרוח של אדם שלצד מחלתו בוחר לפעום בכל עוצמתו,

שמחתי גם לראות את רעייתו ובניו  מלווים תומכים וחווים את עוצמות האיש והרגע עוד ועוד.

פרומן נוגע  בפרשת וירא  נכנס להקשרים רחבים כעומק הזוהר והההבנות שלו.

ברי מביא את העומקים שלו בקול,בנגינה, באנרגיה, בהקשבה ,בחיבור לרגע לאדם,לקהל.

מה זה האדם המזמר שואל הרב :" עת הזמיר הגיע =נברא האדם הגיעה עת הזמירה  ניצנים נראו בארץ.."
..."כל התור  נשמע בארצנו ,כל התור הופך לכל התוך משהו פנימי מתעורר בארצנו .

אני רץ במרחבי ההקשרים שלי מתחבר לרב מרקד בסוף שעור בשדרות רוטשילד בשלהי מחאת הקיץ

 אז יצא מכסא הגלגלים, חצי שנה עברה כוחות הרוח  והגוף עימו,מדהים  מרגש.

 תל אביב ינואר 2012 קהל צעיר

אולם מלא יש צמא גדול של התעוררות.

tsidky1 : " לב "


אוריה : "תמונות מעבירות בדיוק ובעדינות את עוצמת החוויה של המפגש.
 הרב איש מדהים ברי אומן של נשמה וביחד הם הצליחו להביא את מה שבניהם וביננו. הוא."

פטיט קפה - דקה מזרחה מפלורנטין

נועה : "אתה מקסים. תמונות נהדרות.
תודה.. אשמח לראותך שוב. ואל תשכח: ראשון טוסטים!!

צ'רלי ביטון לדפני ליף " ואני אוהב את הילדה הזאת אהבת נפש"

הלכנו הערב להשקת "חממה"- כתב עת חדש בנושאי אמנות ושינוי חברתי, ארוע שהוא חלק מחגיגות 25 שנה לבית הספר מוסררה אבי סבג מנהל ביה"ס זימן את צ'רלי ביטון דפני ליף ושיר נוסיצקי לשיח פתוח בנושא אמנות ומחאה חברתית הנחה את הערב פרופ' יוסי יונה.

צרלי ביטון סיפר בהרחבה על הדברים שהוא וחבריו הצליחו להשיג "בדם יזע ודמעות" ואת ההצלחה שלהם "לכפות על הממסד שינוי תכלית שינוי בתקציבי המדינה" ....
"ואז בא המאבק של האנשים היפים הללו ,הילדים האילו , אנשים רוצים להעליב אומרים עליהם שהם עשירים, אני אומר שהם הקצפת של החברה הישראלית ואני אוהב את הילדה הזאת אהבת נפש , אני חושב שהיא עשתה את אחד הדברים הכי יפים שמדינת ישראל היתה יכולה להעלות על הדעת מאז קיומה ועד היום ותסלחו לי, אין לדעתי דבר יותר גדול ואדיר, מה שלא עשו אלופים בצה"ל ומה שלא עשו מנהיגי המדינה ובטח ביבי נתניהו לא מגיע לקרסולים של הנעלים של הילדים האלה.
והם הצליחו להוציא מאבק חברתי ולאט לאט המזרחים פיקפקו אמרו לא בדיוק ,זה לא מאבק, זה כנראה רק שלהם, הם רוצים עוד דירה והם רוצים עוד דיור והם רוצים עוד תוספת לשכר, ואני אומר לכם המאבק הזה היה אמיתי מההתחלה ובאמת ,לא היה להם שום ענין ליצור איזה חיץ בין מזרחים לאשכנזים והם הובילו ואני הצטרפתי ואני תרמתי ואני הייתי מוכן לתת את הנשמה לילדים האילו, ואני מאמין בזה בכל רמ"ח אברי. ואני מאמין שהדבר הזה שכרגע קצת דעך יצוץ יצוף ואנחנו נראה מאבק חברתי שיקיף את כל שכבות הציבור".

בהזדמנות קרובה ארחיב על נושאי הדיון שנגעו בי.
אותו מתח שאני חש בין צילום כאמנות לבין צילום מתעד מלווה תומך.
שאני עסוק בו מאז פרוץ המהפכה.

דליה כץ:" נינו זה מקסים! אתה זוכה בזכות הצילום, להיות נוכח בערבים מרתקים. אשמח אם תגיד לי לפעמים, אם זה לא בירושלים הקפואה...אתה מצלם נורא יפה, תופס את הרגע ואת הסיטואציה ומעביר לצופה את האוירה והרגש שהיו בחדר.
אתה יודע שהתחביב שלי הוא צילום, אבל אני לא מגיעה לזה בפייסבוק. כל הזמן עסוקה בפוסטים על המחאה."

נטף חורף 2012

בחוץ ימים קרים ,גשמי ברכה מביאים ברכה יופי ,רואים רחוק, ימים של ראות טובה מה רואים ? פחד מפני שינויי,לרגע נדמה שכמו עידן אחד נלחם על קיומו כאילו חש באיום של הרוח החופשיה ובחוץ למרות הקור ממשיכה להבת המחאה לגדול נוכחת הולכת ונחשפת בעוד לבבות , נובעת ממעמקי הקיום, מאיימת מפחידה, לא מסוקרת, נוגעת במהויות מבקשת שינויי,דמוקרטיה ,חירות, אמון ,ידידות ,חברות, אמת , שקיפות , אהבה.
והזמן טס וכל רגע עוד זרע תקוה ועוד זרע אלימות ומי יגבר .
ואנחנו, כל אחד ואחד מאיתנו כמו מתבקש לעצור ולשאול עצמו , איפה אני בתוך כל ההתרחשויות האילו ,מה הרצון שלי,האם זו המציאות שהבטחתי לילדי
ומה אני עושה כדי שיהיה אחרת .

טל -קסבה -תערוכה צילומים של אמיר ויינברג .

את אמיר ויינברג אני מכיר הרבה שנים, שנינו באים מעולם צילום העתונות ,עובדים עם האור המצויי, לא מערבים פוטושופ
 מוצאים את היופי ברחובות  , רחוק מתאורת הסטודיו, הלכתי לראות את העבודות בקסבה של פלורנטין פגשתי שם את טל  ובקשתי ממנה להצטרף לחגיגת היצירה יופי של תערוכה .

 אמיר ויינברג:

...."בעבודות המוצגות בתערוכה אני מנסה למצוא ולהציג את היופי "האמיתי" של המצולמות

אני מנסה להגיע לקומפוזיציה ויזואלית מושלמת ושם דגש על העיניים שהן למעשה נקודת המפגש בין הגוף לנפש

תורת היופי נסמכת והולכת יחד עם תורת הסימטריה שהוכיחה את הקשר ביניהם

הוכח מדעית כי ישנו יחס אופטימלי בין חלקי הפנים ,עיניים, אף ופה ומישהו מתקיים פני האדם יחשבו יפים

יופי ואסתטיקה הם כוחות שגורמים לשינויים חברתיים ופוליטיים

אחת הדוגמאות הבולטות היא השפעת האסתטיקה של ילדי הפרחים על העולם כולו במובנים רבים

הבגדים, הצבעים, השיער, הגוף החשוף, כל המאפיינים הללו והמסר שלהם היו חדשנים, יפים, ומסקרנים , אסתטיקה זו סחפה וגרמה לשינויים חברתיים, פוליטיים בצורה ניכרת בכל העולם

צריך רק לתאר את ילדי הפרחים עם מסר של שלום וחופש כשהם לבושים בחליפות מעונבות. זה לא היה עובד

ללא הסממנים האסתטיים הבולטים והפרובוקטיביים מהפכת החופש האישי לא הייתה מתרחשת ולמעשה השפעתה מורגשת עד היום

בפנים ישנו קסם אניגמטי,המפגש בין הגוף לנפש בין תווי הפנים לבין המבט והמסר שבעיניים המשקפות את מחשבותינו ורצונותינו יוצר סיטואציה מורכבת, עדינה, אינטימית ויפה".

Anya פועה יפו