כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שישי, אפריל 28, 2017

שמחת היצירה המתמשכת .


בצהריים נכנסתי לבלוג ,המספר המיוחד הזה כמו הזמין אותי לעצור רגע 
ולהודות למרחב המהפכני הזה שמאפשר לי לשתף את עולמי שהוא כל כך לא פרטי . 
אתם מוזמנים למרחבי הלב , מוזמנים לתור לעומקו ,
עולם אנושי מרגש שכל כך הרבה אנשים יקרים מצויים בו . 
שבת שלום

יום שלישי, אפריל 25, 2017

נשאר בפריים .


"בגין ידע לשתף פעולה עם הצלמים, כמו בחיים הוא היה שחקן" בגיל 17, כששמע שלא יגייסו אותו לצה"ל בגין נכותו, רכש חנניה הרמן מצלמה ומאז הוציא כמה מהתמונות המפורסמות בתולדות המדינה. 
כעת הוא חוזר לתחנות ההיסטוריות בקריירה 
יעקב בר-און / 25/04/2017 
22:46 תגיות: איפה הם היום חנניה הרמן צלמי עיתונות חנניה הרמן חנניה הרמן. 

 בית העלמין הצבאי בהר “אומנם הצילום מנציח מפגש של שלושה ראשי ממשלה, אבל אפשר לראות אותו גם אחרת”, מעיר חנניה הרמן, צלם העיתונות שאחראי לצילום המכונן. “כאן רואים את ביבי של פעם, קרוע בין עולמות. מצד אחד - זה של אביו, שדגל בדרך מצדה. מצד שני - זה של פרס וחזון השלום שלו. ביניהם ביבי, האיש שלא מסוגל להכריע בין העולמות. הוא לא בגין. משפיעים עליו כל הזמן”. אתה זוכר את הרגע ההוא? “משתדל שלא.
 כמו שאם מנתח יזכור את כל הניתוחים שניתח, הוא לא יוכל להמשיך לעבוד, כך אני מנסה לא לשאת איתי את המשא הרגשי של כל צילום”.

 היכן נמצא כיום חנניה הרמן, מי שלכד במצלמת הניקון שלו לא מעט צילומים שנצרבו בזיכרון? בגיל 65 צילום העיתונות, שלו נתן בעבר את הנשמה גם כצלם “מעריב” במשך שנים, זה מכבר מאחוריו.

כיום הוא עוסק בצילום אמנותי. הוא גר במושב נטף, בהרי יהודה, שהוא היה ממקימיו. חבר בגלריה קהילתית בדרום תל אביב. מרבה להציג בתערוכות, בדרך כלל עם רעייתו, תחיה, בתור אוצרת. ב־25 ביוני יציג תערוכת יחיד במרכז היהודי בקרקוב שבפולין.
 תצלומים שנצרבו בזיכרון. תמונתו של יוסי בנאי תצלומים שנצרבו בזיכרון. תמונתו של יוסי בנאי לא רק קטסטרופות הרמן, המכונה נינו, לא נולד עם מצלמה ביד. למעשה, היא מסמלת את הניצחון האישי שלו. כשבגיל 17 שמע שלא יגייסו אותו לצה”ל בגין מגבלת הפוליו, שמתבטאת בצליעה ומלווה אותו מגיל שנתיים, רכש מצלמה ויצא אל החיים. “הייתי נוסע באוטובוסים לכל מיני מקומות בארץ, מצלם נושאים לא חדשותיים, כמו דייגים בכנרת, ומוכר במערכות העיתונים”, נזכר בראשית דרכו מי שהיה לצלם לשכת העיתונות הממשלתית בכהונתם של ראשי הממשלה רבין, בגין ושמיר. בין צילומיו המפורסמים של הרמן: בגין ברגע אינטימי עם ג’יהאן סאדאת, כשבא לנחם אותה בעקבות רצח בעלה, נשיא מצרים; משה דיין, נעמי שמר וספר שיריה ושמעון פרס שוחה בכנרת, וסביבו במים שובל דמוי לב. “פרס ידע לשתף פעולה עם הצלמים”, הוא מציין. “גם בגין, שבצילומים, כמו בחיים, היה קצת שחקן”. תפס רגעים אינטימיים תפס רגעים אינטימיים מאז שנת 2000, לאחר שהיה עורך הצילומים ב”מעריב”, אסון אישי הרחיק את הרמן מהצילום למשך כמעט עשור. זה היה כשבנו יאיר, צלם צבאי, נספה בתאונת דרכים בדרך הביתה. הרמן התכנס פנימה, השתתף בחוגי תודעה. “זאת הייתה התבודדות עמוקה, שהביאה לי התבוננות אחרת בחיים”, הוא מציין.
נכותו של הרמן מביאה אותו לצילומים ייחודיים. אחד מהם הוא מהשריפה הגדולה, שהשתוללה לפני חצי שנה בהרי ירושלים. צלמים באו לנטף וטיפסו על גגו של בית כדי לצלם את המראת הסופרטנקר, מטוס הכיבוי הענק. הרמן, שלא היה מסוגל להצטרף אליהם, צילם מלמטה את הצלמים בפעולה על רקע המטוס, במה שהפך לצילום מדהים. “צילומים כאלה הם הפיצוי על המגבלה שלי”, הוא אומר. והמסקנה? “המוטו שלי בחיים הוא שאני לא באמת מוגבל. זה בראש של הבן אדם, לא בגוף”.
 הרמן מתקומם נגד תערוכת “עדות מקומית”, שנחשבת לאולימפיאדת הצלמים. “זאת תערוכה מדהימה, אבל בלתי נסבלת למראה”, קובע הרמן. “לוקחים את הקטסטרופות מכל השנה ומציגים אותן כאילו הן חזות הכל. מרוב חיפוש אחר דרמות, מפסידים את הריגושים האמיתיים בחיי.




Dana Rubashov Venger: " נינו יקר, אתה לוכד רגעים פרטיים ולאומיים באותה רגישות וחדות."

Jennifer Benady Bloch : "נינו איזה יופי, הכל נמצא כאן, העבר ההרואי שלך וההווה האמנותי שלך שמנקז את כל מה שעברת דרך הצינור של האנושיות המתמשכת ולא מתפשרת שלך חרף הכל."

יום שני, אפריל 24, 2017

אישה מלאת חיים שגידלה אותנו לאהוב בני אדם באשר הם

אילו ציורי אמא שנוגעים לגמרי בשואה ,
 רישומי המלאכים שלוקחים את אחיה התאום שנרצח בשואה חשפו בעוד רובד את עומק הכאב שהיה בה . 
אישה מלאת חיים שגידלה אותנו לאהוב בני אדם באשר הם .

מתוך סיפרה הייני :
...."לא נכון שכל ההולנדים היו מצילי יהודים, יום אחד הגיעו אלינו שני הולנדים שעבדו עם הגסטפו , הם חיפשו את אחי . בידם היתה רשימת חברי "מכבי הצעיר" . הרגשתי שמשהו קורה, פחדתי, אחי לא היה בבית והם אמרו שיחזרו בערב. היתה לנו עוזרת הולנדית שאמרה לנו לבוא אליה אם יהיו בעיות. כשאחי חזר הביתה שלחנו אותו אל העוזרת . ברחוב , בדרך אליה, הם עצרו אותו ושאלו אם הוא יהודי. אחי היה בלונדיני, בהיר כמו ארי ואפילו לא נימול. הוא היה יכול לומר שאינו יהודי, אבל אמר "אני יהודי".
"בערב הם חזרו ואמרו לאמי שאחי נמצא בידיהם , "ואם את רוצה אותו בחזרה – תני לנו את כל התכשיטים שלך" אמא פרשה פרווה על המיטה וזרקה לתוכה את כל מה שהיה לה, בשמחה. הם הלכו אבל את אחי לא ראינו יותר. באותו יום תפסו את כל חברי "מכבי הצעיר" . אחרי חמישה שבועות קיבלנו מכתבים ממחנה מטהאוזן שכולם כבר לא בחיים. לפני כן קיבלנו ממנו מכתב פרידה בו הודה לנו על הכל וסיפר שלא יחיה יותר. את אחי הוציאו להורג בצורה אכזרית ביותר, לאט לאט, אחרי ניסיונות רפואיים. באותה תקופה מטהאוזן היה יותר גרוע מאושוויץ."


אמא  ביום חתונה 1945


אמא 1987 / ליאורה הרמן בביתה /ביתנו ברחוב הבאר 4 ברמת גן. ערב הוצאת סיפרה "הייני" לאור את הספר כתבה לזכר אחיה התאום הייני שנרצח במאוטהוזן שבאוסטריה בן 20 היה במותו

. צילום שמואל רחמני לכתבה ב"ימים ולילות "במעריב

יום ראשון, אפריל 23, 2017

"בוקר טוב, ערב יום השואה אני משתפת תמונה של אבא שלנו -גבי הרמן. חייל בבריגדה - החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל) שהתגייסו לצבא הבריטי למלחמה בנאצים. נזכור גם אותם, את הלוחמים ברשע".

 יהודית קונפורטי : בוקר טוב, ערב יום השואה אני משתפת תמונה של אבא שלנו -גבי הרמן.
חייל בבריגדה - החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל) שהתגייסו לצבא הבריטי למלחמה בנאצים.
נזכור גם אותם, את הלוחמים ברשע.

יום חמישי, אפריל 20, 2017

קיבלתי מאשלי מילים של אהבה



צילמתי אתמול חברה באייפון, אשלי טל מדקרת נפלאה עתירת ניסיון בארץ ובחו"ל וחברה יקרה .
שלחתי לה את דימוי שצולם בצאתי מחדר הטיפולים בקליניקה שלה לדיקור סיני קהילתי באבו גוש, 
הבוקר קיבלתי מאשלי מילים של אהבה :
"נינו יקר,התמונה יפה ויותר משהיא יפה, יש רגישות במבט שלך, שאתה רואה רגעים חולפים שהם יפים,
 שיכולנו להפסיד, אבל אתה נותן לנו מתנה, שנראה גם כן..."
בימים שגדת העצב בלב מנהלת אותי, מזכירות לי מילים אילו לחבור לגדת השמחה שבלב . 
תודה רבה.

 אשלי : "את מודל הקליניקה הקהילתית למדתי לאחרונה בארה"ב תוך התמחות במספר קליניקות בקליפורניה. רעיון הנגשת הטיפול לכל אדם קרוב לליבי ואני שמחה על ההזדמנות להקים קליניקה באיזור ירושלים."



יום רביעי, אפריל 19, 2017

על מפגש ייחודי בין העדשה ללב, בין צילום לאמנות,של תחייה ונינו.




"היום צילמתי את בוטיצ'לי .. (כך נפתח פוסט מלפני כמה שנים שפייסבוק העלה היום כהצעה לשיתוף ).
קוראים לה מיטל ונפגשנו לפני שנים ב"נסיך הקטן " אקראיות הפגישה אותנו אז עכשיו 3 שנים אחרי פגשתי אותה בתערוכה שלה "מנעולים" בגלריה העליונה של "הבר קיימא" . "יוצאת לשחק במרחב של אקראיות ותשוקה" טקסטים משובחים ותצלומים שפותחים "אני נותנת לדברים לצאת משחררת ואז מתפנה לי המון אנרגיה " .
יש כאן שני סיפורים שגרמו לי להעלות דימויים אילו שוב.
ראשון "אני נותנת לדברים לצאת משחררת ואז מתפנה לי המון אנרגיה " .
הם מפתח עבורי בימים אילו של עומסים רגשיים שונים ,
 וכמו קול זכרון  עבורי להרפות מעודפים ,להכניס פחות ,לבחור מה רוצה להכניס מה לא.

כמו גם עוד הזדמנות לספר לכם שדימוי זה הוא חלק ממצגת נפלאה שיצרה תחייה רעייתי, חברתי היקרה כחלק מהרצאה משותפת שלנו ,תחייה, מביאה למפגש המשותף שלנו את נקודת מבטה ומעניקה לצופים בתצלומים שלי ממד נוסף: הדהודים לתמונות מוכרות מיצירות קלאסיות. 
לאחר אתה ההרצאות הללו כתבה אחת המשתתפות: "חוויה מיוחדת בערב מרחיב לב, מעשיר ידע ומהנה. כולנו מלאי הערכה לכישרון, ליכולת ההסתכלות המקורית, לחיבור בין צילום ואמנות".

יום שלישי, אפריל 18, 2017

תודה גדולה מעומק ליבנו להשתתפותכם ,במילים במחשבות ,בלב אוהב .

תודה, תודה גדולה מעומק ליבנו להשתתפותכם ,במילים , במחשבות בלב אוהב .הרוח שנשבה מהפיד ביום יאיר ,מרפדות לב, זה כל כך לא וירטואלי , עבורנו ברשת הגדולה הזו יש חיים מרגשים ,מפעימים,מלאי חיבורים, שוב תודה רבה , לכל אחת ואחד מכם .שומר מילים אילו, לוקח אותן איתי להמשך הדרך. שם אותן בבלוג למזכרת .כל אחד ואחת מכן עצרו והניחו מנחה עבורנו ,זה ממש לא מובן מאליו , חיבוק גדול.
הבוקר נחשפתי לעוד מילים שאהבתי מחברה שעברה כאן בדרכה והניחה את מנחתה :
"LIFE IS SO DIFFICULT HOW CAN YOU BE ANYTHING BUT KIND"



יום שני, אפריל 17, 2017

נדמה לי שהעולם הזה ועולם הבא התרחקו לרגע .

17 שנה אחרי , אתה חסר . 
רחקתי ממך , אולי אתה ממני , אני קורא בשמך , 
אני מספר עליך , שומר על קשר , אנשים נעצבים לליבם.
לא באתי להעציב , באתי לספר על בן אהוב, אוהב שהיה, שעודנו.
אני מגונן עליהם , עליך , עלי ,שתדעו , שאיני חסר.
שתדעו שיש רגעים שאני כל כך חסר שתדעו שהכל אמיתי .
זה מתחלף , כמו עונות בשנה שבכל אחת יש הכל.
.17 שנה , משהו קורה גם עם הנשמה. 
נדמה לי שהעולם הזה ועולם הבא התרחקו לרגע .. 
יאיר אתה חסר, השנה יותר מתמיד זה עלה בי .
במשפחתנו הקטנה /הגדלה אתה חסר 
במשולש האחים חסרה צלע .
מנסה למלא בתמונות אנשים אחרים.
בחיים חדשים , בחברויות יקרות ,יש שמחת יצירה .
יש שמחת כתיבה , יש יכולות הכלה ויש פשוט עצב.
אתמול חגגנו לשירה 4 שנים, ובקרוב אלון הקטן יהיה בן 4 חודשים.
עצב התחלף בשמחה , שמחה תתחלף בעצב.
וגם רציתי לומר לך שלא כל העצב שייך לך 
17 שנה אחרי אני יודע שהכל תלוי הקשרים 
ויש עצב שקיים בעולמי שאינו יאיר , 
ויש זיכרון אותך שמאד משמח.



It's been 17 years, and you are sorely missed. You left a vacancy.

There is some distance now between me and you, maybe between you and I, I call your name, speak about you, keep in touch, people are saddened.

I did not mean to sadden, only to speak of a beloved son, a loving son, who once was, and still is.

I feel protective of them, of you, and myself, but know this, I am not left vacant.

Know that there are some moments in which I am so vacant. Know that it's all real.

It changes, like seasons, each one having it all.

17 years. Something happens to your soul too.

It seems to me that this life and the next are momentarily further away.

Yair, you are sorely missed, and this year I feel it more than ever before.

In our small, expanding family, you are missing.

One side of the sibling triangle is missing.

I try to fill in other people in photographs.

Fill in new lives, dear friendships, and there is joy in creating.

There is joy in writing, in the ability to contain, and there is simply sadness.

We celebrated Shira's fourth birthday yesterday, and little Alon will be 4 months old soon.

Sadness has been replaced by joy, and joy will soon be substituted for sadness.

And I wanted to tell you that not all the sadness belongs to you either.

17 years later, I know that it's all about context.

And there is some sadness in my world that is not Yair-related,

And there is a memory of you that brings me tremendous joy.



Racheli Zohar: " נינו יקר,רציתי להגיד לך שהתרגשתי מאוד (עד כדי בכי)לראות את פניו של יאיר בתמונה שפרסמת . הזכירה לי אותו ואת החום והאהבה שתמיד הרגשתי שהקרין. אלי ילדה קטנה ממנו בכפר. תמיד. ושלא כמו גדולים אחרים תמיד חביב ומתוק ומחייך. אף פעם לא מציק ומלגלג. נוסח ביטחון,הומור ונדיבות. היה מרגש מאוד להזכר פתאום ככה דרך תמונה אחת שיש בה כל הרבה אור וחיות במעט ממנו."

שירה הרמן 


תודה, תודה גדולה מעומק ליבנו להשתתפותכם ,במילים , במחשבות בלב אוהב .הרוח שנשבה מהפיד ביום יאיר ,מרפדות לב, זה כל כך לא וירטואלי , עבורנו ברשת הגדולה הזו יש חיים מרגשים ,מפעימים,מלאי חיבורים, שוב תודה רבה , לכל אחת ואחד מכם .שומר מילים אילו, לוקח אותן איתי להמשך הדרך. שם אותן בבלוג למזכרת .כל אחד ואחת מכן עצרו והניחו מנחה עבורנו ,זה ממש לא מובן מאליו , חיבוק גדול.
הבוקר נחשפתי לעוד מילים שאהבתי מחברה שעברה כאן בדרכה והניחה את מנחתה :
LIFE IS SO DIFFICULT HOW CAN YOU BE ANYTHING BUT KIND".

 Yair Peleg:" נינו יקר זה כל כך נוגע וצובט בלב! מי יתן בך כוחות נינו... אני איתך בחסרונך האינסופי
Carmella Keet: " והחלל הזה שבבטן גדל, משנה צורה, לא מרפה....חיבוק ממני לך נינו"
Liat Shamay:" מבינה כל מילה "
:Or Badihi  "אוהב אותך מאוד נינו יקר <3"
Naama Shalom-Amiel:"  אהוב, מגן.. 17 שנים ( לא יאומן) ... ואז התחלתי ללמוד.. אהבה"💗💗
בטי וייס : " חיבוק והרבה אהבה, תמיד מרגשות אותי מילותך..."
Daniella Dahan: " צובט בלב."
Ayala Zilberman : "איזה איש מיוחד אתה נינו"
Betty Haskel : "עצוב .. ונוגע.. תודה"
Jennifer Benady Bloch: " רק חיבוק נינו...."
Rina Cohen Platzmann: " נינו אתה מרגש בכתיבתך .  מדהימים הנכדים שלך ."
Sarah Daniel Yadid : "הרטטת את ליבי... ): ..."
Megi Rome 💖
Aliya Kirshbiom : "נינו, היוצא מן הלב נכנס ללב. חיבוק לך וליקיריך."
Natali Elkoby: " נינו כתבת כל כך מרגש ואמיתי ונוגע ללב... חיבוק לך ולכל משפחתך💜"
Galit Bitan: "  חיבוק גדול לך ולתחיה ..."
Michal Fiarman : "כתיבה מרגשת. נוגעת. דמעות של הלב".
Ruti Mandil- Halabi : " עומק הלב. חיבוק ממני"
: " Roni Gorfine איזה יפה כתבת! געגועים.. נוסטלגיה.. איזה זהב טהור הוא היה! תמיד חיובי פעלתן תמיד עם רעיונות ועשייה! באמת עצב שקיים וזכרונות משמחים. מדויק"
" :Naama Shalom-Amiel אהוב .. מגן .. לפני 17 שנה ( לא יאומן) הלכת ולימדת אותי כ"כ הרבה על החיים ועל עצמי. 💗💗💗💗💗💗💗"
Dori Litvak 💜
Iris Samra: " נינו, כל כך מרגש וכנה כתבת, תודה"
Lilach Akrabi: " נינו ותחיה היקרים חיבוק מכל הלב"
מלינה גברעם : " כתיבה חזקה ומרגשת"
Shimrit Klein : " יאיר תמיד איתנו בלב"
Ora Lafer-mintz : " וואו, נינו יקר, כל כך מדברות אלי מילותיך. כל כך אמיתיות "אני מגונן עליהם , עליך , עלי ,שתדעו , שאיני חסר.שתדעו שיש רגעים שאני כל כך חסר שתדעו שהכל אמיתי ." חיבוק ענק לך ולתחייה"
Daniel Sun Krief
Sivan Guy : " נינו מוסרת לך המון אהבה"
Dalia Danon: " נינו יקר היטבת לבטא את רגשותיך ורגשותיהם של כל מי שחווה אבדן של בן. מזדהה עם כל מילה."
: "Ofri Akavia נינו יקר, איש של מילים, של תמונות, של התבוננות עמוקה, של חיבורים ותובנות - אהבה וחיבוק לשניכם"
Bracha Guy : " נינו יקר,הכתיבה שלך מרגשת ,להוריד דמעה ,ולהרגיש את החסר בהתבוננות עמוקה, ובנגיעה כואבת בנימים הקטנים של הלב,,,,,,,,,,חיבוק"
Ronit Kfeer : "נינו היקר  אתה כל כך מרגש כל כך נכנס ללב ולנשמה.כל כך מוכשר בצילומים ובמלל.מאחלת רק טוב והרבה."
: Tamar Eisen " זה מתחלף, כמו עונות בשנה שבכל אחת יש הכל. נינו, משפט כל כך חכם, פותח ומכיל. אתה. אהבה גדולה לתחיה ולך".
: Orly Ginossar " ואתה נינו כה מרגש והדרך שלך כל כך מופלאה ומיוחדת והנר שכבה עודנו מאיר ויאיר יהא זכרו ברוך . חיבוק ואהבה"
Bosmat Ibi : "מרגש כל כך"
סמדר אימור: " כל כך מוזר שעברו 17 שנה....זוכרת נינו את התקופה שישבתי עם יאיר ואתך והוא ערך את הסרט של העבודה שלי"עד שבא מלאך" , זה היה זמן קצר לפני מותו....הקשב המיוחד שלו לניואנסים שהיו חשובים לי, והקצת חיוך התמידי מתחת לעיניים הישירות, ממש כמו בתמונה הזו. ואתה נינו תמיד מרגש כל כך במילים שלך, יוצאות מהלב תמיד באותנטיות ורצון לשתף וכך הן גם נכנסות ישר אל ליבי. אני אתכם....."
: Dalia Zerachia " נינו היקר את ככ מרגש בכתיבתך ,ככ אוהב ומתאר במילים ,בנימים קטנים אך ענקיים .חיבוק אוהב ממני אליך"
: Leora Tal Vogel " נינו, כל כך יפה ומרגש כתבת. מילים יפות ונבונות לקחת איתי הלאה. תודה על השיתוף."
Saara Jahkola: " חיבוק"
 : Ayelet Naveh "איתכם."
Ronit Haddad 💖
Tali Eshkol רגשת אותי😓
Ravit Zur : "נינו אהוב, הרגשתי בכל חלק בגופי את הפוסט הזה המרגש. זכה יאיר באבא מדהים"
Renana Ben-Ari: " נינו יקר, הכתיבה, כמו ליבך, מלאה וגדושה בכל. חיבוק גדול של אהבה ממני אליכם ♥"
אהרון קריצר:  " נושא עימי את אובדנכם לאורך החג השני הזה. חיבוקים גדולים יקירים."
Tami Gilboa: " חיבוק לחיזוק, עם ידיעה דו כיוונית, מצד אחד צער כל כך עמוק ומצד שני עוצמה וידיעה של אנרגיות החיים 💞 מאדדדד מרגש.
עדנה פינצ'ובר : "היום הזה, מוצאי חג הפסח תמיד ייזכר לנו כיום עצוב במיוחד. חיבוק."
Yossi Pnini : " חיבוק אוהב לכם תחיה ונינו"
 Michal Rafaeli Kaduri: " מרגשת כתיבתך"
Lea Sklar : " מרגישה אתכם בליבי"
Naama Harish Danieli : "כל כך מרגש . כל כך אמיתי . איתכם במחשבותי ."
Yifat Kuperstock Yinon
אילה יבנין רוטנברג: "  תודה נינו על השיתוף על השנים שעברו, היחד והלבד . הזיכרון חד ביום הזה של פרידה שמכאיבה כל כך. חיכוך תמידי בין החיים למוות. ובתמונה עיניים (איך אפילו דרך תצלום ומסך מחשב? ) שמביעות את כל האהבה, החוכמה והחמלה של יאיר"
Ruth Baniel : " כן יאיר נישאר כך......."
Tikva Mulai : "נינו ותחיה יקרים חיבוקים חמים ואהבה מעומק לבי."
Ben Eliezer Curtis Hanna: " מלאת הערכה.. ״לייק״ לא מתאים כך"
אסנת בן דב: " כולי רטט ודמעות"
חנה כהן: " העינים החודרות אל תוך הנפש. מילות השיר שלא מרפות. ואין יותר מה לומר. חבוק חזק לך נינו ותחיה. לילדים והנכדים"
Michal Fiarman 😢
מלינה גברעם : " מרגש עד דמעות"
Talia Tokatly : "אינלימילים"
Maxim Reider חיבוק
מחזקים אתכם נירית ועודד
הדס שרשבסקי : "מרגש וכואב. שולחת חיבוק."
Shmuel Ronen : " דמעות של מלאכים"
Tova Eldad: "  נינו  מאוד מרגש ומהלב "
Alicia Shahaf : "חיבוק "
:  Ronny Blumenfeld " נינו ותחיה יקרים. יאיר חסר לכולנו. שמח, משמח, מלא חיים, יפה. אוהבים אתכם מאוד. רוני ורחל"
Batami Rotem‏ : "נינו יקר. קראתי התפעמתי והתרגשתי. איך במעט משפטים אתה מצליח להעביר כל כך הרבה. 
מורכבות הרגשות שלך נוגעת ומחברת. העומק שבפשטות המילים - מחלחל פנימה. 
יאיר נוכח ואיננו במציאות החיים , ברוחו ובמהותו מלווה אתכם ואותנו. 
ובעצם תמיד זוכרים אותו . אם ביום הזכרון האישי או ביום הזכרון הלאומי או ביומיום השגרתי. 
חיבוק גדול



יום ראשון, אפריל 16, 2017

שירה חוגגת 4 בנטף ,ערב מוצאי חג שני, פסח 2017



שירה : "סבא נתתי לך מגן ליד , הוא נכנס לתוך היד, שבטעות הקסם לא יצא.

יש לי בתוך בידיים שלי קסם שהופך מי שהוא רע לטוב, ואחרי זה, אחרי זה, 

יש לי מגן שאומר שלא יצא לי הקסם בטעות .זה אבקת פיות"., 

אני : מאיפה יש לך את כל זה ?

שירה :" מישהו נתן לי את זה מהדמיון, שהוא פיה, 

היא באה אלי בלילה ,כל יום ,ונותנת לי את הקסם והמגן ".

אני : ואז זה מגן עליך תמיד? 

שירה: "הקסם לא יצא" .

אני: אני יכול לקבל מי זה גם ?

שירה: " כן" 

אני אז איך תעבירי לי את זה ?

שירה : " אבל זה עושה כישוף"

ואז באצבע היא נגעה קלות בתוך כף היד ואמרה : " זהו ,

אבל תתן לי אותו מתי שהוא את הכישוף והאבקה, 

הכישוף והאבקה זה אותו דבר.

תחיה הצטרפה , באה לראות מה מתרחש סיפרתי לה :

"שמתי את מגן הברך על הרגל ואמרתי לשירה שזה בשביל שלא אקבל מכה" 

שירה אמרה שגם לה יש מגן , ביקשתי לראות אותו .

שירה פונה לסבתא "המגן ,זה שהקסם לא יצא, כי יש לי קסם בידיים שזה אבקה פיות,

שכל לילה היא נותנת לי את המגינים , כי זו פיה זקנה שמביאה לי תמיד ,תמיד, תמיד, תמיד

את הקסם שלי. ואם מישהו רע מתכוון , אז אני עושה לו מיד את הקסם שלי "

החזרתי לה, ושאלתי איך אתקשר אליה שאני אצטרך את זה ,

שירה " אז אני אתן לך קצת אבקה של אבירים , שגם היא נתנה לי , אבל זה גם עוזר לי, חתיכה אחת של אבירים , מתי שתרצה להתקשר אלי אז תרים את האבירים ותשים את זה ליד הלב ותתקשר אלי.

היא נתנה גם לסבתא ואמרה "תשמרו שלא יאבד , שימו את זה בלב .

שירה חוגגת 4 בנטף,  ערב מוצאי חג שני , פסח 2017












יום שני, אפריל 10, 2017

תמונה מקסימה של אמא- לאביב שמח וחג נפלא.


״יצאנו לשנות פני העולם, לשים קץ לשעבוד אדם באדם".



כשהיינו קטנים לקחו אותנו הורינו לחגוג את ליל הסדר בקבוץ עין חרוד התארחנו אצל זרובבל ושושנה גלעד , אני מאמין שרצו הורינו ללמוד איך לבנות ליל סדר במשפחתנו ומן הסתם לאפשר לנו ולהם לחוות טעינה מחודשת של ההגדה המסורתית .בתקופה ההיא בתנועה הקיבוצית ליל הסדר היה האירוע התרבותי הגדול בשנה וחגגו אותו כולם בחדר האוכל זה היה חלק מהווי הקיבוצי עבורנו כילדים האפשרות לחבור לטבע לאביב לאנשים שחיו עולם אחר משלנו עירוניים היה מעורר השראה , ומן הסתם שם החל החיבור שלי לאדמה , לטבע , לקהילה שהביאו אותנו להקים את נטף. בחרתי כרגע להניח כמה עבודות של אמא ,אימי הציירת ליאורה הרמן שכבוד האדם וחירותו היו יקרים לליבה , אהבה מאד לצאת לצייר בעיר העתיקה ,ביפו, בעכו, בד"כ היתה יוצאת יחד עם אבא גבי ליום ציור , שהתחלתי לצלם עדיין נער ,ביקשה ממני לצלם עבורה דימויים להשראה מניח כאן כמה ציורים של אמא שנעשו בהשראת צילום שלי משער שכם והכל מתחבר למילים שבחרתי להביא הערב לשולחן המשפחה. מתוך טקסט שהעלו בינ"ה התנועה ליהדות חברתית .

״יצאנו לשנות פני העולם, לשים קץ לשעבוד אדם באדם.

מתי נולדנו? בשעה שניצוץ כבוד ראשון הוצת בלב העבד המושפל הראשון נגד משפילו.

אנו לא ננמיך את הדגל עד בוא היום, והיה דגלנו לדגל החברה המשוחררת,

עד יקום האדם במלוא קומתו, ויתגלה לעין-כל כאור הנצחים הצפון בו, כשדעתו רחבה ולבו טהור וידיו נאמנות וחייו חופש וצדק.

אין לא עבד עברי ולא עבד כנעני, לא כושי ולא סיני. וכבודו כל אדם ראש פינה הוא לחברה הנגאלת.

בוא יבוא היום ההוא" . משה בילינסון, 1934

כמו כן מעלה שני פוסטים מהיום של חברתי היקרה Asma Aghbarieh-Zahalka

: " חג שמח לחבריי היהודים החוגגים את הפסח, ואינשאללה אחרי חמישים שנים של כיבוש נוכל כולנו, פלסטינים וישראלים, לצעוד יחד אל החירות שאנו ראויים לה".

שבוע שלם הנשים מנקות, מכינות תפריט אוכל, עורכות קניות, מבשלות, מפזזות ומתרוצצות בשביל סדר פסח. בסדר עצמו ישב אב הבית, או נציג המשפחה, עם חולצה לבנה וכיפה על הראש ויערוך את הטקס.

כמה מהמשפחות יאפשרו בלילה הזה לאם הבית, לזאת שבזכותה הערב הזה מתקיים, לעמוד בראש השולחן והיא תספר את הסיפור של יציאתכןם ממצריים.

יצאתכןם מהעבדות לחירות.

וכמה מכןם בלילה הזה, יסרבו לצטט את המשפט הנוראי 

"שפוך חמתך על הגויים".

חירות






Tirza Peled :"תודה על דבריך היפים והמרגשים. מזכירים ימים עברו…"
תרצה בתם של זרובבל וששונה גלעד 

©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com