אילו ציורי אמא שנוגעים לגמרי בשואה ,
רישומי המלאכים שלוקחים את אחיה התאום שנרצח בשואה חשפו בעוד רובד את עומק הכאב שהיה בה .
אישה מלאת חיים שגידלה אותנו לאהוב בני אדם באשר הם .
מתוך סיפרה הייני :
...."לא נכון שכל ההולנדים
היו מצילי יהודים, יום אחד הגיעו אלינו שני הולנדים שעבדו עם הגסטפו , הם חיפשו את
אחי . בידם היתה רשימת חברי "מכבי הצעיר" . הרגשתי שמשהו קורה, פחדתי,
אחי לא היה בבית והם אמרו שיחזרו בערב. היתה לנו עוזרת הולנדית שאמרה לנו לבוא
אליה אם יהיו בעיות. כשאחי חזר הביתה שלחנו אותו אל העוזרת . ברחוב , בדרך אליה,
הם עצרו אותו ושאלו אם הוא יהודי. אחי היה בלונדיני, בהיר כמו ארי ואפילו לא
נימול. הוא היה יכול לומר שאינו יהודי, אבל אמר "אני יהודי".
"בערב הם חזרו ואמרו לאמי שאחי
נמצא בידיהם , "ואם את רוצה אותו בחזרה – תני לנו את כל התכשיטים שלך"
אמא פרשה פרווה על המיטה וזרקה לתוכה את כל מה שהיה לה, בשמחה. הם הלכו אבל את אחי
לא ראינו יותר. באותו יום תפסו את כל חברי "מכבי הצעיר" . אחרי חמישה
שבועות קיבלנו מכתבים ממחנה מטהאוזן שכולם כבר לא בחיים. לפני כן קיבלנו ממנו מכתב
פרידה בו הודה לנו על הכל וסיפר שלא יחיה יותר. את אחי הוציאו להורג בצורה אכזרית
ביותר, לאט לאט, אחרי ניסיונות רפואיים. באותה תקופה מטהאוזן היה יותר גרוע
מאושוויץ."
 |
| אמא ביום חתונה 1945 |
אמא 1987 / ליאורה הרמן בביתה /ביתנו ברחוב הבאר 4 ברמת גן. ערב הוצאת סיפרה "הייני" לאור את הספר כתבה לזכר אחיה התאום הייני שנרצח במאוטהוזן שבאוסטריה בן 20 היה במותו
. צילום שמואל רחמני לכתבה ב"ימים ולילות "במעריב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.