כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום רביעי, מרץ 17, 2010

על הגבעה בעין חרוד


אתמול עלינו לגבעה בעין חרוד מול הרי הגלבוע לטכס שלושים לאבי שייפר

האביב הקדים השנה ונוף העמק בעונת מעבר זו פותח את הלב.

עמדתי על הגבעה הזו בתוך היופי והשקט המדהים הזה, חווה את עוצמת החיבורים

של יופי וכאב ,עצב עמוק ואהבה.

גם אנחנו איבדנו את בננו בתקופה הזו של האביב , עברנו את החוייה הזו בביתנו בישוב נטף

המוקף וטובל בפריחה ובחורש טבעי ירוק ומלבלב.

מותו של אדם צעיר על רקע יופי הבריאה, מחדד עוד יותר את הצורך לגמישות בתוכנו. אתמול שוב חוויתי זאת . עם השנים למדנו שתקופת מעבר מאפשרת לכולנו לחוות את המעברים בתוכנו , את הנוקשות, את הגמישות, את היכולת לשחרר משהו, בשביל לפגוש משהו אחר.

אתמול למדתי משהו על אהבת אחים , למדתי משהו על האהבה הגדולה של בני דניאל לחבר יקר שאבד,

לאח שאיבד את אחיו.

חוויתי את אהבתו הגדולה של דניאל לנו הוריו ולאחיו איתן , הכל היה שם בגבעה הזו מול הרי הגלבוע.

את אבי ויואב, התאומים האהובים, הכרנו דרך דניאל בננו הצעיר שהתחבר אליהם במהלך השירות הצבאי, זו חברות מופלאה של אנשים צעירים שחברו להם מעולמות שונים מתוך אהבת אדם גדולה ומשותפת . לפני כחודש נהרג אבי בארה"ב בתאונת דרכים, התרחשות עצובה וכואבת.
הרבה שנים לפני שחלמתי על זוגיות בית ומשפחה נסענו עם הורי לעין חרוד ,

כאן מול הנוף הזה חגגתי בילדותי את חגי ישראל בדרך המאוד מחוברת לאדם ולאדמה, שבועות, פסח , אצל זרובבל גלעד המשורר ומשפחתו, התחברתי לשירה, לטכס,ליופיו של הטבע.

הילדות הזו בעין חרוד היתה עבורי חוויה מכוננת כילד -עיר ובדיעבד אולי חיזקה בי את אהבת הארץ ואיפשרה לי שנים רבות אחר כך להאמין שאני מסוגל להיות ממקימי ישוב חדש בהרי יהודה, נטף.

בעין חרוד הושמו בי זרעי החלום והמימוש להתיישב על אדמה ולהקים בית, היום אני יכול לנסח זאת כך.

נטף עבורנו היא עולם ומלואו, בית ילדים משפחה קהילה, חברים, סיפור של פריצת דרך תרתי משמע,

ומשנת 2000 סיפור חייו ומותו של יאיר בננו, צובעים ומעצימים את כל הוויתנו .

ב9 באפריל נקיים אזכרה 10 שנים למותו של יאיר, אתמול בגבעה בעין חרוד חוויתי איזו דרך עברנו

מאז מותו של יאיר .

מחוויה של פחד לאבד ועד להסכמה עמוקה לשחרר ולחוות שאי אפשר לאבד .

המוות של יאיר חידד בי את הרצון לחיות חיים של טעם ומשמעות,להיות ער מאיזה מקום אני פועל כל רגע ורגע ביום יום שלי.

בעשר השנים שחלפו יאיר הביא לנו עוד הרבה ילדים שנהיו כמו ילדינו.

התרחבנו דרכו ואנחנו מתרחבים יום יום במפגש עם הצעירים שאנו פוגשים ברחבי הארץ .

יאיר, כמו כוכב מאיר ומסמן דרך ונתיב ללב, מאפשר לנו לחזור ולבחור שוב ושוב בנתיבי אהבה .

מותו של יאיר ואולי נכון יותר לומר חייו נוכחים בהווייתנו .

דניאל שאיבד את אחיו יאיר בהיותו בן 12 עובר בימים אילו חוויה כואבת ועצובה של אבדן חבר יקר, אבי שייפר שהיה עבורו כמו אח, ובתוך ההתרחשות הזו הוא מביא לב אוהב, עזרה וערבות הדדית ליואב חברו ולמשפחת שייפר. עשייתו מעוררת השראה.

כל שנה באביב אני מתבונן מה השתנה , אילו ההקשרים עולים ולמי אני רוצה לתת תשומת לב וממה אני רוצה להפרד.אותה ערות וגמישות של עונת המעבר.

שמעתי לאחרונה שיחה על שעור שעסק באהבה בתנ"ך נאמר שהאהבה הראשונה עוסקת באב ובנו,

עלה לי ההקשר מרגש של אהבתי לבני. את עוצמת האהבה שלי לבניי יבדלו לחיים ארוכים ומייטיבים איתן ודניאל. את עומק האהבה שהיתה ונוכחת ביני ליאיר .יאיר פתח לי מרחבים בלב שלא היו ברשותי, עוד בחייו ואחרי מותו הכל התעצם ומתעצם, הוא כמו מפלס דרך ונתיב עבור כולנו.

אתמול בעין חרוד חוויתי את עוצמת אהבת אחים , אהבת יואב לאבי, אהבת דניאל ליאיר,

קשה לתאר במילים את עוצמת הכאב והאהבה של יואב לאחיו, כולנו היינו שם- אבי שייפר

כולנו היינו שם יואב . אתמול בעין חרוד חוויתי איזו דרך מופלאה מזמנת לי נשמתי בקיום הזה.

ביקום הזה, כמה עוצמה וכאב וכמה אהבה ויופי יש ברגעים האילו.

מי יתן ונלמד לחבור לעוצמה וליופי האדם בתנאים מיטיבים, לפתוח את הלב איש לרעהו ביום יום של חיינו.

יאיר ואבי סוללים לנו נתיבים ללב ובלב.

הם כמו מבקשים מאיתנו לא לעסוק באיך לא נמות , אלא בעיקר איך נחיה , מה נביא לחיינו.

יהי זכרם ברוך.


           יואב- "לנצח אחי אזכור אותך תמיד, וניפגש בסוף אתה יודע"



מאיה אורן גולדשטיין :

"נינו היקר, אני קוראת בבלוג שלך ברגעים שאני זקוקה להשראה.

נעצבתי מאד לקרוא על העלם יפה העיניים. ב-17 למרץ ציינו שנה למותה של אמנו.

ואני מאחלת לעצמי שאצליח להתחבר לעיקר ולמהות, דחף שקיים בי, והולך לאיבוד כל הזמן בשגרה היומיומית.

אנא המשך ליצור ולשתף- להיות למגדלור."

דפנה בסוניה גאצל שפירא

יום ראשון, מרץ 14, 2010

מיכל בר און "קול נשמה נישמע" - הופעה שנייה

שמחים לספר על חברה יקרה שפורצת באומץ למרחב לא מוכר, בהצלחה לך מיכל יקרה

ההופעה השנייה תתקיים ב22.4 בפאב אינדיקה בבנימינה
מַסָּע חַיִּים

חַיִּים חָדָשִים
פָּצְחוּ מִתּוֹךְ מַסָּע
בְּרֶגַע

מִתּוֹךְ הַרֶגַע
שִׂמְחָה גְּדוֹלָה
הֵאִירָה
מַסָּע חַיִּים
                מיכל בר און.
נינו ותחיה יקרים,
שמחה על חברותינו המגדלת.
הרבה יופי יש בבלוג שלך נינו, בצילומים, במילים במפגשים בין אנשים.
השיר הוא שיר שנכתב כאשר ישבתי בוקר אחד בבית קפה, ולידי ישבו אבא וילדה בת שנתיים. אל האבא ניגשו אנשים ובירכו אותו על הולדת בתו השנייה בלילה הקודם. השיר ניכתב מתוך הברכות ששמעתי ומתוך השמחה של האב על הולדת בתו.  והינה, שישה חודשים אחרי, השיר מספר לי משהו על חיי, שלא ידעתי שיקרה כאשר הוא ניכתב.
אני רוצה להוסיף עוד דבר:
בין בטויי היופי הרבים אני רוצה לזכור גם את רגעי הכיעור והעילגות שבהם נחשפת אנושיותנו. מי ייתן ונדע גם שם לזכור את האדם שבנו ואת האדם שמולנו.
מאחלת שתנועתך נינו תיתן השראה לאנשים רבים לגדל את האדם שבהם, על יופיים ועל כיעורם, ועל פי רצונם.
אמן, כן יהי רצון.
באהבה רבה,
מיכל

יום שבת, מרץ 13, 2010

קפה גורג

נותר עוד שבוע לתערוכה בקפה גורג, תצלומי פלורנטין שיצאו בחלקן מהשכונה למרחב יהודה הלוי פינת נחמני, יוסרו וימשיכו הלאה. זו תחילתה של תנועה בת"א .אח"כ יפתחו עוד מרחבים בארץ ואני מאמין גם בעולם.
 התצלומים האילו נוגעים באנשים.  אני מצלם מתוך שמחת מפגש ,מתוך הסכמת המצלומים להכניס אותי לחייהם ולו לרגע. הצילומים כמו נושאים בתוכם תדר של פשוט, אמון,  שמחה ואהבה.
משמח לקבל שוב ושוב משובים מרגשים שמאפשרים לי להמשיך ולדייק את ההתכוונות בתנועה המופלאה הזו.

יום שישי, מרץ 12, 2010

ברי סחרוף בצוללת הצהובה בירושלים

ברי בצוללת הצהובה, בלאנס של לפני הופעה, רגע הוא על הבמה, מנגן ,רגע עומד במרכז הרחבה, מקשיב, ואני מתבונן בהשראה על אדם, חבר יקר, אמן ויוצר שכל כולו בתשומת לב לעיקר, שילוב מנצח של מקצועיות, כשרון ונתינה עמוקה מהלב.

יום שלישי, מרץ 09, 2010

יהונתן כיס לב ,פעימות לב שחוברות להם

 שלום נינו,


שמי יהונתן כיס-לב, אני צייר, וראיתי כבר פעמיים את התערוכה היפהפיה שלך בגלידה בפלורנטין. היה חשוב לי לכתוב לך עד כמה הציורים נגעו בי באופן אישי. התקשרתי, אך תיבת ההודעות היתה מלאה. לכן אני כותב לך, שתדע כמה התרשמתי מהרגישות בצילומים שלך, מהתאורה המותחת, מהדמויות אשר קיבלו חיי אלמוות ברגעים של שמחה, דוחק, או רומנטיקה. יישר כוח! אשמח להיות מוזמן לתערוכות שלך בעתיד. שלך בברכה, יהונתן כיס-לב

יונתן יקר
איזה יופי, מאוד משמח , היום הייתי בגלידריה וראיתי את שכתבת ושמחתי ושאלתי עצמי איך אמצא אותך והנה אתה במייל, אז תודה רבה , אשמח לשים מילותיך אילו בבלוג האם זה מתאים גם לך.
 איפה אתה מציג ? אשמח לראות , האם אתה בפייסבוק לגבי עדכון והזמנה,
התערוכה באה שלי תהיה בסינמטק ת,"א ב14.4 רשום לפניך פתיחה 19.30 אתה מוזמן בשמחה.
בידידות רבה
נינו הרמן

אהלן נינו יקר,

 Jonathan Kis-Lev    זה שם המשתמש שלי בפייסבוק. אשמח להתחבר. בכל מקרה, אני מעדכן את התאריך בסינמטק ביומן, ואשמח להגיע. אתה מוזמן לפרסם כל מה שכתבתי בכל אופן שתרצה. מקווה להפגש יום אחד ולדבר. בינתיים אני שולח את צילום של אחד הציורים הישנים שלי שהזכירו לי צילומים שלך.
שלך בחום, יהונתן

יונתן יקר
אני מעלה את ההתכתבות ביננו לבלוג, יש בה שמחת מפגש , שמחת יוצרים פעימות לב שחוברות להן  ודיבור פשוט ופתוח
אני גם מעלה את הציור היפה שלך , תודה לך,  בסוף השבוע אצור קשר ונתאם  בשמחה מפגש קרוב .
להתראות בידידות רבה.
נינו

יום שני, מרץ 01, 2010

אן בן אור תערוכה בגלריה לאמנות גבעת חיים

הלכנו לשמוח עם חברים ושכנים יקרים אן וגל בן אור בתערוכה החדשה שלהם בגבעת חיים,בתוך הסערה היו כמה שעות של שמש שכמו איפשרו לציוריה של אן ולמרחב הקסום של הגלריה לרגש ולהפעים אותנו ועוד רבים אחרים, האוצרת חנוש מורג הטיבה לתאר את העבודות ואנו ממליצים בכל לב על תערוכה וחלל תצוגה שמאפשרים לפגוש את היופי של אן וציוריה במלוא עוצמתם.
בצלומים : למעלה משמאל אן בן אור וחברה , תמונה שניה למטה משמאל, גל בן אור וחברה.


מתוך דברי האוצרת חנוש מורג
....הבדים של אן הם עבודות הבימוי שלה, הם הפרשנות שלה לכל מה שקורה מסביבה, דרכם היא מדברת, דרכם היא מתקשרת. הם כעין פילטר לרגשות, לחוויות שלה. כל המטענים שלה עוברים דרך שכבות הצבע על הבד.
... הבדים של אן מתארים אוסף של רגעים מהחיים, בתוכם היא שותלת רמזים ומצפינה מסרים. אנו קולטים אותם, בהדרגה, בהיסוס, כל אחד על-פי דרכו.
.."גבולות הגוף, כמעטפת הנפש, דקים ושקופים מהנדמה לנו", אומר גל בעלה על העבודות. הדמויות שבריריות, מלנכוליות. הן יוצרות הזדהות רגשית אצל הצופה. מכולן עולה "הבדידות, הצער, השאלות ועומקה של הנפש", כפי שמנסחת זאת אן.
היום, הציור של אן, כבר לא מנסה רק לעשות את זה יפה, חשוב לה יותר שהוא יהיה נאמן, בלתי מתפשר, למה שהיא רוצה למסור דרכו.
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com