כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום רביעי, פברואר 29, 2012

sleeping essence


חורף , קרררר, תנור העצים מביא אנרגיה טובה של חום ואור ,מבקש פיטום התעסקות כמו מקטרת ,תוך כדי תנועה מתקלף בול העץ כמו משיל עורו, בתוכו נחשפת לרגע מהות רדומה,sleeping essence , אומר חברי עובר האורח,צילמתי,המצלמה חשפה מראות שלא ראינו בעין זה כשלעצמו מעורר, מניח בפניכם להקשרים שלכם .

יום שני, פברואר 27, 2012

פרידה מהארמון ביפו - Art Music Farewell Festival

רגעים אחרונים פרידה מארמון יפואי  לקראת שיפוץ ושימור ,לקט תצלומים שנעשו לצד זרם בלתי פוסק של הולכים ובאים  שבאו לחוות, להפרד ,לצייר, לראות, לפגוש, מוסיקה הופעות ריקודים אלכולהול זרמו לתוך הלילה.












Rock The Palace -Art Music Farewell Festival

"A long day festival starting at 1 pm: dance floor party, live bands, multidisciplinary artists exhibition in each room, live graffiti, dance improvisation performance and curios amazing surprises in between!!! Ben Azaria 7, Yaffo - The Palace" /Malu

video by Malu Zayon actress Ariadna Montfort and Annie Rigney special dramatic thanks to Guy Bloom and Clara Eliakim

ליאורה הרמן תערוכת אמנים ישראלית 2012

עוד זכרון לאמא שלנו, לורה הרמן פינטוס, והפעם ברדיו.
היום ב' בשעה 11, ברשת א' אחותי יהודית קונפורטי מספרת את הסיפור הייחודי של אמא בזמן השואה באמסטרדם.
מה שאפיין את הסיפורים שלה, היתה תמיד הזוית אופטימית.
תמיד הסיפור היה על אנשים טובים שעזרו, שהצילו שתמכו.
תמיד , בתוך כל הקושי של מלחמה ואבדן קשה של אחיה התאום, הייני, היא בחרה להאיר את היופי.
כך גם בציורים שלה מלאי הצבע (גם אם הם בשחור לבן...)
אתמול בתערוכה הגדולה של העמותה למלחמה באיידס- תרמנו תמונה מהעזבון הגדול של תמונותיה, תמונה שנמכרה.

אישה - טכניקה מעורבת .

יום ראשון, פברואר 26, 2012

יום שבת, פברואר 25, 2012

הצילום "שטרן 1 " תרומה למען הועד למלחמה באיידס.


שמחנו לתרום צילום זה  הנקרא "שטרן 1" לתערוכה  הגדולה  של הועד למלחמה באיידס.
התערוכה נועדה לסייע למחקר בתחום, להצלת חולים, להקלה על סבלם ולפעילות הסברתית שתצמצם את ממדי התופעה. התערוכה  קצרת המועד תהיה פתוחה לציבור הרחב  הערב  במוצ"ש, 25 בפברואר, בין השעות 19:00-23:00.
בבניין ההנהלה של בנק הפועלים, רח' יהודה הלוי 63, ת"א. כניסה חופשית!
נשמח לראותכם
נינו ותחיה

"רגעים שכמו אני מכוון לראות אותם ותופס אותם בין רגע בהבזק של טבעיות."

 שלום שיוביץ:
"כמי שהתבשם משלל עבודותיך
 אני חש שהבחירה בתמונה זו קולעת:
 ניכור-חיבור-סימני שאלה-מסתורין"



יום חמישי, פברואר 16, 2012

מטר ממני תולדות היופי ככה בתוך אבן ציור פשוט

מטר ממני תולדות היופי ככה בתוך אבן  כמו ציור, פסול, פשוט
הלכתי מתבונן נפתח לרגישות אחרת מתרחק לרגע מטבע האדם
שמח לשתף יחד באלבום הזה שהיה שם עוד בטרם
ויהיה שם גם אחרי.




יום שלישי, פברואר 14, 2012

פגשתי בשלולית שכמו אמרה לי "יאירו לך השמיים"

" ויאיר הוא לך השמיים" ברך אותי אדם שלא הכרתי,ממש קרוב אחרי מותו של בני
  כמו פתח אותי להתבוננות ממקום אחר ,  הלכתי בעקבות הלב מתחבר כל ערב לזמן הערביים
מתבונן לשמיים שכמו דבר חכמה,חיברו אותי למקום של,רגיעה איפשרו רגעי חסד של שקט.
השבת יצאתי לבקר את בני ,ככה נמשכתי לצאת לסבוב קצר לבית העלמין  ,וככה תוך כדי
פגשתי בשלולית שכמו אמרה לי "יאירו לך השמיים"  ושמחתי על החיבור של השמיים לאדמה
שלי כאדם לשמיים , ועל יופיו של היקום שכמו  מביא סימנים על דרך למתבונן, האוהב .
 ובחרתי להקדיש צילום זה ליום האהבה.


אנונימי:
"כי אני חייבת להדהד.
ומאז הכרותנו דרך התמונות.
אני מתרגשת לגלות שאין מה להתבייש מפני התגלותן של חוויות מחייות או מפני סתירות שבין חיים ומוות מסתתרות.
כי אנחנו בני אדם ואנחנו מתרגשים ומשתנים ומרגישים את החיים ויודעים מהוא המוות ויודעים להבדיל
בין מה שמחייה ובין מה שמפיל. ומה שפותח את הלב שייך לזרימה ואז מהדהדת השאלה האם מציאותנו כאן מהחלום היא שונה?"

יום ראשון, פברואר 12, 2012

חוץ /פנים 17 רן בן ארוש.."מחליף את עורי, מתחדש לאיטי, עובר בתוך זמן"...

את רן בן ארוש אני פוגש במוצאי שבת של שמש חורפית  יושב בזולה החדשה שלו
על  גג העולם בצומת פלורנטין ויטל מנגן , שר מתופף למילים שכתב והלחין.
....זמן בהיה, זמן הוויה...מחליף את עורי, מתחדש לאיטי, עובר בתוך זמן"...
 יש ביננו חברות משמחת רבת שנים ,יאיר הפגיש ביננו ,אז כל קבוצת היוצרים הירושלמית של בוגרי התיכון לאומניות  היתה בתחילת הדרך, מאז מוצאים אותו ואותם במרחבים שונים של יצירה אמנותית בארץ ובחו"ל , רן  הספיק לרקוד 3 שנים בבת שבע, ועבד עם  היוצרים ענבל פינטו, ברק מארשל, נעה ורטהיים,  טייל בעולם והופיע עם  חברים משותפים מקבוצת היוצרים  ב"פלסמטיקה". עבודה משותפת עם  עמית דרורי, סילביה דרורי, אבישי כהן ועוד. אח"כ חזר לאהבת השירה והתיפוף בהרכב משובח של  "דברי הימים" שישה מוסיקאים,  חברים ,נירי שדה ,מיכאל ליטבק , אייל דרכמן ,אלי בן דוד ,דוד בוכובזה ורן בן ארוש  יחד מופלא שהביא  מוסיקה של כנות אהבה וריפוי אחד גדול , אנחנו מייחלים ליום שיחזרו להקלטות ועוד אנשים יחוו את היופי הזה.
בשנים האחרונות היה מנהל הפקות ומנהל אמנותי של "גן לאומי מצדה" .
עכשיו בזולה שלו בלב בירת המעצמה המוסיקלית הזו הוא נכנס להפקת דיסק משלו. בהצלחה גדולה.






"נינו יקר היתה לי הזכות לארח אותך בביתי החדש והנעים התמונות שצילמתה יפיפות ואכן ממחישות את תקופתי תודה , רציתי לשתף אותך במעט מהתגובות של החברים:




Erica Rintovich
רנוצ'וק זה מרגש מאוד. לחוש אותך מחובר ככ ליצירה מעלה חיוך בליבי. יש לי סיפור מעניין בשבילך שקשור ביאיר, כשנפגש אשתף. תודה על כל מה שאתה מעלה בי עכשיו:-) יום קסום נשמה

Naama Shalom וואו.. כבוד הוא לי לחוות דרך התמונות את המצב.. מדהים בעיניי ומדהים עוד יותר נוכח ההכרות ואהבה שלי לשניכם נינו יקירי ורני אהובי..


Nimrod Cohen אני גאה בך אחי למרות שצפוי שתצליח


Ayama Love איזה יופי אהבהה עדיין שומעת אותך מתופף ניגונים בהימאליה מעיף אותי לרגע למידבר לשקט ליופי הבריאה..
מחכה לדיסק אהבה לליבך. "

יום שבת, פברואר 11, 2012

ט"ו בשבט מחזור חיים.

יצאתי להתבונן בראשון העצים שפורח בחורף השקד והוא כמו אומר אני נותן גם פרחים וגם שקדים ,כל מחזור הטבע על ענף הפרח והפרי זה לצד זה.








נורית שני- הדהוד.

"הרי ירושלים בשבילי הם דיבור, לא תמיד דו שיח, המציץ בנבטים שאת שמם אני מגלה לעיתים עם העלעל הראשון.
אני מגלה את הדיבור הזה בפרחי שקד ריחניים שאי אפשר לדעת אם פריים יהיה מתוק או מר ומגלה אוו עם בתי גילי בפרחי האביב, שהיא אומרת עליהם: "יותר מדי מהם כבר ממתיק את הנוף עד בחילה".
זה תלוי בגשם. הרבה גשם הרבה מתוק.

לולי המצלמה לא הייתי יודעת שגם אתה נינו ראית את הנוף הזה. הבית של ציורי הטבע הישראלי שלי.
לולי המצלמה לא היינו יודעים שהיינו שם נחבאים בקפלי הזמן.
מציצים בעד אותו נוף, מריחים את אותו פרח.
לכן הצילומים האלה מפיגים את בדידות טיולי האחרון על הגבעה הזו.
שעכשו אנחנו מטיילים בה ביחד דרך השער של זווית הראייה המשותפת."
..

יום חמישי, פברואר 09, 2012

חוץ /פנים 16 נתלי ברמן


אני מתבונן על המתרחש אנשים, בתי קפה וחווה בדמיוני כאילו יש איזה במאי שמלהק את הרחוב את השכונה  יוצר את האווירה המיוחדת הזו וכל רגע כמו מכניס עוד סטטיסטים לסצנה שכולה מורכבת מסטטיסטים.
 ,אין גיבורים בסרט הזה, יש שכונה ,קהילה ,שכבת גיל שמככבת כבר שנים.
 נתלי נכנסת לתמונה הגדולה הזו שוב ושוב  בפרקי זמן שונים  לא מתכוננים,
כל מפגש הוא כמו רגע מסרט ,תוך כדי נסיעה ברחובות פלורנטין
על אופניים , בקסבה עם קביים.
שוב ושוב עולה לי דימויי של דמות מסרט צרפתי .
 עכשיו הוזמנתי אליה הביתה , ערב שישי פתחה את ביתה למכירת בגדים.
בפייסבוק כתבה "מכירה מטורפת של מלא דברים מהארון הפרטי והמפוצץ שלי!
אחותי המהממת כבר הספיקה לחטוף לכן מלא דברים שווים
בנות יקרות! מצבי הכלכלי לא משו (טלפון מהבנק והמלצה חמה להלוואה) ואני מוכרת מלא דברים מהארון הפרטי שלי- מה יש שם? שמלות וינטג' מגניבות, ז'קטים, דברים מאורבן אאוטפיטרס ועוד מלא שטויות במצב חדש לגמרי.
מי שרוצה לבוא לבחור מה בא לה תתקשרו ונקבע ".
מור חברתה ללימודי התיאטרון כבר בתוך תהליך של מדידה, שמחה לרכוש עוד ועוד מכל הטובין הזה ,יורם בן זוגה מתבונן ונתלי שמחה להפרד , נראה שזה תהליך מרגש , לכאורה מכירה לצד זה  יש פרידה , מרגעים ,מדימויי.
אני מתבונן לתוך ההתרחשות האינטימית הזו , שמח שהוזמנתי לחוות להיות עד לשינוי בהתהוותו.
  נתלי זוכרת מתי לבשה כל פריט , תוך כדי מתברר שלכל בגד יש סיפור:
" הנה הסט שצילמת אותי על האופניים במשפחה שלי מאוד אהבו את התצלום ההוא"
בדרך הביתה עולה לי שבעצם כל בגד שתלבש וכל דימויי שתאמץ יתאים לה .
ויש בי סקרנות לקראת המפגש הבא שמן הסתם יהיה אחר מתוך שכולנו בתקופה של שינויים.














   נורית שני - הדהוד

"כמו עץ בשלכת, אדם פותח ארון ומלביש חברים בבגדים נושאי תוכן.
שילכו עימם כי כך משתחררים מן הישן.
תארו לכם שמגבירים את הקצב של התחלופה ויש רוח שפותחת את הדלתות, ומעיפה חפצים החוצה ומשחררת את האדם ללא קשר לרצונו.
הופס, הארון מלא, הופס הארון ריק.
אדם מגיע לביתו, רואה דלתות פרוצות והוא יודע שהארון הריק לרגע, עוד מעט יתמלא. "ואולי, אולי לא יתמלא", שואל הפחד.

זה הרגע האנושי שלכדת בצילומי התנועה האלה של נטלי.
את הרגע מה'יש' לאין את הרגע מ'המלא' ל'ריק'.
אבל הכול מתוך שעשוע."
..

יום שני, פברואר 06, 2012

ממש כמו בהזמנה עלו ובאו ילדים אחרים לחגוג יחד.


 שבת בבוקר, נטף, בית. שבט קטן, אחר לגמרי, סביב שולחן הבוקר. .כל אחד מביא משהו.
לכל אחד היה משהו לומר. אף אחד לא במרכז. הכל פתוח. אווירת משפחה.
אני חוגג יום הולדת 60.  מבקש בית, ילדים. ילדי שלי מחוץ לבית,  כל אחד בעולמו .
ממש כמו בהזמנה עלו ובאו ילדים אחרים לחגוג יחד.
זוג צעיר יושב מולי עם בתם, בת החודש.
 "בחרנו אותכם כבית לחיות וללדת בו, באנו שניים ואנחנו עכשיו שלושה", היא אומרת.
 "אני מצטערת שלא הזמנתי אותך לצלם בלידה. בפעם הבאה אזמין אותך.
 חבל שלא היית בהתרחשות האינטימית הזו בחיים שלי". אמירה של ידידות ואמון, וגם הזמנה ליחד.
מספרת על הטרנספורמציה שהיא עוברת מלהיות לבד ליחד עם התינוקת.
 נכנסים לדיבור על הילדים שלנו.
 מקריאים חליל גובראן. אני מספר על יום ההולדת 50 שלא חגגתי.
 הכינו שמחה גדולה.
רצו לשמח אותי, אותנו. רגע לפני ביקשתי לבטל את האירוע.
זה היה סמוך מדי למותו של יאיר. לא יכולתי לחגוג בלעדיו.
עכשיו, עשר שנים אחרי, התרחבנו, דרך יאיר.
 כל המושג "ילדים שלנו" התרחב.
הלב פתוח עכשיו לעוד ועוד ילדים. והם באים, מבקשים לעבור איתנו כברת דרך וחיים.
 עכשיו גם באים ללדת כאן.
"הילדים שבאים לפה נותנים לך דברים אחרים מהילדים שלך,"
אומר חברנו היקר אורח, עובר אורח, שנטה ללון אצלנו.
בא מברלין, נולד באנגליה, איש העולם הגדול. אמן רחוב עם חכמת חיים גדולה.
"הילדים האלה שבאים עכשיו", הוא אומר, "מביאים גם לכם מקום אחר של חופש.
משחררים אתכם מתפקיד ההורות, אך זו משפחה חדשה שמתהווה כאן בבית שלכם.
ואתם יכולים להיות אחרים, לראות את בני האדם עצמם".
"אתם לא עסוקים במי שייך למי ושל מי,  במה הם עוסקים, ומה הכיוון שלהם בחיים.
מפגש פשוט של בני אדם.
הם יודעים את הסיבה שהם פה אתכם.
המפגש הזה צבעוני מאוד מאוד. כמתבונן מהצד אני נהנה. זו ישראל במיטבה. יש כאן כבוד והקשבה.  יפה מאוד", דבריו משמחים אותי. אני כמו מבקש לנסח את החוויה. "הזמנו קבוצת ילדים מהשבט הרחב שהם כבר לא הילדים שלנו. אנחנו רוצים אותם בחיים שלנו, הם רוצים אותנו בחיים שלהם. יש דיבור אמת כל הזמן, וזה מגדל את כולם ליחד מיטיב, ולשמחה גדולה". אני מרגיש שאנחנו נוגעים יחד במהויות חיים.




יום רביעי, פברואר 01, 2012

הבוקר מצאתי תצלום של יוסי בנאי,

חורף בית , מסדרים את החדר , ארגזי תמונות מפעם, הכל מעורבב, יש לי מוטיבציה לנקות
חבר עוזר לי, בא מברלין, גר אצלנו,  מדברים גרמנית, עברית  אנגלית, חוצלארץ בבית.
הבוקר מצאתי תצלום של יוסי בנאי, משנות השבעים משדר באולפן בתוכנית של דליה גוטמן
הלכתי אז עם אלי אח של אהוד חברים שלי  ,סרקתי אותה , חשבתי לשלב אותה בספר שמתהוה לו.
אחר כך הלכנו לאכול בוקר , חביתה עם בצל ירוק מהגינה, כזו שלא רואים ביצים הכל ירוק .
חיים את הרגע , נכנסים לדיבור עומק ,מידי פעם חזרה למחשב בפייסבוק נכנס קליפ של ברי,
מבצע את השיר "ראיתי עיניים חלונות "  מתוך אלבום חדש של יוסי בנאי שירים שהותיר
התמונה שלי עוד בסורק  איזה תזמון, זה תמיד מדהים מחדש החיבורים האילו .
שלא ניתנים להסבר הגיוני,אלא לאמונה פשוטה שאנחנו חלק מיקום גדול
ויש עוד ועוד הקשרים וחיבורים שרק אם נסכים לראות ולחוות יפתחו בפנינו
 בחוץ ערפל וגשם , החוץ הוא כאן מעבר לחלון ,אני גר בטיול, הטבע עוטף אותנו  .
אני מזמין את חברי לטיול בהר הרוח הסמוך, שם הכל קסום.
ככה בתוך ערפל אנחנו נוסעים לצלם, שעה קודם ביטלתי צילום בתל אביב בגלל הגשם.
הכל אמיתי , הקשבה עמוקה לרגע.   הזמן טס, חוזרים הביתה למרק חם . מעלה תצלום לבלוג
שמחת השיתוף  שבפייסבוק ניכרת בהרבה צילומי חורף , זו מדורת שבט שהולכת ומשתבחת תחליף לערוצים האחרים, כיף לקבל המלצות של חברים בכל הנושאים וכיף לשתף.
 הגיע זמן יוסי .




 

הר הרוח חורף 2012



אהלן נינו,


אפשר להדהד פה?
כבר ערב ויום רביעי מאחורינו ומחר חמישי וכבר שבת.
ואני רץ. אבל לאן רץ?
כל כך רץ מפה לשם שכמעט לא שם לב איפה אני..
ואתה יושב לך, יום אחרי יום ומספר את סיפור חייך.
אולי שלא ילכו לאיבוד ואולי שישאר משהו, שיהיה אפשר לאחוז בו, בטפטוף ובזליגת הימים החולפים, בשכחה הקטנה.
מתישהוא היום הספקת כנראה לעצור ליד הר-הרוח(בדרך מפה לשם..?), מדורבן אולי ממצלמה קטנה וערפל סמיך של חורף,
לראות מה קורה על הדרך, ממש פה ליד הבית.
ומסתבר, ככה מזכירה התמונה, שלידינו חיים העצים, האדמה והשיחים, מדברים אחד עם השני, דיבור עדין ושקט, שלרגע נדמה שקצת התרחק מאיתנו.
והתמונה שלך מזכירה לי את החיים, את החיים מחוץ לד' אמותיי הקטנות ואת החיים לתוך ד' אמותיי הרחבות.
ונזכר שכל כך שוכח בקלות. ונזכר שצריך לצאת, כדי להכנס ולשמוע ולנוע ולזוז.
וכבר ערב. מראות היום החורפי נצבעו בשחור של הלילה.
ליל חורף חם ומתוק,
תודה, תמיר
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com