יצאתי להתבונן בראשון העצים שפורח בחורף השקד והוא כמו אומר אני נותן גם פרחים וגם שקדים ,כל מחזור הטבע על ענף הפרח והפרי זה לצד זה.
נורית שני- הדהוד.
"הרי ירושלים בשבילי הם דיבור, לא תמיד דו שיח, המציץ בנבטים שאת שמם אני מגלה לעיתים עם העלעל הראשון.
אני מגלה את הדיבור הזה בפרחי שקד ריחניים שאי אפשר לדעת אם פריים יהיה מתוק או מר ומגלה אוו עם בתי גילי בפרחי האביב, שהיא אומרת עליהם: "יותר מדי מהם כבר ממתיק את הנוף עד בחילה".
זה תלוי בגשם. הרבה גשם הרבה מתוק.
לולי המצלמה לא הייתי יודעת שגם אתה נינו ראית את הנוף הזה. הבית של ציורי הטבע הישראלי שלי.
לולי המצלמה לא היינו יודעים שהיינו שם נחבאים בקפלי הזמן.
מציצים בעד אותו נוף, מריחים את אותו פרח.
לכן הצילומים האלה מפיגים את בדידות טיולי האחרון על הגבעה הזו.
שעכשו אנחנו מטיילים בה ביחד דרך השער של זווית הראייה המשותפת."
..
תודה רבה, תמיד נהנה לקרוא פה
השבמחק