כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שלישי, מרץ 29, 2011

לירז ברוש.



 אנונימי :"סוכריה ברחובות המפוייחים של תל אביב. שימו לב לצבעים של האופניים"



יום שני, מרץ 28, 2011

גבי ולורה הרמן ברחוב ארנון 18 בו גרנו בשנות ה50

מימין לשמאל, חבר, אמא ליאורה ואבא גבי ברחוב ארנון 18 בתל אביב שבו גרנו בתחילות שנות ה50

לטייל בתל אביב. מקום להתאהב וסיבה לאהוב : " ... רחוב ארנון אינו הרחוב הגדול ביותר בתל אביב. אדרבה, רחוב קטון הוא כמעט סמטה. התנועה בו מועטה. אוטו קומותיים אינו עובר בו ולא כל אוטובוס אחר. רק מכוניות קטנות נוסעות בו..."
הבית ברחוב ארנון ( בית מס. 15 ) / לאה גולדברג

יהודית קונפורטי :"היום 28.3 יום ההולדת של אבא שלנו. תודה לך נינו על המזכרת היפה."


רפי מן : "תמונה נפלאה, נוגעת ללב".

יום שני, מרץ 21, 2011

נטע בשן - תמונה שקפצה מהארכיון בעקבות תגובה של נטע.


 הימים הם ימים שבהם אני חוגגת ארבעים חורפים. עסוקה עד מעל הראש בשאלות שאני נוטה לקרוא להן קיומיות.
הן מוליכות אותי בערך מאז שאני מכירה את עצמי. מה יש לי ובי? מה חסר? מה עוד אני רוצה? איך אני רואה את עצמי ואיך רואים אותי אחרים?
שאלות שגורמות לי להביט פנימה אל כל חלקי האני שלי ולבחון אותם. פתאום מצלמה. מישירה מבט.
לא שואלת ולא עונה על שום שאלה. מציגה את מרכולתה ללא מילים. ואני מוצאת את עצמי מסתכלת עליה ותוהה: זאת אני? בהתבוננות השנייה אני מגלה את עצמי מחדש והגילוי נעים לי. 
כמה שבועות אחר כך, הצלם מופיע, אני מנתחת שוב את התמונה. את הקומפוזיציה, את אחיזת הסיגריה, את המבט ואת העומק שבו, את תנוחת הראש, הרצינות והמבע הקשוב ומעל לכל זה יופי מסוים ופרטי ששייך רק לי.
תודה שנתת לי לראות את עצמי כך.
נטע


ממסיבת הרחוב של פורים בקאימאק


יום שלישי, מרץ 15, 2011

ברי סחרוף "כמה זה עולה להשאר תמים ואיך קשה לקנות קצת נחת"

הלכתי לאולפני ק'יצה לפגוש את ברי בהקלטות אחרונות של דיסק החדש "אתה נמצא כאן".העיתויי רגע לפני יציאה לעולם ,
מהמעט ששמעתי אלבום מופלא  ,עוד יצירה של ברי שכל הזמן מתחדש ,פגשתי חבורה של חברים, יוצרים ,מקצוענים אורן לוטנברג, בן הנדלר  יושבים באולפן מקשיבים לעיבודים לחנים שיצרו יחד עם ברי , מבקשים להוסיף , לשנות, להדגיש.
ברי מקליט שירות, לרגע כמו מסתתר מאחורי המיקרופון, כל כולו בתוך השירה, "כמה זה עולה להשאר תמים ואיך קשה לקנות קצת נחת " חוזר על מילה שוב ושוב ,מבקש להניח אותה במקומה.
ברי אוהב את הארץ , את השפה העברית. זה ניכר גם בשירים . לא מזמן חזר מהופעה בארה"ב , הוא יותר ברור עם אהבת הארץ מאי פעם, איזה כיף לשמוע, עבורי כל מפגש עם ברי שמחה גדולה ,  חבר יקר,בן אדם של נתינה , מבקש לגעת במהות, כל הזמן בהתפתחות וגדילה מעוררי השראה.





ברי עם בן הנדלר

ברי ואורן לוטנברג

"נינו! להתבונן בתמונות שלך זה להרגיש את היחס שלך לעולם, לאנשים שסובבים אותך והיחס הזה הוא חום לב!
 כל תצונה מצדיקה כותרת - מרחבי הלב! והכתבות המלוות את התמונות הן רק מחזקות את אותה התחושה - חום לב!
 יש בהן משהו מרגיע!
תהיה בריא, תמשיך להרגיש ולחמם לבבות!   עם כבוד רב, סניה"

דניאל : "מדהים!"

יום שני, מרץ 14, 2011

מפגשי פלורנטין



אביבה :"צילום יפיפה הצבעים מדהימים, הנושא של המפגש של הדמויות והכלבים ,יוצר סיפור. אהבתי ."

יום ראשון, מרץ 13, 2011

אהוד בנאי -"לא שייך למגזר לא נכנס למגירה"

 נינו : בקיץ שהלכתי לבקר אצל אהוד בנאי באולפן החדש שלו בדרום העיר ,זכיתי לשמוע את הסקיצות הראשונות של הסינגל  המושמע בימים אילו "אני הולך "זו היתה חוייה מרגשת להיות בהתהוות של שיר מסע שנוגע בתהליכי חיים מפליג דרך הליכה ברחובות העיר למחוזות עבר ועתיד .
השבוע הלכתי לראות ת אהוד בבארבי עם אביגיל גרץ חברה יקרה,  שגם כתבה כאן בהמשך הפוסט .
הוא הזמין אותנו לחזרות אחרונות לפני צאת אלבום החדש "רסיסי לילה" .

לא יצא לנו לדבר, כל כולו היה במוסיקה,  פגשתי חבר יקר ,אמן מוכשר שהמציאות של ימים אילו משתקפת  בשירה שלו.
חיבור עמוק בין מסורת שורשים דת להומניות, אנושיות "לא שייך למגזר לא נכנס למגירה". הרבה משפטים יזכרו מסינגל הזה של "אני הולך" ומה שהכי מסכם עבורי את המקום של אהוד היום  זו השורה , "עומד על גשר ההלכה מחפש את דרך השלום"  .
זו הזדמנות לאחל לאהוד בהצלחה גדולה עם האלבום החדש ולכולנו שנמצא את דרך השלום.




אביגיל גרץ: " יום ראשון בצהריים, יורדים מהרי ירושלים הקיציים אל העיר הגדולה הקייצית עוד יותר, חמימה ומוארת ומכל מקומות שטופי השמש שאפשר רק להושיט את היד ולגעת בהם, נכנסים לבארבי החשוך שיש בו אור אנושי עצום. אהוד בנאי עושה באלנס עם מערכת סאונד חדשה שפועלת דרך האוזניים.


בשביל לבדוק את המערכת ואת האוזניים של ששת המוכשרים הם מקבלים הנחיה "בוא נשמע אחד, אחד ונראה מי צריך מה ממנו". הנחייה ללהקה אבל בעצם לחיים. כך גם כל השירים של אהוד בנאי. מתאימים לנפש, מתאימים לגיל. כל החזרה והשירים מורכבים מארבעת היסודות אש, מים, רוח, אדמה.

ובבסיס כל האלמנטים, יושב ופועל הלב. הלב הפתוח הוא מוטיב חוזר ביצירה שלו. וגם מוטיב הזמן, ביחד הם רוטטים, כל פעם פוגעים במקום אחר. באמצע היום להיות בחווית לילה לשמוע מדרש חי על ארבעה שנכנסו לפרדס. כל הזמן אנחנו כאן, חיים עם המתים, עם אלו שמשתגעים, עם אלו שיודעים לא לומר מים מים, משלימים עם האחר שבנו כל הזמן, מתקדמים לקראת האחר שלצידנו שיש לו את אותו לב בדיוק כמו לנו."



©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com