נינו : בקיץ שהלכתי לבקר אצל אהוד בנאי באולפן החדש שלו בדרום העיר ,זכיתי לשמוע את הסקיצות הראשונות של הסינגל המושמע בימים אילו "אני הולך "זו היתה חוייה מרגשת להיות בהתהוות של שיר מסע שנוגע בתהליכי חיים מפליג דרך הליכה ברחובות העיר למחוזות עבר ועתיד .
השבוע הלכתי לראות ת אהוד בבארבי עם אביגיל גרץ חברה יקרה, שגם כתבה כאן בהמשך הפוסט .
הוא הזמין אותנו לחזרות אחרונות לפני צאת אלבום החדש "רסיסי לילה" .
לא יצא לנו לדבר, כל כולו היה במוסיקה, פגשתי חבר יקר ,אמן מוכשר שהמציאות של ימים אילו משתקפת בשירה שלו.
חיבור עמוק בין מסורת שורשים דת להומניות, אנושיות "לא שייך למגזר לא נכנס למגירה". הרבה משפטים יזכרו מסינגל הזה של "אני הולך" ומה שהכי מסכם עבורי את המקום של אהוד היום זו השורה , "עומד על גשר ההלכה מחפש את דרך השלום" .
זו הזדמנות לאחל לאהוד בהצלחה גדולה עם האלבום החדש ולכולנו שנמצא את דרך השלום.
בשביל לבדוק את המערכת ואת האוזניים של ששת המוכשרים הם מקבלים הנחיה "בוא נשמע אחד, אחד ונראה מי צריך מה ממנו". הנחייה ללהקה אבל בעצם לחיים. כך גם כל השירים של אהוד בנאי. מתאימים לנפש, מתאימים לגיל. כל החזרה והשירים מורכבים מארבעת היסודות אש, מים, רוח, אדמה.
ובבסיס כל האלמנטים, יושב ופועל הלב. הלב הפתוח הוא מוטיב חוזר ביצירה שלו. וגם מוטיב הזמן, ביחד הם רוטטים, כל פעם פוגעים במקום אחר. באמצע היום להיות בחווית לילה לשמוע מדרש חי על ארבעה שנכנסו לפרדס. כל הזמן אנחנו כאן, חיים עם המתים, עם אלו שמשתגעים, עם אלו שיודעים לא לומר מים מים, משלימים עם האחר שבנו כל הזמן, מתקדמים לקראת האחר שלצידנו שיש לו את אותו לב בדיוק כמו לנו."
השבוע הלכתי לראות ת אהוד בבארבי עם אביגיל גרץ חברה יקרה, שגם כתבה כאן בהמשך הפוסט .
הוא הזמין אותנו לחזרות אחרונות לפני צאת אלבום החדש "רסיסי לילה" .
לא יצא לנו לדבר, כל כולו היה במוסיקה, פגשתי חבר יקר ,אמן מוכשר שהמציאות של ימים אילו משתקפת בשירה שלו.
חיבור עמוק בין מסורת שורשים דת להומניות, אנושיות "לא שייך למגזר לא נכנס למגירה". הרבה משפטים יזכרו מסינגל הזה של "אני הולך" ומה שהכי מסכם עבורי את המקום של אהוד היום זו השורה , "עומד על גשר ההלכה מחפש את דרך השלום" .
זו הזדמנות לאחל לאהוד בהצלחה גדולה עם האלבום החדש ולכולנו שנמצא את דרך השלום.
אביגיל גרץ: " יום ראשון בצהריים, יורדים מהרי ירושלים הקיציים אל העיר הגדולה הקייצית עוד יותר, חמימה ומוארת ומכל מקומות שטופי השמש שאפשר רק להושיט את היד ולגעת בהם, נכנסים לבארבי החשוך שיש בו אור אנושי עצום. אהוד בנאי עושה באלנס עם מערכת סאונד חדשה שפועלת דרך האוזניים.
בשביל לבדוק את המערכת ואת האוזניים של ששת המוכשרים הם מקבלים הנחיה "בוא נשמע אחד, אחד ונראה מי צריך מה ממנו". הנחייה ללהקה אבל בעצם לחיים. כך גם כל השירים של אהוד בנאי. מתאימים לנפש, מתאימים לגיל. כל החזרה והשירים מורכבים מארבעת היסודות אש, מים, רוח, אדמה.
ובבסיס כל האלמנטים, יושב ופועל הלב. הלב הפתוח הוא מוטיב חוזר ביצירה שלו. וגם מוטיב הזמן, ביחד הם רוטטים, כל פעם פוגעים במקום אחר. באמצע היום להיות בחווית לילה לשמוע מדרש חי על ארבעה שנכנסו לפרדס. כל הזמן אנחנו כאן, חיים עם המתים, עם אלו שמשתגעים, עם אלו שיודעים לא לומר מים מים, משלימים עם האחר שבנו כל הזמן, מתקדמים לקראת האחר שלצידנו שיש לו את אותו לב בדיוק כמו לנו."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.