כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שישי, דצמבר 13, 2019

סוניה בלומנפלד 1921- 2019

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏אנשים מחייכים‏‏

השבוע חוויתי אישה יקרה במעבר בין עולמות, הספקנו עוד להחליף מילות אהבה , עיניה הסקרניות למודות החיים אורו בבואנו כבר קשה היה הדיבור עבורה ,ובין משפט למשפט פניה היפים כמו סיפרו על שלווה והשלמה זכינו ואנחנו גומעים במבטינו עוד קצת מאשה יקרה זו מלווים בעצב את ימיה שעותיה האחרונים ,

סוניה בלומנפלד בת ה98 נפטרה בביתה במיטתה בשיבה טובה מוקפת משפחה אוהבת אפשרה לכולם להתכונן לפרידה ועדיין זה מוקדם לסכם לתאר את כל שהיתה בשבילנו,

בראש ובראשונה אימו של רוני חברי היקר מגיל 4 ,נציגה של דור הורי שהלכו לעולמם צעירים כל כך בני 67 , סוניה הייתה חברה של אמא וכבר כילדים ביקשה את קרבתנו תמיד מקבלת פני בשמחה וסקרנות ,אחרי לכתם של הורי היתה מתקשרת שולחת מתנות תבשילים עוגות עציצים בימי הולדתי הייתה לה אהבה לעציצים מרפסת ביתה בירושלים היא כמו גן קטן ופורח .בשבוע הזה מצאתי עצמי סורק את קירות דירתה נפרד מבית שכה אהבתי.

אחרי הלוויה עלינו יחד עם כל השבט שלה לבית,, ציורי אימי על הקירות פורטרטים נופים, בני אדם מספרים על הקשר העמוק של שתי האימהות שאינן עוד ,פינת האוכל המסוגננת התקשתה להכיל את כמות האנשים ,אותו מרחב אינטימי שבו אירחה אותנו לארוחות "לאנצ" המפרסמות בד"כ משותפות לאורחיה הצעירים שהכירה התיידדה ועלו לרגל לשמוע את סיפור חייה וגם לספר , סוניה היתה מקשיבה רוב קשב ושואלת מתעניינת זוכרת ומלווה, עכשיו בחדר ממול נכדה נכנס למגירות בשולחן העבודה המעוצב להשלים את הסרט שעשה עליה ימים ושעות ראיין אותה , כל כך מרגש היה לראות באיזו מסירות ולב אוהב נעשתה היצירה הזו ,בסלון ראיתי גם את מוכר הפרחים הצעיר שהפך לבן משפחה היה מגיע כל שבוע גם אליה עם זר כמו לשאר השכונה אחרי ביקורו הראשון כבר הוזמן לצהרים ושיחה, וכך נולדה עוד ידידות מיוחדת. כשאבי נפטר לא היינו לצידו, ועד היום אני כואב את החוויה הזו , עם אמא כבר היינו, ועדיין היה בנו קושי גדול פחד מהמוות, עם סוניה זכיתי

לחוות גם את השינויי שחל גם בי, הזכות ללוות נשמה שעוזבת גוף והכרה של אשה יקרה ואהובה פתחו בי את הלב לאהבה גדולה ובלב מצאתי גם אלבום רגשות שמידפדף לו כמו אלבום תמונות,

מדרגות הפרידו בין הדירות שלנו ברחוב הבאר 4 ברמת גן, גדלנו יחד רוני ואני מגיל 4 ואימהותינו כה שונות נהיו חברות קרובות ,כל אחת מהן באה מגלות אחרת פולין, גרמניה, סיביר, עליה, שנות החמישים, הצנע, זו בהחלט פרידה מדור מעולם שהיה .

במעבר חד אספר לכם שהיום בגרמניה יערך קונצרט גדול של תזמורת מירושלים , הפקה של קונסטנטין סטודנט צעיר שהכיר את סוניה במסגרת ארגון "אות הכפרה והשלום" והפך לחבר קרוב, הוא שייך לדור צעירים וצעירות מגרמניה שרוצים לעשות תיקון מסורים לשליחותם שנובעת מעומק ליבם .

גם אחרי השנה של ההתנדבות המשיך את הקשר, הכרתי אותו שם ב"לאנצ" ויוצא כך שתערוכת צילומינו שהייתה בקרקוב ב2017 מלווה היום את הקונצרט שקונסטנטין הפיק בגרמניה. ותמשיך לנדוד עוד, ואתמול בזמן הלוויה קיבלתי הקלטה ממנו שבו סיפר בהתרגשות שבביקורם באותם רגעי הלוויה בדאכאו התבקש לדבר על הפרויקט שלו על יחסי ישראל גרמניה שכה יקרים לו. והוא התקשה לעבור לסדר היום המתוכנן וסיפר על סוניה : "כשעמדתי שם ביום העצוב הזה הסתכלתי סביבי בחרתי לשנות ,,לדבר על סוניה על סיפור אחד שסיפרה לי על החוויה שלה במחנה וסיפרתי על מותה והיתה לי חוויה של השתתפות איתכם בארץ וגם הרגשתי שהייתי יכול להעביר את לפיד הזיכרונות שלה דור שורדי השואה שביקשו שנספר את זיכרונותיהם ". —




תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏‏לשבת‏, ‏שולחן‏‏ ו‏בתוך מבנה‏‏‏‏
שלשום נפרדנו מסוניה בלומנפלד
חברתנו האהובה והיקרה בת ה98
אמו של רוני חברי היקר מגיל 4
בתמונה מ2017 תחיה מספרת לה על מסענו לקרקוב.



יום שני, דצמבר 09, 2019

בדרך הביתה / חורף 2019




Sarah Engel נפלא !בעיקר הערפל המתפייט על החוטים, העלים, והציפור... תזמורת שלמה של כיוונים תנועה ורכות..




תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏צמח‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏
Sarah Engel תודה נינו על הצילומים האחרונים של הגשם.
הקיום הנצחי של הטבע והרף העין ( הטכנולוגית)של האמן... שילוב פיוטי כל כך.


תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏‏עץ‏, ‏צמח‏‏, ‏‏שמיים‏, ‏פעילויות בחוץ‏‏‏ ו‏טבע‏‏‏

Sarah Engel כך נראית הדרך הביתה... שכל פעם נראית שונה ואחרת...

יום שבת, דצמבר 07, 2019

פואטיקאמרה / poeticamera / בית הקפה.


סיגל ואני נרגשות לארח בפואטיקאמרה את הצלם הנפלא Nino Herman.
נינו הרמן לוקח חלק במיצג הווידאו של פואטיקאמרה בספריית פרדס חנה - כרכור (רחוב הבוטנים 59). מוזמנים 😊.
ניתן לראות את הסירטון שיצרנו בפואטיקאמרה עם התצלום של נינו, כאן:
https://www.poeticamera.com/guests
נינו הרמן הוא צלם עיתונות, שליווה ראשי ממשלות ותיעד אירועים היסטוריים בתולדותינו. לאחר שהציג עבודותיו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות יוקרתיות בארץ ובעולם, הכול מכירים בכך שהוא אחד הצלמים החשובים הפועלים כיום. יש הרואים בו צלם קולנוע, יש מי שמכנים אותו צלם דוקומנטרי ואילו אחרים מסבירים מדוע הוא ראוי להגדרה צלם-אמן.

בעינינו, נינו הרמן הוא כל אלה יחד, ועוד: נינו הוא צלם אוהב-אדם. תצלומיו מעידים, כי הוא יוצר קשר אינטימי עם המצולמים שלו ומצלם אותם ברגישות, תוך כדי ניסיון לטשטש את עקבותיו-שלו, כמי שאוחז במצלמה. נינו מוכיח לנו בתצלומיו, שכאשר אנחנו רואים גם את מה שמתחת לפני השטח, מבקשים יופי ובאים מאהבה – כל רגע בחיינו הוא רגע מכונן.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏מחייך‏, ‏‏לשבת‏‏‏‏

יום ראשון, דצמבר 01, 2019

כמו מסרט של צאפלין

יש לי ספר צילומים גדול ומקיף על צארלי צ'פלין שנספג בי , לא נגעתי בו למעלה מעשור , הצילום הזה מזכיר לי באווירה במבט של האמא של הילד, התרגום לשחור לבן לוקח אותו לזמן אחר. מרגש אותי איך הכל ספוג מראות תחושות חוויות שמתפענחות להן
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com