תמר קפסוטו שירלי קונס מופע רחוב מדרחוב בן יהודה בירושלים

 זה היה הניסוח שמצאתי בפייסבוק :
" תמר קפסוטו מארחת ברחוב בירושלים, אנא אשרו הגעתכם אם זה נשמע לכם טוב,
 גם אם אין לכם כל כוונה לבוא באמת :) הרי יהיה לזה מסר אם נכוון אותו ומי שיתפוס יתפוס שיימסור ייתפוס
לפעמים צריך תירוץ טוב כדי להרחיק לכת עד כדי שעה נסיעה  מהעיר החילונית הגדולה.
 ולפעמים צריך תירוץ טוב כדי לעודד תירוץ אחר מלהופיע ובעיקר לאלו שסתם ממהרים ממקום למקום ולא יודעים מה מצפה להם,תמר קפסוטו בדאבל פיצ'ר רחובי מיוחד. עם מי? לא ידוע עדיין.
מה שרחובי פה זו העובדה שרק היום החלטנו על שתהיה הופעה כזו מחר
ומה שיפה פה הוא ש... טוב, די!. מיקום: איפשהו במדרחוב לכו בעקבות הקול  ,זמן: מתישהו בין 4 למתי שקר מידיי"

 לאחרונה תמר ואני מחליפים מסרים אינטרנטיים כתגובה וכתודה  ליצירות הלב שלנו .
 והשורה האחרונה שמצאתי בפייסבוק גם  היא מילאה אותי שמחה ותודה רבה.
"אין דבר מרגש יותר מאשר אמן הדבק באמונתו... נינו הרמן, צלם רחוב מהשורה הראשונה, מאמין בי ונותן בי כח. בעזרת הכח שיש במילים ובמעשה ידי אדם. תודה נינו ",תמר קפסוטו.

אז  הלכתי  כי יש בי שמחה לפגוש את תמר ביצירה שלה ברחוב, והפעם איתה גם שירלי קונס ,זמרת ויוצרת מוכשרת
..וגם  היציאה לרחוב הירושלמי  היא חידוש מסקרן עבורי, הכל כל כך אחר, באנשים, בבגדים ,באווירה, באנרגיה, במזג האוויר, זה מדהים לראות ולחוות את  הצבעים השונים של תל אביב וירושלים , שתי ערים מרכזיות  ומשפיעות בחיי .

אז אתמול עמדתי במדרחוב על שלל טיפוסיו , הרגשתי בבית ,  אולי זה המפתח לצילום רחוב , אף אחד לא סימן לי לא לצלם, דתיים  ערבים  חילונים עולים חדשים עוברים בסך מולי , הכל פשוט ,הכל נפתח לשמיעת המוסיקה,
 החיים הם כל כך תלויי הקשר .כולם בתוך התבוננות , נהננו ביחד ,ממופע  מיוחד של שתי זמרות נפלאות .
כל אחת עם הקול והקצב היחודי לה, כל אחת מקרבת קהל אחר , והקור הירושלמי  בהחלט הכתיב את משך המופע
 של אחר צהריים שמשי בשלהי החורף במדרחוב בן יהודה בירושלים .היה כיף  גדול. תודה ,לתמר ושירלי.
 


....." הדרך היתה ארוכה והיקום הציב לי בה לא מעט מכשולים כדי להעלות שוב את השאלה הזו בתוכי:
 האם זה חשוב מספיק? עניתי לו שכן ניסחבת עם מערכת הגברה סבוכה בין רגליי על האופנוע בדרך לאוטו של אח שלי ברחבי תל אביב,  ובזמן שאני מקווה ששוטר לא יאכוף עליי את החוק האומר כי אסור לי לנסוע על אופנוע עם ציוד בין רגליי. ......"
 מתוך הפתיח לסיפור היום בדף האמן של תמר קפסוטו.

השף תומר ניב וצוות המטבח של רמה בשיחת סגירת סופ"ש .

משמאל: תומר ,דניאל , יונתן

 יוסי , יצחק.

דניאל.

רגע לפני האביב ברחובות פלורנטין

כרמל בן אור, יופי שיש בו תמימות ופראות והרבה חיים.

אפשר לקרוא לכרמל בן אור "דוגמנית הבית" של המשפחה .היא התחילה כמודל לאמא הציירת- אן בן אור

 לאורך השנים קיבלה שעורי אלכנסדר מאביה  גל בן אור ,מורה בכיר לשיטת אלכסנדר, שפיתח גישה מיוחדת לעבודה  עם ילדים, בני נוער והורים לפי עקרונות השיטה ולאחרונה גם הסכימה לדגמן בספרו החדש של גל .

בשנים האחרונות השכנות שלנו הפכה לידידות עמוקה. מגדלים את ילדנו יחד בנטף. חולקים בשמחה את שמחת היצירה והאומנות .את האמונה שהיופי מצויי ברגעים הקטנים של היום יום.

 אני מצלם את המשפחה באפיזודות חיים של יום יום. תוך כדי תנועה נהייתי "צלם הבית" .

בימים אילו יוצא לאור ספרו של גל "כיוונים חיים - טכניקת אלכסנדר לילדים ונוער" על שער הספר תמונתה של כרמל, שילוב של יופי שיש בו תמימות ופראות והרבה חיים.

כתלמיד מסור של גל אני ממליץ לכל אחד שמבקש להיזכר איך מתנהלים בזקיפות ביום יום להתנסות בשיטה. עבורי זה עובד נפלא ומזכיר לי לצד הזקיפות הפיסית , משהו עמוק על זקיפות פנימית.

                     

תמר קפסוטו- קונדומים Tamar Capsouto sings freely

תמר קפסוטו זמרת יוצרת מנהיגה צעירה

הגעתי לחייה /הגיעה לחיי , מתוך מפגש רחוב בפלורנטין.

מאז נהיינו חברים ויש לי את הכבוד להשתייך "לרשימת רשימת התפוצה המהממת" שלה .

מרשים לראות את ההתפתחות והגדילה שלה

תמר לא מוותרת על הרצון להתפרנס בכבוד כאומן

היא במסע של מימוש רצון זה והכל תוך כדי יצירה ותנועה. יש בה שילוב מנצח של עדינות נשית עם עוצמות.

לאחרונה נפגשנו בקפה קאיימק  בהייד פארק

ב7 דקות שהוקצבו לה הצליחה תמר להעביר את כל הסיפור בקול רגוע הציגה עצמה

עברה לשירה ונגינה בעוצמות,הקריאה שיר שכתבה רגע לפני ההופעה .

והכל בכשרון משחק הופעה ובעוצמות של מנהיגה .

לא בזבזה רגע מרשים מאוד.

רציתי לשתף בקליפ חדש שלה ששלחתי לשמחת חברים בנטף .

תערוכת אמנות ישראלית-2011 - חוויות משמחות ממסע מהיר בזירת אמנות יחודית.

הגענו לתערוכה IMAGINATIO​N-2011 תערוכת האמנות הישראלית ה-12 למען הוועד למלחמה באיידס .
בשישי בצהריים כמה שעות אחרי הפתיחה, בנין ההנהלה של בנק הפועלים הופך למעין מוזיאון גוגנהיים ל48 שעות
"הצילום שלך בקומה רביעית" סיפר חבר שפגשנו. עלינו לראות ,אני נשארתי מתבונן לרגע בעוברים ומתבוננים,
מתיידד עם הקומה והמיקום.
תחיה הלכה למצוא את הציור של אימי,  הציירת ליאורה הרמן .מסע מהיר בזירה אמנותית שיש לה קצב חיים קצר וממוקד.
תחיה בסלולרי מספרת בשמחה שהוא נמכר, איזה יופי.
ירדתי לקומה הראשונה פגשנו שם את האמנית אליאורה סטימצקי שוורץ, סיפרנו לה על הקשר שלנו לציור.
אליאורה שיתפה . "ראיתי קבוצה גדולה עומדת כאן במסדרון ושמחתי שבאים לציור שלי.
שהתקרבתי ראיתי שיש התענינות גדולה בציור של אמא שלך " . הודינו לה על גילוי הלב.שמחנו מאוד להמשך חשיפה משמחת של יצירותיה של אימי שציוריה שייכים לאמנות ארצישראלית בסגנון ובטעם שהיום אין למצוא.

בערב קיבלנו מייל משמח : " ערב טוב, נינו, רק רציתי לומר שרכשתי היום את צילום השוק הבוכרי בתערוכה בבנק הפועלים. העבודה כל כך נכנסה לי ללב. בבית נכנסתי לרשת לחפש מיהו האומן וקראתי את החומר שכתבת.
נהניתי מהרגישות בה אתה מסביר על עבודותיך. אז סתם כך, רציתי שתדע שהתצלום קבל בית חם.
הראיתי אותו באתר לילדיי. הם התלהבו מהבחירה.גם להם היא עושה את אותו ליבלוב בלב שעשתה לי.
בהצלחה בהמשך ושבת שלום , יעל."
שמחנו מאוד , זה ממש לא מובן מאליו לקבל מייל שכזה ,הדיאלוג שנוצר משמח אותי לא פחות מעצם הרכישה,
זו משאלת לב שלי שמתגשמת ליצור הדהודים ודיאלוג פשוט ונוגע דרך היצירות .

IMAGINATIO​N-2011 תערוכת האמנות הישראלית ה-12 למען הוועד למלחמה באיידס

 ציור רחוב  מ1974  מאוסף הציורים של  ליאורה הרמן 1921-1989

 
במוצ"ש ה-19 בפברואר,תתקיים תערוכת אמנות ישראלית 2011 IMAGINATION
התערוכה פתוחה לקהל הרחב  לערב אחד בלבד במוצ"ש בין השעות 19:00-23:00 
בבנין ההנהלה הראשי של בנק הפועלים ,רחוב יהודה הלוי 63 תל אביב ,הכניסה חופשית .

זאת השנה השניה שאנו שמחים לתרום יצירות  :ציור של אמי הציירת ליאורה הרמן 1921-1989

וצילום שלי משוק הפשפשים ביפו, זו תערוכה שכל הכנסותיה קודש לפעילות הוועד למלחמה באיידס.
ואנחנו שמחים לתרום לקידום עשייה זו.
נשמח לראותכם: נינו ותחיה הרמן ,נורי ויהודית קונפורטי.

מובארק רגעים ראשונים כנשיא מצריים .

רה"מ מנחם בגין במפגש ניחומים עם הנשיא מוברק  יממה אחרי רצח הנשיא סאדאת. צילום: נינו  (חנניה) הרמן לע"מ .

‏"פיסת היסטוריה מרשימה ומרגשת‏ ": רפי מן

"אין ספק שהתמונה הזו היא אחת התמונות החקוקות יותר בתודעה הישראלית מסיבות ברורות מאליהן.

מסקרן לדעת אם מובארק אי פעם העלה בתודעתו (דבר שלא היה חקוק ולו במעט בתודעתינו) שיסיים כך את תפקידו...
תמונה זו מייצגת תקווה ואני מקווה שהתמונות היום יעידו שעתיד מצרים יהיה פתוח יותר,דמוקרתי יותר ותחת שלטון אנטי קיצוני. שלטון שלא מחפש דמוקרטיה כדרך צלחה לפורענות, אלא מחפש מקום של שלום עם שכניו, תמיכה של המעמד הנמוך וקידום של רצון פלורליסטי יותר."anabelle :

ערב חורפי בקאימאק

"נכנסים משתנים" שרה ,יפה, ומוודש קונדלראסטה קינג גורג

יש עצב ויש גם שמחה

יאיר למעלה מימין .

 כל שנה בעיצומו של החורף ולקראת אביב שבו נהרג בננו יאיר

אני חוזר לרגעים, לחוויות , למחשבות .

ימים אילו עוד יותר מחברים אותנו חזק לפרידה מאדם יקר

 חבר יקר שלנו  נפטר בפתאומיות .

והעצב גדול.

מחר יחול יום המשפחה וגם יום הולדתי

הכל מתערבב חיים ומוות

עצב ושמחה.

 .

בפברואר 2000 הלכנו כל המשפחה תחיה רעייתי איתן , יאיר, ודניאל בנינו .

לחגוג את יום הולדתי, במדרחוב בנחלת בנימין , הצטלמנו.

זהו בעצם הצילום המשפחתי האחרון שלנו יחד, יאיר בננו נהרג באפריל 2000

.צלם הרחוב שלצערי אינני זוכר את שמו, נתן לנו לבחור בגדים מתוך מזודה גדולה שהיתה מונחת

וביקש מאיתנו להתחפש.זה מה שקסם לנו ובכלל הביא אותנו להצטלם,

התמונה שיצאה נראית כמו נלקחה מתקופה אחרת .

צילום שאין בו את מימד הזמן

יש לי בבית עשרות תמונות שכאלה שמצאתי בארגזים של סבא שלי ד"ר הוגו הרמן

שנפטר ב1940 , לא הכרתי אותו , ואף אחד לא סיפר לי מי כל האנשים המצולמים.

אני רק זוכר את החוויה שלי כילד וגם עכשיו מהתבוננות בתצלומים.

האנשים האילו חיים עדיין בתמונות באותה אינטנסיביות שבה צולמו במצלמה

ונייר הצילום החום בן עשרות שנים לא מכהה תחושה זו.

לרגע נדמה שאף הם כמו מודעים לקיום שלי .

אותו דבר קורה לי כאן עם התמונה שלנו.

כל פעם שאני מתבונן בה אני נזרק לעבר לרגע ההוא ובאותה מידה לדמיון לעתיד .

מרגע היווצרה היא איבדה את מימד הזמן וכמו אומרת לי, כל התבוננות היא הזדמנות עבורך למפגש ,

מפגש מחודש עם יאיר דרך הדמיון.

 מפגש מחודש עם החיים המורכבים והיופי של התנועה שיש בה עצב ושמחה. 

 נבורך כולנו לימים מייטיבים.

נינו זה מדהים!

אני כל כל מתחברת למילים שלך.
וכל כך שמחה שאתה משתף אותנו בניסיון חייך באמצעות ההתבוננות הכל כך רגישה שלך.
תודה ויום הולדת שמח
מאיה


 

כל כך נכון וכל כך מרגש.
הצילום מעורר את כל החושים ברמה שזה מרגיש לנו כל כך אמיתי.
כל התבוננות מעוררת ומרגשת מחדש.
מעיין




נינו יום הולדת שמח, תודה על השיתוף, מקווה שמכל ערבוביית הרגשות תצא מחוזק, בכל אופן המילים שלך מחזקות ורגישות
מיקה