ההפרדה הזו שעושים שיש מפגש חיי ויש רשתות, זו הבחנה שאני חולק עליה , לטעמי זה כמו נשמה וגוף, הם אחד בחיים . עבורי מפגש וירטואלי הוא כמו מפגש חי , וזה משמח אותי , ברשת כמו בחיים מתקיים קשר .גם מאמר בעיתון שמהדהד אמת נוגע בי מאפשר לזוז מקום בתודעה .
אני מנויי גם על " מקור ראשון " של סופשבוע . לומד מהעיתון על עולמם של אחרים .זה שייך לתלמיד שבי ,בבית ספר של החיים השעורים נמשכים אפילו אחרי המוות .
מעניין לראות כיצד עורכים עמודי חדשות בעיתון של הימין. מגמה ברורה ועקבית שרחוקה מעולמי ומהשקפתי מאד .
לעומת זאת קראתי במוסף השבת המרתק "לתורה הגות ספרות ואמנות" רשימה שכתבה שולמית בן שעיה: "להישבר ולהיבנות מחדש" מאמר שמשך עיני :" על הפוסטמודרניזם שמהווה לכאורה איום על הזהות הדתית המגובשת ,אבל שמא דווקא בו טמונה הזדמנות להעמקה ולבחירה מחודשת ".
ויש שם דיבור בין היתר על אותם צעירים שנולדו "לבית דתי טוב, עם כללים דתיים ברורים , " שרוצים קרבת אלוהים חיבור לנשגב וכו' .
"אך אינו מבין מדוע החוקים שסביבו מגבילים אותו ולא מאפשרים לו לממש את כמיהת נפשו , והוא רוצה לפרוץ , להתחבר לאלוקים בדרכו שלו ,להתפלל כמו שהוא מבין , החוקים הכללים המגבלות הדתיות אינן תואמת את עולם שאיפותיו הפנימיות וממילא נוצר שבר "
וחשתי שוב שבכל המרחבים ימין שמאל יהודים ערבים ועוד ועוד נשמות דוחפות לשינויי .
האנושות בתנועה של שינוי גדול . יש איזו ברית חדשה/ישנה שנשמותינו מזמנות אותנו לחבור /לכונן , "יסודות עמוקים יותר שטרם הבאנו לידי ביטויי" . חיבור נוגע ועמוק יותר שהדתיים קוראים לו "את פניך ה' אבקש " .
ועבורי כאדם מאמין שאינו דתי , הקריאה הדהדה אמת , דומה לקריאת נשמתי שביקשה להחזיר אותי הביתה, כי התרחקתי מעצמי .
.אולי הניסוח המתאים לי הוא "את עוצמתי אבקש -כולנו נבראנו בצלם פניו .
ברמת הסמל שבר בעצמות מדבר/ קשור לעצמי הגבוה ולעוצמה.
בפיזי -.כף הרגל כבר חזרה לדרוך , נולד סנדל גדול מממדים חובק גבס , מתאמן בהליכון בבית ,ובחוץ בגזרת המרפסת מול ההר, מקצה שיפורים = בקרוב יציאות , מאחל שהכאב שבדריכה יהפוך להיות מאד מאד עדין ודק עד שיעלם.
אביגיל כתבה לי במתינות והמלה הזו הדהדה לי כמו ברכה לדרך , מתינות =קול זכרון .
אסתי שלחה לי קלף " האהבה מסירה מגבלות " מ" קלפי מרלין "שמתאר חלום שחלמה ושמחתי מאד .
"אתה כמו מורה שכולם עולים אליו לרגל ", אמרה השבוע חברתנו בלהה תוך כדי שהיא נכנסת למטבח בחיוך גדול.
שמחתי ,משחק המילים דיי מדייק לימים אילו ,את שיצרה תחיה עבורי.
חברים שבאים לעזור ומתוך כך גם נוצרה מציאות חדשה נעימה שיש בא יכולת בריאה.
במפגשים האלו אני תלמיד כמו מורה מקשיב לאשר מביאים חברי, פתוח לשמוע , כל צומת בחיים היא הזדמנות לגדילה , נעזר בחברים לראות מה השיעור.
לאט לאט מתחילה להתבהר תמונה לפשר השבר כי עבורי הפשט הוא קצה קרחון.
בכלל אני מאמין שהעולם הנגלה ,מראית העין היא ממש לא חזות הכל .
שבת שלום .