כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום ראשון, אוגוסט 19, 2018

בוחר להאמין שגם לעצים יש חיים נסתרים



אני מאד אוהב את מראהו , הוא חלק מנוף חיי, פוגש אותו בכל מזגי אוויר אחרי העיקול הראשון ביציאה מנטף ממתין שם גם בחזרתי  ,בודד מעל תהום, סוקר את השמיים בראשית הסתיו והאביב כשהאויר חמים יותר מבקרים אותו החיוויאים .
 אני מצלם אותו כל עונות השנה ,כל פעם צבעים אחרים , עכשיו קליפתו נשרה , אז כן, צילום הוא סוג של פרידה ,מנסה לשמר את דימויו המשתנה , חזותו מרתקת אותי .
הצגתי אותו בתערוכות, היה גם שער במוסף של שבת כיכב שם בהקשר התערוכה "עובר אורח".
 התערוכה עסקה בדרך הביתה, ביאיר , בפרידה ובבחירות בחיים , עכשיו איתו , זו פרידה איטית ,בשריפה הגדולה בשלהי הקיץ שעבר , נפגע אנושות , מאז ניצב שם מת זקוף , בתחילה לא היה ברור לאן פניו , עכשיו זה עצוב וברור. מתי בדיוק הוא ויתר? אין לדעת אולי ניסה בשורשיו להתחבר לשיחים סביבו שיחזקו אותו ,מספרים שיש להם לעצים תכונות אישיות משלהם , הנה בחלקתנו נצבים להם שלושה ברושים זה לצד זה לכאורה תנאים סביבתיים זהים וכל אחד מהם מתנהג בצורה שונה , מן הסתם יאמרו כי אין מה להשוות כל עץ ושורשיו ואדמתו ואני בכל זאת בוחר להאמין שגם לעצים יש חיים נסתרים .עכשיו כמעט שנתיים אחרי הכוון ברור , מתי שהוא הוא יעלם, יצא מהפריים של הדרך הביתה , יהיו שיגידו לעצמם , וואו מה השתנה ולא ידעו להסביר לעצמם,יהיו שלא יבחינו . ככה זה במרוץ החיים יש הרבה הסחות דעת . שהיינו קטנים סיפרו לנו שהחזק שורד, מן הסתם זה כך, הקריאו לנו זאת מספרים שהודפסו על נייר שמקורו בעץ שלא שרד .
הכל התחיל מפועלי מע"צ שעשו לעצמם קפה בשולי הדרך ביום שנשבה בו רוח מזרחית ערה מאד/ הטבע אינו יכול להתגונן מפני כוחו של האדם שממיט עליו במזיד או בחוסר מודעות כליה .
















העץ הבודד תגובות לפוסט: 

מירי חן:" מהמם !!!" 

שוקי קוק:" יפה ורגיש ,פרידות שונות ומשונות בחיינו, חלקן נכפות ,חלקן מתבקשות, חלקן קורות 

תמיד כאב, קטן, בדרך ההמשך ,רגע אחרי." 

Ayala Tamary :"כי האדם עץ השדה... כל מפגש עם עץ הוא מפגש אנושי, מחבר לנוכחות, לעוצמה, לשורשים. כל עץ יחיד ומיוחד, כמו בני האדם שאין האחד דומה לשני. העץ הזה הוא מכר קרוב, ממפגש יומיומי בדרך הביתה, יש לכם חיבור מיוחד...בשבילך הוא ציון דרך בהרבה מובנים. במובן מסויים, העץ לא יעלם, הוא ישוב אל העפר ויזין את הצמיחה החדשה" 

Ziva Koort :"יפה ומרגש!" 

:"Chava Mamou חבל על דאבדין והחיים זורמים,מכילים בתוכם את הנעלמים." 

Naama Badihi " נינו ממש רגשת אותי. גם אני נתתי תשומת לב מיוחדת לאותו עץ שם בסיבוב. בעיקר אהבתי לראות את השקיעה מבעד לצמרת שלו. עצוב לדעת שהוא כבר איננו שם. כמו הרבה אחרים שכבר אינם מחכים לנו בבית . אשמח לקנות ממך צילום שלו" 

Taltal Shachar :" נוגע ומרגש במילותיך נינו, תודה על תשומת הלב 💗" 

Sharon Sahar :"נינו, - נפש עדינה, רגישה, חמה, עמוקה ומלאה בטוב... נהדר אתה. ממש."

יום שישי, אוגוסט 17, 2018

פריחה מאוחרת


‏‎Nino Herman‎‏ נמצא/ת עם ‏‎Daphna Abulafia‎‏ ועם ‏‎Adi Bezalel‎‏ ב-‏אברהם הוסטל תל אביב‏.
‏17 באוגוסט‏ ב-‏17:14‏ · ‏תל אביב-יפו‏ ·



את הצילום הזה מקומת המרתף באברהם הוסטל קיבלתי בצ'אט מדפנה האוצרת הצעירה ,
 צילמה אותו חברתה מעצבת הקטלוג , לא נכחתי אמש בפתיחה של התערוכה "פריחה מאוחרת" לצערי לא התאפשר .
... "היה כיף. מקסים. הרבה אנשים, אני מאד שמחה מהתוצאה הסופית". דפנה שיתפה אותי כאן כמו גם בכל התהליך ,בשמחה. מאז שבחרה את הדימוי הזה מתוך הסדרה "מבעד החלון ". אנחנו בהתכתבות .
זו חויה נהדרת לקבל תזכורת שהדרך חשובה לא פחות מהמטרה ודפנה ממש הפכה את מלאכת האוצרות וההפקה לכזו . 
הכרנו דרך הדימויי הזה שראתה באינטרנט : "אני רואה בעבודה הזו דיוקן עצמי שמשחק עם מוטיב הסתרה וגילוי עם העולם בחוץ").אמרה בתחילת הדרך כשצוטטנו. 
עכשיו שיש תערוכה שאלתי אותה מה אומרים המורים ? 
דפנה סיימה השנה לימודי אוצרות בסמינר הקיבוצים. וזה פרוייקט הגמר שלה .
דפנה : " המנחה שלי, , הגיעה. עברה על התערוכה, דיברנו קצת ובזה זה מסתכם 🙂 האמת שאני לא מחכה לציון, בעיניי עצם הקיום של החלל עכשיו זה מספיק". 
עבורי הסכום הזה הוא קול זכרון נהדר תודה דפנה . 



‏‎Adi Bezalel‎‏ :· 
"תערוכה יפה ומושקעת של דפנה אבולפיה מהחוג לאוצרות בסמינר הקיבוצים. הברבור יצא לנשום קצת אויר באברהם הוסטל.התערוכה פריחה מאוחרת תעמוד כשבועיים, ממליצה לבוא לבקר :)"




Jennifer Benady Bloch : "הצילום ממוקם במקום שממש עושה לו טוב והוא עושה לקיר טוב".








יום שלישי, אוגוסט 14, 2018

ראש חודש אלול / הר הרוח




   

"...שאל את עצמך, רק העמד את השאלה כהלכה, –ומצוא תמצא את התשובה. 
 העיקר הוא, כי השאלה היא הרבה יותר רחבה ויותר עמוקה ממה ששאלת, ממה שנהוג לשאול. 
 ארץ-ישראל היא בשבילנו הכל, כל החיים או –לא כלום, כל השאלות האנושיות, הלאומיות, האישיות עומדות פה בשבילנו על הפרק ודורשות מאתנו ביקורת חדשה, בירור חדש, פתרון חדש.
 רק בכל שלמותה זו יש בשאלה רוח חיים, יש בה כוח לפתוח לשואל את מקור החיים, יותר נכון, לתת לו היכולת לפתוח לעצמו את מקור החיים, את מקור המחשבה והיצירה בכל אשר הוא עושה, בכל אשר הוא חי."...


 מתוך "מכתבים" 
אהרן דוד גורדון
21. לבנימין קוצ'רבסקי (בנימיני).
רמה, כסלו תרע"ו



יום רביעי, אוגוסט 08, 2018

"אור החיים האנושיים הוא לא במה שהאדם לוקח מן המוכן"

"אור החיים האנושיים הוא לא במה שהאדם לוקח מן המוכן ,אף לא במה שהוא נותן לאחרים מן המוכן ,כי אם במה שהוא יוצר"....
א.ד גורדון על יצירה אמנות וטבע .


עמית /פורטרט של אשה / נגה יפו.

יום שבת, אוגוסט 04, 2018

"His images are so heartfelt and immediate "



הי נינו

חברה שלי הייתה בתערוכה שלך וכותבת :

"First, of all, I loved Nino’s photo exhibit at the Marin JCC. His images are so heartfelt and immediate; they drew me in. They have given it lots of space in two galleries and on two floors."

אז כיף היה לשלוח אותה וכמו שאתה רואה מאד נהנתה!

שבת שלום
אשלי

הוסף כיתוב

" They have given it lots of space in two galleries and on two floors"...



יום שלישי, יולי 31, 2018

רוני הראתה לנו ויזואלית בספרה איך הכל נרשם קיים ,כל מה שכתבה חשבה הגתה מחקה






את רוני ארצי בת ה25 , בוגרת שנקר במחלקה לתקשורת חזותית, הכרתי ב 2014 כחיילת .
יאיר הפגיש בינינו ,נשלחה ע"י יחידת הצילום של חיל החינוך בה שירת כצלם לעלות לקברו.
להיות לצדנו ביום עצוב זה ,אותה שנה לא עליתי מתוך היותי מרותק לבית עם שבר ברגל .
אז היא ירדה הביתה ונוצרה ידידות של אמת. פנים טובות , לב פתוח , מבוכה קלה , סקרנות גדולה, באה עם שון הנהג של היחידה , שאלתי אותם מה סיפרו להם על יאיר לקראת בואם , "מעט מאד " אמרה רוני שלא בטענה , הפלגנו בשיחה על התקופה הזו שדוחפת את כולנו להתבגר לחבור לאחריות ,שמחתי למענה שלה כי בקלות יכלה לאמר "הצבא" לא סיפק לנו מידע , או חומרים לקראת ביקור שכזה אצל הורים שכולים, לצד זה בחרה ללמוד מתוך הקיים ברשת ,זה גם היה מן הסתם המפגש הראשון שלי עם הסקרנות שלה לחקור להבין לעומק . סיפרה שלמדה על יאיר מתוך שנכתב עליו ברשת, בבלוג שלי בסרט שיצרתי אחרי מותו , שון הנהג למד ממנה בדרך.
עכשיו קיץ 2018 אנחנו בתל אביב בחופשה , פוגשים אותה עם אמא שלה עדנה , באו עם הספר שהגתה ,דמיינה, יצרה, ערכה ,המציאה לפרויקט הגמר שלה שהוצג בשנקר, וזו פשוט עבודה מדהימה בהיקפה ומעבר לכך, על המעבר ארחיב .
,
תחילה פגשנו אותה ואת הספר שבו איגדה את כל המידע שפייסבוק צבר עליה במשך 10 שנים האחרונות, מאז הצטרפה, ספר בן 2,500 עמודים. 4 וחצי קילו כרוכים /מתפרקים , אותה סקרנות שהפגישה ביננו אז פעמה כאן בגדול , החליטה לחקור את מאחורי הקלעים של כל המידע שהרשת החברתית צברה עליה אי פעם. 
סיפרה שהכל קיים שום דבר לא נמחק ,
בטלפון התרגשתי והחמאתי לה על מה שנגלה בפני עוד טרם המפגש בינינו ראיתי בשידור החיי שקיימה לאורך כל ימי התצוגה בשנקר את הספר ראיתי דפדוף בתוכו, לא ידעתי להסביר מה כל כך מרגש ,עלו כמה הקשרים , רק אחרי המפגש איתה עלתה בי תובנה עומק שכמו היתה מענה לשאלה מה כל כך מרגש.? אנסה לשתף אתכם ואשמח להתייחסותכם .
נולדנו, לנשמה שלנו יש USERNAME מאמין שהנשמה באה עם זכרון מסע קודם ואוגרת סוג של זכרוןבמסע הזה מהי היא לוקחת הלאה זה גם סוד גדול .מה שיותר ויותר ברור שהמילים, המחשבות, האמונות ,הדעות, הטענות ,המחמאות, הכל יוצר את מציאות חיינו,והכל נרשם 
ושום דבר לא נמחק , ההבנה הזו שהטכנולוגיה של פייסבוק הציפה בי, חיברה אות למימד האחריות אם זה אכן כך ונאמר לרגע שזו חוקיות שאין עוררים עליה איזו אחריות ענקית זאת להבין זאת איזו התבגרות עצומה זה דורש מאיתנו לשקול מילים ומחשבות ,לשים לב , לעצור עצמנו מלסכם את מי שאנחנו ולסכם אחרים .
פתאם הבנתי שהטכנולוגיה הזו שכל כך הרבה מפחדים ממנה מהצל שלה , מספרת לנו לאן פנינו
כאנושות , היא מפלסת דרך בהבנת הרשת האנשית הזו מספרת לנו שכולנו רקמה אנושית אחת .
אם הנשמה שלנו שומעת את כל הבפנים שלנו הכל ך לא אחראי מן הסתם הדברים הללו שנרשמים , נאגרים ,משפיעים ההבנה הזו שלנשמה יש את כל הדאטה עלי ושלי , את רשימת החברים שלי ,שהיו, שאכזבתי שנפרדתי, שמתו, כאילו שמחקתי מחיי או לא אפשרתי להם להיות חברי הכל מתועד , וואוו ההבנה הזו גורמת לי לקחת אחריות מרגע זה , מה אני אומר על חברים על רעייתי על ילדי ," עוף השמיים יוליך את הקול " בספר שרוני יצרה יש את כל הדאטה שיש לפייסבוק עלייה הכל כך סיפרה הדפיסה עיצבה והראתה , זו עבודה מרשימה מאין כמוה שלתחקיר הפקה איסוף עריכה עיצוב התנסות רבת מימידים .
עם העובדה הזו ש"הכל נרשם" הלכתי לישון אותו לילה אחרי המפגש המרתק /מרגש איתה ואמא שלה, למחרת שוחחנו שוב וסיפרתי לה מה עלה בי על העידן הזה , בעקבות עבודתה והמפגש איתה , מה עלה בי על העידן הזה שהצל שלו גדול ומאיים ,אנחנו חיים בעידן שבו למעשה אין אפשרות לשמור סודות יותר, אשליית הפרטיות או האין פרטיות יכולה להפחיד ובצדק, אך שוב יש לה תפקיד, רוני סיפרה שהרגיש לה מאד מאוד חשוף, זה כאילו אנשים חדרו לה לנשמה.
אני בדרכי חיפשתי את האור שהטכנולוגיה הזו מביאה,כי עבורי כל דבר בקיום הזה יש לו תפקיד בחיינו שהרבה פעמים לא מתגלה אלא ממרחק של זמן ,המילים "הכל נרשם " "שום דבר לא נמחק " שוב מהדהדות בתוכי את התובנה שאנחנו נדחפים לעידן שבו חייבים לקחת אחרית , מה אנחנו מדברים , לשנות דיבור ומחשבה על עצמנו ועל האחר , זה הכוון בעיני .בפייסבוק ובכלל במציאות חיינו.
אין ספק שאם אדם שפניו לניצול ציני יכנס אל תוך פרטי המשתמש ויקבל גישה לכל פרט מידע שסיפקנו או שאספו עלינו, יש לו אפשרות לעשות שימוש לא מיטיב , אין ספק וזה כבר קורה.
לצד זה אנחנו בתנועה גדולה של למידה והכל בשינויי. ומה שנחשף ומעלה פחדים לא יתכן שאין את הצד המואר ,"כי הצל מקורו באור " .
לא יכול להיות שהכל שלילי כל הזמן , זה לא בטבע הקיום , זה לא בחוקיות התודעה האנושית. 
זכרו הכל נרשם והפייסבוק הזה מספר לנו על הממדים השונים ,רוני הראתה לנו ויזואלית בספרה 
איך הכל נרשם קיים ,כל מה שכתבה חשבה הגתה מחקה , אז אותו דבר גם אצלנו , 
והאחריות שלנו זה לדיבור שלנו.
סיפרה שהכל קיים שום דבר לא נמחק ,



ומה שנחשף ומעלה פחדים לא יתכן שאין את הצד המואר ,"כי הצל מקורו באור " .


















יום שישי, יולי 27, 2018

"נראה לי שאתה מתלהב מצלם כל הזמן כמו מישהו שקיבל מצלמה חדשה ליד "





צילום  איתן הרמן 








בכלל אמא עולה הרבה מתוך העבודות שאני עושה נזכר בציוריה בפורטרטים שלה
הנה כמה כאילו שאתם עוד לא מכירים שמצאתי השבוע בספר אורחים של אחת מהתערוכות שלה .


היינו שם אכלנו גם , צהרי היום שעה שתיים ,נגמר האוכל הכל כך טעים, מסתבר שעשו הזמנה ענקית של מנות בהפקה של צלם אופנה בסטודיו סמוך , רגע אחרי נכנסו זוג והמלצר אומר להם "שלום שלום , יש מזגן , אבל אין אוכל "







השבוע היינו סבא סבתא למשך ארוך יותר , חזרנו לרגע להיות אבא אמא במשרה מלאה לאלון התינוק בן השנה וחצי הגדל, בן אדם מופלא, חכם, מבין, זורם, מתמסר, זו היתה חוויה נפלאה. בתוך ים המחאות והמורכבות של מציאות חיינו , התכנסנו לרגע לתוך עולם ילדי של טוהר ותום שאני מאמין קיימים בכל אחד מאיתנו .
נזכרתי בהורי שהיו עולים יום בשבוע להיות עם יאיר , בכלל אמא עולה הרבה מתוך העבודות שאני עושה נזכר בציוריה בפורטרטים שלה
הנה כמה כאילו שאתם עוד לא מכירים שמצאתי השבוע בספר אורחים של אחת מהתערוכות שלה .
אתמול יצאתי לתל אביב עם חברי רוני ביקור בגלריה הבית , נסענו לקבל חזרה עבודות שלא נמכרו , יש כאלו רבות ואתם מוזמנים לבתינו לבוא לרכוש התצוגה נמשכת כמו גם היצירה .
בצהריים בשמעיה בפלורנטין פגשתי את שיסל ובנו דוד ,צילמתי בדרכי מתוך שמחה . בחור צעיר שאל אותי "האם המצלמה חדשה ".
"לא , למה אתה שואל, " השבתי מתוך סקרנות. "נראה לי שאתה מתלהב מצלם כל הזמן כמו מישהו שקיבל מצלמה חדשה ליד ". רוני חברי סיפר לו עלי ומסעי . לא פעם עולה בי השאלה הזו, איך אני נראה בעיני אותם צעירים וצעירות אותם אני מצלם ?
סבא עם מקל , שמסתכל בעיניים גדולות וסקרניות.זוכר את אבא שלי מתבונן על אנשים ונשים באותה אינטנסיביות מביכה לפעמים .
ענין הגיל והמוגבלות מעסיק אותי , הרוח שמוציאה אותי לדרך נושבת בעוצמות שונות מגוף העבודה שאמור לממש את רצונה .
מברך עצמי וכל אחת ואחד מכם בסופ"ש זה שנקיים עשייתנו מתוך שמחה חיוניות התלהבות ואמון מרגיש שאילו יסודות לכוח בריאות ושמחת הלב .
בתוך מציאות ומורכבות חיינו בימים אילו ובכלל זה מתבקש כדי שנוכל להביא את השפע שבאנו ולהשפיע ולחבור לאותו תום וטוהר שמבקש מקום בחיינו .

צבי שיסל ובנו דוד / פלורנטין 2018 — ‏ב-‏שמעיה‏.‏

היינו שם' אכלנו גם , צהרי היום שעה שתיים ,נגמר האוכל הכל כך טעים, מסתבר שעשו הזמנה ענקית של מנות בהפקה של צלם אופנה בסטודיו סמוך , רגע אחרי נכנסו זוג והמלצר אומר להם "שלום שלום , יש מזגן , אבל אין אוכל " .

יום רביעי, יולי 25, 2018

החיים כיצירה



ציור : אדוה אשכנזי  https://www.facebook.com/eskenasy1


החיים כיצירה
"החיים הם יצירה, התחדשות תמידית, התיצרות שאינה פוסקת, 
 והאדם שותף לטבע ביצירת החיים.
 אור החיים האנושיים הוא לא במה שהאדם לוקח מן המוכן, 
אף לא במה שהוא נותן לאחרים מן המוכן, 
כי אם במה שהוא יוצר. 
הוא נותן את כל עצמו ולוקח את כל עצמו."
האדם והטבע/ אהרן דוד גורדון
ציור : אדוה אשכנזי

יום ראשון, יולי 22, 2018

לרגע כאילו היה זה ביקור של הורי רגע של געגוע /תעתוע

נפתח אלבום הכי מאוחר שיש משנות השמונים אימא סוניה ועיינת בשוויץ 



הורי כבר נאספו מזמן ,ביום הזה ואשר מתחולל בו נראה לי שחיו בימיה התמימים האחרונים של ארצנו. חסכו מעצמם את הטלטלות העולמיות מקומיות שאנו עוברים.
 אתמול בתוך כל הסערות ,חוויתי רגע פרטי מרגש ביותר.
 סוניה בלומנפלד בת ה96 שאני מאד אוהב אם חברי היקר מגיל 4 רוני, באה לבקר בתערוכה "בינינו" במוזיאון ישראל .

.הייתי אצלה שבוע שעבר ,גם כן ביקור מרגש , שוב חוויתי אשה חכמה, צלולה, צעירה ברוחה . הייתי שם לראות אותה מארחת צעירים מגרמניה שעושים כמו שנת שרות בארץ ,מבקרים אותה יום בשבוע , משוחחים עם אותה אשה מיוחדת.

 הגוף שלה ומערכותיו עייפו , הרוח ,הרצון ,הסקרנות ממשיכים לשאת אותה למקומות , להפגיש אותה עם עולמות של אחרים ,לספר שוב ושוב על עולמה שלה .
הרצון שלה לצאת מהבית גדול מהיכולות זה הולך ונהיה מורכב אך היא לא מוותרת ,כל כך מעוררת השראה ,בצהריים קיבלתי בווסטאפ אוסף תצלומים טריים מהתערוכה שמביאה לי כל כך הרבה שמחה והכרה .

באחד התצלומים רואים את סוניה מול העבודה שנקראת צ'קלקה .
יושב מול המסך ובוכה ,לרגע כאילו היה זה ביקור של הורי רגע של געגוע /תעתוע . מסרי ד"ש להורי .
סוניה היא מאותה שנת יצור 1921 תצלום חזק , בתמונה היא מצביעה /שואלת /מדברת /כולם מקשיבים מתבוננים ,
ביקור הגברת הגינגית זקנה , ואופק בצילום אותו צבע שיער .איזה חבל שאמא לא זכתה גם.

כל כך רצתה הכרה באמנות שלה, ציוריה נפלאים בכל כך הרבה בתים אנשים נהנים ,תמיד אמרה לי עוד כנער כדי להתקבל לאגודת הציירים הייתי צריכה לשכב עם מישהו, הו' אמא דיברה איתי על הרבה בפתיחות .
 אנחנו נפגשים כל כך הרבה ביום יום
 הו אמא את מעוררת בי כל כך הרבה השראה ציורייך ספוגים בי , אבל ככה להיפגש במוזיאון, לא התכוננתי זה כבר מפגש מסדר אחר. ,
את גופי מציפה התרגשות , אוהב את סוניה ,מתגעגע לאמא , אני מתגעגע לחבוק שלה .
 "עשיתי כמיטב יכולתי אבל יכולתי לא הספיקה " כתבה חברתי איריס טביביאן בשירה "על אמהות וגעגוע"
 הלכתי לחפש תמונה שלהן יחד , נפתח אלבום הכי מאוחר שיש משנות השמונים אימא סוניה ועיינת בשוויץ .
 בערב נסעתי לחבק את נכדי אלון ,הוריו נסעו לחגוג יום הולדת 30 לדניאל בני היקר .
 " אבא , סבא" הוא קורא לי  , אולי סידר לעצמו חיבור כזה מגשר על החסר , ממלא את ליבו שמחה. נ
שמותינו מחוברות , איזה כיף שגם העתיד לידי .

Ronny Blumenfeld נינו יקר מאוד, הזכרונות שלי עם לורה אמא שלך וגבי אביך הם גם הזכרונות המשמעותיים של הילדות שלי. אנשים כל כך יקרים . הם היו גם ההורים שלי ! הם עצבו את מי שאני. 
כמה טוב לנו שהתברכנו בהורים כאלה ובחברות כזו. תודה.

  

הייתי שם לראות אותה מארחת צעירים מגרמניה שעושים כמו שנת שרות בארץ ,מבקרים אותה יום בשבוע , משוחחים עם אותה אשה מיוחדת.




יום חמישי, יולי 19, 2018

ממשיך לייצר עוד רגעים כאילו לעתיד .


אז אמש בגלריית הבית שלי בעודי נכנס לחלל התצוגה המרשימה של 60 אמני הבית ,מורידים את אחד הצילומים שלי מהקיר ,התחושה /מחשבה "יש התענינות" או "אולי נמכר", רגע אחרי קוראים לי להכיר את הקונים זוג מקסים , כבר כיף גדול .."שמי ארז נבון" .. וואוו זה מדהים להזכר ,אותם עיניים "אני זוכר אותך כילד עברו אולי 40 שנה עיניך כל כך מוכרות ,מרגיש לי כמו טיסה במנהרת הזמן - אילו פלאים יש ביקום הזה ,כאילו נדברנו שניפגש.
רגע לפני שירדתי מנטף לגלריה הגיע אלומה חברה יקרה וישבנו מול השקיעה מפליגים בשיחה , כשהלכה היה בי הסוס קל האם לא מאוחר מידי לרדת , הפתיחה כבר התקיימה ב19.00 ואני אגיע לקראת 21.00 , בסוף פשוט נכנסתי לאוטו 
התחושה שמשהו בי ידע שאני אמור לרדת.
כל כך מרגש המפגש הזה .חוזר לשיחה עם ארז . "אז שצילמתי אותך קראו לי חנניה הרמן ",."אתה חנניה הרמן ? וואוואו זה מדהים " פונה לרעייתו חני יש לו כל כך הרבה תמונות של אבא שלי ,,רגע אביא לך את הספר וכבר הוא רץ לאוטו וחוזר "מצטער אין לי אשלח לך" .עכשיו אנחנו מביטים בטלפון שלו בתמונות אביו שנמצאות באתר מורשתו מראה לחני רעייתו המקסימה "הנה את רואה זה למשל תמונה שלו כחנניה" אני מצטרף, מביט בצילום ושוב נגנב מכל התמונות דוקא את הצילום הזה הוא בוחר להראות :"הילד הזה שמביט באביך הוא הבן שלי איתן " "זוכר שצילמתי זה היה בסוכות יום הולדתו ה6 ". "זה בנך הוא שואל מלא פליאה" ? סביבנו נוצרת התעניינות חברים מהגלריה שבאו והביאו חבריהם לערב המכירה הראשון מסתקרנים . אחת הבנות הצעירות לוחשת לי "שמעתי אותו מציג עצמו בפניך כארז נבון וחשבתי שהוא הבן של דב נבון , אני מעידן אחר מדור אחר" . אז כן יצחק נבון נשאר בזיכרון הדור שהכירו כנשיא עממי אהוב, בעמוד הפותח של העמותה להנצחת מורשתו לצד תמונתו עם איתן בני מצוטט אומר :"היכולת שלנו לקיים דו שיח בין המחנות השונים תקבע את חוסננו הפנימי ואת המידה שבה נוכל להיקרא עם אחד."
"בכל הקשת הנרחבת של פעילויותיו הנחתה אותו מטרה מרכזית אחת: ליצור עַם יהודי אחד ומאוחד מהענפים שהתקבצו מחדש במולדתם ולהסיר מחיצות בין איש לאיש, בין עדה לעדה."
כשחזרתי הביתה חיכה לי מייל עם צילום שכותרתו " הצילום היפה שלך כבר על הקיר. ברכות"
תודה רבה לכם ארז וחני יקרים שימחתם אותי מאד. תודה רבה לניר הרמט אוצר הבית הנפלא שפתח בפניהם את עולם הצילום שלי.



הנשיא נבון  פוגש את באי הבית הפתוח  סוכות 1979 במרכז   בני איתן .


מתוך  הדף הפותח של העמותה להנצחת המורשת של הנשיא החמישי יצחק נבון 



אז אמש בגלריית הבית שלי בעודי נכנס לחלל התצוגה המרשימה של 60 אמני הבית ,מורידים את אחד הצילומים שלי מהקיר


רגע לפני שירדתי מנטף לגלריה הגיע אלומה חברה יקרה וישבנו מול השקיעה מפליגים בשיחה 


 הנשיא נבון בטכס קבלת פנים לנשיא צרפת  מיטראן וראש הממשלה בגין מימין 


 בית הנשיא  עם בגין 


חיילים וחיילות מצטיינים  בבית הנשיא ביום העצמאות 


©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com