כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום רביעי, פברואר 26, 2020

סטורי_היסטורי / לרגל יום פטירתו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין .




הוא הנהיג מלחמות, עבר עשר מערכות של בחירות ויזם הסכם שלום חשוב. אבל מה הסתתר מאחורי כל הדרמה? צפו בפרק מיוחד של #סטורי_היסטורי לרגל יום פטירתו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין >>>

Nino Herman
Begin Center | מרכז מורשת מנחם בגין


מאת עינב לוגסי, לע"מ
צילום: קובי אלקוצר, לע"מ

יום שלישי, פברואר 25, 2020


גיא גרדי
‏25 בפברואר‏ ב-‏18:23‏ ·



"  אור גנוז - בצילומים של Nino Herman גנוז אור, אור שבוקע מפני המצולמים ומפני הנוף. אור פנימי ואמיתי. גם מהכתבים והתורות של א.ד. גורדון (שהיום היורצייט שלו) בוקע אור, אור השכינה הנגלית בחיי היום-יום, בעבודה, בנוכחות המלאה של האדם במפגשו עם החיים, עם הטבע, עם אחיו.
אז חיברנו את צילומיו של נינו לנעמה שקד (תלמידה ומורה של גורדון) וביחד יצרנו אור גדול.
וזה חשוב, בימים האלו, שבכל פעם איזה גל עכור חדש שוטף אותנו, לראות את האור, להיזכר כמה אור עוטף אותנו ולהעצים את האור.
ותודה לצוות הנהדר של בית מדרש אלול Beit Midrash Elul , שבמעט אמצעים הוסיף אור גדול."


תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏‏לשבת‏, ‏טלפון‏‏ ו‏בתוך מבנה‏‏‏‏



תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏3‏ אנשים‏, ‏‏אנשים יושבים‏‏‏


תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏3‏ אנשים‏, ‏‏‏‏אנשים יושבים‏, ‏שולחן‏‏ ו‏בתוך מבנה‏‏‏‏



יום ראשון, פברואר 16, 2020

.... משהו זול שאין עליו מחיר? מוכר:" כן, בן אדם."

בתור לקופה אצל הירקן באבו גוש,
אני: האוכמניות כמה עולות עכשיו?
מוכר: 13.90
אני: וואוו איך זה ירד ככה המחיר?
מוכר: הזמינו הרבה, באמת אני צריך לשים מחיר על הקופסאות
אנשים מדלגים, יש כאלה שלא מביטים אפילו.
אני: יש לך עוד משהו זול שאין עליו מחיר?
מוכר: כן, בן אדם.


תמונה יכולה לכלול: ‏‏פעילויות בחוץ‏‏

יום שישי, פברואר 14, 2020

דניאלה וירצר

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‎Daniella Wircer‎‏‏, ‏‏פעילויות בחוץ‏‏‏


קר בחוץ רוחות מזרחיות עזות מנשבות, רוחות של עונות מעבר
אז כן יהיה עוד חורף וגשם אבל הטבע נותן קדימון לימים הבאים.

בקיץ 2009 צילמתי את דניאלה וירצר ,ברחובות פלורנטין, לא הכרנו
תחילת מסעי שם, הגיעה מן הים , נעצרה לרגע ליד בר קטן שניהל ידיד שלה
צילמתי פריים אחד, מכוון לשאול רשותה, לא אהבה. נשאר הדימויי
במגירות המחשב,
לאחרונה חשף עצמו, דיברנו , "וואו, צעירה יפה ורזה כן אין הבעיה"
שבת שלום לך דניאלה יקרה .


Daniella Wircer:" שבת שלום לך נינו ותודה לכל המפרגנים 💖"

יום חמישי, פברואר 13, 2020

"בוקר של כיף" גימלאי הקהילה של מתנ"ס נוף ים, הרצליה.




תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏5‏ אנשים‏, ‏‏‏אנשים יושבים‏ ו‏בתוך מבנה‏‏‏‏

צילומים : רונן מחלב


רגע אחרי שסיימתי הרצאה
במתנ"ס נוף ים בהרצליה
קראה שרה כהן משמאל
את המילים המונחות כאן בהמשך הפוסט.
מילים שמאד ריגשו אותנו.
תודה רבה לתמר פונו היקרה
שהזמינה אותנו, לתרצה.
לשותפתי רעייתי תחיה.
ותודה רבה לצלומיו של הצלם רונן מחלב.


  שרה כהן :" בוקר של כייף
נחשפנו היום
לנינו הרמן צלם העיתונות הותיק והמרשים.
שצילומיו האומנותיים מרהיבים ומרגשים.
שמענו הרצאה מלווה במצגת מעולה
על הקורה בקהילה.

סיפרת לנו נינו שבדרך לביתך שבנטף
בינך היקר יאיר נקטף
בחרת בחיים למרות המכה הנוראה,
ואתה צלם מוכשר מעורר השראה .
גם מחלת הפוליו לא עצרה אותך
להיפך סיפורך האישי הכואב שזור ביצירתך.
לצד הכאב והעצב יש בך שמחת חיים
ורואים זאת היטב בצילומים.
הבאת את המציאות ברובד נוסף
ולכל צילום יש ערך מוסף.
תארת בצילומיך בצורה מאלפת אירועים הסטוריים במדינה
ומילותיך המרגשות השלימו את התמונה.
הבאת גם את מאחורי הקלעים
של אירועים חשובים ושונים.
ערכת לנו סיור לא מבוים ברחובות
בעזרת התמונות היפות.

תודה לך חנניה על הרצאה מרגשת ותמונות נפלאות,
ששאבו השראה מחייך בארץ הזאת.
דיברת בכבוד רב על הוריך וסביך האהובים
שהשפיעו על צילומיך לאורך השנים.
סיפרת בצורה יוצאת מהכלל באומר ובתמונה
את תולדות המדינה.
יצאתי נפעמת ופעורת פה
מהבוקר הכל כך יפה.
ותודה לתחייה זוגתך היקרה
על הרצת המצגת המופלאה.
הגשתם לנו בוקר מקסים מאד
והותיר בנו טעם של עוד

תודה לתמר והמתנדבות מעל הכיבוד המושלם עד מאד.
תרצה מאחלת לך שתשובי במהרה לאיתנך
ונהנה מפרי ידך."


Tamar Fono:" נינו יקר,
תודה על הרצאה מרתקת, מרגשת ומעצימה. תודה על התמונות הנפלאות שלך שתלויות במתנ"ס נוף ים בתערוכה "ישראל -יומן מסע" , ותודה על שעוד יש אנשים כמוך וכמו תחיה"




יום שלישי, פברואר 11, 2020

על האדם ועל הטבע- אירוע ספרות / שיח גלריה.



מפגש ושיח
בעקבות הגותו של א"ד גורדון
על האדם ועל הטבע
עם נעמה שקד

התבוננות בתערוכה 'כפר/עיר' של הצלם נינו הרמן Nino Herman
מבט מרתק ורגיש על הנוף האנושי והצומח בכפר ובעיר

יום חמישי, ינואר 30, 2020

קולנוע סרט בתדר / "מנה ראשונה" / NINO


תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏8‏ אנשים‏, ‏אנשים מחייכים‏‏



תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏אדם אחד או יותר‏ ו‏טקסט‏‏‏
הערב בתדר יקרינו את סרטו של בני איתן "NINO".
חמש דקות של יצירת לב
מבן אוהב אהוב וכלתי המוכשרת והיקרה .


יום ראשון, ינואר 26, 2020

תם עידן. איש תם וישר הלך לדרכו.





קמנו משבוע של שבעה, תם עידן
איש תם וישר הלך לדרכו-עצוב.
כמו ירושלים של פעם שאיננה עוד
אני מכוון לדורות הבאים
שיספרו על האיש שהיה.
בילדותי הייתי עובר ליד בית רעייתי
דבוק לחלון אוטובוס "המקשר"
רואה אותן את בנות אוולינה חוזרות מבית ספר
במעלה אוסישקין בואכה בית העם
אולי היו לנו רגעי יחד כבר אז .
עכשיו נפרדים מבית ילדותה, בית הוריה.
זו דרכו של עולם ,
מת יתום, מלווה בבנותיו האוהבות
שהיו בחייו כמו אמא גדולה מחבקת
אשרי האיש שזכה לבנות שכאילו.


Tamar Eisen "קר לו לאריה של גג ג׳נרלי, כנפו זקורה והוא אינו יכול לעוף. ממרומי קיפאונו הסטואי הוא מביט על העיר ששינתה פניה כמה פעמים בתקופת חייו המרתקת של האיש דור שמיני למקום ועברה גלגולים סוערים עד שהיתה להוויתה היחודית היום. אשרי האיש שחי חיים ארוכים וטובים מוקף באוהביו".

יום שבת, ינואר 25, 2020

אבו גוש

תמונה יכולה לכלול: ‏‏פעילויות בחוץ‏‏

Rotem Keidar כמה יפה! ואיך אני מתגעגעת לירקן האהוב עלי בעולם. מחר אתקשר אליו! חבק אותו בשמי כשתהיה שם שוב

יום חמישי, ינואר 23, 2020

סטורי היסטורי | החיבוק בין האב והבן שהסתיים בנזיפה




'"בחודש דצמבר בשנת 1985 נאספה ועדת חוץ וביטחון לתרגיל של צה"ל בנגב. גם צלם לשכת העיתונות הממשלתית חנניה הרמן היה שם לתיעוד השוטף של התרגיל. ללא הכנה מוקדמת, הוא תפס רגע מיוחד בין אב לבן שריגש אותו במיוחד"

מאת עינב לוגסי, לע"מ 
צילום: קובי אלקוצר, לע"מ

יום רביעי, ינואר 22, 2020

שירה ניר על סבא אליצור


Shira Nir
‏19 בינואר‏ ב-‏16:37‏ ·


למה אני לא מצליחה לעכל את זה?
הרי זה גיל מכובד להגיע אליו..!
ובכל זאת, זה לא מסתדר לי בראש. שסבא שלי איננו.
כשהייתי קטנה, מתישהו ביסודי, קרה משהו נורא, ואושפזת. ניתוח.. לא הבנתי מה קרה.. הייתי קטנה.. אבל את התחושה אני זוכרת. "סבא בניתוח, המצב לא טוב וצריך להתפלל. הרבה."
וישבנו, ואמרנו תהילים, ואז הבנתי שלא תשאר פה לנצח.

אבל יצאת מזה, וחזרת לעצמך, והיית נס רפואי!! פנתר!
ולפני כחמש שנים, שוב קרה משהו נורא, ושוב אושפזת, ושוב ניתוח. והיה מפחיד ושוב צריך להתפלל. הרבה..
ושוב ניצחת. ויצאת מזה. וחזרת לתפקד! לא כמו פעם, אבל הרבה יותר ממה שציפו.. ושוב היית נס רפואי!
לפני שנתיים באתי לבקר אותך באיזה יום ושאלתי אותך "סבא מה שלומך?" וענית לי "יותר טוב" אז שאלתי "יותר טוב ממה?" אז חשבת רגע וענית "יותר טוב מאז, כשהייתי בבית חולים.."
והתשובה הזאת היתה כל כך אופיינית לך.. כי תמיד היית כל כך אופטימי.
אז ברור שאני לא זוכרת בדיוק למה אושפזת אז. כי זה לא היה באמת חשוב. מה שהיה חשוב זה שעכשיו אתה יותר טוב.
ובאתי ביום שלישי למיון, והיית במצב לא טוב. אבל לאט לאט המדדים שלך התייצבו, והיית אמור להיות יותר טוב!
אז איך אני אמורה לעכל את זה שעכשיו אתה לא פה? הרי היית צריך לצאת מזה.. והייתי צריכה לשאול אותך מה שלומך. והיית צריך לענות לי שיותר טוב..
היית צריך להשאר. והיית צריך להכיר את הנינים שעוד אמורים להוולד לך. והיית צריך לשיר לי 'שהחיינו' בארוסין.
מי ישיר לי שהחיינו באירוסין?
היית צריך להשאר איתנו, כי היית פנתר. וכי תמיד היית אופטימי.
אבל אולי בזכות האופטימיות הזאת נשארת איתנו עד עכשיו. והאופטימיות הזאת היתה כח החיים שלך. ואני לוקחת אותה איתי.
ובזכותה נשמתך תהיה צרורה תמיד בצרור החיים!


"קרדיט לצלמת המקסימה דין אהרוני-רולנד שתפסה את הרגע"

נרניה .

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏‏שמיים‏, ‏עץ‏‏, ‏‏צמח‏, ‏פעילויות בחוץ‏‏‏ ו‏טבע‏‏‏

יום שני, ינואר 20, 2020

"אבא יקר שלנו".



19.1.20
" אבא יקר שלנו
היום אנחנו נפרדות ממך בעצב, אבא אהוב. אנחנו מלאות תודה על מי שאתה עבורינו, כל כך פשוט ונעים היית בחייך ובזקנתך.
תמיד כששאלנו לשלומך ענית- "ב"ה הכל בסדר" וכשהיה קשה אמרת: "עכשיו יותר טוב".לא רצית להדאיג ולהטריח אותנו, לא התלוננת. תמיד אמרת: "אין לי תלונות".
עברת הרבה ניתוחים קשים ותמיד חזרת להתנהג כאדם בריא לחלוטין, מלא באופטימיות ובאהבת החיים. אהבת במיוחד תינוקות קטנים , כשראית את נכדיך וניניך התינוקות, פניך קרנו מאושר ולבך התמלא בשמחה.
כל יום בהתמדה הלכת לבית הכנסת להתפלל ופעמיים בשבוע שמעת שיעורים שב"כולל" של ישורון. במיוחד אהבת את השיעורים של הרב הרשלר ולא הסכמת לוותר על אף שיעור.
בכיס היה לך פתק קטן ובו רשימת האנשים שהתפללת לבריאותם יום יום בכל תפילה. וגם על זה לא ויתרת. לעצמך איחלת תמיד: "בריאות ואריכות ימים" ואכן זכית לכך.

לפני 94 שנים אבא נולד בירושלים, הבן השני שנולד בביקור חולים שמחוץ לחומה. נקרא על שם סבו ראובן אליצור שגם הוא נולד בירושלים העתיקה ועוד דורות לפניו החל מאמצע המאה ה19.
התקופה הכי משמעותית בחיו היתה עת נלחם בעיר העתיקה במלחמת השחרור ואף הלך לשבי בירדן.
בתקופת הלחימה ובשבי אבא כתב יומן ולאחר שיצא לפנסיה הוציא אותו לאור כספר.
במשך שנים רבות ועד גיל 85 ויותר הדריך קבוצות שונות בסיורים ברובע היהודי ובין השאר סיפר לחיילים ולמדריכי טיולים על מורשת הקרב במלחמת השחרור.
אבא מאוד אהב את משפחתו הקטנה , את אמו רבקה ז"ל ואת אחותו חסיה שזכתה לאחרונה לחזור לגור בארץ ונמצאת איתנו כאן. אביו נפטר כשהיה צעיר ואנו לא זכינו להכירו.
את אמא שלנו אסתר הכיר בבני עקיבא וביחד גדלו אותנו בירושלים. לפני שבועיים וחצי עמדנו כאן במקום הזה על יד קברה של אמא שנפטרה לפני 14 שנים בדיוק.
במקביל לעבודתו בסוכנות ובתנובה לימד אבא מעל 1000 תלמידים לבר מצוה. את התלמיד הראשון שלו לימד בגיל 12 לפני שהיה בר מצוה בעצמו. הדרך שבה לימד הטמיעה בקרב תלמידיו את הדיוק והיופי בקריאת התורה.
לאבא היה קול טנור ערב, הוא שימש כחזן בימים נוראים ושר במקהלת החזנים הירושלמית. ניגון היה נוכח בקרבו והזדמזם בפיו כל הזמן. בכל שמחה משפחתית נהגנו לבקש ממנו לשיר "שהחיינו".
בשבת שעברה עוד שר איתנו בשולחן השבת ואתמול בשעותיו האחרונות רותי שרה לו זמירות שבת והוא היה נראה רגוע.
נוח בשלום על משכבך אבא יקר שלנו"
אוהבות אותך מאוד, תחיה רותי ויעלי.


התמונות מתוך הספר "יומן ירושלים, תש"ח ברובע הנצור ובשבי הלגיון" בהצאת ספרים אריאל . .

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏מחייך‏, ‏‏‏לעמוד‏ ו‏משקפיים‏‏‏‏‏

תמונה יכולה לכלול: ‏אדם אחד‏


תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏אדם אחד או יותר‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏, ‏טקסט אפשרי שאומר '‏אליצור בן-גור יומן ירושלים, תש"ח ברובע הנצור ובשבי הלגיון HI HI אליצור בן-גור יומן ירושלים, תש"ח ברובע הנצור ובשבי הלגיון‏'‏‏


יום ראשון, ינואר 19, 2020

אליצור בן גור 16/10/1925 - 18/1/2020

אבא של תחיה רעייתי נפטר אמש, אליצור בן גור, בן 94 .
בכל יום הולדת שלו ,מאז לכתה של אסתר רעייתו היינו מסובים ,שלושת הבנות 
תחיה רותי ויעלי ובני זוגם אהרון מנחם ואנוכי באיזו מסעדה ירושלמית קטנה,
 חוגגים לסבא אליצור ,לסבא רבא אליצור, לאבא אליצור.
 "אבא " אתה רוצה... "אבא" מה להזמין לך לאכול... 
המסירות הזו שהתנגנה לה במילה "אבא" שתחיה או רותי או יעלי פנו אליו ,
ביטאה את אהבתן מסירותן של בנות אילו לאביהן,
ואני התרגשתי בשומעי את המנגינה הרכה הזו שבה הופנתה קריאתן אליו. "אבא".  
והוא אורו עניו כל פעם בשומעו.
אהבתי אותו מאד, והוא אותי, חיברה אותנו שפת הלב .
 עוד מעט נצא להר המנוחות ללוות את אליצור לדרכו האחרונה , 
נפרדים מאיש יקר מאד .
על חייו פועלו ודרכו כלוחם צעיר ברובע הנצור ובשבי הלגיון אכתוב בהמשך הימים האילו  .

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏7‏ אנשים‏, ‏כולל ‏מנחם ברון‏, ‏תחיה הרמן‏ ו‏‎Nino Herman‎‏‏‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏‏‏‏אנשים יושבים‏, ‏אנשים אוכלים‏‏, ‏‏שולחן‏, ‏‏משקה‏, ‏מזון‏‏‏‏ ו‏בתוך מבנה‏‏‏‏‏



תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏3‏ אנשים‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏אנשים יושבים‏‏‏‏
 אהבה של נכד לסבבא / איתן וסבא נולדו באותו  יום 16 לאוקטובר 

יום שבת, ינואר 18, 2020

מולנו ברחוב גרה לאה גולדברג



נולדתי ברחוב ארנון בתל אביב זה היה הבית הראשון שלי,
רחוב קטן שקט נינוח קרוב לים.
אמא נולדה בברלין בבית גדול במילנשטראסה.
היה בה געגוע עמוק לגן היפה לעצי האדר הגדולים שהעלים שלהם הסתירו את פני השמים
גדלנו בצל הגעגועים שלה.
מולנו ברחוב גרה לאה גולדברג שחיה בברלין באותן שנים של עלית הנאצים
ימים של אובדן צלם האדם והנאורות.
אמא לא הכירה אותה.
מרפסת ביתנו נשקה למפלס הרחוב
אמא אהבה להתבונן בעוברים ושבים
שומעת מילים שלא כל כך הבינה.
אתמול ראיתי אותן נפגשות, את אמא ולאה, במכולת של יוסף.
הייתי שם בחלל, עד להתרחשות
של מפגש הנשים.
אמא: "אני רוצה לצייר אותך, את מזכירה לי משהי שגדלתי איתה."
עיניה של לאה נעצבות. אומרת משהו.
"זה הכאב של שתי המולדות", אני אומר
אמא מתקשה להבין את המילים.
תמיד אמרה לי "אל תקשיב למילים תקשיב למנגינה"
אמא מגיבה: "העברית שלי לא משהו" .
לאה ממשיכה לנגן בשפתה.
"אולי רק ציפורי מסע יודעות כשהן תלויות בין ארץ ושמיים,
את זה הכאב של שתי המולדות."
יוסף, ליבו במפגש, לא כל כך מבין,
ידיו ממשיכות מבלי משים לחתוך בגוש הגבינה.
קיוויתי שאמא תזהה שזו לאה גולדברג, והמבוכה שלי תעבור
"משוררת" אני ממלמל.
אמא: "את כותבת שירים?"
אני לוחש לה: ברור אמא, זו לאה גולדברג המשוררת,
"ילדי הבית מרחוב ארנון"
(לא עלינו נכתב הסיפור, אבל מרחיב את הלב לספר שאנחנו גרים מול המשוררת).


הבוקר סיפרתי לאחותי את שכתבתי
וגם הקראתי לה בטלפון, משסיימתי
אמרה לי: "היא בכלל עברה אז כבר לגור בירושלים".
מציאותית הייתה תגובתה של אחותי ההיסטוריונית.
חשבתי לתומי שתזרום איתי, נעצבתי.
רציתי לשתף אותה בטיול הזה שבדמיון שלי,
והיא מן הסתם היתה רשומה לטיול אחר.
חזרתי לעוף.
עכשיו הן פוסעות בדרך לשדרות בן גוריון, לא מסתכלות אחורה
(אז הם נקראו שדרות קרן קיימת).


# 50 שנה לפטירתה של לאה גולדברג..




















©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com