כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שישי, אוקטובר 22, 2021

..."זקוק הוא לקשר בלתי האמצעי והתמידי שבינו ובין הטבע אין־הסופי."



...."כי לא רק להשתקפות בבואתו של הטבע בתוך נפשו זקוק האדם. זקוק הוא לספירה של הטבע, ללחיצה המקפת והמאחדת, שהטבע, שההוויה אין־הסופית לוחצת על כל נקודה מנקודות גופו ונפשו ומכריחה אותו לחיות, להיות אדם ולהיות פרט בפני עצמו; זקוק הוא לקשר בלתי האמצעי והתמידי שבינו ובין הטבע אין־הסופי, ליניקה הנעלמה, שכל אחד מאטומי גופו ונפשו יונק מן הטבע האין־סופי ושכולו יונק מן האין־סוף; זקוק הוא לא רק להכרה ולהרגשה, זקוק הוא לחיי עולם." א.ד. גורדון -מתוך האדם והטבע .שבת שלום .




יום רביעי, אוקטובר 20, 2021

דניאל הרמן:"לא הבנתי למה הוא נראה לי כמו הרקולס"



daniel.herman.fitness קיצורי דרך.
הרמתי את האבן וראיתי עקרב שחור, מיד שמעתי מעליי קול חזק "תתרחק טיפה אחורה" זה היה מוסא שעבד בנטף, הוא היה מגיע כל בוקר לשתות קפה שחור, גם אם לא היה עובד אצלנו באותו היום, למדתי ממנו המון, הוא הכיר את הטבע כאילו היה מאמן הכושר של הטבע, הייתי מתיישב איתו לארוחת בוקר עם חצי כיכר לחם לבן וגביע גבינה לבנה.
הייתי אז ילד קטן אולי בן 7-8, לא הבנתי למה הוא נראה לי כמו הרקולס אבל היה ברור ששום דבר לא כואב לו זה לא בגלל שהיה לו dead lift מושלם בהזזת אבנים או push press בשביל לבנות טרסה מעל הראש ולא בגלל שעשה farmer walk או squat עם אבנים שהיו גדולות ממני, זה בגלל שהוא נע בחופשיות בלי חשש שיכאב לו משהו, הוא חי עד גיל 90 ועד יומו האחרון היה חזק ופעיל.
פגשתי מתאמן חדש לא מזמן וניסיתי להעביר לו את החזון שלי לאורח חיים בריא, אז סיפרתי לו על מוסא החזק,
הבנתי והסברתי שבשבילי המטרה היא להרוויח את החיים!
הדרך היא יומיומית, היא מתחילה בקפה שחור על הבוקר (: ונמשכת בתזוזה ובאימון כוח שיעזור לנו להזיז את אותן "אבנים" כבדות ולאפשר לנו לנוע בחופשיות ובלי חשש אינשאללה עד 120.
אין קיצורי דרך אבל בעיקר לא צריך אותם אפשר
גם להנות מהדרך.
Pic by: @nino.herman






יום שבת, אוקטובר 02, 2021

ישבנו דוממים מקשיבים לתנועה החשאית של הציפורים




ישבנו במרפסת , שוחחנו לפתע השתתקה רוני חברתי.
הרוח היתה קלה ושקט שרר, ציוץ הציפורים נפסק.
היא הביטה לשמיים, אילו הקרובים מעל ראשינו.
מה קורה שאלתי.
"שמעתי 4 קריאות קצרות בקול נורא גבוה
שריקה כזו כמו אזהרה" אמרה.
נפעמתי מההקשבה הרגישה שלה .
שיתפתי אותה.
ישבנו דוממים מקשיבים לתנועה החשאית של הציפורים שחוזרות ואז הוסיפה : "מכירה מישהו, מורה לשפת הציפורים, לפני כמה ימים הלכנו ברחוב,הוא שמע משהו ואמר בז או נץ . נשמע לי שזה היה אותו קול ,מרגישים במתח של הציוץ שזו אזהרה. זה כמו שבני אדם היו מזהירים אותך אם היה בא אוטובוס לדרוס אותך .אני לומדת את שפת הציפורים ".
לא ראינו בז בשמי הסתיו שמעלינו, אף שאני מכיר את זה שמצוי כל העת בסביבת העמק שלרגלנו.
חשבתי על נכדנו אלון שאוהב לשבת איתי להקשיב לציפורים.
הרהרתי מתי יכניסו לתוכנית הלימודים את שפת הציפורים.
את סוד השיח של שורשי העצים. את חוקי הטבע, חוקי הקיום .
הידיעה הזו שסביבנו יש עולם שלם שאינו מוכר,נלמד בכל בית ומדובר,לצד ההתנהלות של כולנו בני האדם, שכל כך בטוחים שמה שאנו רואים זה מה שיש, לא נותנת לי מנוח .
"אתה נשמע כועס" אמרה.
נכון ,זה מתסכל אותי שיש כל כך הרבה מן הנסתר שמזמין אותנו ללמוד, לחבור להרגע .וגם אני חלק מהמתעלמים.
כנראה שהתודעה האנושית מקשיבה אם בכלל רק בחרום.
מתי ניפתח כאנושות לרשת היקומית הזו ? לחכמה שמנהלת.
מתי נחיה את החוקיות הזו שבטבע שלמשל אינו אוחז בדבר .
בבית מדרש "אלול" אני פוגש אותו כבר כמה שנים, את גורדון ומשנתו.
א.ד. גורדון מזמין אותנו כבר בתחילת המאה הקודמת ,בהגותו,במאמריו "האדם והטבע" : ..." ופקחת ביום ההוא את עיניך, בן אדם, והצצת ישר לתוך עיני הטבע וראית בהן את תמונתך. וידעת, כי אל עצמך שבת, כי בהתעלמך מן הטבע התעלמת מעצמך."....
..."וידעת ביום ההוא, בן אדם, את הטבע, כי יהיו עיניך וכל חושיך די גלויים, לבך די פתוח, מוחך די עמוק; אבל תדע גם את החיים – והבינות את הטבע. ולא יהיה עוד ביום ההוא אור חכמתך ומדעך אור קר ונורא, כי יהיה אור חי, שופע מכל העולמות.
וידעת ביום ההוא, בן אדם, כיצד חיים את הטבע – כי תרצה לדעת .









יום שלישי, ספטמבר 21, 2021

שמח להתחיל את השנה החדשה בשתי תערוכות שבהן אני מציג



שתי פתיחות תערוכות מאד משמחות חגגנו אתמול. אחלה תחילת שנה.
בבוקר ירדנו מההר ישר לפגוש את "שחר" התערוכה הקבוצתית החדשה שחותמת טרילוגיה "במקום לאמנות" גלרית הבית שלי. ובאו חברים מנטף ושמחתי מאד לפגוש גם את חברי אומניות ואמני הבית.
תודה גדולה ליאיר ברק האוצר, שבחר 3 דימויים משפה אחרת שלי. .."שלישית מצבי שמיים משתנים מעידים על הזמן החולף ועל אפשרות של שינויי, כותרת העבודה לקוח מתוך משפט ניחומים שפגש הרמן בזמן אבלות, השמיים פותחים אפשרויות, מחברים אל מפתח רחב, חסר גבולות, גלוי."
שמחתי מאד להצבה שלהן במרחב.
בערב בבית דניאל על גדות הירקון בקהילת הבית של אחותי יהודית קונפורטי,
ומשפחתה ,אחרי התפילה ירד הקהל לחבור לתערוכה "מרחב פתוח". הרב מאיר אזרי ברך במילים מרגשות וחיבר את הקהילה לתחנות חיי במסעי כצלם, סיפרתי שעל הקירות התערוכה עולם מלא אנשים יקרים שרגע לפני שצילמתי אותם היו זרים ורגע אחרי נפלו המחיצות, נוצרה היכרות לפעמים ידידות, נפתח ערוץ של אמון שאפשר לי להראות את היופי שנגלה... "אני מאמין שאנחנו חיים בעולם שבו כולנו כותבים ומדפדפים יחד בדברי הימים שנכתבים בכל רגע ורגע . השאלה הגדולה היא איזה בני אדם אנחנו רוצים להיות בתקופה זו האם במציאות שאין בה כבוד לאנשים אנחנו בוחרים להביא כבוד. במציאות של חוסר אמון האם אנחנו יכולים להביא אמון. ביצירה שלי אני מבקש להשפיע על סדר היום .זו טיפה באוקינוס, אבל אני מאמין שאין משהו גדול יותר מהיום יום,
שבו אני חי חיים שיש בהם כבוד לאדם ואהבה."
אנשים ניגשו לומר איזה דימויי נגע בהם "התמונות פשוט מדברות" זו היתה חוויה של רבים. והיה כיף גדול להקשיב לכל אחת ואחד על מה דיבר אליו.
תודה גדולה לאיתן בננו היקר שצילם בוידאו, ומתוך צילומיו הורדתי כאן תמונות.
את התערוכה אצרה יהל זקס.
ואתן/ם מאד מוזמנים/ות מאד אשמח לבואכן /ם
שבת שלום והרבה אהבה.






התערוכה " מרחב  פתוח"  בגלריה שבבית דניאל:
"אנשים ניגשו לומר איזה דימויי נגע בהם "התמונות פשוט מדברות" זו היתה חוויה של רבים. 
והיה כיף גדול להקשיב לכל אחת ואחד על מה דיבר אליו.
תודה גדולה לאיתן בננו היקר שצילם בוידאו, ומתוך צילומיו הורדתי כאן תמונות".


התערוכה "שחר", סוגרת טרילוגיה שהוצגה במהלך השנה האחרונה במקום לאמנות, באוצרותו של יאיר ברק ומבקשת להגיב למאורעות השנה האחרונה. שחר מביטה אל האופק, אל מצב של התבהרות, אל היום שאחרי. 
העבודות בתערוכה מציעות קריאה אמנותית-רגשית, לתחושות של תקווה וחירות.
אוצר: יאיר ברק
בהשתתפות האמנים:
אלי דינר, נינו הרמן, דליה זרחיה, זיוה כספי, גילית לוין רונן, אפרת פלג
מרתה ריגר, מיכל רכטר לויט, חגית שחל, ליאור שטיינר.
      





יום רביעי, ספטמבר 15, 2021

סבא של רוני /זיכרון ילדות

היום הזה מעלה בי זיכרון ילדות, הליכה עם " סבא " של רוני חברי היקר לבית כנסת הגדול ברמת גן.סבא לא היה אדם דתי ,איש צנוע ומרשים בחזותו.היום אני יודע לומר שההליכה הזו עם סבא בילדות היה לה תפקיד במסע שלי אולי לחוויית יחד של בני אדם שאני מייחל לה. לסבא היה כסא קבוע בבית הכנסת הגדול בכיכר אורדע והחציה של אותו כביש,כיכר שקטה ונקייה שרוח אחרת מנשבת כבר הכניסה ממד אחר. הורי הלבישו אותי בגדי חג ומועד למרות שהיו אתיאיסטים . בבית הכנסת למיטב זכרוני עמדנו לצד סבא, כשסביבנו מאות עטופים טליתות, לא התחברתי למילות התפילה,מאד התחברתי לאנרגיה,לשירה לחוויית הכוח שיש להתכוונות של אנשים רבים. אולי חברתי לידיעה עמוקה שהחכמה מנהלת. זה כבר ניסוח שעברו שנים רבות של התנסויות שונות כדי שאוכל לומר מילים אילו כך. למדתי גם שחסרה בעולם היום כל כך הרבה אהבה, ולקחתי על עצמי להחזיר את שפת האוהב לרחובות ביצירה בצילומים. מאמין שאנו נקראים ביום הזה לצמצם עצמנו,להביא עצמנו למיקוד שיפחית הסחות דעת. כדי לראות איפה התרחקנו מהאהבה, איפה אני לא סולח לעצמי וממילא גם לא סולח לאחר. ולשם להביא מחילה, איפה אני שוכח "שאני והאחר אחד ". לוקח על עצמי למחול לעצמי - שומט את האמונה שזה לא פשוט . בצילום שאני כה אוהב ,סבא ורוני ביום חול . שנה טובה וחתימה טובה

יום ראשון, ספטמבר 05, 2021

דור חדש בתערוכה "מרחב פתוח" על גדות הירקון .




....."התענינו בכל תמונה ותמונה" .
דור של נכדות נכדים משתתף מן הסתם מהלך טבעי של יתרון השנים .
משמח מאד לקבל ד"ש שכזה מ"מרחב פתוח".
גם אתם מוזמנים לכאן -לשם לגלריה  של בית דניאל על גדות הירקון.







יום חמישי, ספטמבר 02, 2021

Eran Tzidkiyahu- יאיר הרמן 2.9.1980 - 26.04.2000




Eran Tzidkiyahu
‏7‏ שעות ·


יאיר הרמן 2.9.1980 - 26.04.2000

היום לפני 41 שנים נולד יאיר,
לפני 21 שנה הוא מת.
יאיר היה חבר טוב שלי, נפש תאומה.
אהבתי אותו מאוד.
מאז מותו נשארתי עם הזיכרון.
היום אני יודע, עם השנים גם הזיכרון משתנה,
דוהה, מעמיק ומתבגר.

את יאיר אני זוכר דווקא ביום הולדתו, את יום מותו הפסקתי לציין.
למעשה הכרנו ביום הולדתו, ימי ראשית הלימודים. שני נערים חדשים בבית הספר התיכון לאומנויות.

הרגשתי טפיחה קלה על כתפי מאחור, הסתובבתי וראיתיו לראשונה. ידו מושטת לעברי, "שלום, אני יאיר" הוא אמר, מישיר אלי מבט מעט מבויש.

היינו חברים טובים. אהבתי אותו מאוד. הוא היה מוכשר בטירוף, צלם מקצוען, עתידו בתחום היה לגמרי מובטח. הוא היה בחור רגיש ופגיע. הוא היה אנושי, היו לו חולשות וסדקים.

היה לו לב ענקי, אולי גדול מידי ... סיפור חברותנו ונסיבות מותו היו הפעם הראשונה שנפגשתי עם המוות, אולי הפעם הראשונה שהבנתי משהו עמוק באמת על החיים. עברנו ביחד לא מעט, כמעט וצלחנו ביחד את גיל ההתבגרות. לצערי הרב, מבין שנינו, רק אחד שרד. את השיעור המאלף שלמדתי בחיי מיאיר, אשר עיצב את אישיותי, אולי עוד אכתוב יום אחד על הדף.

עם כל הקלישאה שבדבר, כשמו כן הוא היה, אור גדול שהאיר.
בני בכורי נושא את שמו: יצחק - יאיר
זכרו מלווה אותי לאורך חיי.

חנניה, אבא של יאיר (Nino Herman),
אדם ענק והשראה, היטיב לתאר את נוכחותו של יאיר בין החיים:

כשאתה בא לפגוש אותי, אבא
פשוט צורה
ככה פשוט כי מי שהייתי אינני עוד
גם אתה אינך צורתך
אז בוא אלי פשוט על כנפי הדמיון
ותחוש
אותי
משהו שיש בו הרבה פנים וצורות
דומה למה שהיה ואיננו עוד
כשתרצה לפגוש אותי, אבא
פשוט אמור זאת
אני כאן, אני כאן
פשוט




  • אילה רוטנברג
    ערן, איזו כתיבה מרגשת, מביא את החברות והאהבה ומכניס אותנו בין כנפיה.. תודה על השיתוף, על הפתיחות ועל יאיר שאתה מביא לנו ביום הזה
    1
  • טלי להט
    כמה עצוב ועם זאת כה מרגש כתבת ערן, על יאיר- חברות מכוננת. הזכרון שלך מעצים את כולנו.
    1
  • Hagar Sarah Inbar
    ליבי איתך. מרגש. יהי זכרו ברוך
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com