כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום שבת, ספטמבר 24, 2016

אולי נדברנו אי שם מעבר לזמן הזה, באיזה שבט אינדיאני להיפגש עוד פעם כאן באדמה הזו , לחלוק יחד כבוד ואהבה לטבע לאדם לאדמה







רוחות סתיו של עונת מעבר נשבו מתחת לחרוב , העץ הבודד הופך היום בטכס לגינת החרוב לכבוד מוסא איברהים , מוסא אבו גוש . מחווה מרגשת שנהגתה ע"י ועד נטף וחברים ,  הביאו אותו על כסא גלגלים :," אלוהים רצה שאני עוד אבוא לכאן" אמר והסתכל לי בעיניים ,יש לנו דיבור כזה על החכמה שמנהלת ,הרבה שנים של שיחות שגלגלנו במטבח באין ספור ארוחות בוקר על סלט עגבניות קצוץ עם בגדונס , דיברנו על אלוהים , על אמונה ,כל כך הרבה שנים שעות וימים של יחד, יותר מאשר עם הורי ויאיר .
אולי נדברנו אי שם מעבר לזמן הזה, באיזה שבט אינדיאני להיפגש עוד פעם כאן באדמה הזו , לחלוק יחד כבוד ואהבה לטבע לאדם לאדמה ומוסא הוא פרטנר גדול עבורי לחוויה הזו ,שנים של יחד בטרסות , הופכים כל אבן ,למדתי ממנו כל כך הרבה, הקשבתי לו מהלב ,והוא הביא את כל כולו לעבודה לחברות לקשר מיוחד , הרגישות וההקשבה שלו לא נופלות מיכולות הסיפור. בוקר בוקר שהיה מגיע מחכך בגרונו משתעל קלות כמו מבשר בעדינותו הנה הגעתי .
את יאיר אהב כמו בן ,לימד אותו לעבוד , על עצמו תמיד סיפר שהיה בבית ספר כמה ימים בלבד – אחרי שחזר נתן לו אביו מקוש ועשה לו בית ספר חקלאי ,את אשר לימד אותו אביו העביר לנו ליאיר יחד היו יורדים לחלקה בונים טרסות , עכשיו אנחנו יושבים בגינת החרוב,בדרך לגני הילדים שמוסא מכיר ואוהב ,ונראה שזהו ביקורו אחרון של מוסא בנטף , כך זה הרגיש , ובאו הרבה אנשים נשים וילדים וברכו ואמרו מילות תודה ושבח .חשתי שלא אמרתי לו מספיק כמה אני אוהב אותו, הנה אני שאומר לאנשים דברו את הלב , מוצא עצמי עילג וביקשתי להרגיע . התבוננתי בו , באיש החזק הזה שבאמת הזיז הרים , וחשבתי הנה אני מצלם אדם בסוף דרכו, כי אני רוצה לחלוק לספר על אדם שיודע לחבר אדם ואדמה , על איש שאוהב אנשים , ואנשים שאוהבים להחזיר לו ,במו ידיו הפך את האדמה שנולד עליה לבית עבורנו ועבור אנשים רבים.

תחיה שאלה לשלומו והוא ענה לה כמו בשיחות שלהם על קפה כל בוקר "אני עשיתי את כל מה שיכולתי ואני משאיר לכם שתמשיכו לשמור על האדמה"  עבורו האדמה חיה ונושמת  רגישה לאופן שמטפלים בה או מנצלים  אותה ,עבורו האדמה היא אם החיים ,והסלעים, לסלעים אנרגיה משלהם והוא הבין כל סלע ואבן וכיבד אותם  , 35 שנים יחד , בן בית אצלנו , אנחנו בני בית אצלו, נולד בנטף מתחת לחרוב שהיום בא להיפרד ממנו ,"צריך לתמוך בגזעים" אילו שגדלו במאוזן, בעודו מדבר, אחת הילדות מטפסת, תיזהרי הוא צועק לה מבלי משים לכך שבדיוק מספרים עליו כמה הוא מחובר לילדי נטף. סיפורי מוסא עוד יסופרו ,יש עליו גם פרק בסרט על יאיר  ,מוסא עבורי הוא כל כך הרבה, הוא חבר, הוא נטף, הוא יאיר, הוא בית , הוא נחלה, ארכיטקט גנים מהנדס של הטבע  ,מטפל בעשבי מרפא, הרבה חוכמת חיים  שספג מאביו שלמד בדרכו .הפרידה מאד עצובה , ותחיה אומרת שיש בה גם שמחה על כך שמוסא זכה לרגע הזה , ובלב אותה ידיעה שקיימת על מושג המוות, רגע אתה עם אדם כאן מדבר חולק ורגע אחרי הוא מעבר ,כמו יאיר וחברה  מציינת  שמוסא  בדרכו נותן לנו זמן להיפרד, האיש היקר זכה היום בכל כך הרבה אהבה וכבוד בזכות, הכל בזכות, עכשיו בשקיעה מול יאירו לך השמיים , יושב במרפסת מוחה דמעה, מתחתי חלקת גן העדן שבורכנו בה, מוסא נטוע בכל עץ ואבן הכל מעשה ידיו, וכמו יאיר והורי כולם כאן איתנו סביבנו .שבוע הבא אסע לבקר אותו אומר לו את אהבתי , שבת שלום .






















יום שישי, ספטמבר 23, 2016

איריס ארז / "לוקאלי" / בכורה של עבודת הסולו שלה



איריס ארז חזרה אמש להופיע בבכורה של עבודת הסולו שלה "לוקאלי",
 שעלתה במסגרת פסטיבל צוללן במרכז סוזן דלל.
אחרי שנים שלא עלתה לבד לבמה. היא חזרה במלוא עוצמתה.
 הייתי שם בבכורה כמו גם בחזרות שלה בנטף ,מלווה , צופה, מצלם, מתרגש, מתפעם מהתהוות יצירה מופלאה.
 "המופע קשור בטבורו לנטף והוא מנסה לבחון איך המרחב משפיע עלי ועלינו ברמות שונות ואיזה אפשרויות בחירה הוא מאפשר, אם בכלל.... " 
איריס מצליחה בכישרון רב להעביר אותנו איתה את אותה חוויה "של מי שעברה מן העיר אל הכפר, מן החוף אל ההר, מן הבועה אל קו התפר, מן הרווקות אל האימהות ."
פשוט ללכת לראות יוצרת ,כוראוגרפית, רקדנית אמיצה ומקורית ,ערב נוגע ואמיתי .



























יום חמישי, ספטמבר 22, 2016

ערה. סיפורי סטוצים ואהבות חד פעמיות



מתכון תל אביבי ללב כבוש/ נובה דובל

2 ­לבבות טריים
1 – ליטר אלכוהול
1 קילו – מלח גס

קחי את שני הלבבות הטריים השרי שעתיים באלכהול, לאחר שספגו את המיצים זה של זו והם רכים בשלי יחד בערך חודש עד שנהיה קשה, אפשר להשתמש בסיר לחץ כלשהו, דוגמאת סיר עבודה,או פשוט להעזר בשעון ביולוגי כדי לזרז את התהליך.
כבי את האש.
והניחי להתקרר.
חיתכי כל לב לחצי ושוב השרי באלכוהול כל אחד בנפרד.

לסגירה ושימור הטעם
דחסי לצנצנת קטנה, וודאי שאין מגע בין לב ללב
במידה ונגעו זה בזו
זרי מיד רבע כפית מלח גס מאוד לתוך החתכים.
כסי בנוזל האלכוהולי עד שיגמר האוויר.
ואיטמי.
הניחי במקום חשוך
לאחר שלושה חודשיים תקבלי לב כבוש.

בתאבון









 
HaMiffal

" אנחנו עדיין בשלב הזן - יושבים ומנסים לפצח את עתיד המפעל. זה נחמד רק עד שמגיע שלב העוויתות מצריכה מוגזמת של קפה, שזה בערך מה שקורה עכשיו. אם תגלו רגישות כלפינו, נספר בסוף מי האיש בתמונה.

מטרת הפוסט הינה לומר שימי רביעי היו ונשארו היתד השבועי שלנו, כשרביעי הזה לא שונה בשום צורה. הבניין נפתח לשיוטים ורביצה כבר מהשעה 14:00. בשעה 19:00 דוריין לוין מראה לכם איך שורפים במדורה קרמיקה עם קפה שחור, מלחים ומגוון מתכות. זה עושה יופי של צבעים ואפשר לקרוא על זה כאן>>> סדנת קרמיקה במפעל - סיבוב שני


בשעה 20:00 מתחיל ערה. | במפעל. ערב סיפורי אהבות חד פעמיות // 21/9. אירוע שמאפשר לכם לחוות אהבה דרך צרות של אנשים אחרים כי לחוות אהבה דרך הצרות של עצמך תמיד פחות נח. זה עולה 20 שקל, לא אגורה פחות.

בסוף היום המשקל יעבור לקפיטריה של המפעל. "קפיטריה" זה מונח שיכול לעורר קונוטציות בעיתייות אבל אנחנו נשבעים שלקחנו את הפורמט המנומנם למחוזות יפים."

יום שני, ספטמבר 19, 2016

קפה שפירא






"משהו אדיר ומופלא מתרחש בעולם",

פוסט מתוך הפייסבוק -פשוט לקרוא -מעורר שמחה - ואני גם מאמין -תודה לחברתי היקרה Nirit Sharon

Nirit Sharon :
"אני לא יודעת איך לומר את זה כך שתאמינו לי. אז אולי לא אומר... אבל אולי כן... תקראו לי משוגעת, אבל אני מרגישה בעצמות שלי שמשהו אדיר ומופלא מתרחש בעולם, מתחת לפני השטח וגם קצת מעליו...
כזו התעוררות - שלא הייתה כמוה. בכל מקום בעולם זה קורה, ואני פשוט קוראת, רואה, שומעת ומתרגשת.
למשל, מה שקורה בארה"ב, התעוררות ושיתוף בין כל השבטים הילידיים שדוכאו שנים רבות - במאמץ אולי אחרון להציל את האדמה, הנהרות, הטבע. וההצטרפות, ההבנה וההזדהות של שאר האנשים, בארה"ב ובעולם כולו.
וקבוצות רבות מספור של צעירים שמבינים שאי אפשר יותר לחכות, חייבים עכשיו לפעול - עם אהבה, עם מודעות, עם הלב - להביא שלום, לעצור את הקפיטליזם הדורסני, לשנות את שיטות הממשל, את הכלכלה, את כל המבנים הרקובים הישנים.
ושכל זה יכול לקרות אך ורק ע"י האנשים, מתוכנו, ואי אפשר לחכות שמישהו יעשה את זה במקומנו.
ומאות ילדים שנולדו עם כל החכמה שלנו עדיין אין, ומלמדים אותנו מחדש.
והמצאות מופלאות שמייתרות את הצורך בזיהום אוויר, בהרג בע"ח, במלחמות על שטחים/כוח וכו', ורשתות חברתיות חדשות- לא לשם רווח, אלא לשם שינוי...
והאנרגיה הנשית שמתעוררת לתפוס את מקומה בעולם, עם החמלה, הרכות והאהבה שכל כך חסרות פה.
אז מי שגם רוצה להתחבר לכל ההתרחשות הזו ולחזות בפלא, הנה אתם מחוברים."
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com