כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום רביעי, מרץ 22, 2017

בית דניאל זכרון יעקב חוג לציור של ליאורה הרמן .

ממשיכים מאתמול במנהרת הזמן לשנות השבעים, אמא הציירת ליאורה הרמן מעבירה חוגי ציור בבית דניאל בזכרון יעקב ,ואני שלא מגויס ממשיך במלוא המרץ במסעי להוציא תעודת עיתונאי . מפיץ תצלומים למערכות העיתונים פעמיים שלוש בשבוע, הנושאים מגוונים, בעיקר כאילו שניתן להפיץ גם יום יומיים אחרי ההתרחשות . הנה כיתוב לתצלום כמו שהגשתי מודבק על גב צילום בגודל 18X24 ככה הסתובבתי על אופניים או בעזרת אבא "סיבוב "במערכות בתל אביב "על המשמר,"דבר". "הארץ" עיתוני הערב , ועוד ועוד. בתחילה זה לא הלך פשוט.
אך מתוך ההתמדה ורצף, למדו עורכי העיתונים במערכות השונות לחכות לתצלומי שנכנסו יותר יותר, מתוך שעסקו ברגעים הקטנים של החיים שיש בהם ענין , אחרי שנה מאומצת יכולתי להביא ללשכת העיתונות הממשלתית זו שמנפיקה תעודות עיתונאי, מספיק קבלות שהוכיחו שאני חי ומתפרנס מתצלומי עיתונות . ואמא , אמא שמחה לקבל הדהוד.




נטף / הזמן הכפרי .


יום שלישי, מרץ 21, 2017

סימפוזיון רמטכל"ים 1973

אנחנו חיים בתקופה שהרבה מאד נחשף .
צפיתי אמש בפרק הראשון בסדרה הרמטכל"ים.
מסמך מרתק,שמאפשר לראות לשמוע הרבה מהמתרחש מאחורי הקלעים 
בין היתר איזה עוצמה יש לתפקיד הרמטכ"ל.
מסופר על דיין שכרמטכ"ל רצה להכפיל ולשלש את שטחי ארץ ישראל. 
עצוב מאד היה לשמוע את הדיון על מספר החללים הצפויים במבצע קדש .
דיין מצוטט כאומר "אם תהיה פעולה וננצח לא יספרו את מספר האבדות ".
אני מאמין שהעובדה שהכל נחשף באה לאפשר לנו לראות ולהשפיע, שמה שהיה לא יחזור.
ב1973 חדשים לפני מלחמת יום כיפור, כצלם "מעריב" קיבלתי לצלם סימפוזיון רמטכל"ים
עבורי אז כצלם מתחיל בן 21 המפגש עם דמויות מיתולוגיות כמו משה דיין ,יגאל ידין חיים לסקוב היתה חוויה מקצועית מרגשת שהועצמה גם מתוך שהוזמנתי למשימה זו ע"י כמה מבכירי עורכי "מעריב" שהשתתפו בו.








יום רביעי, מרץ 15, 2017

טיילת נטף סקיצות אביב 2017

                   יצאתי לצלם למצוא את החדש בטיילת נטף זו שניזוקה ניצלה בשריפה.


בעודי מתבונן על העצים הולך אחרי הרחשים שלהם ,נכנסו לפריים אם ובנה , צועדים להם בין ערביים ,






הרוח שבאה ממרחק העלתה את ריח השרוף ומולי ניצב זקוף ,ניצול ,מלבלב, ,מרקיע בשמחת אביב .
 מעלה צילום שמספר על מורכבות חיינו , על כך שלא ניתן לסכם דבר כי הכל בתנועה , הטבע מתחדש , מזכיר לנו להניח להביא טריות לרגע .



יום ראשון, מרץ 12, 2017

The International Lens Magazine Issue #30 LOVE



זכיתי להשתתף במאגזין צילום על אהבה
אז כמו באהבה שאינה תלוייה בדבר יש שם תצלומי רחוב 
כמו גם תצלומי משפחה נכדתי שירה עם אביגיל 
ורונית ודנצ'ר חברינו מנטף 
חגיגת אהבה תודה גדולה ל@Dafna Navarro

LOVE  In all aspects and fields
The International Lens Magazine Issue #30 - PUBLISHED!
Get Your Magazine Now:



In this month's issue we chose to focus on the meaning LOVE in all fields and aspects. From the times where you could be arrested because of giving affection, to the times of free, open love between gay adults.
Enjoy!








The International Lens Magazine Issue #30 - LOVE
••• PUBLISHED! •••

“There is never a time or place for true love. It happens accidentally, in a heartbeat, in a single flashing, throbbing moment.” ― Sarah Dessen, The Truth About Forever.
In this month's issue we chose to focus on the meaning LOVE in all fields and aspects. From the times where you could be arrested because of giving affection, to the times of free, open love between gay adults.

Enjoy!
- Cover photo by ZVIKA BISMANOVSKY - 
Featured Photographers: GREY VILLET / GUY ALONI / RAPHAEL PEREZ / TIM COPSEY / ORNA NAOR / NINO HERMAN / OMRI SHOMER / ZVIKA BISMANOVSKY / MARCEL GOODMAN / REBECCA NATHAN KOWALSKY





Visit Our Facebook Page: 

Follow us on Instagram: 

יום שישי, מרץ 10, 2017

שמחת נשים אמניות יוצרות

עבורי יום האשה נמשך 365 ++
 אמש הלכנו להשתתף בשמחת נשים יקרות אומניות בחסד, חברות.
 בגלריה בנימין ג'ניפר בלוך חברתנו היקרה אצרה 
ביופי ובחכמה תערוכה קבוצתית 
"סימפוניה של לילה לא שקט". תערוכה מסקרנת שדורשת העמקה בהתבוננות .
וברביעית פלורנטין אורית טוכמן חוגגת ,מציגה את יצירותיה הגדולות והיפות
 בחלל ההולם ביותר את הגדול שבה . התערוכה הזו 
"בחוץ דבר אינו חוץ Outside Nothing is Out
בפנים דבר אינו פנים Inside Nothing is In" 
 עוד יצירה נפלאה משותפת לה ולניר הרמט, צוות מנצח .
אורית לצד היותה אמנית ציירת מוכשרת הקימה את "מקום לאמנות" גלריה חברתית ייחודית, יחד עם אוצר תערוכתה המבורך ניר הרמט . 
אורית וניר  יצרו שם ב"מקום לאמנות" חלל מוזיאלי שהוא גם בית לאמנים רבים חלל נפלא שמציג מארח תערוכות מרתקות אבן שואבת למבקרים רבים בקרית המלאכה המתפתחת ומתחדשת .
באותה קרית אמנים צילמתי לפני 77 שנים את האמנית זמרת נילי פינק וחבריה במסיבת רחוב שהפיקה.
 אמש ניגנו ושרו והנעימו בקולותיהם נילי פינק ודניאל ספיר כיף גדול של ערב, מאד אהבנו. 
שבת שלום .










יום חמישי, מרץ 09, 2017

נותרו תמונות שלא מזכירות לאיש את שהיה.

נשים וגברים שלא הכרתי. תמונות משפחה שמצאתי בארגזי סבי שנפטר ב1940. סבי כתב ספר בגרמנית על תולדות משפחתו ומן הסתם תצלומים אילו קשורים. רק באחת התמונות יש שם על גב התצלום, השאר אנונימיות. סבתא שמרה על הארגזים במרתף דירתה ברחוב עזה בירושלים.
לשם מה שמרה סבתא על כל אילו? מעולם לא סיפרה ,הייתה מסודרת מאד,
לא הכרתי מישהו שחפץ בהם. הכל התרחש אז מזמן שנות השישים ואני ילד
נכד סקרן מעולם אחר שאינו יודע לשאול, מצאתי .
לימים לקחתי את כל אוצר הזה לביתנו ,
וכך נותרו תמונות שלא מזכירות לאיש את שהיה.




יום רביעי, מרץ 08, 2017

יום שלישי, מרץ 07, 2017

סבתא פאולה הרמן לבית הירש



בכל בוקר שאני נכנס לפיד  בפסייבוק זו חוויה , לפגוש אתכם שמים את הלב היומי לכם .
שמחה גדולה לקרוא להתחבר,ויש את שמחת השתוף . 
"בכל מקום ברחוב, שאני רואה הודעת פטירה של מישהו, אני אומרת שמו בקול רם, שידע, שידעו שהיה." : 
אופירה זילברשטיין .
בצילום : סבתא פאולה הרמן לבית הירש -ראשית המאה הקודמת בצ'כיה.




אופירה זילברשטיין .:"בכל מקום ברחוב, שאני רואה הודעת פטירה של מישהו, אני אומרת שמו בקול רם, שידע, שידעו שהיה." :
Carmella Keet:"  ואוו!! איזו עוצמה! הצילום, המבע, הנוצה.....
 איזה יופי נינו, מרגשת!! ואני תוהה על סבתא שלי שגם היא מלאת עוצמה, נחישות ויופי וגם היא מקורה בצ'כיה...
תודה שהחזרת אותה אלי הבוקר" 

יום שבת, מרץ 04, 2017

Maya Gelfman ‏ / "הדהודים על-זמניים שכמו נלקחו מספר על תולדות האמנות"

זכיתי לקבל מתנה נהדרת מזוג חברים אמנים מופלאים - מילים שנובעות מלב אוהב רגיש, מילים חכמות מעצימות  פרגון גדול שהן עצמן מלאכת אמנות , אמנות החיים .
תודה ענקית ל ‏‎Maya Gelfman‎‏‏.
מאיה ורועי לקחו על עצמם  פרוייקט של אמנות ציבורית משותף לשניהם ,לאחרונה  פרסמו פוסט מרתק  מצ"ב שמספר מה נותר  להם להכין בזמן הקצר שנותר  עד יציאתם לארה"ב : ...."אנחנו נרגשים עד ריקוד ופוחדים עד רעד." 
בתוך ימים אילו שהשעות והרגעים ספורים בהם  עלה במאיה  רצון לפרגן לעבודות שלי ,למסע שלי .
מוזמנים לקרוא את מילותיה. יבאתי זאת מן הפייסבוק, (מי שרוצה להתבונן בעוד עבודות שלי מוזמן גם לאתר )
ובהמשך לפוסט זה,  מניח את המילים שכתבו הם על מסעם בפוסט אחר נפרד מה26/2  .מוזמנים לקרוא.
חיבורי לב הולידו את חברותנו ,מהות מסעם הוא לב , הדהודי לב .מי יתן ופעימות אילו יגעו ויהדהדו לעוד ועוד אנשים 
שמבקשים לפעום שמחה אהבה ויצירה ביחד. שבת שלום .


‏‎Maya Gelfman‎‏ הוסיפה ‏‏6‏ תמונות חדשות‏ — עם ‏‎Nino Herman‎‏.
כשאני מתבוננת בעבודות של נינו הן זזות... הן אינן סטטיות.
לא בגלל שהן מתארות תנועה אלא בזכות כך שהן מייצרות תנועה, פנימית.
 אף על פי שצילום מטבעו זו פעולה מקבעת, שמנציחה רגע בזמן, התצלומים של נינו נעים בקלות קולחת שכזו במרחבים המשכנים בכפיפה אחת רגעים אנושיים קטנים עם הבחנה אנושית רחבה.
 אני מבחינה בדו-קוטביות שלא רק שהיא אינה סותרת את עצמה, היא מרבדת את השכבות של הצבעים והטקסטורות במשמעויות.
כך מתערבבים להם היבטים מאוד מקומיים, עכשוויים, יומיומיים כמעט עם הדהודים על-זמניים שכמו נלקחו מספר על תולדות האמנות. הדמויות אותנטיות לעצמן אך גם מייצגות ארכיטפים, אבי טיפוס של אנושיות לדורותיה.
 אף על פי שההתרחשויות מצולמות באופן ספונטני יש תחושה של העמדה, קומפוזיציה אסתטית-תיאטרלית. כל אלמנט וכל דמות מתייחסים זה לזה, באופן ישיר או עקיף, והפריים מכיל את חלקיו כמו היו מתוכננים להיות שם מלכתחילה.
נוצרות מערכות יחסים בין זרים שנקלעו למרחב הצילומי של נינו.
במרחב הזה המציאות של הדמויות מתערבבת עם הסיפור שנינו חולם אודותיהן,
 אני מנחשת ששילוב זה של מציאות וחלום מקיים את התדר הרוטט שלא נותן לתמונות לנוח מול עיניי.
כשביקרנו בבית העץ חם והיפה של נינו ותחיה, בנטף, שתינו תה, אכלנו תמרים ושוחחנו על קונספט הרצאות חדשה שהם בונים ומעבירים יחד. תחיה מביאה את נקודת המבט החיצונית והמלומדת שמבחינה בהקשרים אסתטיים והיסטוריים,
נינו מביא את הסיפור שלו ואת הסיפורים שמעבירה העדשה שלו.
וכך במארג הדדי ומופלא הם טווים מסע מרתק שמחבר את הנקודות.
 פורטרים שצולמו בברים ליליים ובפינות רחוב בפלורנטין הופכים להיות משיכות רמברנדטיות של מכחול ואור, תצלומים שצולמו בדרך, מאחורי זגוגית רטובה של רכב נוסע הופכים לתמונות אימפרסיוניסטיות.
שתינו תה טעים, ושוחחנו, וכל אותו זמן השקיפו עלינו כריכות של ספרי אמנות,
 כאלו שתמיד היו שם, עוד מתקופת הוריו, מחזיקים את יסודות הבית ממש כמו קורות העץ, הבלוקים והטיח.
אהבה
הגב
תגובות
Nurit Levin וואו מקסים מאיה. תודה על התמונות ועל הטקסט.
Maya Gelfman תודה, נורית! 😘
ותודה גם לנינו על העין הרגישה והלב החם שלו. 🌸
אהבתיהשב12 שעות
Nino Herman וואו מאיה יקרה , תודה ענקית לך למי שאת, למילים כל כך חכמות ,חמות לקרוא לחוות את האהבה את הראיה ,ניסוחים שיש בהם גם צידה לדרך עבורי מאד מרגש ומעצים . "הדמויות אותנטיות לעצמן אך גם מייצגות ארכיטפים, אבי טיפוס של אנושיות לדורותיה." משפט מדהים שמחבר אותי למסע הנשמה שלי שמן הסתם מביא איתו מטענים מדורות , ממסעות ,זו החוויה שלי בהתבוננות באנשים ,רצון עמוק לראות אל מעבר, כל כך שמח ומודה שאת שאתם בחיים שלי מברך אתכם למסע האמיץ המאתגר והמופלא שלקחתם על עצמכם שכבר התחיל ושבתוכו פניתם זמן ותשומות לב לחברות שלנו,חיבוק גדול @Maya Gelfman
Ziva Bar זו אמנות! הדימויים והטקסט. נהדר!!!
Nino Herman זה גם כוחו של יחד מפעים -חברות ואהבה.
אהבתיהשב152 דקות
Bracha Guy וואו מקסים תודה על התמונות ועל הטקסט. ,,,החכם,,מאד נהנתי לקרוא,,,

‏‏‎Roie Avidan‎‏ עם ‏‎Maya Gelfman‎‏‏.

Roie Avidan‎‏ עם ‏‎Maya Gelfman‎‏‏. פרסמו לאחרונה "· פוסט הכרזה והתחלה וסוף ומכירה וקנייה ופרידה ופגישה": בעוד תשעים ושמונה ימים עוזבים מאיה ואני את ישראל לתקופה לא מוגבלת ויוצאים לפרק חדש של חיים ויצירה. תחילה, שנה שלמה בדרכים (ואן!) בארה"ב עם פרויקט אמנות-ציבורית משותף של שנינו. התחייבות שלנו כאמנים וכבני אדם, ליצור יום-יום, 365 ימים בשנה, והכל מתוך תגובה למציאות המשתנה, מתוך שיח עם אנשים חולפים, מתוך התייחסות למקום אליו הגענו. זה המשך ישיר, גם אם מוקצן, של מה שאנחנו עושים כבר לא מעט שנים, ביחד ולחוד. לחיות את הרגע. ליצור מהרגע. לכבד ולהוקיר כל רגע. להיות נוכחים. -- אז אנחנו נרגשים עד ריקוד ופוחדים עד רעד. ושמחים ועצובים עד דמעות. ובתחילת יוני נעלה למטוס עם מזוודה לאדם, וכל השאר ייוותר מאחור. נותרו 98 ימים והמלאכה מרובה. המון הכנות מכל סוג שהוא. צריך למכור או למסור הכל. צריך למצוא בית לצמד החתולים המופלאים שלנו. צריך למצוא כלוב טיסה לסופי, שעוברת לנפוש באיטליה עם שאר כלבות שבט אבידן. צריך להכין אלפי לבבות צמר. צריך לומר שלום ולחבק חזק מלא אנשים יקרים. -- בשבועות הקרובים נכתוב מן הסתם עוד פוסטים, ונציע לכם לרכוש או לקחת כל מיני דברים, ונבקש מכם לקשר אותנו לקרובים וחברים ברחבי אמריקה שירצו אולי לארח זוג משוגעים, ונספר לכם עוד על מהות הפרויקט שלנו. -- אבל לעת עתה, ברגע זה, כאשר נותרו 98 ימים לפרק הזה של חיי, אגיד תודה, נעמתם לי מאוד, ו- סיונארה ביצ'ז." 
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com