ממש כמו בהזמנה עלו ובאו ילדים אחרים לחגוג יחד.

 שבת בבוקר, נטף, בית. שבט קטן, אחר לגמרי, סביב שולחן הבוקר. .כל אחד מביא משהו.

לכל אחד היה משהו לומר. אף אחד לא במרכז. הכל פתוח. אווירת משפחה.

אני חוגג יום הולדת 60.  מבקש בית, ילדים. ילדי שלי מחוץ לבית,  כל אחד בעולמו .

ממש כמו בהזמנה עלו ובאו ילדים אחרים לחגוג יחד.

זוג צעיר יושב מולי עם בתם, בת החודש.

 "בחרנו אותכם כבית לחיות וללדת בו, באנו שניים ואנחנו עכשיו שלושה", היא אומרת.

 "אני מצטערת שלא הזמנתי אותך לצלם בלידה. בפעם הבאה אזמין אותך.

 חבל שלא היית בהתרחשות האינטימית הזו בחיים שלי". אמירה של ידידות ואמון, וגם הזמנה ליחד.

מספרת על הטרנספורמציה שהיא עוברת מלהיות לבד ליחד עם התינוקת.

 נכנסים לדיבור על הילדים שלנו.

 מקריאים חליל גובראן. אני מספר על יום ההולדת 50 שלא חגגתי.

 הכינו שמחה גדולה.

רצו לשמח אותי, אותנו. רגע לפני ביקשתי לבטל את האירוע.

זה היה סמוך מדי למותו של יאיר. לא יכולתי לחגוג בלעדיו.

עכשיו, עשר שנים אחרי, התרחבנו, דרך יאיר.

 כל המושג "ילדים שלנו" התרחב.

הלב פתוח עכשיו לעוד ועוד ילדים. והם באים, מבקשים לעבור איתנו כברת דרך וחיים.

 עכשיו גם באים ללדת כאן.

"הילדים שבאים לפה נותנים לך דברים אחרים מהילדים שלך,"

אומר חברנו היקר אורח, עובר אורח, שנטה ללון אצלנו.

בא מברלין, נולד באנגליה, איש העולם הגדול. אמן רחוב עם חכמת חיים גדולה.

"הילדים האלה שבאים עכשיו", הוא אומר, "מביאים גם לכם מקום אחר של חופש.

משחררים אתכם מתפקיד ההורות, אך זו משפחה חדשה שמתהווה כאן בבית שלכם.

ואתם יכולים להיות אחרים, לראות את בני האדם עצמם".

"אתם לא עסוקים במי שייך למי ושל מי,  במה הם עוסקים, ומה הכיוון שלהם בחיים.

מפגש פשוט של בני אדם.

הם יודעים את הסיבה שהם פה אתכם.

המפגש הזה צבעוני מאוד מאוד. כמתבונן מהצד אני נהנה. זו ישראל במיטבה. יש כאן כבוד והקשבה.  יפה מאוד", דבריו משמחים אותי. אני כמו מבקש לנסח את החוויה. "הזמנו קבוצת ילדים מהשבט הרחב שהם כבר לא הילדים שלנו. אנחנו רוצים אותם בחיים שלנו, הם רוצים אותנו בחיים שלהם. יש דיבור אמת כל הזמן, וזה מגדל את כולם ליחד מיטיב, ולשמחה גדולה". אני מרגיש שאנחנו נוגעים יחד במהויות חיים.