תודה לשיבי פרומן ולעמיר טירקל על הצילום המופלא והחכם הזה.
שיבי פרומן
בתורה האחרונה של החיים שלו, רבי נחמן מברסלב אומר שהעיקר בחיים זה לא המילים, אלא הניגון. העיקר זה האופן והאוירה שבה מובילים דברים ולא בהכרח התוכן שלהם. הצורה שבה עושים דברים היא חלק מהותי מאוד, אולי הכי מהותי לנכונות ולטוב או לרע שבהם. ניגון גרוע יכול להרוס מילים יפיפיות ולפעמים גם להיפך.
אני מתנגד למילים של הרפורמה הזאת, חושב שהיא מוגזמת מידי, מסוכנת ורואה בעיקר חסרונות צמחים ממנה.
אבל כאב הלב העצום הוא על הניגון שבה החבורה המהוללה מובילה אותו. גאוות המנצחים, הנקמנות, השמחה לאיד, ריצת האמוק הדורסנית, האגו טריפ. איזה הרס זה זורע, ה' יעזור.
הרפורמה אולי תעבור ככה ולא תהיה כזאת הרסנית בסוף, אולי יעשו בה שינויים כדי לרכך ואולי לא תעבור בסוף בכלל. מי יודע.
אבל הניגון שבה מובילים אותה, ישאר איתנו לשנים רבות, פוצע, מסריח ומפיל חללים רבים.
התחננתי הבוקר בתפילה, שמישהו מהם יתעורר כבר, שיהפוך את המנגינה ויסדר את המילים, עדיין אפשר למזער נזקים.
שיבי פרומן
1 ימים ·
נעצרתי 4 פעמים באוסלו, כאשר קראו לי פרופלור שמעכב את ההיסטוריה.
ראיתי בכפר מיימון את החיילים שלי צרים עלי, המפקד שלהם ממש לפני רגע.
בהתנתקות נזרקתי מהאוטובוס של הפינוי לרחוב באשקלון שהביט עלי בבוז, משהו שמפריע לשגרה, רציתי להקבר מבושה ואכזבה.
בפינוי חומש פגשתי אמנם את אשתי, אבל הרגשתי שהמדינה מתגרשת ממני.
והשיא היה חודשיים אחר כך בפינוי האלים של עמונה, שראיתי אחים שלי שרים מחובקים ומוכים באלות, כבר ממש חשבתי להחזיר את הדרגות, רתחתי מהרמיסה והניכור לרגשות שלי.
ואולי דווקא מתוך הטראומות שעברו עלי, אני מצפה ודורש מההנהגה הנוכחית להוביל אחרת מהפכה שמטריפה ציבור גדול כל כך, שנוגעת לו ביסוד של הקיום, ששומטת לו את הקרקע.
לעצור הכל, להיות קשוב, לא לרמוס, להתגבר על פוטנציאל ההצלחה המדומה, לכוון טוב טוב את המיתרים שמגדירים את הדרך, להתפשר, לנסות מוסכם ומשוכלל יותר.
הנר דולק ואפשר עוד לתקן
חודש טוב ושמח
שיבי פרומן מתוך עמוד הפייסבוק שלו ,
שיבי פרומן
בתורה האחרונה של החיים שלו, רבי נחמן מברסלב אומר שהעיקר בחיים זה לא המילים, אלא הניגון. העיקר זה האופן והאוירה שבה מובילים דברים ולא בהכרח התוכן שלהם. הצורה שבה עושים דברים היא חלק מהותי מאוד, אולי הכי מהותי לנכונות ולטוב או לרע שבהם. ניגון גרוע יכול להרוס מילים יפיפיות ולפעמים גם להיפך.
אני מתנגד למילים של הרפורמה הזאת, חושב שהיא מוגזמת מידי, מסוכנת ורואה בעיקר חסרונות צמחים ממנה.
אבל כאב הלב העצום הוא על הניגון שבה החבורה המהוללה מובילה אותו. גאוות המנצחים, הנקמנות, השמחה לאיד, ריצת האמוק הדורסנית, האגו טריפ. איזה הרס זה זורע, ה' יעזור.
הרפורמה אולי תעבור ככה ולא תהיה כזאת הרסנית בסוף, אולי יעשו בה שינויים כדי לרכך ואולי לא תעבור בסוף בכלל. מי יודע.
אבל הניגון שבה מובילים אותה, ישאר איתנו לשנים רבות, פוצע, מסריח ומפיל חללים רבים.
התחננתי הבוקר בתפילה, שמישהו מהם יתעורר כבר, שיהפוך את המנגינה ויסדר את המילים, עדיין אפשר למזער נזקים.
שיבי פרומן
1 ימים ·
נעצרתי 4 פעמים באוסלו, כאשר קראו לי פרופלור שמעכב את ההיסטוריה.
ראיתי בכפר מיימון את החיילים שלי צרים עלי, המפקד שלהם ממש לפני רגע.
בהתנתקות נזרקתי מהאוטובוס של הפינוי לרחוב באשקלון שהביט עלי בבוז, משהו שמפריע לשגרה, רציתי להקבר מבושה ואכזבה.
בפינוי חומש פגשתי אמנם את אשתי, אבל הרגשתי שהמדינה מתגרשת ממני.
והשיא היה חודשיים אחר כך בפינוי האלים של עמונה, שראיתי אחים שלי שרים מחובקים ומוכים באלות, כבר ממש חשבתי להחזיר את הדרגות, רתחתי מהרמיסה והניכור לרגשות שלי.
ואולי דווקא מתוך הטראומות שעברו עלי, אני מצפה ודורש מההנהגה הנוכחית להוביל אחרת מהפכה שמטריפה ציבור גדול כל כך, שנוגעת לו ביסוד של הקיום, ששומטת לו את הקרקע.
לעצור הכל, להיות קשוב, לא לרמוס, להתגבר על פוטנציאל ההצלחה המדומה, לכוון טוב טוב את המיתרים שמגדירים את הדרך, להתפשר, לנסות מוסכם ומשוכלל יותר.
הנר דולק ואפשר עוד לתקן
חודש טוב ושמח
שיבי פרומן מתוך עמוד הפייסבוק שלו ,