ערב חג השבועות , מחפש דימויים מפעם, איך חגגו לפני שהחג נלקח רק לגבינות,
כמו שחגגנו פעם כילדים בעמק יזרעאל ,אני מדפדף בספר ישן , שסבי חיבר .
כבר סיפרתי על החיבור שלי לסבי .לא הכרתי את סבי הוגו הרמן ולא ידעתי את סיפורו, סבי נפטר ב1940 .
יש בנינו חיבור אחר, כזה של מעבר, חיבור שהחל אז שאני ילד בן עשר שמגיע לחופשת הקיץ לבית סבתי בירושלים
ופשוט מתמגנת לדיוקנו של סבא .
ירושלים של שנות השישים היא ירושלים שלמה, אחרת מזו שחוברה לה יחדיו.
סבתי גרה בבית הדירות, בית שהיה מאוכלס כולו באלמנות של מנהיגים ציוניים .
בבית ברחוב עזה, שבשכונת רחביה ניצב גם היום קיר לבנים שחוסם את האור כדי להגן על הבאים מפני הפגזות ,
זו הייתה החזית אז במלחמת השחרור.
חדר המדרגות נשאר חשוך אפל קריר וזה יחד עם ערבי קיץ הצוננים של ירושלים והדיבור בגרמנית
כמו השלימו את חווית חו"ל עבורי.
הנסיעות האלו לסבתא בקיציים מלאו אותי שמחה
והתקיים כבר אז גם מסע פנימה לתוך הנפש הסקרנית שלי ,
שהוליכה אותי לחקור את עברו של סבא .
לא מתוך ידע של חוקר מסודר .
יש בי כמו כמו מנוע פנימי שמעלה הקשרים משלים איזה פאזל נסתר
שעם השנים נאספים בו עוד ועוד חלקים נאספים ובאים אלי
כנראה מתוך הכרזת רצון עמוקה שנשמעת ביקום.
כמו אותו ספר יקר ערך שקיבלתי רק לאחרונה ממש מאחותי יהודית קונפורטי.
ספר שמרכז תצלומים, ציורים רישומי פורטרטים של מנהיגי הישוב , מ1928-30
שבו חיפשתי הבוקר דימויים לחג.
סבא ערך וחיבר ספר זה ,ריכז בו את כל הדימויים שהיו שצולמו ציורו בפלשתינה א"י ובקונגרסים היהודיים .
ישב במשרדו בלב אירופה וריכז משם ארכיון ששירת את כל צרכי התעמולה
של ערב הקמת המדינה .
PKB קראו ל"מפעל " הזה: PALASTINA BILDER KORRESPONDENZ
בקרוב אהיה שם בברנו שבצכיה על מנת למצוא את הרחוב LEHMSTATTE מס 17 .
אולי להשלים עוד חלק מהפאזל .
סיפורו של העיתוי עצמו מרגש כמו סוגר מעגל של מתעדים , של שומרי זיכרון , משהו שמחבר ביני לסבא .
בעוד 3 שבועות נצא לקראקוב לפסטיבל היהודי להציג שם תערוכת יחיד "רשימות מתל אביב" .
האוצרת חברתי היקרה תמר אייזן יצרה תערוכה מאד מיוחדת : "שמספרת את סיפורה של העיר תל אביב כמטרופולין רב גוני הנתון בשינוי מתמיד ונמצא בתהליך עיור מואץ, הדוחק את השוליים החברתיים לפריפריה. דרום תל אביב ניבטת שם כפסיפס אנושי מרתק. רגעים קטנים אינטימיים בין אדם לאדם, אדם לסביבה ואדם לעצמו."
אנחנו חוזרים לאירופה עם אלבום תמונות מהארץ מתל אביב עיר הולדתי , פרי תיעוד עומק של שנים.
מביאים את החיים החדשים למקום שהיו בו פעם חיים מלאים .ז
ה סיפור מרגש. הרבה יותר רחב מהסיפור האישי שלי או של סבי.
סבא ואבא עלו לארץ הרבה לפני מלחמת העולם , אמא חוותה את השואה בהולנד,
והנה דווקא קראקוב בחרה בי להציג בה .
השער לקראקוב נפתח בניו יורק שנה שעברה ,
צילום הילדה המהגרת שבה את לב חברותי הניו יורקיות ,
סיפור ההגירה מצויי גם בלב תערוכה זו בקראקוב .
אני מזמין אתכם להמשיך יחד איתי לדפדף בסיפורי עבר ובסיפורי עתיד , ברגעים מתהווים..
חג שמח של התחלות חדשות .
Tamar Eisen: "עונג גדול עבורי. התאהבתי בכל פריים ופריים שצילמת, נאבקתי קשות עם עצמי שלא לקחת עוד ועוד, ולמדתי להעיז בלדעת לוותר. בסופו של תהליך אצירה מרתק, אני מקווה שדייקתי וליכדתי את התערוכה לאותן פיסות ״רשמים מתל אביב״ המשקפות את מורכבותה של דרום העיר"
Nino Herman : "תודה ענקית , אין כמוך , ברגישות ובמקצועיות ובהרבה תשומות לב יצרת תערוכה נפלאה
Tamar Eisen: " יואו, Nino Herman איזה כיף! נוסעים לקרקוב" .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.