צילמתי אותו ברחוב , חורף 2015 , הייתי בדרכי לשוקי קוק להדפיס עבודות לתערוכת ניו יורק .
דרך יפו ,בואכה רוחמה ,ראיתי אותו שם פעמים רבות , יושב על המדרכה ,עסוק כל כולו ביצירה.
הפעם ניגשתי מחכה לרגע שאוכל לשוחח איתו ,",שמי מתי" .. " "מה אתה רוצה" שאל
לצלם אותך כאן מגלף יוצר , צורב פני הפסלים בשמש .
מתי הרים ראשו מזכוכית המגדלת אותה מיקד על פני הבובה ריח של עץ שרוף באוויר ,
פניו צרובות גם כן, הוא מביט בי בעיניים סגורות ,
"הרבה מצלמים אותי כאן באים מכל הכיוונים , לא שואלים ,מצלמים. אמר וחזר לגילוף . שחררתי .
לא הרגיש לי בנוח , נדמה היה לי שנפרדתי ממנו ,
בימים הבאים שעה שחלפתי שם עלה הפיתוי לצלם .
בד"כ אינני מצלם דיירי רחוב, הפעם עלה בי רצון , משהו בי ביקש לספר על האמן שבו.
שלא כדרכי בחרתי לצלם מרחוק , תמונה שתאפשר לי לספר עליו חשבתי על ההרצאות שאנו מעבירים ,
על האיש שהרחוב הוא הסטודיו שלו והשמש משמשת לו כלי עבודה מדהים .
למיטב זכרוני לא פרסמתי צילום זה עד כה .
2018 קיץ שוקי קוק מספר לי על תערוכה חדשה שהוא אוצר –יוצר /יוצר –אוצר.
ההתרגשות אוחזת בו כמו בפעם שיצר את "יומן מסע" סיפור חייו הכל כך מורכבים ,
הפעם זה בעוצמות שלא הכרתי.
הדיבור אצלו נע מהאינטלקט לרגש "אני קונה ממתי את פסלי העץ שהוא מגלף כבר תקופה ארוכה ,
" הוא מביט בי וממשיך ישר להארד קור . "אתה יודע שחוויתי אובדן רכוש וילדים בעת גירושיי ".
הכאב הטעון הזה חוזר ונוכח מידי פעם ביום יום שלו ,
הוא עושה דרך לשחרר, נדמה לי שהתערוכה הזו היא מפתח גדול עבורו .
דרך שוקי נחשפתי למורכבות חיים שלא דמיינתי , פעמים היה חוזר ואומר לי "אתה איבדת בן , שאיננו " .
"גם אני . רק שבני חי ." ..זה כל כך חריף אצלו ,
העצב האכזבה חווית איבוד אמון בסיסי שמלווה בחוויית אבוד המשפחה הגרעינית שלו .
זה סיפור שחוזר ועולה קשה להכלה ... עכשיו בתערוכה הזו עלו וצפו סצנות מחייו ,
ככה הוא מספר " צפו סיפורים והדמויות עצמן מייצגות אנשים במסעי ."
לא מזמן חזר מחופשה באיתקה . הכל אצלו מחובר למסע , לא תמיד ישנה בו הערות החדה הזו שמתגלית עכשיו
" זה בכלל התחיל כסוג של מחווה למתי . ותראה מה נחשף , מדהים כיום לראות מה הניע אותי ".
התערוכה בסטודיו שלו כבר עומדת מוכנה למבקריה ,לכו לראות זו חוויה אחרת.
על חלון הראווה בקיר האמן שבחוץ צילומי מפגש של שוקי ומתי שתיעד בועז פסטרנק
מעניין מרתק ובהחלט אחר. כדאי להזכיר שוב ושוב כדי שאנשים יגיעו.
השבמחק