לפני למעלה מעשרים שנה היא נכנסה לחיינו, רחל קוואן
תחיה הכירה אותה בקייב במפגש נשים יהודיות. זו היתה חברות עמוקה ביניהן מהרגע הראשון, שרק הלכה והעמיקה.
ראצ'ל גרה בניו יורק והיתה מבקרת בארץ רבות במסגרת עבודתה כמנהלת קרן COMMINGS
שתמכה בין היתר בפרויקטים של התחדשות היהדות ובהקמת בית המדרש אלול.
כך זכיתי גם אני להכירה. אישה מיוחדת במינה, פשוטה ,מנהיגה שקטה, צנועה, עם לב גדול ואוהב.
היתה בה היכולת לפגוש אנשים לעומק באשר הם, חיבה ופשטות חברו לאיזו חמלה בסיסית עמוקה של הקשבה ונתינה.
בימי השבר והאובדן היתה לצדנו באהבה נוגעת, בעיניים חכמות, חמות, דומעות. ישבה בכזו מעורבות מעודנת, קשה לתאר במילים חוויה מרוממת נפש כזו.
באביב האחרון בניו יורק עת כבר חיתה בידיעה שזמנה הולך ומתקצר, ביקרנו אותה 3 פעמים, כל ביקור הצריך תיאום וגמישות. אותו חוסן, שאר רוח, כוונה, ונגיעה אמיתית וחשופה נכחו בשיחות שלנו.
השתתפנו בדיבור האחרון שלה בהנחיית התפילה במניין המדיטטיבי של ביה"כ בני ישורון בניו יורק.
עמדה והודתה לקהילתה על השיעור החשוב שהיא לומדת דרך מחלתה, לקבל אהבה ללא תנאי, אשה כל כך נדיבה בלתת עכשיו לומדת ומסכימה לקבל. האולם התמלא בענן של אהבה מעודנת, קול דממה דקה שררה.
היא אפשרה לנו לעבור חוויה מקודשת וכל כך יקרה בתוך המסע הזה.
הבוקר התבשרנו על מותה ערב שישי בניו יורק בביתה כשבנה לצידה.
ראצל בדרכה אפשרה לנו ללמוד בכל מפגש ,זכינו להיות חברים של מורה לחיים , להקשבה, לנתינה, ראצל עשתה כה רבות עבורנו, היא היתה מהתומכות העיקריות שלנו בתערוכה הנודדת שלנו בארה"ב. 2016/ 2018, בשקט חיברה אותנו לחברותיה שתמכו ותרמו למימוש החלום שלי להציג בניו יורק.
בארוחת ערב לכבודנו שערכה אז ב2016 ערב הפתיחה, ישבנו סביב שולחן ערוך בביתה שמשקיף על נהר ההדסון. 8 נשים וראצל המארחת מבקשת מכל אחד שיספר כמה מילים על עצמו ומן הסתם אנשים סיפרו גם איך הכירו אותה. בכמה שעות חווינו איך הנוכחות והכנסת האורחים שלה מחברת את כולנו למשפחה קטנה . ומאותו מפגש נולדו חברויות נפלאות.
עכשיו רגע לפני נעילת שער של השנה היוצאת אנחנו נפרדים ממנה בעצב ובאהבה גדולה.
תחיה הכירה אותה בקייב במפגש נשים יהודיות. זו היתה חברות עמוקה ביניהן מהרגע הראשון, שרק הלכה והעמיקה.
ראצ'ל גרה בניו יורק והיתה מבקרת בארץ רבות במסגרת עבודתה כמנהלת קרן COMMINGS
שתמכה בין היתר בפרויקטים של התחדשות היהדות ובהקמת בית המדרש אלול.
כך זכיתי גם אני להכירה. אישה מיוחדת במינה, פשוטה ,מנהיגה שקטה, צנועה, עם לב גדול ואוהב.
היתה בה היכולת לפגוש אנשים לעומק באשר הם, חיבה ופשטות חברו לאיזו חמלה בסיסית עמוקה של הקשבה ונתינה.
בימי השבר והאובדן היתה לצדנו באהבה נוגעת, בעיניים חכמות, חמות, דומעות. ישבה בכזו מעורבות מעודנת, קשה לתאר במילים חוויה מרוממת נפש כזו.
באביב האחרון בניו יורק עת כבר חיתה בידיעה שזמנה הולך ומתקצר, ביקרנו אותה 3 פעמים, כל ביקור הצריך תיאום וגמישות. אותו חוסן, שאר רוח, כוונה, ונגיעה אמיתית וחשופה נכחו בשיחות שלנו.
השתתפנו בדיבור האחרון שלה בהנחיית התפילה במניין המדיטטיבי של ביה"כ בני ישורון בניו יורק.
עמדה והודתה לקהילתה על השיעור החשוב שהיא לומדת דרך מחלתה, לקבל אהבה ללא תנאי, אשה כל כך נדיבה בלתת עכשיו לומדת ומסכימה לקבל. האולם התמלא בענן של אהבה מעודנת, קול דממה דקה שררה.
היא אפשרה לנו לעבור חוויה מקודשת וכל כך יקרה בתוך המסע הזה.
הבוקר התבשרנו על מותה ערב שישי בניו יורק בביתה כשבנה לצידה.
ראצל בדרכה אפשרה לנו ללמוד בכל מפגש ,זכינו להיות חברים של מורה לחיים , להקשבה, לנתינה, ראצל עשתה כה רבות עבורנו, היא היתה מהתומכות העיקריות שלנו בתערוכה הנודדת שלנו בארה"ב. 2016/ 2018, בשקט חיברה אותנו לחברותיה שתמכו ותרמו למימוש החלום שלי להציג בניו יורק.
בארוחת ערב לכבודנו שערכה אז ב2016 ערב הפתיחה, ישבנו סביב שולחן ערוך בביתה שמשקיף על נהר ההדסון. 8 נשים וראצל המארחת מבקשת מכל אחד שיספר כמה מילים על עצמו ומן הסתם אנשים סיפרו גם איך הכירו אותה. בכמה שעות חווינו איך הנוכחות והכנסת האורחים שלה מחברת את כולנו למשפחה קטנה . ומאותו מפגש נולדו חברויות נפלאות.
עכשיו רגע לפני נעילת שער של השנה היוצאת אנחנו נפרדים ממנה בעצב ובאהבה גדולה.
 | |
"All there is now is love."
|
 |
| הבית של ראצל היה ביתם של רבים כל כך , ראצל פתחה את ביתה לארוח שאין כמותו. בערב זכרון אצל אילן ונעמה העלו כל כך הרבה אנשים חוויות מהבית ומהמפגשים והכרויות שנולדו אצלה ובזכותה. |
 |
| http://www.nino-herman.co.il/2016/05/t-may-not-be-much-but-i-believe-there.html |
|
שבת, 8 בספט׳, 22:35 (לפני 13 שעות)
|  | ||
| ||||
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.