גם את זו לא הכרתי , אבא שלי ואחותי .
צילום שנראה לי כמו משיר ילדות של פעם במוסף ספרות על אבות.
אבא שלי היה עולם ומלואו, בורכנו.
אילו בחרתי מילה אחת שתתאר אותו הייתי בוחר באהבה.
במעמקי הלב שלו נמצאה שלווה נצחית .אותה העביר מסוכת שלומו לכל מי שפגש .
מתבונן ומרגיש איך אני מפעיל את החיווט הזה שירשנו, הזמין תמיד של מעגל השקט והאהבה.
משישים ושבע שנות חייו חוויתי אין סוף אבהות .
הוא חסר כבר הרבה שנים, כל כך הרבה נשאר להשלים, לספר לו . ואולי הוא יודע .
אבא שלי ידע כל כך הרבה.
הייתה בו נדיבות רוח ,כולם עלו אליו לרגל לשמוע את חכמת הלב שלו ,
אני מתיידד עם אבא בגיל שלא הכרתי ,בורא רגעים חדשים בחיי .
ואחותי היקרה ,מאמין שהיא שמחה כל כך לפגוש את האיש שהכי אהבה בעולם .
הריקנות הזו סביבם בתצלום הופכת אותו עוד יותר לעל זמני.
Rochale Yacar מרגש להכיר אדם זר דרך מילות בנו. תמונה נפלאה
 |
| בירושלים בזמן המצור 1947 |
יהודית קונפורטי אתה מתאר כל כך יפה ומדויק את אבא.
וכן, זה האיש שהכי אהבתי, והוא מאד חסר כבר המון שנים.
וכן, זה האיש שהכי אהבתי, והוא מאד חסר כבר המון שנים.
תמונות מיוחדות במינן עם קשר ואווירה
השבמחק