התמונה הזו של החנות הקטנה של האשכנזים בפלורנטין צולמה לפני 6 שנים .
החנות הזו כבר לא קיימת שם , בימים אילו של ישיבת -בית עובר חוזר לדימויים תחילת גיבוש ספר ועולים מניעים נסתרים שהובילו אותי לצלם צילום זה או אחר .
בתחילת נובמבר 2013 סגרו רבקה ויהושע אשכנזי את חנות הסנדוויצ'ים הוותיקה שלהם ברחוב פרנקל בשכונת פלורנטין.
מה גרם לי לעצור שם להיכנס ולצלם ,באותם הימים הייתי כולי בעניין צעירי המקום ,משהו בתוכי כמו הזמין אותי לעצור ולצלם .
משהו בחנות הזו בפלורנטין, הזכיר לי מכלת אחרת מילדותי, מקום קטן צנוע נחבא, קרוב לעירייה בר"ג ,שבה אבא היה קונה משקאות חריפים . משקאות בעלי שמות לא מוכרים שמהם אחר כך היה רוקח משקה שאהב.
זו לא הייתה המכולת שלנו ואבא מעולם לא נהג לקנות במכולת שלנו . אבל לשם היה יורד כמו למבצע , הלכתי אתו לשם פעם לראות איפה ומה ביקש .
זוכר את בעל החנות מטפס על סולם ומוריד עבורו בקבוקים ממדפים שנושקים לתקרה , משקאות שמעטים רכשו אותם כאלו שיצורם עבר מהעולם .
ובבית המטבח הפך למעבדה לרקיחת משקאות אלכוהוליים, אז זה נתפש בעיני כעוד התנסות שלו לייצר לבד את אשר נדרש בבית. כמו את אותם שולחנות, כני הציורים בבית ששימשו את אמא לשעורי הציור ,אותם העבירה בסלון ביתנו .
אני כבר לא זוכר במדויק את מרכיבי המשקה שנרקח, היה לו טעם של אניס וריח מאד ייחודי ותכולת אלכוהול גבוהה כזו שאפשרה לשמר אותו בפריזר הקטן .
את המתכון המציא בעצמו מן הסתם מתוך שחזור טעמים וזיכרונות , אבא היה איש של תכנון ופיתוח המצאות ,נהנה ביותר מהיצירה שלו ונהנה לשתף בה חברים קרובים.
אבא נפטר ב1983 לא חווה את נפילת המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה ואת האפשרות לחזור לשם .
שנים אחרי מותו במסע לפולין ופראג וטעימת המשקה הלאומי הצ'כי, בחרובקה Becherovka),הציפה אותי התרגשות גדולה, הטעמים זרקו אותי למטבח ביתנו ,לאותו משקה שייצר והתבהרה תמונה שאולי בעצם ניסה לשחזר את ליקר העשבים המתוק מריר המשקה הלאומי של מולדתו. הנה טעמו של משקה מתפענח וממגירות המוח ללב שמחזיר אותי לאבא לשורשים עמוקים מחייו כאלו שלא שאלתי כאלו שלא סיפר . המושג הפחת חיים תמיד ריגש אותי , משמעותו עבורי כאן למשל זה לחזור לדימויים ולתת להם להדהד בטריות אמיתות שהיו חבויות בקרבי בקרבו כמו לפגוש את החדש .
אבא היה אוטודידקט , סיפר מעט מאד על עצמו , לצד זה כל התנסויותיו היו בגלויי. איש מעורר השראה היה יושב ומתרגם שירה מתוך היותו בלשן ,היה לו ידע על תכנון ופיתוח של תגובות כימיות שמטרתן לייצר חומרים חדשים. אז לא חיברתי ידע זה שרקח חומרים במטבח לעבודתו במפעל האלומיניום "אלבר "בכפר סבא . ששם בעצם ניהל את המעבדה שביצעה מחקר ויישום מדעי של תרכובות שונות על מנת לייצר מגושי האלומיניום שהגיעו למפעל על גב משאיות כבלוקים ענקיי ממדים גושים גולמיים של מתכת . שיצאו מהמפעל אחרי ערגול וטיפול בעוביים וחוזקים שונים עפ"י הזמנת הלקוחות .
אבא היה אחראי על הערגול הזה סוג של אלכימאי שגם כאן פיתח שיטות מחקר כדי לייצר מוצר .
היו עולים אליו לרגל להתייעץ מהתעשיות הצבאיות והאוויריות כמו גם ממחלבות תנובה טרה ובית החרושת ליצור שוקולד עלית ועוד .
סבא שלי הד"ר הוגו הרמן השאיר לי ארגזים של חומרים מצולמים מצוירים וכתובים הנה תצלום מקרלסבאד קרלובי וארי שבצ'כיה עת השתתף שם בקונגרס ציוני ב1921 זו גם העיר שבא פותח המשקה על ידי החברה המשפחתית של יאן בכר, ששייכת לחברה הצרפתית פרנו ריקאר (Pernod Ricard). כל השמות מתחברים למשקה שאבי כה אהב, ומזכירים לי שפרנו היה אחד המשקאות אותו רכש במכולת . והנה עוד הקשר , סב סבי ליאופולד שמו היה בעל מפעל ליצור משקאות , גם את זה לא סיפר לי אבא מצאתי זאת בעץ המשפחה שהכין סבי ותצלומים של סבא שלו בפתח החנות שלו.
לא זכור לי שסיפר על הגעגוע למשקה המקורי ולמולדתו בכלל לא דיבר על עצמו היה ממעיט לחשוף את תוכו את רגשותיו זו עוד סיבה למה אני משתף הרבה מתוכי ומפציר בכל הקרובים לי שישתפו גם הם . מעבר לרצון להשאיר לילדי נכדי ונכדתי ואילו שעוד יגיעו את מחשבותיי , אמונותיי וערכי . יש רצון לפתוח בנדיבות מחשבות שעולות בלב ובפתיחות הכתיבה.
סמדר אימור וואו נינו, זה כל כך מרגש, לא ידעתי גם שיש לך שורשים צ'כים, אני בשנים האחרונות המון בפראג אוהבת את העיר הזו ותוהה על אופיו של העם הזה. מאוד מתחברת לנושא של שיתוף בעולמות שלנו, אין הרבה דברים מרתקים יותר מעולמם וחוויותיהם הפנימיות של אנשים. גם לתיעוד מאוד מתחברת, לזיכרון, להדהודים שנשארים בנו במודע ולא במודע מאבותינו מאבות אבותינו. אני מרגישה שמתעדת בכתיבה, רגעים...
החנות הזו כבר לא קיימת שם , בימים אילו של ישיבת -בית עובר חוזר לדימויים תחילת גיבוש ספר ועולים מניעים נסתרים שהובילו אותי לצלם צילום זה או אחר .
בתחילת נובמבר 2013 סגרו רבקה ויהושע אשכנזי את חנות הסנדוויצ'ים הוותיקה שלהם ברחוב פרנקל בשכונת פלורנטין.
מה גרם לי לעצור שם להיכנס ולצלם ,באותם הימים הייתי כולי בעניין צעירי המקום ,משהו בתוכי כמו הזמין אותי לעצור ולצלם .
משהו בחנות הזו בפלורנטין, הזכיר לי מכלת אחרת מילדותי, מקום קטן צנוע נחבא, קרוב לעירייה בר"ג ,שבה אבא היה קונה משקאות חריפים . משקאות בעלי שמות לא מוכרים שמהם אחר כך היה רוקח משקה שאהב.
זו לא הייתה המכולת שלנו ואבא מעולם לא נהג לקנות במכולת שלנו . אבל לשם היה יורד כמו למבצע , הלכתי אתו לשם פעם לראות איפה ומה ביקש .
זוכר את בעל החנות מטפס על סולם ומוריד עבורו בקבוקים ממדפים שנושקים לתקרה , משקאות שמעטים רכשו אותם כאלו שיצורם עבר מהעולם .
ובבית המטבח הפך למעבדה לרקיחת משקאות אלכוהוליים, אז זה נתפש בעיני כעוד התנסות שלו לייצר לבד את אשר נדרש בבית. כמו את אותם שולחנות, כני הציורים בבית ששימשו את אמא לשעורי הציור ,אותם העבירה בסלון ביתנו .
אני כבר לא זוכר במדויק את מרכיבי המשקה שנרקח, היה לו טעם של אניס וריח מאד ייחודי ותכולת אלכוהול גבוהה כזו שאפשרה לשמר אותו בפריזר הקטן .
את המתכון המציא בעצמו מן הסתם מתוך שחזור טעמים וזיכרונות , אבא היה איש של תכנון ופיתוח המצאות ,נהנה ביותר מהיצירה שלו ונהנה לשתף בה חברים קרובים.
אבא נפטר ב1983 לא חווה את נפילת המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה ואת האפשרות לחזור לשם .
שנים אחרי מותו במסע לפולין ופראג וטעימת המשקה הלאומי הצ'כי, בחרובקה Becherovka),הציפה אותי התרגשות גדולה, הטעמים זרקו אותי למטבח ביתנו ,לאותו משקה שייצר והתבהרה תמונה שאולי בעצם ניסה לשחזר את ליקר העשבים המתוק מריר המשקה הלאומי של מולדתו. הנה טעמו של משקה מתפענח וממגירות המוח ללב שמחזיר אותי לאבא לשורשים עמוקים מחייו כאלו שלא שאלתי כאלו שלא סיפר . המושג הפחת חיים תמיד ריגש אותי , משמעותו עבורי כאן למשל זה לחזור לדימויים ולתת להם להדהד בטריות אמיתות שהיו חבויות בקרבי בקרבו כמו לפגוש את החדש .
אבא היה אוטודידקט , סיפר מעט מאד על עצמו , לצד זה כל התנסויותיו היו בגלויי. איש מעורר השראה היה יושב ומתרגם שירה מתוך היותו בלשן ,היה לו ידע על תכנון ופיתוח של תגובות כימיות שמטרתן לייצר חומרים חדשים. אז לא חיברתי ידע זה שרקח חומרים במטבח לעבודתו במפעל האלומיניום "אלבר "בכפר סבא . ששם בעצם ניהל את המעבדה שביצעה מחקר ויישום מדעי של תרכובות שונות על מנת לייצר מגושי האלומיניום שהגיעו למפעל על גב משאיות כבלוקים ענקיי ממדים גושים גולמיים של מתכת . שיצאו מהמפעל אחרי ערגול וטיפול בעוביים וחוזקים שונים עפ"י הזמנת הלקוחות .
אבא היה אחראי על הערגול הזה סוג של אלכימאי שגם כאן פיתח שיטות מחקר כדי לייצר מוצר .
היו עולים אליו לרגל להתייעץ מהתעשיות הצבאיות והאוויריות כמו גם ממחלבות תנובה טרה ובית החרושת ליצור שוקולד עלית ועוד .
סבא שלי הד"ר הוגו הרמן השאיר לי ארגזים של חומרים מצולמים מצוירים וכתובים הנה תצלום מקרלסבאד קרלובי וארי שבצ'כיה עת השתתף שם בקונגרס ציוני ב1921 זו גם העיר שבא פותח המשקה על ידי החברה המשפחתית של יאן בכר, ששייכת לחברה הצרפתית פרנו ריקאר (Pernod Ricard). כל השמות מתחברים למשקה שאבי כה אהב, ומזכירים לי שפרנו היה אחד המשקאות אותו רכש במכולת . והנה עוד הקשר , סב סבי ליאופולד שמו היה בעל מפעל ליצור משקאות , גם את זה לא סיפר לי אבא מצאתי זאת בעץ המשפחה שהכין סבי ותצלומים של סבא שלו בפתח החנות שלו.
לא זכור לי שסיפר על הגעגוע למשקה המקורי ולמולדתו בכלל לא דיבר על עצמו היה ממעיט לחשוף את תוכו את רגשותיו זו עוד סיבה למה אני משתף הרבה מתוכי ומפציר בכל הקרובים לי שישתפו גם הם . מעבר לרצון להשאיר לילדי נכדי ונכדתי ואילו שעוד יגיעו את מחשבותיי , אמונותיי וערכי . יש רצון לפתוח בנדיבות מחשבות שעולות בלב ובפתיחות הכתיבה.
 |
Rochale Yacar דברים שנכתבים ברגישות על עולם שאינו קיים יותר, ומתארים באהבה ומילים שיוצאות מהלב - מצליחות לפגוע בדיוק שם. בלב |
