לא זוכר את אשר חשתי באותו מעמד, מתבונן בתצלום מפעם מהמשמרת שלי כצלם מערכת החדשות בסניף ",מעריב " ירושלים סוף שנות השבעים .
ברור לי שהייתי מאד מכוון להעביר תמצית של סיפור . הצילום הזה מספר לי שבאותו יום הייתי שם במלוא תשומת הלב .שכחתי ממנו כמו מעוד רבים וטובים אחרים . וכל כך שמחתי לחזור ולגלות שקיים צילום שכזה .
ותודה לעופר אדרת מ"הארץ" שגם בדורו "אחרי מות" מחזיר אותו לקדמת הבמה *.
קראתי נזכרתי במהות הסיפור ,משתף אתכם שרגע לפני שהלכתי למצוא אותו את זיכרון הרגע .
כתרגיל התבוננתי בו בתצלום ממקום טרי , מנסה באמצעות דמיון סקרנות והקשבה למה שעולה בי לספר מה אני רואה , מנסה להתעלם מהתוכן שנכתב ומספר על המעמד שבו צולם ועל סיפורה האישה .
קראתי נזכרתי במהות הסיפור ,משתף אתכם שרגע לפני שהלכתי למצוא אותו את זיכרון הרגע .
כתרגיל התבוננתי בו בתצלום ממקום טרי , מנסה באמצעות דמיון סקרנות והקשבה למה שעולה בי לספר מה אני רואה , מנסה להתעלם מהתוכן שנכתב ומספר על המעמד שבו צולם ועל סיפורה האישה .
פשוט מסכים לרגע להתבונן כאילו אני בארץ זרה ונופל לידי עיתון בשפה לא מובנת שהצילום הזה בעמודו הראשון .
מזמין אתכם לתרגיל הזה , גם אם אתם מכירים ויודעים .
מה הסיפור של האישה המטופחת הזו ? , שקט ניבט בפניה כמו משקף חיבור לאיזה אמת פנימית ויש גם עקבות של סערה פנימית גדולה שניכרים גם על פני הסובבים המביטים שמן הסתם יודעים מה הסיפור שלה . כל אחד מהם בעולמו ,ויש את העולם המשותף לרגע , חלק מתבוננים בי המתעד שניצב כמעט בדרכה ,יש את הגבר משמאל עם היד בכיס שמהרהר בכיוונה נראה כמו מי שקשור אליה באיזה שהוא אופן יותר מהאחרים ומימין צלמת וצלם ברגע שלא מתאפשר להם לשנות עמדה או זווית והם נהיים לרגע חלק מקהל המתבוננים .והלבוש שלה ההדור והמחשוף, כל כך אחר בולט אנרגטית משדר זקיפות ,והיד האחת הימנית שמוסתרת תחת גלימה בעוד השנייה השמאלית שבאה מהלב פתוחה .ואז בא הכתוב בעיתון ומספר את סיפורו , שלוקח להקשרים אחרים.
וחיפשתי באינטרנט ללמוד עוד על האישה המיוחדת הזו . ומצאתי שכתבה ספר , שם ספר: בדרכי שלי - וזה מה שנאמר שם
"לשאול הזאת אני הלכתי בעצמי" טוענת פליציה לנגר, ומתכוונת לדרך הארוכה שעשתה, מתוך בחירה, בהגנה על כל מי שנעשה לו עוון, ובמאבק נגד מדיניות, שלפי אמונתה יש בה איוולת ורשע.
פליציה לנגר, עורכת הדין השנויה במחלוקת, העקשנית, הצועדת נגד הזרם, פורשת בספר זה פרקים ממסכת חייה, מבית הוריה בפולין ועד לתאי המעצר במתקני הכליאה בשטחים ובתי המשפט שם. בגילוי לב היא משתפת את הקורא ברגשותיה ועקרונותיה החשובים ביותר, וחושפת אגב כך את אחד הפרקים הקשים בתולדות מדינת ישראל.
פליציה לנגר זכתה בפרס נובל אלטרנטיבי בשנת 1990 ובשנת 1991 הוענק לה בווינה פרס על שם ברונו קרייסקי, על מאמציה בהגנה על זכויות האדם."
"הזיווג שלה עם פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה היה אולי הדבר המוזר ביותר במזרח התיכון", כתב עליה עו"ד מיכאל ספרד. עורכת הדין פליציה לנגר - יהודיה, פולניה, ניצולת שואה וקומוניסטית - היתה פורצת דרך כשפתחה ב-1968 משרד בירושלים, וייצגה בו במשך רבע מאה אלפי פלסטינים שנחשדו בעבירות ביטחוניות. בקיץ האחרון מתה בגרמניה, לשם היגרה ב-1990 כשהרימה ידיים, לדבריה. ביום שישי פירסמתי את סיפור חייה ב"אחרי מות" ב-Haaretz הארץ וכעת, באיחור קל, הוא גם עלה לאתר עם התמונה המקסימה שלNino Herman, שמצאתי באוסף התצלומים הלאומי."
מה הסיפור של האישה המטופחת הזו ? , שקט ניבט בפניה כמו משקף חיבור לאיזה אמת פנימית ויש גם עקבות של סערה פנימית גדולה שניכרים גם על פני הסובבים המביטים שמן הסתם יודעים מה הסיפור שלה . כל אחד מהם בעולמו ,ויש את העולם המשותף לרגע , חלק מתבוננים בי המתעד שניצב כמעט בדרכה ,יש את הגבר משמאל עם היד בכיס שמהרהר בכיוונה נראה כמו מי שקשור אליה באיזה שהוא אופן יותר מהאחרים ומימין צלמת וצלם ברגע שלא מתאפשר להם לשנות עמדה או זווית והם נהיים לרגע חלק מקהל המתבוננים .והלבוש שלה ההדור והמחשוף, כל כך אחר בולט אנרגטית משדר זקיפות ,והיד האחת הימנית שמוסתרת תחת גלימה בעוד השנייה השמאלית שבאה מהלב פתוחה .ואז בא הכתוב בעיתון ומספר את סיפורו , שלוקח להקשרים אחרים.
וחיפשתי באינטרנט ללמוד עוד על האישה המיוחדת הזו . ומצאתי שכתבה ספר , שם ספר: בדרכי שלי - וזה מה שנאמר שם
"לשאול הזאת אני הלכתי בעצמי" טוענת פליציה לנגר, ומתכוונת לדרך הארוכה שעשתה, מתוך בחירה, בהגנה על כל מי שנעשה לו עוון, ובמאבק נגד מדיניות, שלפי אמונתה יש בה איוולת ורשע.
פליציה לנגר, עורכת הדין השנויה במחלוקת, העקשנית, הצועדת נגד הזרם, פורשת בספר זה פרקים ממסכת חייה, מבית הוריה בפולין ועד לתאי המעצר במתקני הכליאה בשטחים ובתי המשפט שם. בגילוי לב היא משתפת את הקורא ברגשותיה ועקרונותיה החשובים ביותר, וחושפת אגב כך את אחד הפרקים הקשים בתולדות מדינת ישראל.
פליציה לנגר זכתה בפרס נובל אלטרנטיבי בשנת 1990 ובשנת 1991 הוענק לה בווינה פרס על שם ברונו קרייסקי, על מאמציה בהגנה על זכויות האדם."
"הזיווג שלה עם פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה היה אולי הדבר המוזר ביותר במזרח התיכון", כתב עליה עו"ד מיכאל ספרד. עורכת הדין פליציה לנגר - יהודיה, פולניה, ניצולת שואה וקומוניסטית - היתה פורצת דרך כשפתחה ב-1968 משרד בירושלים, וייצגה בו במשך רבע מאה אלפי פלסטינים שנחשדו בעבירות ביטחוניות. בקיץ האחרון מתה בגרמניה, לשם היגרה ב-1990 כשהרימה ידיים, לדבריה. ביום שישי פירסמתי את סיפור חייה ב"אחרי מות" ב-Haaretz הארץ וכעת, באיחור קל, הוא גם עלה לאתר עם התמונה המקסימה שלNino Herman, שמצאתי באוסף התצלומים הלאומי."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.