אתמול בככר הרגשתי כמו בשוק גדול של אנשים שגאים להביא טנא ביכורים.

  אז מה היה לנו אתמול בכיכר , מפגש מרגש עם עשרות אנשים שלא הכרתי שנה קודם, עשרות מנהיגים צעירים פעילים שעסקו  בעוד ועוד סגירות של הערב  בתשומת לב רבה ובהרבה אהבה .

היה  גם עייפות, והמרחב הרגשי היה פעיל וזה אנושי וזה ממש לא העיקר

 באתי מוקדם סקרן לראות את ההתרחשות של הבניה , להרגיש את המקום הפנימי ממנו שואבים כוחות האנשים הצעירים הללו , להתחבר לאותם אנשים יקרים שלקחו על עצמם  להרים ערב  של חגיגה ויש להם במה להתגאות , מחאת קיץ 2011 מעולם לא נפסקה , היא פשוט משנה צורה יום יום  דרך עשיות  חברתיות  מאות ואלפים שלא הכירו אחד את השני  מחוברים לרשת מדהימה של עשייה  שרק הולכת וגדלה .
 אתמול הניחו המארגנים בככר הזדמנות  לקהל הרחב לראות מה נהיה, הזדמנות לאילו שלא הכירו ורוצים להצטרף , להרשם לקחת חלק , לתת יד, לתרום .

 וכל זה שוב רחוק מעיני התקשרות שמחפשת  דרמה ורייטינג , וממש לא יודעת לראות התרחשויות מעבר למוכר לה , לצערי העיתונות הקיימת וכותבי המאמרים  שבויים באמונות של עצמם,  אין פתיחות, אין טריות.
ובעיקר עוסקים בכאן ובעכשיו מבלי לראות קדימה אין חזון .
 אין שם רצון לשנות את המוכר, לא מזהים רגעי שינויי, לא אמיצים מספיק לומר  דבר כזה עוד לא ראינו.

זה לא היה שבוע הספר , זה היה עם  הספר שביקש להראות ,להזכיר לכולנו , מה אפשר לעשות ביחד עם לוקחים אחריות  על חיינו .

 אנחנו רגע לפני חג השבועות ואתמול בככר הרגשתי כמו בשוק גדול של אנשים שגאים להביא טנא  ביכורים.

 איש איש ועשייתו קבוצה קבוצה ופירותיה והכל מן הסתם שייך לזרעי קיץ 2011.
לא סתם היה לנו חורף עם גשמי ברכה התעוררות קיץ 2011   כמו פתחה שערי שמיים.
אתמול שמעתי גם צעירים מאוכזבים ,חיכו למנהיג לנאום ,שכחו לרגע שהם עצמם מנהיגים ויש להם אפשרות לפגוש את היכולות שלהם  בעשייה , כמו אותם עשרות רבות של אנשים שהרימו את הערב  כמו אותם אלפים שכבר עושים.

  זה  לא היה פיקניק  , זה היה מפגן  של עוצמה חברה מתעוררת , יש עוד מלא מה לעשות, זו התחלה ,מבורכת, תודה גדולה לכולם .

מדף הפייסבוק  של דניאל 19.5 :

מי שלא מנסה לא טועה, אבל גרוע מזה, לא מצליח לעשות שום דבר משמעותי.
חלק מהמחאה הזאת הוא קריטי והוא דורש שינוי ורפורמות עכשיו.
החלק החשוב יותר עבורי במחאה הזאת הוא ההבנה ש"ככה זה" זאת לא אמת, ושאני באופן אישי, לא מוכנה לחיות בתוכה.

זו שיחה מתמשכת ולא פשוטה על חיים אחרים.
... היא תמשיך להיות לא פשוטה ברחובות ואולי קשה מדי לחלקנו בארוחות שישי בערב עם הקרובים ביותר לנו, אבל ננהל אותה, נלמד לנהל גם אותה.

כמו שנאמר בעצרת בשבת האחרונה בכיכר רבין: "ביחד, עולם חדש הוא אפשרי"
מי שיפתח ליבו ועיניו יגלה זאת.




פגשתי אותה את דפני עוזרת נותנת יד לחברתה מאיה שהרימה יחד עם הרבה פעילים התרחשות מיוחדת , זה גם היופי של הערב שהיה לראות את אנרגיות המנהיגות אצל כל כך הרבה אנשים
דפני ליף  בפייסבוק :"היה לי לעונג לראות את המאמץ שלכם משתלם ולהתהלך כמפגינה מן המניין היום"....



בוא תצטרף .

בתחילת החורף  כתבה תמר את מילות השיר אתמול על הבמה בבלאנס שמעתי אותה שעה קלה לפני תחילת הערב  .....
 

..."עכשיו גם יהיה קשה להתבודד

לא קל

הפחד ימיר דמו לנתינה

ואנחנו נהיה יחד כי מה רע

מחר לא יהיה קשה

                                    

עכשיו כבר יהיה קשה לעצור אותי

אני מרגישה את זה מסביב באויר

הקנאה המירה אמונתה באהבה

והתחילה לשיר.

  פוסט זה עלה גם באתר המחאהJ 14  וב"מגפון " עיתון ישראלי עצמאי.

http://j14.org.il/articles/23976


http://megafon-news.co.il/asys/archives/47588