העיר הזו מאד נדיבה אילנו ,פנים חדשות ,פנים מחייכות
מכל עבר והרבה מילים של כבוד,שתי פתיחות ,שתי הרצאות ,שבועיים בעיר הגדולה ,היא באמת גדולה בכל, כמות האנשים שחולפים על פנינו תוך כדי תנועה
ממפה את העיר ,מנסה לראות את כולם ,מצלם כמו סקיצות , הכל מהיר
חוצים את עיר בתחתית ,בקווי אקספרס יורדים ועולים רק בתחנות עם מעלית .
האוטובוסים איטיים ומאד ידידותיים למשתמש המוגבל .
וגם מתיידדים עם המכוניות הצהובות הללו שמתרוצצות הלוך ושוב ברחובות העיר.
בחרתי למסע הזה לחבור לכסא גלגלים זו עיר מעייפת גם מייטיבי לכת .
תחיה מוליכה אותי באשר נלך וזה כמו בתנועה קולנועית .
אפשר לומר שאנשים בעיר הזו מכוונים לעזור .
לרגע כל אחד בעולמו ורגע אחרי שאני נכנס לפריים
פותחים דלת ,מברכים ,מוודאים שהכל בסדר , מדהים עד כמה זה בד.נ.א .של העיר הזאת .
האוטובוסים בנויים להעלות נכים כמו גם המדרכות מתוכננות בהתאם .
עומדים בתחנה לצידנו אנשים, האוטובוס עוצר ,פותח דלת מוריד רמפה ,נהג יוצא מהקבינה ,כולם מחכים בסבלנות אמתית , אין קוצר רוח באוויר .
אני מתגלגל פנימה בעזרת תחיה ,בתוך האוטובוס כמו על טריבונות יושבים הנוסעים המביטים בנו
כולם בסבלנות רבה, מכירים את הריטואל שמסתיים בתמרון הכסא למקום המיועד.
הנהג /נהגת קושרים את הכסא מעגנים אותו , תוך כדי שאלה לאן?
וכשמגיעים ליעד הכל חוזר,שחרור, ברכה ליום טוב ,וואוו זה פשוט נוח ומכבד,
ראיתי כמה נכים קשים משתמשים בתחבורה הציבורית ללא מלווה
טוב לדעת שיש עולם אחר .
בתוך הניכור והלבד שקיימים בעיר הזו אנשים רואים אנשים.
לנינו , ניו-יורק מדהימה
השבמחקאני שמח מאוד לקרוא שאתה מצליח לחוות אותה ולהתנייד בקלות
שמחתי מאוד לקרוא על פתיחת התערוכה , ולראות קצת תמונות
תמשיכו להנות בניו-יורק
ירון