חזרנו הביתה לנטף - נחיתה רכה , הג'ט לייק מדבר, לא נאבק.
עכשיו בוקר של שני אצלנו , ובניו יורק חברינו עדיין בראשון ,
שחוצים אוקיינוס משהו בגוף מרגיש את המרחק , קולומבוס מן הסתם חווה זאת אחרת
התמונות יורדות עכשיו מהכונן הקטן למחשב , לרגע כבר נראה מרוחק \ביומיים האחרונים צילמתי
בתים מראות כאלה של יום יום שיזכירו איפה היינו.
החזרה לארץ לנופיה לצבעים חדה , לצד זה הארץ אהובה ,ופועמת למרחוק
ויש מה לעשות כאן בארץ שיהיה אחרת ויש במה להתגאות שכבר קיים
המרחק עוזר לראות את הכאן ועכשיו ואת הרצף
שמחים מאד לחזור הביתה , לאנשים , לארץ, זו הפעם הראשונה בחיי שלא התגעגעתי
חוויה חדשה עבורי משהו שלם התרחש שם בניו יורק
לצד זה כל כך שמח לחזור לילדי לנכדתי לחברי חברותי לביתי לנטף .
זו סוג של התבגרות עבורי לא להתגעגע .
לא דמיינתי מה שהתרחש שם בניו יורק , הכנו את הביקור העבודה /הנאה הזה בתשומות לב מרובות וכל רגע שהיה מבורך , ניקח את הימים הבאים לנחות לנוח, להשיב תודה לחברינו באשר הם
להתחבר , החיים מהירים תובעניים , והפעימה חזקה . תודה רבה לכם חברים יקרים
יצאנו לניו יורק עם תערוכה שמביאה סיפור ישראלי אחר, אישי פרטי ורחב כל כך
בעיתוי מיוחד של יום העצמאות ה68 , סיפרנו , דיברנו, הצגנו ,הרצנו , וחווינו שיכולנו להישאר עוד
הנגיעה בלב האנשים הייתה מרגשת , התערוכה ממשיכה עד אוגוסט, יש לה כוח משלה
היא ישות עצמאית וזה מרגש לראות כמו ילד שגדל ויוצא לעצמאות
התצלומים מספרים את הסיפור שלהם ,ויש ב48 הדימויים כאלה שמספרים על תקופה שהייתה ואיננה עוד ,בימים הבאים אעלה עוד קצת רגעים ורשמים , מערכת העיכול שלי עובדת שעות נוספות
מרגיש שותפות דרך עם רבים מכם המצולמים התומכים מרגיש רצון ואחריות לספר , כ ל כך הרבה אנשים תמכו בנו הצטרפו לרצון העמוק שלנו לפעום את הלב , תודה גדולה לכולם והרבה אהבה .
הפוסט הזה עלה בפייסבוק כמה שעות קודם לפרסומו בבלוג - -לצד תגובות מאד מרגשות היתה אחת שהדהדה אחרת.
חני בן אהרון : "נינו ותחיה ברוך שובכם! לקחתם איתכם את הארץ לשם עם הנופים והאנשים אז איך תתגעגעו?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.