שבוע ראשון בניו יורק ואנחנו חוגגים פירות של הרבה שנים .
אותו קמפיין גיוס כספים באינדיגוגו שאפשר את קיום התערוכה גם פתח נתיבי ידידות חדשים
מוסי ערמון חברי הצלם שיתף בFB וחברת ילדות שלו התחברה ,נולד קשר
ידידות שהוביל להרצאה בטנפלי ניו גרסי אמש קיימנו אותה מול 50 איש
וקמנו
למשובים משמחים ברשת
מארחינו במנהטן מקסימים ביתם ממוקם כמו בהזמנה קרוב לגלריה בJCC
שני בלוקים מאיתנו בית קפה קטן מפנק ממנו אנו יוצאים לאין סוף האפשרויות
חורשים את העיר בתחתית ובאוטובוסים, לקראת התערוכה קנינו כסא גלגלים
התלבטתי ארוכות עם עצמי , איך ללכת עם ולהגיש בלי ,זה הכל בתודעה
הכסא התגלה כהחלטה נבונה של המסע הזה , מאפשר לי לחוות את העיר הענקית הזו בלי אוטו
ותחיה היקרה מגלגלת אותי כמו ילד ברחובות העיר הגדולה תוך שהיא
מנווטת עם מפה מוצאת את תחנות התחתית שיש בהם מעליות.
זה מבצע לרדת ולעלות מתוך שבזמנים מסויימים שהתנועה האנושית ברכבת התחתית
נראית כמו בסרט של צפלין עדר אנושי דוהר במעברים בכניסות היציאות
הנגישות כאן מופלאה בכל , ואני חווה רגישות מיוחדת חוצה צבעים ולאומים
באחת התחנות בעודנו דרוכים לקראת עצירה וירידה נפתחות הדלתות
ומולנו עמוד חוסם ,ורווח גדול בין הרכבת לרציף, כך שגלגלי הכסא נעצרו בין לבין
בעוד תחיה מנסה לדחוף שני גברים חסונים מכל צד אוחזים בתחתית הכסא
בעוד האחד אומר WE GOT YOU" " וברגע מחלצים אותנו לרציף
המהירות שבה התרחשו הדברים העזרה
הכל קורה בשבריר שניות והלאה כולם ממשיכים במירוץ .
ווואו זו היתה חוויה בין מרתקת למפחידה
ולצד כל אילו חייב לומר אני הולך הרבה יותר מבארץ למרות הכסא.
אנחנו לקראת שבוע מרגש של 2 פתיחות התערוכה +הרצאה באנגלית
ביום ראשון הקרוב לפני הפתיחה בערב לקהילה ,תתקיים פעילות רחבה בתערוכה עם ילדים מול הצילומים .
כל כך שמח שהתערוכה הזו מתקיימת במקום שוקק חיים כמו הJCC וניתנת כאן הזדמנות גדולה לכל כך הרבה אנשים להשתתף בחגיגת אומנות .
כבר חווינו טעימה בעת הקמת התערוכה ליוו את תלית העבודות בסקרנות גדולה ילדים מהמרכז הקהילתי העצום הזה. בשלישי בערב הפתיחה שנקראת VIP לחברים משפחות תורמים
ובחמישי ה19 הרצאה באנגלית בביכנ"ס בדרום העיר .
ובין ובינות נטעם עוד מהתפוח הגדול הזה שנקרא ניו יורק
חברה יקרה כתבה לנו כל כך יפה:" תהנו!
"הפעימה שלכם מורגשת סביב כל העולם.....".זו התחושה שלנו - ושמחים לשתף אתכם
שבת שלום .