13 ביולי 2013 שבת בתל אביב .

הכל התנקז ליום אחד , סיומה של תערוכה שמדברת על תנועה שינויי מעבר שמבקשים בני אדם כאן בברלין בעולם כולו .
היינו שם עם אחרוני האורחים , פירקנו כך פשוט בעזרת חברים , והמשכנו לעוד התרחשויות
"בורדאל טואטל" רגע לפני עוד מופע בבארבי.. 

ונסענו לחבק את דפני ליף אישה אמיצה ויקרה רגע לפני ההפגנה שנתיים למחאה,.
כל אחד מהצילומים שכאן יש בהם השתקפות של עולמנו , מעבר , שינויי , רצון עמוק להשפיע, יצירה , לב .
בבארבי פגשנו צעירים שמבקשים לממש חלום של עיסוק באמנות לפרנסה.
לא מוותרים על הסיכויי לעשות את אשר הם אוהבים ולחיות בכבוד מיצירתם.
דפני ליף שבאה מעולם האמנות לוקחת את הדברים בענק לעוד מרחב.
היא מיצגת את הלוחמת החולמת שמבקשת ליצור אפשרות לחיים הגונים משמחים , שיש בהם כבוד לאדם באשר הוא.
היא באה מעולם שממשים בו חלומות ,יש לה ידע עצום של לחבר והיא מבקשת להזכיר לנו שהסיכויי הוא לקחת אחריות אישית להשפיע ולחבור ליחד שיש בו מטרה כוון ומשמעות .
הדימויים שכאן כמו המחשבות יקבלו עוד הרחבה בהמשך –שבוע טוב .

 
       ותודה לרפי מן חבר יקר   .