.."התבגרות של תנועה שלמה"..Danielle Dancy Brachel

 מחר יציינו שנתיים למחאה , המחאה פרצה בין היתר בגלל רצון עמוק של צעירים לשנות את מערכת היחסים
עם השלטון , בקשה עמוקה שיראו אותם את מצוקותיהם , בקשותיהם , שיקשיבו לחלום שלהם .
 עבורו שנתיים ,  המחאה תמשיך , השלטון התחלף,  למד מעט  ,ממש לא התבגר .
לצד זה אותם אנשים צעירים לא נחים ,לא מוותרים , מבקשים לקחת אחריות .
הנה מסמך מרתק של דניאל  שפותחת את הלב על האור והצל איזה יופי .



 Danielle Dancy Brachel:
" אתמול הייתה המשמרת האחרונה שלי בבר-קיימא.

אני לא כל כך בקטע של פוסטים סנטימנטליים אבל התקופה הזו הייתה משמעותית לא רק כי בשבילי היא הייתה כזו,

היא מסמלת בעיניי התבגרות של תנועה שלמה.

כשפתחנו את המקום השתמשנו הרבה במונח "העולם החדש"

"בעולם החדש לא יהיה שימוש בפלסטיק"

"בוסים זה הכי עולם ישן"

"טבעונות זה הכי עולם חדש"

לאחרונה שמתי לב שמטבע הלשון הזה די נעלם.

לפני שנה באמת האמנתי שאוטוטו, ממש מעבר לפינה, ההתפרקות הכלכלית והתרבותית של העולם מחכה לנו,

ועוד שנייה כולנו נחיה באוטופיה טכנולוגית-אקולוגית, שכולה אנרגיה חופשית, ללא שימוש בכסף, ניצול בני אדם/בעלי חיים וכו'.

טוב, אולי אני קצת מגזימה,

אבל תודו שלהרבה מכם היה ויז'ן דומה לפני שנה.

השנה הזו לימדה אותי, ואותנו, כל כך הרבה.

כל כך סלדתי מקפיטליזם, מכסף, מהיררכיה, ממערכת,

רציתי להאמין שהדרך היא תמיד בשיתוף, תמיד בהקשבה, תמיד באהבה.

אבל תכל'ס, מהיכרותכם עם העולם, יש משהו שאפשר עד כדי כך לקבל על מגש של כסף?

גילינו שאנחנו עוד לא שם,

ושביטול ה"עולם הישן" לא הולך להביא אותנו לאיזה "עולם חדש",

למעשה הוא הביא אותנו להרבה בלבול, ספקות, אפילו סכסוכים.

בשבילי אחד הדברים החשובים שלמדתי השנה היה

שיש סיבה שהקפיטליזם תפס בכל העולם.

יש גם סיבה שהסוציאליזם פחות או יותר נכחד.

וזה לא בגלל שקפיטליזם זה אחלה,

זה בגלל שיש בו גם יתרונות.

וזה לא בגלל שסוציאליזם זה לא דבר טוב,

זה בגלל שכנראה שהוא פשוט לא מתאים לנו, הגוף הזה שנקרא אנושות.

במקום הזה עולה שוב האיזון בין להיות חכם ללהיות צודק.

על הנייר יש דברים שבמציאות נראים אחרת לגמרי,

ולפעמים החכמה האמיתית היא דווקא בתועלתנות -

לקחת את הדובדבן של כל תחום,

ולראות איך אפשר לחבר אותם ביחד על עוגת הקצפת הטבעונית,

ואז גם להשאיר אותה שלמה P:

-----------------------------

הבר-קיימא היה בשבילי תופעה מאוד מוזרה.

וידוי: היו לי מעט מאוד רגעים של אושר במקום הזה.

מצד שני מעולם לא חוויתי תחושת הקרבה, או שאני נותנת למען איזשהו ערך שגבוה ממני בלי לקבל חזרה.

מהרגע ששמעתי על הבר-קיימא ידעתי שאני צריכה להיות שם.

זו לא הייתה בחירה שלי,

זו מעולם לא הייתה שאלה 

המקום הזה היה מאתגר בשנה האחרונה, והיו ימים שאפילו סבלתי,

אבל בשום שלב לא היה לי ספק שכאן אני צריכה להיות.

מה אני אעשה, זה לא אני החלטתי, כנראה שזה אלוהים.

היום אני מסתכלת על המקום הזה ונושמת לרווחה.

עם איך שהוא נראה, איך שהוא מרגיש, הדברים שהוא יוצר והגישה שלו לעולם,

אני מרגישה שסופסוף המקום מתחיל להגשים את החלום שאני ראיתי בעיני רוחי כשהגעתי אליו.

אני כל כך גאה בפרוייקט הזה.

ובאומרי את המילים הללו אני יודעת שאולי רק עוד 10 שנים אני אקלוט מה זה היה בכלל.

היו לי כל כך הרבה אתגרים בכל כך הרבה מישורים,

ומכל אחד מהם הפכתי לאישה טובה יותר, עצמאית יותר, בטוחה יותר, חזקה יותר, וחכמה יותר.

אלו מכם שהיו שם לאורך כל הדרך ודאי ראו את השינוי שעברתי, וממשיכה לעבור בשניות אלו ממש.

אני משחררת את הבר-קיימא והבר-קיימא משחרר אותי,

מבקשת סליחה מכל מי שנפגע ממני בדרך,

מבקשת סליחה מעצמי שלפעמים בחרתי לפגוע,

וסולחת לכל מי שפגע בי.

כל האנשים שעוררו בי השראה, שסיפקו לי שיעורים, שהיו שם בשבילי ברגעים קשים,

אני רוצה לומר

תודה

לכם,

לי,

ולאלוהים.

והלאה להרפתקאה הבאה."