אתמול הכרתי את סאם שו Sam Shaw צלם שתיעד בשנות
ה50 של המאה שעברה בארה"ב
סאם הוא הצלם שמאחורי הכרזה שמלווה את פסטיבל הקולנוע בירושלים בימים אילו
לפני שנתיים הצגנו בסינמטק ירושלים תערוכה
שנקראה "צלם רחוב נינו הרמן דימויים קולנועיים"
הקדשנו אותה ליאיר בננו צלם קולנוע שנהרג בתחילת דרכו בתאונת דרכים.
בחרנו אז בלעצב כרזה שיש בה דימויי קולנועי מובהק
תצלום נערה ששמלתה מתנופפת ברוח הטיילת ביפו
בדיעבד הרבה אנשים ראו בו בדימויי ציטוט
לצילום המפורסם של מרלין מונרו בשמלתה המתנופפת.
אתמול למדתי שסאם שו צילם אותו. שמחתי להכיר כמו לפגוש ידיד שלא הכרתי .
קראתי מרותק את הכתבה על האיש, שמחה אותי גישתו לצילום, לאנשים.
גם אני בא מצלום שרוח
הפוטו ג'ורנליזם נוכח בו, צילומים ספונטיים לא מבויימים.
לצד זה יש בי רצון ואני מכוון ליצור דימויים שהם מעבר לרגע למציאות .
"סאם ניסה תמיד ללכוד את רוח האדם שצילם
את האווירה, את הרגע של הסיטואציה . לא
ענין אותו לצלם סיטואציה מבויימת..."
עבורי זו חוויה של מפגש בהתפתחות שלי כצלם
אמן .
למידה תוך כדי התנסות , נגיעה בתולדות האמנות, בתולדות הצילום,
תוך כדי
תנועה להחשף למקורות השראה סמויים גלויים.
עולה בי גם שמחה לפגוש ניסוחים דומים להשקפת העולם שלי
שו : " באופן אישי אני אוהב לחפש
למצוא את הבלתי צפויי את מה שמסתתר מעבר לפינה
את מה שעומד לקרות "
..."רק לעיתים רחוקות
אני מעמיד קומפוזיציה של צילום
-ומקרה נדיר היה כאשר
צילמתי את מרלין מונרו בסצינה
עם החצאית המתנופפת ".
גם אני לא מביים צילומים בד"כ שואל רשות עוד לפני
הצילום ,
ואז
אחרי האישור שנוכחותי לא
מורגשת נוצר הרגע הלא צפוי.
גם כאן בטיילת ביפו אופן צילום הנערה לא מאפיין את שגרת העבודה שלי
הוא שייך לצילומים שקודם צילמתי ואז ביקשתי רשות .
מצאתי חבר לדרך שאמנם אינו
בחיים אך צילומיו ממשיכים לספר סיפור חי .
אכנס ללמוד עליו עוד .
בימים אילו אנחנו לקראת נעילה של תערוכה "תל אביב ברלין במעבר "עד ה13/7
בבית בנימיני בדרום העיר , לאלה מכם שטרם ראו זו הזדמנות
לראות 50 דימויים, תיעוד עומק של צעירי תל אביב.
גם שם רוח האדם נושבת בעוצמה מהצילומים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.