סתיו שפיר- קונגרס החינוך גן מאיר

הלכנו לראות את קונגרס החינוך הראשון בגן מאיר,  עוד נדבך מרשים ויצרתי של דיבור והקשבה,

אני מאמין שכל יום נוסף כמו שם זרעים בשינוי האקלים.,

 .הקיום של כל ההתרחשות הזו מעל חודש ברחובות המדינה הוא מופלא מרגש מעצים ומבורך .

מאות אנשים באו למפגש החינוכי שהתהווה ב5 ימים ,אחרי נאומי פתיחה התחלקו האנשים למעגלי דיבור סביב עשרות רבות של שולחנות שנפרשו.
 בכל שולחן דנו בנושא אחר , הדברים נרשמו נאספו זה רצון עמוק של המארגנים לשמוע את הקולות השונים ,
. לראות אותם ולתת להם ביטויי מעשי בהמשך עיצוב דרך חדשה במערכת החינוך.

סתיו שפיר היתה בין הדוברים בפתיחה , התחילה מחויה אישית שלה , מרתק לשמוע נביעת לב של מחוללת שינוי צעירה מה שנגע בי הכי חזק שוב זה לראות את הבן אדם שבה.

ככה דיבור פשוט מהלב החכם שלה ,שיתפה את כולנו בעצב שלה וברצון העמוק שיהיה אחרת.

מרשים ומשמח אותי לראות אותה .
 תמללתי את דבריה הפשוטים הנוגעים

שמח לשתף מרגעים של עוד ארוע מכונן במהפכה המתרחשת .

סתיו שפיר:

"כיף לראות כל כך הרבה מחנכות ומחנכים ואנשים שעינינם זה חינוך

לי התמזל מזלי ובמשך שנה חיי זכיתי להיות מורה

לא התכוונתי להיות מורה ומעולם לא קיבלתי תעודת הוראה

והגעתי לשנת שרות ביה"ס תיכון בטבריה ומצאתי שם מורים נהדרים שהיו מיואשים לחלוטין.

מצאתי שם המון המון תלמידים שכבר בכיתה ו' וז'

מישהו אחר החליט על עתידם, מישהו אחר אמר להם אתם לא טובים מספיק,

נשלח אתכם עכשיו לביה"ס טכנולוגי ונשלח אתכם לקורס ספרות.

ולא שיש משהו רע עם ספרות

 אבל אם בכיתה ו' כבר מחליטים, שאין לך עתיד וזה מה שאתה צריך לעשות. אז כן,  זה נורא!

וזה היה נורא נורא עצוב לראות את זה.

והיו שם כיתות של חינוך מיוחד של ילדים שהיה אפשר לקדם אותם מאוד, מאוד ,מאוד.

 אם רק היה איך להשקיע  בהם, אבל המורים שם היו מיואשים ולא סתם הם היו מיואשים .

כי הם נמצאים באחד המקצועות הכי קשים שיש לנו היום,הכי קשים.

ולא זכו לשום גמול על המעשים,שלהם על העבודה שלהם,על המאמץ שלהם.

למשכורות באמת מזעזעות שלא יכולות באמת להחזיק אותם,לתנאים מחפירים.

 אז ברור שמערכת החינוך נראתה שם כמו שהיא נראית

 וברור שמערכת החינוך בארץ נראית כמו שהיא נראית.

 ואני מדברת פה על בתי הספר שלא מקבלים מימון פרטי

 וככה יכולים להעניק חינוך טוב אמיתי לילדים שלומדים שם.

ואין עצוב מזה.במדינה שכל כך מוכירה את החינוך והידע

אין עצוב מזה, מקום שבו אנחנו נמצאים 12 שנים

חלק מאיתנו רואים עצמנו לכודים שם ,פשוט לכודים.

בין הגדרות, במערכת שמדכאת את הרצון שלנו ללמוד בהרבה מקרים.

דוקא את הרצון הזה שבשבילו באנו.

מערכת החינוך צריכה בראש ובראשונה לגרום לנו להאמין בשינויי.

להאמין שאנחנו מסוגלים לחולל שינויי.

להאמין גם במרד הקטן הזה שבד"כ כל כך מנסים לדכא כי מפחדים ממנו

כי מפחדים מתלמידים שיוצאים מהקונבנציה ,שיוצאים החוצה ועושים את מה שהם רוצים

תמיד יש משהו נורא מפחיד בזה, אבל זה בדיוק מה שצריך לעודד

זה בדיוק מה שקורה כאן

ב90 מאהלים בארץ

זה המרד הזה המרד הקטן הזה שבא ואומר

יש פה מציאות ואני לא מסתכלת עליה כמו שהיא

 אלא  חושבת אני בודקת מה לא בסדר בה

 איך אפשר לתקן  אותה

איך אפשר להפוך אותה לטובה יותר

מה אני יכולה לעשות

זה בדיוק מה שמערכת החינוך נמצאת שם כדי לעשות ,

לגרום לנו להאמין בעצמנו.

לגרום לנו להאמין שדברים שאנחנו רוצים יכולים להתממש

לא לדכא אותנו .

לא להשאיר אותנו במצב שבו המקום ממנו אנו באים זה המשכורות של ההורים ההורים שלנו

הם אלה שקובעות איזה חינוך אנחנו מקבלים ממש , ממש, ממש לא!

אנחנו  כל הזמן חוזרים ואומרים , מדברים איתנו על תקציבים 

ואנחנו אומרים, צריך חינוך חינם וצריך חינוך שוה במרכז בפריפריה

וצריך חינוך מגיל צעיר,וצריך חינוך טוב ומודרני שמאמץ שיטות חדשניות שמסתכל

הצידה ובודק כל הזמן איך אפשר להשתפר ולהתחדש ,

 ואומרים לנו אבל אין כסף ולא ברור מאיפה ניקח את התקציבים האלה.

 ותסלחו לי אבל זה לא נכון , זה לא נכון שאין.

יש  לנו פה כוח אדם מופלא.

יש אנשים שהשינוי הזה נמצא בלב שלהם

והם יכולים והם רק מחכים לרגע שהם יוכלו להוציא אותו החוצה.

וזה הדבר הכי חשוב שיש פה

שיש לנו את הרצון הזה ואני בטוחה שכל האנשים שנמצאים פה

יש הרצון הזה ואני בטוחה  שלכל בן אדם שהלך ובחר להיות מורה ומורה

יש את הרצון הזה ורק צריך משם לבוא להחזיק אותו

לבוא ולעשות כל מה שאפשר כדי שהרצון הזה ישאר ויוכל להיות ממומש

שם נמצאים החיים שלנו, שם נמצא הבטחון שלנו כחברה, רק שם

בלי חנוך, אין בטחון ואין צדק חברתי, ואין קידמה ואין עתיד.

בוא נלמד את הילדים שלנו למרוד קצת

ולצאת מהתחום הזה, לחולל את השינויי שכולנו רוצים.

תודה ובהצלחה לכולנו."