כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום ראשון, אפריל 24, 2011

ד"ר הוגו הרמן - ספר מסע מרגש של סבא שלי שלא הכרתי...

 ספר המסע המקורי אבד לי בבייתי ,את זה  רכשתי אותו לאחרונה ביד שניה..


 ד"ר הוגו הרמן


מימין : אבא גבריאל ,סבא הוגו, סבתא פאולה בטבריה  1934


ביקור חיים וייצמן בפארג ,משמאל הוגו הרמן.
 מאז היותי נער אני בתשומת לב לסבא שלי הוגו הרמן.
 ליבי נמשך אליו מבלי שהכרנו בכלל, הוא נפטר ב1940 
 שנים אני נושא את זכרונו עימי מתוך איזו שהיא אינטואיציה וחיבורי לב  עמוקים.
זה מדהים איך אפשר להיות בקשר עם יקרים שאינם בחיים , ולהפיח חיים בקשר.
זה קורה לי עם בני יאיר שאיננו עוד, עם הורי  גבי וליאורה , ועם סבא שלא הכרתי ועוד יקרים .
היום ערב שביעי של פסח  אפריל 2011 במוסף תרבות וספרות בהארץ מתפרסם מאמר,
שעבורי הוא כמו פרי של זרעי תשומות לב שהנחתי לאורך השנים ברצון להכיר ולהוציא לאור
 את סיפורו ,את דמותו של סבא שלא הכרתי.

המדהים הוא מרחב הזמן שעבר ,אני מאמין שכל דבר שארצה אגיע אליו בעזרת הדמיון והכוונה,
זה רק ענין של זמן, זה יכול לקחת שבוע,  שנה ,או תקופה ארוכה ,בסופו של דבר,
רצון עמוק בחוויה שלי  שהתחיל בדמיון יהפוך  למציאות .
ראייתי עוברת דרך ניסוחים שרונית גלפו,  מורתי וחברתי אימנה בהן את עיניי, את תודעתי וליבי.

שנים רציתי להוציא לאור את סיפורו של סבא , הכל התחיל בחופשות הקיץ בבית סבתי פאולה שגרה ברחביה בירושלים .
כנער סקרן  ,היתה בי כמיהה לחקור מקורות, שורשים  כדי לדעת מאין אני בא ולאן ללכת,   הרגשתי ,האמנתי שיש כאן סיפור חיים מרתק וחיבורי לב עם אדם יקר עוד לפני שנחשפתי לסיפור עצמו.

זו אינטואיציה שאני נשען עליה כאדם , כצלם,  הליכה בהקשבה עמוקה ללב, זיהויי וחיבורי הקשרים.
עוד בטרם נחשפתי לתוכן הדברים , לסיפור עצמו זיהיתי שיש כאן אמת עבורי,  חשתי במהות ובעומק .

לא היתה לרצון הזה צורה ובטח לא היה בכוונה  תזמון או עיתויי של איך ומתי תתרחש הפחת החיים הזו ,
והנה עכשיו ערב פסח שני  מתחיל  פרק משמעותי במסע המאוד מרגש של חשיפה עבורי ,והעתויי....גם הוא לא מקרי ,

במוצאי פסח שני בשנת 2000 נהרג בננו יאיר שהיה גם הוא צלם צבאי בחיל החינוך איש יקר אוהב אדם ,
והעיתויי הזה של פרסום המאמר גם הוא מיוחד  מאוד עבורנו הכל מתחבר ומעל לכל דמיון.

לא מזמן כתבתי כאן פוסט שעסק בצילום (המצ"ב כאן ) שלנו עם יאיר במדרחוב תל אביב  בשנת 200כתבתי אז:


 " בפברואר 2000 הלכנו כל המשפחה תחיה רעייתי איתן , יאיר, ודניאל בנינו  . לחגוג את יום הולדתי, במדרחוב  בנחלת בנימין ,  הצטלמנו.  זהו בעצם  הצילום המשפחתי האחרון שלנו יחד, יאיר נהרג באפריל 2000
צילום שאין בו את מימד הזמן .
צלם הרחוב  שלצערי אינני זוכר את שמו, נתן לנו לבחור בגדים מתוך מזודה גדולה היתה מונחת
וביקש מאיתנו להתחפש.זה מה שקסם לנו ובכלל הביא אותנו להצטלם,   התמונה שיצאה נראית כמו נלקחה מתקופה אחרת  .יש לי בבית עשרות תמונות שכאלה שמצאתי בארגזים של סבא שלי ד"ר הוגו הרמן שנפטר ב1940 ,
לא הכרתי אותו , ואף אחד לא סיפר לי מי כל האנשים המצולמים.
אני רק זוכר את החוויה שלי כילד וגם עכשיו מהתבוננות בתצלומים.
האנשים האילו חיים עדיין בתמונות באותה אינטנסיביות שבה צולמו במצלמה
ונייר הצילום החום בן עשרות שנים  לא מכהה תחושה זו.
לרגע נדמה שאף הם כמו מודעים לקיום שלי .
אותו דבר קורה לי כאן עם התמונה שלנו.
כל פעם שאני מתבונן בה אני נזרק לעבר לרגע ההוא  ובאותה מידה לדמיון  לעתיד .
מרגע היווצרה היא איבדה את מימד הזמן וכמו אומרת לי, כל התבוננות היא הזדמנות עבורך למפגש ,
מפגש מחודש עם יאיר דרך הדמיון.
 היום אני יודע שכך גם קרה לי שפגשתי את תמונת סבא שלי בילדותי,
 דרך הדמיון והסקרנות , החל מסע של חיבורי לב ביננו.

הרבה סוד יש בחיים האילו , וצירופי הדברים משמחים ומאפשרים להאמין שזה פאזל עצום שחלקו מתפענח עם השנים.
זו תחושתי בבוקר זה של חיבורי לב  , בין סבא ,נכד,  נין ,שלא כולם בחיים האילו איתנו.
הכל אקטואלי ומרגש" יחסו של סבי לערביי ישראל "עלינו להבין שהעם הזה אוהב את הארץ כמונו"  ועוד ועוד ....
דברים רבים שכתובים במאמר ומספרים על אהבת סבי לאדם,לארץ על תפיסתו ההומנית את הדברים.

בימים אילו אני עסוק בתרגום מכתבים של הוגו מהארץ לחבריו באירופה, מכתבים בגרמנית משנת 1937-8
שני חברים  יקרים, אמני רחוב עוזרים לי במלאכת התרגום , שיי אלמגור ורוסטי ורהורסט.
והפענוח יחד מרתק אותנו, המכתבים גם שופכים הרבה אור על התקופה הזו בארץ .
זו  רשימה ראשונה שמן הסתם יהיו לה עוד הרבה המשכים, חג שמח והרבה אהבה, נינו.


" מדהים, כמה מרגש, שלדברים נושנים יש רגע מחודש של הולדת...
כדברי אלתרמן...    ויותר קרוב אל ליבך :"עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא..."
באהבה וחג שמח, "גילה


" איזה יופי של חיבורים אתה יוצר! מעבר לזמן ולמקום. בין סבא שלא הכרנו , לאבא שמתוך הכתבה נדמה שהוא דומה לו מאד ועד ליאיר שהחיבור שלו לאבא היה כל כך מיוחד.
 בעיקר יש כאן הרבה אהבה.
 אוהבת מאד".יהודית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח לתגובתכם!
בתיבה "הגב כ:" ביחרו באפשרות ,שם/כתובת אתר
והכניסו את שימכם.

©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com