אתמול הגעתי לצלם בפלורנטין בשעת הדמדומים,ישר מהבית בנטף,השעות האלו קסומות בעיני, כבר אין שמש ישירה ,ותאורת הרחוב והחנויות יוצרת תאורה אחרת,
פגשתי את מתן חבר יקר שחזר מארה"ב "התעדכנתי מה קורה בשכונה דרך הבלוג שלך "אמר
"תמשיך בפרוייטק אני ממש אוהב" סיפרתי לו שאני עומד לקיים בקרוב תערוכה ב"גלידה אניטה". איזה יופי", כל מפגש עם מתן שגר בשכונה מסתיים בברכה שלו להמשיך בפרויקט , הוא ממש שמח עם היצירה הזו ועכשיו עם התערוכה, איזה כיף לקבל ברכות מחברים ככה פשוט תוך כדי תנועה ביום יום.
נפרדנו ,באחת המכוניות החונות ראיתי את הדר –"קודו" כמה ימים קודם צילמתי אותה עם דרור מהסושי בר, עכשיו ישבה בתוך המכונית, חזרתי וביקשתי ממה רשות לצלם,"אני אוהבת להצטלם" אמרה כאילו זה מובן מאליו. עבורי זו שמחה לקבל הסכמה כזו מאדם אצלה זה היה כמו הרשאה גורפת , שאיפשרה לי זמן ומרחב כדי לקלוט את הרגע שיש בו סיפור.
נינו אתה פשוט אחד האנשים המדהימים רציתי להגיד תודה ויחד עם זאת לבקש בקשב אם תוכל להעלות את התמונות שצילמת אותי עם הג'אקט הצבעוני אני ישמח זה מעניין אותי מאוד לדעת איך הן יצאו תודה רבה באהבה עצומההה קודו
השבמחק