
וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011



אתמול הגעתי לצלם בפלורנטין בשעת הדמדומים,ישר מהבית בנטף,נפרדנו ,באחת המכוניות החונות ראיתי את הדר –"קודו" כמה ימים קודם צילמתי אותה עם דרור מהסושי בר, עכשיו ישבה בתוך המכונית, חזרתי וביקשתי ממה רשות לצלם,"אני אוהבת להצטלם" אמרה כאילו זה מובן מאליו. עבורי זו שמחה לקבל הסכמה כזו מאדם אצלה זה היה כמו הרשאה גורפת , שאיפשרה לי זמן ומרחב כדי לקלוט את הרגע שיש בו סיפור.



>


בצילום:תחיה ועתליה "נערת המים" ברקע אוהל ההלבשה.

בצילום: חיים אסיאס הצלם בודק זוית ותאורה ,לצידו אבא של ראש השב"כ שמוליק שילה, ועמוס לביא כראש השב"כ.
בצילום :ג'ורג' קסנדר,שמוליק שילה, ועמוס לביא.
בצילום: נוריה לוזינסקי, חיים בוזגלו, עדי שרעבי מתבוננים במוניטור הבמאי בזמן הצילומים.