כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום רביעי, ספטמבר 02, 2020

"כולנו מנהיגים, אז לוקחים אחריות על המרחב. ומתחככים אחד בשני. "



Maya Rimer:

  ניצני תרבות אחרת   
~~~
"מה שכל כך רדיקלי במה שאנחנו עושים כל מוצ"ש בבלפור ובצעדות החופש הוא שאנחנו זורעים כבר חודשים- ומתחילים לראות ניצנים- של איך יכולה להראות כאן תרבות אחרת.
המרחב הציבורי הממשוטר, הקשוח ומלא הטראומה של ירושלים מתמלא בצבע וחיים ומיליון שלטים שונים של מסרים שבא זמנם.
כי אנחנו, (כולנו, אגב, לא רק המפגינים) יודעים מה נכון עבורנו. מה נכון לעולם.
~
אנחנו בטח יודעים יותר טוב ממי שלימדו (ומלמדים) אותנו שאנחנו באים אחד על חשבון השניה. שקר ההפרד ומשול.
דינוזאורים עשירים במגדלי כוח משסים אותנו במילים כמו "ביביסט" או "אנרכיסטית".
אבל המפגש האנושי והבלתי אמצעי של המרחב הציבורי חזק מאלו.
אינטראקציות קטנות וגדולות של שינוי חברתי, כשמסתכלים בעיניים ויודעים שמתכוונים למה שאומרים.
דווקא מתוך המשבר, דווקא מתוך הקושי. יש שם אמת.
~
התרבות האחרת הזאת צומחת באופן אורגני ומבוזר ברחובות הבירה, והאבולוציה שלה מדהימה!
ההזמנה הבלפורית שלנו לכל מפגין עם מסר שאינו גזעני, אלים או מסית נשמעת למרחקים. עד אומן וכמה טוב שבאו.
הלוואי והזמנת הלב הזאת תתורגם גם לערבית, ונצליח לייצר מרחב לקולותיהם וצרכיהם של אחינו הערבים.
הנורמה החברתית שייצרנו בשטח בין עשרות אלפי אנשים (שעד לפני חודשיים חשבנו בלתי אפשרית!) שאפשר לא להסכים- אבל לכבד, לדבר, להכיר, ולהאבק יחד לשינוי עמוק וייסודי פה, היא העניין המהותי.
~
תרבות חדשה. תרבות של חמלה, שוויון, זכויות אדם, טוהר מידות ומוסר. (רדיקלי, נכון?!)
~
תרבות של אי-אלימות; למרות הפרובוקטורים האלימים שנכנסים למעגלי הפגנה בגידופים נגדנו, השוטרים המכים והפוליטיקאים המשחירים, אנחנו לא אלימים. כי את או אתה שם כדי להרגיע את המצב.
כי זה שלכם, ואין מנהיגים, וכולנו מנהיגים, אז לוקחים אחריות על המרחב.
ומתחככים אחד בשני.
ויוצרים. וצוהלים. ומתווכחים. ומדברים. וצועקים. וצוחקים. ומכירים.
~
מרגיש שכל שבוע בוחנות אותנו עוד אוכלוסיות וקהילות. מגיעות למרחב בחשש והתרגשות, יחד עם זעם אמיתי ומאבק לקדם.
מחפשות את מקומן, את בנות בריתן בכיכר, את המגפונים ומצלמות התקשורת להשמיע את קולן.
וכל קול חשוב!
מנהיגות השתתפותית.
אז עוד ועוד אנשים מגיעים, ובונים אמון. נורמות התנהלות. ורשת מעגלי מעגלים חדשנית ומלאת אנרגיה ותקווה.
~
אל מול ניצני התרבות החדשה הזאת עומד יער עבות, מרקיב וסדוק.
תרבות המיינסטרים הכוחנית והמייאשת. בעלי השררה.
תרבות אלימה וגזענית, תרבות של אונס, עוני ועושק, תרבות של ביזה והשמדת האדמה והחי.
תרבות שעבר זמנה.
והגיע זמננו."
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com