את אורלי פגשתי במחאה ,
מנהיגה אמיצה, כנה על לב גדול.
בזכות אנשים נשים כמוה ועוד רבים
אני קם גם הבוקר בידיעה עמוקה
שלצד המורכבות הגדולה של המציאות שנתגלתה בעוד רובד
יש לאן להפנות את תשומות הלב
ויש נתיב שנדרש להגביר בו את כוחות היחד
"הרשו לי לפשט לכן את המצב.
משחר האנושות אנחנו נמצאים במלחמת "אור מול חושך".
אהבה מול שנאה, חמלה מול כוח, רכות מול קושי.
יש מי שמונע מכוחות של אהבה – אוהב בני אדם,
אוהב את האחר, אוהב את הזר, שואף להרמוניה, לשוויון, לחיים ברווחה (לכולם), מאמין באמת, ביושר, בכנות ובאותנטיות, סבור שבני האדם נועדו לחיות בשלום תוך שימוש בכלים של שיתוף, ערבות הדדית ואמפתיה.
ויש מי שמונע מכוחות של פחד המתרגם לשנאה – פוחד מהאחר,
שונא את הזר, חרד מחולשתו שלו ומחולשת הזולת, נטול חמלה, מאמין בהיררכיות, בעליונות, באינדיבידואליזם קיצוני, צמא לכוח שכל הדרכים אליו כשרות גם אם הן דורסניות, אלימות, מלבות שנאה או זורעות עוד פחד.
המאבק בין אלו לאלו מניע את האנושות ואת המחלוקות כולן. זה ההסבר מחד לקפיטליזם, לפטריארכיה, לדתות מונותאיסטיות, ללאומנות, למלחמות, למניפולציות דמגוגיות, לקולוניאליזם, ל"ריאל פוליטיק" / מקיבליזם / תרבות פוליטית משולחת רסן, ומאידך גם למאבקים על זכויות אדם ואזרח, לפמיניזם ולזרמים ביקורתיים אחרים, לסוציאליזם, לעיתונות חופשית, ליוזמות שיתופיות, להקמה של מנגנונים של ריסון ובלימת הכוח השלטוני, לתנועות אקולוגיות ועוד.
פעם כוחות האור מתחזקים, פעם כוחות החושך גוברים עליהם וחוזר חלילה.
בעולם של היום שולטים כוחות הפחד והשנאה. ואני לא מדברת על המנהיגים מהסוג הזה שהולכים ומתרבים (פוטין, אסד, הנייה, מאדורו, רוחאני, ביבי ועכשיו גם טראמפ) אלא על זה שזה הלך הרוח גם במקומות שהמערכת הפוליטית עדיין לא התיישרה אתו. גם אם טראמפ לא היה נבחר – זה היה על קוצו שלו יוד.
כלומר, הלך הרוח של אמריקה הוא יותר ויותר של שנאה ופחות ופחות של אהבה. כנ"ל אצלנו. כוחם של האנשים שמפחדים ושונאים הולך וגדל ובזכותו הם הולכים ומתרבים, בזמן שהאנשים שאוהבים נחלשים, מתאכזבים ומתמעטים. זה כל הסיפור.
בפן האופרטיבי - ראשית תחליטו באיזה צד אתם ותתעקשו על זה.
שנית, אם תחליטו להשתייך למחנה שלי, אז קחו נשימה עמוקה ושנסו מתניים, כי אם לא נעבוד בלהפיץ אהבה סביבנו, בייחוד במקומות מוכי הפחד והשנאה – אז אפשר כבר עכשיו לארוז את כל הרגשות החיוביים, את הרעיונות היפים והתקוות לעתיד, לרדת איתם לאיזה מקלט ולחכות להפצצה."
